אישור רפואי על החמרת מצב

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא אישור רפואי על החמרת מצב:

.1המערער נפגע בתאונת עבודה ביום .26/2/81בשנת 1982קבעה ועדה רפואית כי
למערער נותרה נכות צמיתה בשיעור % 0בגין התאונה.
.2בשנת 1991פנה המערער למשיב, כשבידו אישור רפואי מאת ד"ר מליבובסקי על
החמרה במצבו, בבקשה לבודקו מחדש. בקשתו נעתרה, הוא נבדק מחדש, אך ביום 2/3/92קבעה ועדה רפואית לעררים שמצבו של המערער לא הוחמר.
.3המערער הגיש ערעור לבית דין זה על החלטת הועדה הרפואית לעררים מיום
2/3/92, וערעורו נידון בתיק נב/145-.01
.4פסק הדין בתיק נב/145- 01קיבל את ערעורו של המערער והורה על השבת
עניינו אל הועדה הרפואית לעררים, תוך שקבע, בין השאר, כך:ו
"יש לדחות טענת ב"כ המשיב שהועדה אינה חייבת לתור אחרי חומר רפואי. בנסיבות הענין, כאשר מבוטח מופיע בפני הועדה עם אישור להחמרת מצב, וכאשר באישור זה מציין הרופא כי הוא בדק את המערער עיין במסמכים רפואיים ובהשוואה למסמכים רפואיים המתוארים מדו"ח הועדה מיום 4/5/82הוא קובע שחלה החמרה במצבו הרי חובתה של הועדה לבקש אותם מסמכים רפואיים שעמדו בפני המומחה שקבע שחלה החמרה במצבו של המערער....
מוחזר בזה עניינו של המערער לועדה הרפואית לעררים על מנת שתעיין בכל המסמכים הרפואיים הנוגעים למערער לרבות תיקו הרפואי לפני ואחרי התאונה.
המערער יפנה תשומת לב הועדה היכן אושפז וטופל ורק לאחר עיון בכל
המסמכים ורישומם בדו"ח הועדה, תסיק הועדה המסקנות הנובעות מכך, דהיינו אם התלונות קשורות לתאונה או לא, ואם לא, ממה לדעתה הן נובעות".
.5עניינו של המערער אכן הושב לועדה הרפואית לעררים, אשר קבעה ביום
8/2/93, כי על מנת לבצע את פסק הדין (בתיק נב/145-01) ברצונה שיבוצע האמור להלן:נ
(א) הועדה תקבל לידיה שני פסקי דין של בית הדין הארצי לעבודה שהוזכרו בפסק הדין בתיק נב/145-.01
(ב) ד"ר מליבובסקי תישאל אילו מסמכים עמדו בפניה בעת מתן האישור למערער על ההחמרה במצבו, אם בכלל.
(ג) הועדה תקבל את כל המסמכים שבידי המערער לאחר שיפנו אליו בכתב.
(ד) הועדה תקבל לידיה דו"ח מפורט של הרופא המטפל, ד"ר רטאס מבריאות הנפש.
(ה) הועדה תקבל לידיה כרטיס קופ"ח כללית.
(ו) ההחלטה תינתן בנוכחות המערער אשר ימציא לועדה את המסמכים והתרופות שהוא מטופל בהן.
.6ביום 18/10/93קיימה הועדה הרפואית לעררים ישיבה נוספת, בה היו בפניה
תיקו הרפואי של המערער מקופ"ח וכן אישור הרופא המטפל.
בפרוטוקול אותה ישיבה לא נרשם מאומה לגבי ביצוע האמור בדרישות הועדה
כמתואר לעיל בסעיף 5(ב), (ג) ו-(ו) של פסק דין זה.
לאחר שמיעת תלונות המערער ובדיקתו, קבעה הועדה כי לשם סיום הדיון, בלא נוכחותו של המערער, מבקשת הועדה בדיקה פסיכודיאגנוסטית קלינית ובדיקה נוירופסיכולוגית. כן ביקשה הועדה לפנות למרכז הקהילתי לבריאות הנפש במרחב העמק ולבקש עותקים מכל המסמכים והנתונים שעמדו בפני הרופאים בקובעם כי מצבו של המערער בשנת 1990הוא תוצאת חבלתו בשנת 1981(תאונת העבודה) וכן לבקש מד"ר מליבובסקי את המסמכים שלפיהם קבעה כי מצבו הוא פוסט טראומטית נוירוזיס ממושכת.
.7הישיבה הנוספת והאחרונה של הועדה בעניינו של המערער התקיימה ביום
