קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ביטול צו מניעה למכירת בית: בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופט א' אברהם) בע"ר 31907-06-12 שניתן ביום 10.7.12 . 1. המבקשת רכשה יחד עם המשיב 1, קבלן הבונה בתי מגורים, מגרש בכפר תבור במטרה לבנות על המקרקעין בית מגורים. המשיב 1 בנה על המגרש שני בתי מגורים - האחד נועד למגורי המבקשת ובית נוסף (להלן: הבית השני). לאחר שנבנו הבתים עברה המבקשת להתגורר באחד הבתים, שנרשם על שמה בלשכת רישום המקרקעין, בעוד שהבית השני הושכר לאחרים על-ידי המשיב 1. כעבור זמן, הגישה המבקשת תביעה לבית המשפט המחוזי בנצרת למתן סעד הצהרתי כי היא בעלת הזכויות במלוא שטח המגרש שנרכש וכן ביקשה סעד זמני של צו מניעה נגד מכירת הבית השני על ידי המשיב 1. לדידה, תוך מסכת פתלתלה של הונאות, המשיב 1 ובאת כוחו עשו יד אחת עם המשיבה 2 במטרה לגזול ממנה כמחצית מזכויותיה במגרש. לטענתה, המשיב ובאת כוחו החתימו אותה על מסמכים רבים מבלי שהבינה מה טיבם, זייפו חתימותיה והוציאו מידיה במרמה חלק משמעותי מזכויותיה במקרקעין. המשיב 1 דחה את טענותיה וטען כי ההסכם בין הצדדים לכל אורך ההליכים ייעד לו את החלק הארי במגרש ואת הבית השני שייבנה עליו, וכן הוסיף כי מסמכים רבים תומכים בגרסתו. 2. הדיון בבקשה להוצאת צו מניעה זמני התקיים לפני רשם בית המשפט המחוזי (כב' השופט י' בן חמו), במסגרתו חקר הרשם את הצדדים. הרשם קבע כי למרות שניצבים בפני המבקשת קשיים לא מעטים בהוכחת התביעה, הוא אינו יכול לקבוע שאין ממש בטענותיה וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתה. על כן, נתן הרשם צו מניעה זמני לפי בקשת המבקשת, בכפוף להפקדת ערובה בגובה 10,000 ש"ח. 3. על החלטה זו ערער המשיב 1 לפני בית המשפט המחוזי. בית המשפט קבע כי הראיות המונחות לפניו אינן מצדיקות מתן צו מניעה זמני. בית המשפט ציין כי המבקשת חתמה על מסמכים רבים, בעודה מיוצגת על ידי עורך דין וכי ראיות נוספות מחזקות את גרסת המשיב 1. כמו כן עמד בית המשפט על העובדה שהמבקשת טענה כי הבית השני היה אמור להימכר ותמורתו הייתה אמורה להתחלק בין הצדדים. בית המשפט הסיק מכך כי מדובר בתביעה כספית במהותה. משכך, סבר כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיב 1, שכן גם אם תתקבל תביעת המבקשת, הרי שניתן יהיה לפצותה בגין הנזק. שיקול נוסף שהטה את מאזן הנוחות לטובת המשיב 1 היה העובדה שהלה מעוניין למכור את הבית השני לקונה קונקרטי החפץ לרוכשו. בית המשפט קבע כי אם תביעת המבקשת תידחה, לא ניתן יהיה להבטיח כי יזדמנו למשיב 1 תנאים דומים בעתיד. על כן הפך בית המשפט את החלטת הרשם וביטל את צו המניעה. 4. על פסק דין זה הגישה המבקשת בקשת רשות ערעור ולצידה בקשה ל"עיכוב ביצוע פסק הדין". בבקשה טוענת המבקשת כי בית המשפט התערב, בניגוד להלכות המקובלות, בממצאי הערכאה הדיונית. עוד טוענת המבקשת נגד הפן הפרוצדוראלי של ניהול הדיון בבית המשפט המחוזי, אי-עמידת המשיב בכללים שנקבעו, וטענות מהותיות לגופן של קביעות בית המשפט. המבקשת סבורה שבית המשפט התעלם מעובדות חיוניות, כגון העובדה שהיא יוצגה על ידי עורך דין בתחילת הדרך בלבד ולא "לאורך כל הדרך"; טענותיה לעניין זיוף חתימותיה; העובדה שהיא זו שמימנה את בניית הבתים; העובדה שהיא שילמה למועצה המקומית כפר תבור אגרות בנייה על מלוא שטח המגרש שבבעלותה. כמו כן המבקשת טוענת כי מאזן הנוחות נוטה בפירוש לטובתה, שכן תביעתה מופנית לסעד הצהרתי שעניינו הכרה בזכויותיה במלוא המגרש דנן, והיא עשויה להתייתר אם יימכרו זכויות הבעלות בבית השני. ביום 19.7.12 התקבלה תגובת המשיב 1 לבקשה לעיכוב ביצוע, וביום 2.8.12 הגיש המשיב 1 את תגובתו לבקשה למתן רשות ערעור. 