קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ביטול פסק דין של רשות השיפוט בהסתדרות: זו בקשה לביטול פסק דינה של רשות השיפוט בהסתדרות מיום 4.10.92, אשר דחתה ערעור על פסק דינה של רשות השיפוט המחוזית, אשר אשרה בפסק דינה מיום 2.6.92, את תוצאות הבחירות למועצת אלקו, שנערכו ביום 12.9.92, ודחתה את ערעורם של שני המבקשים דנן על התוצאות ואת דרישתם לערוך ספירה מחודשת, או להכריז על תוצאות הבחירות כפסולות. בפני לא התקיים דיון, יתרה מזאת, עו"ד סרור ב"כ המבקשים הסכים שהעובדות הנטענות בתצהיר התומך בבקשה אינן מן השקולים שבית המשפט יצטרך לשקול כאשר הוא בא לבחון את פסק הבורר. לאור הצהרה זאת לא נחקר המצהיר ובעלי הדין סכמו בכתב. כל שנותר לי לעשות הוא להחליט אם המבקשים הוכיחו את טענתם על יסוד מה שנובע מעצם קריאת הפסק. העתירה בבקשה היא לבטל את הסעיף 6לפסק של פסק רשות השפוט הארצית ואת כל הפסק של רשות השפוט המחוזית. הוגשה לי בהסכמה חוקת ההסתדרות וכן גם תקנון רשות השיפוט בהסתדרות. לפי פרק י"ד של תקנון ההסתדרות קיימות שתי ערכאות שיפוט הערכאה הראשונה מכונה "רשות השיפוט המחוזית" ומעליה ערכאת ערעור, המכונה "רשות השיפוט הארצית". הן לפי פרק י"ד סעיף ב(3) של תקנון ההסתדרות והן לפי סעיף ב(3) של תקנון רשות השיפוט פסקי הדין של רשות השיפוט בהסתדרות הם פסק בוררים לכל דבר וענין. בפני גם לא היתה מחלוקת בין בעלי הדין שמדובר בפסק בוררות. העתירה היא כאמור לבטל סעיף 1מתוך פסקה של ערכאת הערעור וכן לבטל את כל הפסק של הערכאה הראשונה. לדעתי העתירה שגויה. מה שיש בפני היום הוא רק הפסק של ערכאת הערעור. ראה בענין זה פסק דין של בית הדין לעבודה שדן בפסק דינה של רשות השיפוט הארצית של ההסתדרות. גם שם תקפו את פסקי הדין של שתי הערכאות, ובית הדין לעבודה בדיון נא'/ 3/1449חמיאל נ' מפעלי תרבות וחינוך בע"מ קובע בס' 6של הפסק לאמור: " .6פסק בוררות ניתן לבטול עפ"י אחת העילות המנויות בסעיף 24לחוק הבוררות. א. מוסד הבוררות של רשות השיפוט ההסתדרותית מורכב משתי ערכאות האחת רשות השיפוט המחוזית והשניה רשות השיפוט המחוזית. ב. פסק בוררות של רשות השיפוט ההסתדרותית הניתן לאישור או לביטול ע"י בית המשפט הוא פסק-הדין "הסופי" של רשות השיפוט הארצית. ג. משניתן פסק הבוררות על ידי רשות השיפוט הארצית-לא קיים יותר פסק הבוררות של רשות השיפוט המחוזית, ופסק הבוררות היחיד, שניתן לאשר או לבטל הוא - פסק הבוררות של רשות השיפוט הארצית. ד. עלינו איפוא לבחון, האם פסק הבוררות של רשות השיפוט הארצית ניתן במקרה זה לביטול עפ"י אחת העילות לביטול פסק הבורר המנויות בסעיף 24לחוק הבוררות". ביה"ד ל בודה חזר על אותה הלכה בפסק דין נוסף בתב"ע מח/1327- 3רפי פרקש נ' מועצת פועלי רחובות ואח' (פד"ע כג' בעמ' 39). רשות השיפוט בהסתדרות תפעל ב- 2ערכאות: א. ערכאה מחוזית שתקרא בשם: רשות השיפוט הממוזית. ב. ערכאה ארצית שתקרא בשם: רשות השיפוט הארצית. בפסק די אחרון זה נתבקש ביה"ד לעבודה לבטל את פסק דינה של רשות השיפוט הארצית ול שיב על כנו את פסק הדין של רשות השיפוט המחוזית. עם