.11/5/94בפרוטוקול דיונה מיום זה, נרשם כי עמדו בפניה גם תוצאות בדיקה פסיכולוגית של ד"ר גרדוש מיום 17/11/93(לא הוברר האם תוצאות אלה משקפות את שתי הבדיקות שהועדה ביקשה לערוך).
כן הובא בפני הועדה על פי הפרוטוקול, צילום של גליון המרפאה לבריאות הנפש בבי"ח העמק.
.8ברישום ה"סיכום ומסקנות" של הועדה, הזכירה הועדה את שיחתה עם המערער בישיבתה הקודמת, מחצית השנה לפני כן וכן נרשם שם כי המערער נצפה לאחר ישיבתה הקודמת פוסע ברחוב באופן מנוגד להופעתו בפני הועדה. הועדה הגיעה למסקנה, פעם נוספת, שלא קיימת החמרה בגין התאונה משנת 1981, וזאת על סמך מסקנתה שכל התלונות הרשומות בתיק קופת חולים של המערער אינן ספציפיות לתסמונת פוסט טראומטית לאחר סטרס אלא גם למחלות אחרות שצויינו בתיק כגון יתר לחץ דם, אבל גם יכולות להופיע כתלונות מגמתיות לקבלת רווחים משנים.
הועדה ציינה גם שתוצאות הבדיקה הפסיכולוגית שבוצעה מאשרות את תוצאות
הבדיקה הקלינית של הועדה, שלא נתגלו מוטיבים המאפיינים מצבי לחץ פוסט טראומטיים. הועדה הזכירה, בסיכום דבריה שלכל אורך הבדיקה הופיעה "התנהגות מגמתית".
.9ערעור זה הוגש על החלטתה של הועדה מיום .11/5/94
בדיון ביום 8/11/94, טען נציגו של המערער כי הועדה לא קיימה את פסק הדין
בכך שלא בדקה את התיק לפני התאונה ולאחריה אלא רק את התיק שהיה אצל המשיב.
לדבריו, המערער טופל, לאחר התאונה, במקומות נוספים ומסמכים ממוסדות אלה לא היו בפני הועדה.
לעומתו טענה ב"כ המשיב כי על פי פסק הדין היה המערער אמור להפנות את תשומת לבה של הועדה אל המקומות בהם אושפז וטופל, אך הוא לא עשה כן.
לפיכך, החלטתי באותו מועד כי על המערער להגיש לביה"ד רשימה של המוסדות
שלטענתו טופל ואושפז בהם ובמידת האפשר לצרף מסמכים ממוסדות אלה.
.10המערער אכן הגיש רשימה של מוסדות רפואיים שלטענתו טופל או אושפז בהם, המשיב התבקש לשקול אם חל שינוי בעמדתו והודיע שלא חל שינוי כזה.
.11דעתי היא שלא ניתן להשאיר על כנה את החלטת הועדה הרפואית לעררים מיום 11/5/94, וזאת מהסיבות שתפורטנה להלן.
.12הועדה לא היתה עקבית בעמידה על החלטותיה או לפחות - הפרוטוקולים שערכה אינם מצביעים על עקביות. אין כוונתי לדרישתה המקורית של הועדה לקבל את פסקי הדין של בית הדין הארצי לעבודה שאוזכרו בפסק הדין בתיק נב/145-01, שכן לדעתי, פסקי דין אלה אינם אמורים להיות בסיס להחלטותיה הרפואיות של הועדה ואף כי ייתכן שרצוי שחברי הועדה יהיו מודעים לתוכן פסיקתו העקרונית של ביה"ד הארצי, הרי שפסיקה זו עשויה להיות מועברת לחברי הועדה באופן אחר ולאו דווקא כחלק מדיון רפואי בעניינו של מבוטח ספציפי. אולם, כוונתי לעניינים האחרים שהועדה ציינה באופו מפורט שברצונה שיבוצעו לצורך מתן החלטתה, ובהמשך נתנה את החלטתה מבלי שנאמר בפרוטוקול האם עניינים אלה בוצעו או שמא החליטה הועדה מסיבה כלשהי לוותר על ביצועם. בעניינים אלה יש לכלול את האמור בסעיפים 5(ב), (ג) ו-(ו) לפסק דין זה, את שתי הבדיקות שנדרשו בהחלטת הועדה מיום 8/10/93(באשר אין להבין האם הבדיקה הפסיכולוגית של ד"ר גרדוש עונה על דרישות שתי בדיקות אלה) ואת ההחלטה לגבי המסמכים שעמדו בפני הרופאים במרכז לבריאות הנפש (בהבדל מהעתק גליונו של המערער במרכז זה).