5. המשיב 1 טען בתגובה כי דין הבקשה להידחות בשל היעדר צירוף תצהיר לבקשה ולאור המבחנים המקובלים לבחינת בקשות לעיכוב ביצוע פסק דין. לטענתו, שתי הערכאות הקודמות שדנו בבקשת המבקשת מצאו כי סיכויי תביעתה קלושים לאור המסמכים הרבים התומכים בגרסתו. הוא מוסיף כי מדובר בנכס שהוא בנה מכספו וזכויות הקניין בו הן שלו, וכל דחייה במכירת הבית עשויה למנוע ממנו ליהנות מצו השעה הפוטרת את מכירת הבית השני ממס השבח, ולכן מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובתו, כך טענתו. 6. עיינו בבקשה ובתגובה לה ומצאנו כי דינה להתקבל. לפיכך החלטנו לדון בבקשת רשות הערעור כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה. אמנם, הלכה היא שבית המשפט אינו נוטה להתערב ב"גלגול שלישי" בסעדים זמניים שנידונו בערכאות דלמטה (רע"א 3954/98 קנית השלום השקעות בע"מ נ' מ.ס.י.פ בע"מ, פס' 6 להחלטה (לא פורסמה, 15.11.1998) ). אולם, דומה כי חל שינוי בנסיבות המקרה מאז שהובא לפני בית המשפט המחוזי כך שכיום מאזן הנוחות שוב נוטה לטובת המבקשת. בית המשפט המחוזי ביסס את פסק דינו, בין היתר, על כך שהוצאת הצו לבקשת המבקשת ייסב למשיב 1 נזק כתוצאה מהחמצת הזדמנות מכירה לקונה קונקרטי המעוניין ברכישת הבית השני. אך מתגובת המשיב 1 לא עולה כי במצב העניינים הנוכחי קיים קונה הממתין להסרת צו המניעה על מנת לרכוש את הבית השני. לכך יש להוסיף כי לשיטתנו, הזהירות מחייבת שלא לדחות את טענת המבקשת כי מדובר בתביעה לסעד הצהרתי בשלב זה ולפיכך מאזן הנוחות נוטה לטובתה. אמת, המבקשת ציינה בתצהירה כי כוונתה הייתה ליהנות מרווחי מכירת הבית השני. אולם, דומה שאין בהצהרה זו כדי לאיין את תביעתה העיקרית להכרה בזכות הקניינית שלה בנכס, במסגרתה התבקש צו המניעה דנן. אין לכחד כי האינטרס של המבקשת בבית השני אינו כספי גרידא, שכן מדובר בבית שנבנה בסמיכות רבה לבית מגוריה, מה שבוודאי משפיע על האינטרס שלה בנכס הספציפי הזה. גם אם חשבה המבקשת בשלב כלשהו כי היא תוכל להפיק רווח כספי ממכירת הבית השני, הרי שבתביעתה להצהרה כבעלת זכות הקניין בנכס נראה כי ביקשה לשמר לעצמה את האפשרות לבחור את מועד מכירתו או שמא להשתמש בבית השני לשימושה, אם בדרך של שכירות, אם בדרך אחרת. משכך, אין לומר כי מהות התביעה היא כספית גרידא והרי היא נסובה סביב שאלת הזכויות במקרקעין. במצב דברים זה יש חשש כי אי מתן צו מניעה זמני יביא למצב בלתי הפיך אם תתקבל תביעתה של המבקשת, בעוד שאם תידחה תביעתה, ניתן יהיה לפצות את המשיב 1 בגין נזקים כספיים אם יגרמו לו. בנסיבות אלו סבורים אנו כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשת, כאמור. 7. יתר על כן, דומה כי נפלה שגגה בקביעת בית המשפט המחוזי לפיה הרשם מצא שסיכויי התביעה קלושים. עיון בהחלטה מעלה כי הרשם קבע כי "לא מצאתי שעל פניו מדובר בתביעה שסיכוייה אפסיים או קלושים" (עמ' 12 להחלטת הרשם). אף אנו סבורים - מבלי לקבוע מסמרות בעניין - כי דומה שסיכויי התביעה אינם אפסיים. 8. בשל כל האמור, דין הבקשה להתקבל. פסק הדין של בית המשפט המחוזי יתבטל והחלטת הרשם תושב על כנה. לצד זאת, אנו סבורים שיש מקום להגדיל את גובה הערובה. התיק יוחזר לרשם בית המשפט המחוזי שיבחן מחדש את גובה הערובה שהתבקשה המבקשת להפקיד ויגדילה על פי שיקול דעתו. בית המשפט ידון בתביעה לגופה בהקדם, בכפוף לאילוצי יומן בית המשפט. בשל הנסיבות החריגות, אין צו להוצאות. צוויםצו מניעה