ביטוח גניבת טרקטור ליד עזה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ביטוח גניבת טרקטור ליד עזה: .1התובע היה הבעלים של טרקטור מסוג קטרפילר שנת יצור 1991מספר רישוי 3-383- 29(להלן: "הטרקטור") ומבוטח אצל הנתבעת 1בפוליסה לביטוח ציוד מכני הנדסי שתקפה מיום 17/4/94ועד ליום .31/3/95 הנתבעת 2עסקה בבניית מחנה צבאי באיזור כיסופים ליד רצועת עזה ומסרה את ביצוע העבודות לנתבעת בהודעת צד ג', אסיא חברה קבלנית בע"מ (להלן:"אסיא") על פי מכרז שזכתה בו. הנתבעת 3על פי כתב התביעה שכרה את הטרקטור מהתובע לשם ביצוע עבודות העפר והשכירה הטרקטור לאסיא. עובדי הנתבעת 2הם אלה שנתנו הוראות לגבי עבודת הטרקטור, לרבות מקום חניתו בתום יום העבודה ליד המחסום אשר בסמוך למגדל שמירה של הצבא, כאשר הנתבעת 2בחוזה בינה לבין אסיא התחייבה שצה"ל ידאג לשמירת הציוד באזור העבודה אליו מוזמן הציוד מתחילת העבודה ועד 24שעות לאחר סיום העבודה, כל זאת במסגרת השמירה הנהוגה בצה"ל. .2א. ביום 19/6/96נגנב הטרקטור ממקום חנייתו, והנתבעת 1דחתה את תביעת התובע לתשלום תגמולי ביטוח כיוון שלפי תנאי הפוליסה הכיסוי למקרה גניבה מותנה בכך שהרכוש המבוטח ימצא תחת שמירה לאחר שעות העבודה ומאחר ולא קוימה השמירה בזמן האירוע, נדחתה התביעה. הנתבעת 1בכתב ההגנה טענה לחוסר כיסוי ביטוחי. הכחישה את עצם קרות אירוע הגניבה ונסיבותיו וטענה כי הפוליסה אינה מכסה מפאת העדר שמירה באמצעות חברת שמירה בעלת רשיון תקף על פי חוק חוקרים פרטיים. יחד עם כתב ההגנה שלחה הנתבעת 1, הודעת צד ג' למדינת ישראל, הנתבעת 2, בה טענה כי היא האחראית לנזקים הנטענים בכתב התביעה, כיוון שלא דאגה לאבטחה ושמירה נאותה ולא נקטו באמצעי שמירה מספקים. ב. הנתבעת 1בכתב ההגנה ובכתב ההגנה להודעת צד ג' טענה כי הציוד הוחנה ליד מגדל שמירה מואר ומאויש וסיפקה את השמירה המקובלת בצה"ל. עוד טענה הנתבעת 1בכתב ההגנה בהודעת צד ג', לחוסר יריבות העדר עילת תביעה מניעות וכי מי שאחראי כלפיה על פי התחייבות חוזית זו אסיא שהתחייבה לפצות אותה במידה ותתבע ובנוסף התחייבה, בחוזה, בין היתר, לבטח הציוד ולכן הוגשה הודעת צד ג', לאסיא, שטענה בכתב ההגנה כי לא נדרשה בעשית ביטוח ספציפי יחודי, בניגוד לעבר וכי סעיף 7, התחייבות לפיצוי, הינו תנאי מקפח, כמובנו בחוק החוזים האחידים וכל נסיון להתחמק מאחריות הינו חוסר תום לב במיוחד בהתחשב בכך שמדובר בגוף שלטוני. ג. הנתבעת 3בכתב ההגנה טענה כי לא שכרה מהתובע את הטרקטור אלא רק תיווכה בעיסקה בינו לבין אסיא וקיבלה אכן דמי תיווך בשיעור 0.25אג' לכל שעת עבודה והוסכם כי התמורה המגיעה לתובע תועבר מאסיא לנתבעת 3וזו תנכה את העמלה ותעביר היתרה לתובע. .3ראשית טענה הנתבעת 1כי דין התביעה להידחות כיוון שלא הוכחה הבעלות על הטרקטור ושנית לא הוכחה הגניבה עצמה, וזאת עקב העובדה שהתובע לא העיד ולא עמד בנטל המוטל עליו להוכיח שאכן ארע ארוע המצדיק את התשלום הנדרש על ידו. התובע אמנם הגיש תצהיר אך ב"כ הצהיר שהוא אינו מעיד אותו וביקש מבית המשפט להתעלם מתצהירו (עמ' 24לפרוטוקול), פירוש הדבר שלמעשה לא קם התובע והצהיר "הטרקטור נגנב ואין ידי במעש" שמא הטרקטור הוחנה במקום אחר או הועבר לאתר אחר או נעשו איתו קומבינציות אלה או אחרות. איני קובעת שאכן כך נעשה, אך לאור העובדה שהתובע לא העיד, אין לי אפשרות לקבוע שאכן ארעה גניבה בה נגנב הטרקטור ולכן זכאי התובע לתגמולי ביטוח, בכפוף לטענות האחרות של הנתבעת. .4א. בפני העידו אביו ואחיו של התובע אביו של התובע מתייחס לעצם עריכת הביטוח והשכרת הטרקטור לנתבעת .3 אחיו של התובע, אבו ערר אמטאוע, הוא זה שעבד עם הטרקטור, קראתי בעיון שוב ושוב את תצהירו ולא מצאתי בו זכר לטענה שהטרקטור נגנב. הוא פירט את דרך קבלת ההוראות לגבי מקום חניית הטרקטור בתום העבודה, הוא מציין שבטרקטור היתה מותקנת בטחונית אך הוא לא מציין בתצהירו, כעדות ראשית, שהחנה הרכב ביום שישי וחזר ביום ראשון ולא מצא הטרקטור במקום שהחנה אותו ומה עשה בעקבות זאת. בחקירה הנגדית הוא משיב "לשאלה מתי הפעם האחרונה שראיתי את הטרקטור, אני משיב שיום שישי החניתי אותו שם בסיום העבודה, בשעה 00:13" (עמ' 16ש' 30-29). העד לא העיד שבבואו ביום ראשון לא מצא הטרקטור והוא או מי מבני משפחתו לא נטלו אותו והעבירו אותו למקום אחר. אין הצהרה של בעל הרכב או אחר, שהעובדות ידועות לו שהטרקטור אכן נגנב ותנאי בסיסי ואלמנטרי לכיסוי ביטוחי - הוכחת אירוע הגניבה - לא התקיים. ב. הוכחת הגניבה במקרה זה היתה צריכה להעשות על ידי בעל הדבר, דהיינו בעל הטרקטור או אחיו שעבד על הטרקטור והעיד, אך לא העיד על הגניבה, הוא לא אמר מה קרה ביום ראשון כשהגיע לעבודה, אם בכלל, לא ברור מעדותו שהוא בכלל התייצב לעבודה ביום ראשון וגילה שהטרקטור נעלם. שקלתי שמא ניתן להתגבר על כך בהסתמך על עדותו של מר דני שלו, מנהל עבודה של יחידת הנדסה של פיקוד דרום, לעדותו בפעם האחרונה שראה את הטרקטור היה זה כאשר כל הכלים הונחו בחניון וכאשר חזר לעבודה ביום א' ראה שהטרקטור איננו (סעיף 5לתצהירו), אך עדיין מתעורר ספק לגבי אלמנט הגניבה שכן מישהו שהטרקטור שייך לו חייב להצהיר שהכלי נעלם, וידו לא בדבר. מעדותו של מר שלו עולה גם שאם בעל הכלי מחליט בסוף יום העבודה לקחת הכלי למקום אחר, לו אין ידיעה על כך ואותו בעל כלי יכול לעשות ככל שימצא לנכון (עמ' 40ש' 31-30). חובה היה להוכיח שארעה גניבה ושהכלי לא נלקח למקום אחר אך תנאי בסיסי זה לצערי לא הוכח. .5ב"כ התובע ביקש להשיב לסיכומי הנתבעים. לא התרתי זאת כיוון שלא הגיש בקשה אלא פשוט הגדיר סיכומי תשובה כבקשה, יחד עם זאת, עיינתי בסיכומי התשובה ושם נטען שהטענה שאין ידו של התובע בגניבה לא נטענה, לא בכתב ההגנה ולא בתצהירי העדויות. אציין שבכתב ההגנה הוכחש אירוע הגניבה ומכאן הנטל על התובע להוכיח שארעה גניבה, ושידו אינו בדבר כיוון שאלמנט הגניבה כולל בחובו הן את הגניבה עצמה ואת העובדה שהתובע אינו מעורב בכך. אבל גם אלמנט הגניבה לא הוכח, כיוון שכל שהעיד דני שלו, שהטרקטור לא היה ביום ראשון, אבל מכאן ועד לגניבה המרחק רב. לענין זה ראה ע.א. 391/89 וייסנר אורית נ. אריה חברה לביטוח פד"י מז(1) עמ' 831מפי השופטת נתניהו הקובעת בעמ' 846כי "ביטוח פריצה, גניבה, שוד וכו' הוא ביטוח של סיכון הנגרם מטבעו במעשה מכוון בידי אדם. באין הגדרה אחרת בפוליסה, יש לתת למונחים אלה את המובן המקובל שלהם ולפיו אין אדם גונב או שודד מאת עצמו ואינו פורץ אצל עצמו... גניבה על פי הגדרתה בסעיף 383לחוק העונשין תשל"ז-1977, מכילה את האלמנט של "בלי הסכמת הבעל"... הם אינם מתיישבים לכן עם מעשה שנעשה בידי בעל הנכס עצמו. לפיכך, על בעל הנכס המבוטח להוכיח לא רק את החיוב - את המעשה הנחזה, אלא גם את השלילה - שהמעשה לא נעשה בידיו הוא או בהסכמתו". ובהמשך "בצדק העיר הנשיא המלומד, כי הנטל על המבוטח הטוען לגניבה ופריצה אינו כבד מנשוא. מבוטח תמים ונקי כפיים לא יתקשה בדרך כלל להרימו. כשמדובר בפריצה, הקושי כרגיל הוא לאתר את הפורץ או הגנב, לא את העובדות המצביעות על הפריצה והגניבה, שהן ברוב רובם של המקרים בידיעת המבוטח. די לו למבוטח להוכיח את העובדות הנחזות ולשלול בעדותו כי ידו היתה באירוען, כדי שחובת הבאת הראיות תעבור אל המבטחת". .6יסוד מיסודות התביעה היא העובדה שארעה גניבה ומאחר וביסודות הגניבה יש להוכיח "ללא הסכמת הבעלים", ולכן כל כנדרש שהבעלים יעיד שארעה גניבה ושהגניבה ארעה ללא הסכמתו, או שיובאו ראיות אחרות שאכן ארעה הגניבה, ללא הסכמת הבעלים. התובע בחר שלא להעיד וכבר נאמר לא אחת שצד הבוחר שלא להעיד עדים שניתן לזמנם, פועל הדבר כנגדו, לא כל שכן כשמדובר בבעל הדין העיקרי שהוא התובע, שלא טרח להעיד, ולומר שידו אינה בגניבה. מכל האמור לעיל, ומשלא הוכחה הגניבה, אין לי אלא לדחות התביעה ובנסיבות אלה פטורה אני מלהתייחס לטענות האחרות של הצדדים. סוף דבר, התביעה נדחית. התובע ישלם לכל אחד מהנתבעים וגם לנתבעת בהודעת צד ג', אסיא, הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום של 000, 4ש"ח. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל.ציוד מכני הנדסי (צמ"ה)ביטוח צמ"ה (ציוד מכני הנדסי)ביטוח פריצה / גניבהטרקטורפלסטינים