חוסר העקביות בדרישות האמורות או לפחות אי-מתן הסבר בפרוטוקולים באשר לויתור על הדרישות הקודמות או הסבר לכך שהן למעשה בוצעו, די בו, לדעתי, כדי לפסול את החלטת הועדה.
.13בנוסף לאמור לעיל, גם מבחינת תוכנה של החלטת הועדה נראה לי שאין
להשאירה על כנה.
הועדה הרפואית לעררים, הינה כשמה רפואית. הועדה אינה אמורה לשמש בתפקיד של בלש או של חוקר מטעם המשיב.
פרוטוקול הישיבה מיום 18/10/93אינו כולל מאומה בדבר רישום על אופן הליכתו של המערער לאחר ישיבת הועדה, לא נרשם שהועדה בדקה את אופן הליכתו לאחר ישיבתה ולא נאמר היכן עקבה אחריו או מי מסר לה פרטים על אופן הליכתו, ולפתע, נזכרה הועדה, כ- 7חודשים מאוחר יותר, שלאחר ישיבתה הקודמת "נראה הנפגע ... פוסע ברחוב". מי ראה? מי הסמיך את מי שראה למסור לועדה דיווח? מי יכול להבטיח כי אכן מדובר במערער ולא באדם אחר? האם נערך דו"ח חקירה (ואם כן - ברור שדו"ח
זה לא נמסר לעיונו של המערער על מנת שיוכל להגיב עליו)? האם עומת המערער עם
המידע שהגיע לידי הועדה? לכל שאלות אלה - אין תשובות בפרוטוקול. ככל שהחלטת הועדה הסתמכה על המידע המפוקפק בדבר אופן הליכתו של המערער ברחוב וככל שהמערער לא קיבל הזדמנות להגיב על מידע מפוקפק זה - החלטתה פסולה בתכלית.
.14יתרה מכך, החלטתה של הועדה בענין המקור לתלונותיו של המערער, אינה חד-משמעית. הועדה קובעת ש"ייתכן" שהמקור לכך הוא במחלות אחרות כגון יתר לחץ דם. ספק מעין זה אינו אמור לפעול לרעתו של המערער אלא להיפך. גם פסק הדין בתיק נב/145- 01חייב את הועדה לציין ממה נובעות תלונותיו של המערער, ואם הועדה נאלצה להסתפק ב"ייתכן", הרי שככל הנראה, לא עלה בידיה לקבוע על סמך ממצאים קליניים מוכחים שהתלונות אינן קשורות לתאונה משנת .1981
בענין המגמתיות, שייחסה הועדה למערער, הרי שהועדה לא ציינה על מה היא מבססת את קביעתה זו, ולאור האמור לעיל לגבי הצפייה במערער ברחוב נראה שהמגמתיות היתה דווקא מצד הועדה.
.15הועדה אכן לא ביצעה את שהוטל עליה בפסק הדין בתיק נב/145-01, לא
מבחינת המסמכים ולא מבחינת רישום המקור לתלונותיו של המערער, כפי שפורט לעיל.
.16לאור כל האמור לעיל, נראה לי שלא ניתן במקרה זה להסתפק בהשבת עניינו
של המערער לועדה, אלא יש לסטות מן הכלל ולהורות על השבת עניינו לועדה רפואית
לעררים בהרכב שונה.
.17אשר על כן, אני מקבל את הערעור ומורה על השבת עניינו של המערער לועדה רפואית לעררים בהרכב שונה. הועדה שאליה יובא עניינו של המערער לא תקבל לידיה את הפרוטוקולים של הועדה הרפואית לעררים הקודמת מימים:ב 2/3/92, 8/2/93, 18/10/93ו-5/11/94, אלא רק את ההחלטות משנים 1981ו- 1982וכן את החלטת הדרג הראשון מיום .29/12/91
המשיב ידאג להזמין את כל החומר הרפואי של המערער מכל המוסדות שפורטו בהודעת בא כחו מיום .12/12/94והועדה תתכנס לדון בעניינו של המערער רק לאחר שיוברר שהחומר הרפואי המוזמן הגיע או שאין חומר כזה. כן ידאג המשיב לכך שבפני הועדה יהיה כל החומר הרפואי שעמד בפני הועדה הרפואית לעררים הקודמת.
.18הועדה תבדוק את המערער, תעיין במסמכים הרפואיים שיפורטו בפרוטוקול
ותציין בפרוטוקול החלטתה את ממצאי הבדיקה.