כל הכבוד דעתי כדעת ביה" לעבודה ואינני דן כלל בפסק דינה של הערכאה הראשונה. הבקשה שלפני היא, אם כ , לבטל את סעיף 6של פסק הדין של הרשות הארצית, וכן להשלים את פסק הבורר. סעיף 6אמור קובע לאמור כי כל הפגמים שפסק הדין מונה בסעיפים הקודמים נעשו בתום לב ולא גרמו לעיוות תוצאות הבחירות ועל כן אין לפסול אותן תוצאות חרף הליקויים. הטענה היא שקביעה זו לא נומקה. כדי להבין את הטענה צריך לקרוא את הפסק כולו. הרשות הארצית קבעה לאחר ששמעה שני עדים נוספים על העדים שנשמעו בפני הערכאה הראשונה, כי הבחירות למועצת העובדים באלקו לא נערכו בהתאם לפרק 10להוראות התקנון לבחירות ועדי עובדים. הבחירות צריכות להתנהל ע"י חברי ועדת הבחירות ובפיקוחה של מועצת המנהלים ובמקרה זה לא כך התנהלו הבחירות. יו"ר ועדת הבחירות בכלל לא היה נוכח. מתוך סעיף מסויים של הפסק אני מבין שחברי מועצת הפועלים תיפקדו במקום ועדת הבחירות, שכן בסעיף 4של הפסק נאמר: "על מועצת הפועלים להדריך את ועדי העובדים ולא להיות במקומם". עוד נקבע עובדתית שמועצת הפועלים השמידה יומיים לאחר הבחירות את פתקי ההצבעה באופן שלא ניתן היה למנות את הקולות מחדש. הרשות הארצית דחתה את הערעור, כאמור, משום שלדעתה כל הפגמים הנ"ל נעשו בתום לב ולא גרמו לעוות תוצאות הבחירות. טוען ב"כ המבקשים שהסעיף הזה חסר הנמקה. אין דעתי כדעתו. אותו סעיף 6שהוא מבקש לבטל הוא סעיף ההנמקה. אני מסכים שגם בהעדר תניה בהסכם בוררות (שלא קיים כאן) וגם בהעדר תקנה מיוחדת בתקנות רשות השיפוט בדבר הנמקה על רשות ציבורית מן הסוג שאנו דנים בו, להבדיל מבורר פרטי, יש חובת הנמקה. ראה בעניין זה מאמרו של הש' שטרוזמן "הרהורים וערעורים על פסק הבורר" הפרקליט כרך מ' .227 אמנם השופט שטרוזמן דן שם בערכאת השיפוט המחוזית והוא מנמק את חובת ההנמקה בכך שהתקנון עצמו קבע ערכאת ערעור וממילא יש צורך לנמק כדי שערכאת הערעור תוכל לבחון את הפסק של הערכאה הראשונה. במקרה דנן מדובר בערכאת הערעור שעליה שוב אין ערעור. אבל נראה לי שפסק בורר שהוא גם פסק בערעור צריך להיות מנומק אם הפסק של הערכאה הראשונה צריך להיות מנומק למרות העובדה שבורר בד"כ צריך לנמק את פסקו רק אם נדרש לכך מפורשות ע"י בעלי הדין בשטר הבוררות, אך גם במקום שבורר צריך לנמק הנמקתו של בורר אינה צריכה להיות יסודית וארוכה כפסק דין של בית משפט. אמנם לא די שהבורר יאמר שלדעתו התביעה מוצדקת או אינה מוצדקת. ראה ע"א 1325/92קולקר נ' דיפלומט אופנועים (1985) בע"מ ואח' (פ"ד מז'(3) 96, 89). אם ערכאת הערעור היתה מסתפקת בכך שהיתה קובעת שהערעור נדחה לא הייתי חושב שהיא יצאה ידי חובתה אולם רשות השיפוט הארצית מונה בסעיף 6האמור שורה של פגמים שהיא מצאה ובסוף קובעת שהפגמים הללו לא גרמו לעוות תוצאות הבחירות ועל כן לא פסלו אותן. לי נראה שזהו נימוק. אינני חושב שהם היו צריכים לפרט ולהסביר מדוע הדבר לא גרם לעיוות תוצאות הבחירות. על יסוד הראיות שנשמעו בשתי הערכאות נחה דעתם שבסופו של דבר ספירת הקולות הביאה לתוצאה נכונה. ב"כ המבקשים מזכיר בסכומיו באותו פרק שבו הוא דן בחובת ההנמקה גם חשש כבד למשוא פנים מצד רשות השיפוט המחוזית. כאמור אני לא דן בפסה"ד של הרשות המחוזית אבל מכל מקום הטענה של משוא פנים הועלתה לראשונה בסיכומים. מכאן אני בא לדון בטענה הנוספת שיש לבטל את הפסק עפ"י ס' 24(7) לחוק הבוררות. הטענה היא שהפסק לא ניתן עפ"י הדין. הטענה הזאת מסתעפת לשני ראשים. פסיקה בנגוד לסעיף 9לחוק הבחירות לגופים צבוריים, ופסיקה בנגוד לתקנון ההסתדרות. אני מסכים עם ב"כ המבקשים לרשות השיפוט הארצית של ההסתדרות צריכה לדון עפ"י הדין גם אם אין תניה מפורשת בנושא זה בתקנון הרי זה מובן מכללא. ב"כ המבקשים אינו מסתמך על חוקת ההסתדרות בלבד הוא טוען שהפסק נוגד את סעיף 9לחוק הבחירות לגופים ציבוריים תשי"ד- .1954אין דעתי כדעתו. הסעיף 9האמור הוא סעיף עונשין שדן בעונשו של מי שעושה אחד המעשים המפורטים באותו סעיף. במקרה דנן אין ראיה לכך שמעשה מן המעשים המפורטים בסעיף 9בוצע. מכל מקום אין הסעיף הזה קובע דבר בקשר לבטלותן של הבחירות מחמת אותם מעשים. יותר רצינית היא הטענה שהפסק נוגד את חוקת ההסתדרות. ב"כ המבקשים מפנה תשומת ליבי לסעיף 10של פרק יד' לחוקת ההסתדרות. סעיף זה אומר: "כי בענייני שפיטה אין מרות על מי שבידו סמכות שפיטה לפי פרק זה זולת מרות חוקת ההסתדרות ואושיות ההסתדרות". אני הייתי קורא סעיף זה כאילו חובה על הבורר לדון עפ"י הדין כשהדין הוא חוקת ההסדתרות. אלא שבחוקת ההסתדרות אינני מוצא סעיף הדן בבחירות למועצת הפועלים. אבל אני מניח שגם תקנות הבחירות לועדי עובדים הם חלק מן הדין המחייב את רשות השיפוט. בתקנות הללו אשר צורפו לסיכומי ב"כ המבקשים יש הוראות ברורות של התנהגות ביום הבחירות ועפ"י הממצאים העובדתיים שרשות השיפוט קבעה הוראות אלו הופרו. הוראות אלה נמצאות בפרק 10של תקנות הבחירות. אין ההוראות האלה אומרות דבר וחצי דבר על התוצאה מהפרתן. נראה לי שאין להתייחס לכל ההפרות באופן שווה. אני סבור שבהעדר הוראה מפורשת המבחן הוא האם קיים חשש שהסטיה מההוראות מביאה לעיוות התוצאה או לא. במקרה דנן הגיעה רשות השיפוט הארצית שלא קיים עיוות כזה, וזאת לאחר שמיעת ראיות, משום כך נראה לי שאין מקום להתערב בפסק הבורר ע"ס העילה שבסעיף 24(7) לחוק הבוררות. ב"כ המבקשים גם טוען שהפסק ניתן בחוסר סמכות (סעיף 24(3) לחוק הבוררות) אבל אינני חושב שיש מקום לטענה כזאת. הטענה היא שמכוון שאין על רשות השיפוט אלא מרות "חוקת ההסתדרות ואושיות ההסתדרות" הרי שכל פסיקה בניגוד לחוקת ההסתדרות היא חריגה מסמכות. אולם אינני סבור שהפסיקה היתה בניגוד לחוקת ההסתדרות. כאמור, כבר ציינתי שבחוקה אין הוראות בקשר לתוצאות של פגמים בניהול הבחירות, ולכן יש לרשות השיפוט שיקול דעת לקבוע מתי הפגם יורד לשרשו של העניין ויש לבטל את הבחירות מכל וכל ומתי יש לאשר את הבחירות חרף פגם בניהולן. בסיכומי ב"כ המבקשים גם נטען שקיימת העילה שבסעיף 24(9) של חוק הבוררות משום שהפסק נוגד את תקנת הציבור. אינני מסכים עימו כל אותם נימוקים שכבר ציינתי הם גם תשובה לטענה זו. סיכומו של דבר הבקשה נדחית. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.ביטול פסק דין