אם תמצא הועדה שמצבו של המערער חמור מזה שהיה בשנת 1982(עת נקבע שנכותו היא בשיעור %0, יהיה עליה להסביר ממה נובעת ההחמרה במצבו ולתמוך את קביעתה בנימוקים רפואיים (על סמך מסמכים או בדיקה). אם לא תמצא הועדה מקור אחר להחמרה במצבו, מלבד התאונה, עליה לייחס את ההחמרה לתאונה מיום 26/2/81אלא אם תסביר מדוע לא בלתי אפשרי לייחס זאת לתאונה.
.19בנסיבות הענין, לאור האמור בסעיף 13לעיל ולאור פסק הדין בתיק נב/145-01, על המשיב לשלם למערער את הוצאות המשפט בסך -. 600ש"ח, אשר אם לא ישולמו עד ליום 15/7/95, יישאו הפרשי הצמדה וריבית, מיום 16/7/95ועד התשלום בפועל.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. החמרת מצב במחלת הפוליו

  2. תקנה 36 החמרת מצב

  3. החמרת מצב במילואים

  4. החמרת מצב נכות בברך

  5. עורך דין החמרת מצב

  6. החמרת מצב נפשי בצבא

  7. ועדה רפואית החמרת מצב

  8. החמרת מצב לפי תקנה 36

  9. החמרת מצב תאונת עבודה

  10. תאונת עבודה החמרת מצב

  11. נכות באצבעות - החמרת מצב

  12. אישור רפואי על החמרת מצב

  13. החמרת מצב רפואי קודם בצבא

  14. החמרת מצב ועדה רפואית לעררים

  15. מהי החמרה על חשבון השירות ?

  16. אישור מקופת חולים על החמרת מצב

  17. תקיפה בעבודה - החמרת מצב נכות

  18. תקנה 36 - ועדה רפואית להחמרת מצב

  19. ערעור על דחיית בקשה להחמרת מצב

  20. החמרה במצב הברך - קצין התגמולים

  21. אישור על החמרת מצב מרופא תעסוקתי

  22. ערעור על החמרת מצב בביטוח לאומי

  23. עקרון הגולגולת הדקה או החמרת מצב

  24. תביעה להחמרת מצב על התעלפויות חוזרות

  25. החמרה במצב הנפשי עקב שירות בצה''ל

  26. החמרת מצב ביטוח לאומי - תנועות צוואר

  27. החמרת מצב אחרי 47 שנים - ביטוח לאומי

  28. בדיקה מחדש בוועדה רפואית בגין החמרת מצב

  29. ערעור החמרת מצב תאונת עבודה ביטוח לאומי

  30. החמרת מצב - ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים

  31. ערעור על החמרת מצב עקב ועדה רפואית משרד הביטחון

  32. ערעור החלטת הוועדה הרפואית לעררים שקבעה שאין החמרה במצב

  33. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון