בעלות על דירה שהוטל עליה עיקול

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בעלות על דירה שהוטל עליה עיקול: .1ביום 14.5.95הגישה אורנה (להלן: אורנה) בקשה בדרך של המרצת פתיחה להצהיר כי הדירה הנמצאת ברחוב הבשן 7/15יד התשעה, הרצליה, והידועה כחלקה 165/15בגוש 6577, (להלן: הדירה), הינה בבעלותה ויש לרושמה על שמה בלשכת רשם המקרקעין נתניה, וכי אין נפקות לעיקול אשר הוטל ע"י בנק לאומי לישראל, המשיב מס' 1, על חלקו הרשום של מאיר (להלן: מאיר), המשיב מס' 2, בלשכת רשם המקרקעין. הרקע לבקשה זו, הוא הסכם גירושין בין אורנה לבין בעלה לשעבר, מאיר, אשר קיבל תוקף של פס"ד בבית הדין הרבני (להלן: פסק הדין). על פי פסק הדין, היה על מאיר להעביר את חלקו בדירה על שם אורנה, כאשר הרישום בפועל הוא באחריותה של אורנה. לימים, הטיל בנק לאומי לישראל עיקול על חלקו הרשום של מאיר בדירה, בגין חוב של מאיר לבנק, שנוצר לאחר הגירושין. מטרתו של הליך זה הוא לגרום לביטול העיקול ולהשלמת ביצוע פסק הדין. .2העובדות המוסכמות, לצורך דיון זה, נוסחו ע"י הצדדים דלקמן: .1 על פי הסכם גירושין בין הבעל לבין האישה, התחייב הבעל להעביר את מחצית הדירה הרשומה על שמו, על שם האישה. הסכם הגירושין אושר ובוצע, פרט להעברת רישום בלשכת רישום המקרקעין, אשר היה באחריות האישה. .2 החוב, בגינו הוטל העיקול, הוא חוב של הבעל בלבד, שנוצר לאחר הגירושין, ואין לאישה כל קשר אליו. .3 הדירה רשומה היום על שם האישה והבעל בחלקים שווים. .4 העיקול הוטל בגין חובו של הבעל על זכויותיו הרשומות בדירה, ביום .10.7.94 .5 האישה רשמה הערת אזהרה לזכותה, על פי הסכם הגירושין, ביום .17.11.94 .3השאלה הצריכה לענייננו היא, מה ההשפעה של פסק הדין על זכויותיו הרשומות של הבעל בדירה. במה הדברים אמורים? על פי סעיף 125לחוק המקרקעין, רישום בפנקס לגבי מקרקעין מוסדרים יהווה ראיה חותכת לתוכנו. לטענת עו"ד רימר, ב"כ הבנק, משרשומה מחצית הדירה בלשכת רישום המקרקעין בבעלות הבעל מאיר, רשאי הבנק, כנושה של הבעל, להיפרע את חובו ממחצית הדירה, ועל כן זכאי הוא אף להטיל עיקול על חלק זה של הדירה, להבטחת ייחודה לצורך פרעון החוב. לשיטתו של הבנק, אין לזכויותיה של אורנה, על פי פסק הדין, כל עדיפות, מאחר ולא נרשמו ולו על דרך של הערת אזהרה, בלשכת רישום המקרקעין, בטרם שריין הבנק את זכותו בדרך של הטלת עיקול. .4את טענתו סומך עו"ד רימר על פסק הדין בבר"ע 178/70בוקר נ' חברה אנגלו ישראלית לניהול ואחריות בע"מ0, פ"ד כה(2) 121(להלן: הלכת בוקר). על פי הלכת בוקר, המצב הקובע לצורך הטלת עיקול הוא הרישום בלשכת רישום המקרקעין, אפילו אם הזכות הרשומה כבר אינה שייכת למי שהיא רשומה על שמו. כל עוד לא בוצע שינוי ברישום, זכאי נושה של הבעלים הרשום לעקל את הזכות הרשומה. בהסתמך על הלכת בוקר, טוען עו"ד רימר, ב"כ הבנק, כי אין נפקא מינא אם הרישום מבטא את זכויותיו הנכונות של הבעל בדירה או לא. כל עוד רשומות זכויות הבעלות במחצית הדירה על שם מאיר, רשאי הבנק, הנושה בו, לעקל זכויות אלה. .5נקפו שנים אחדות (ולא מעטות) מאז הלכת בוקר, ויצאה מלפני בית המשפט העליון הלכה חדשה, בר"ע 383/86, אדוארד בטארסה ואח' נ' מוסא מוחמד עיאש, פ"ד מא(1) 100(להלן: הלכת בטארסה), בדבר היחס שבין זכויות שהוכרו בפסק דין לבין רישומן בלישכת רישום המקרקעין, לעניין עיקול. באותו מקרה, עוקלו מקרקעין, לבקשתו של עיאש, בגין חוב שחב לו הבעלים הרשום של הקרקע. אלא, שעוד בטרם הוטל העיקול, מכרו הבעלים הרשום של הקרקע, יורשי ג'ורג אסטיפן נאצר, את הקרקע לבטארסה ולאבו נסאר. ולא זו בלבד, אלא שהוסיף הבעלים הרשום ומכר את המקרקעין בפעם השניה לעיאש. בגין שתי המכירות הסותרות, התנהלו התדיינויות שהגיעו עד לבית המשפט לערעורים ביו"ש, וסופם שאושר פסק הדין שניתן בבית המשפט לערעורים ברמאללה, אשר הכיר בזכותם של בטארסה ואבו נסאר בבעלות על הקרקע דנן. בפסק הדין בעניין בטארסה הורה השופט חלימה על ביטול העיקול, שהוטל על פי בקשתו של עיאש, בפוסקו, בעמ' 103: "עתה ברור לכולנו שהעיקול הוטל, למעשה, על רכוש שאינו שייך לחייב כי אם למבקשים, שאין להם כל קשר עם החוב שבגינו הוטל העיקול... אשר על כל אלה תתבקש מסקנה אחת ויחידה, והיא: לבעלים הרשום לא נותרה זכות ברכוש המעוקל, מפני שכל הזכויות שהיו להם בו הועברו למבקשים מכוח תניה חוזית שבה הכיר בית משפט מוסמך." .6מקרה בטארסה דומה לענייננו. גם במקרה שבפניי ניתן פסק דין על פי תניה חוזית בין הצדדים. על פי פסק הדין, זכויות הבעלות במחצית הדירה שייכות לאורנה ואינן שייכות עוד למאיר. .7טוען עו"ד רימר, ב"כ הבנק, כי יש לאבחן את הילכת בטארסה מהמקרה דנן מאחר ובמקרה בטארסה מדובר במקרקעין שחוק המקרקעין אינו חל עליהם. הקרקע שם רשומה במשרד הרישום בבית לחם, שחוק המקרקעין אינו חל עליה. אין בידי לקבל טענה זו. לא הוכח, כי הדין לעניין מקרקעין ורישומם בבית לחם שונה מהדין הישראלי. מכוח חזקת שיויון הדינים, יש לראות את הלכת בטארסה כהלכה השרירה וקיימת אף לגבי מקרקעין, הרשומים על פי חוק המקרקעין. .8הנלמד מהאמור, כי הגם שמאיר עדיין רשום כבעל מחצית זכויות בדירה, הרי שמכוח פסק הדין, אשר הכיר בהתחייבותו של מאיר להעביר את זכויותיו במחצית הדירה לאורנה, אין עוד למאיר זכויות בדירה, הניתנות לעיקול. .9בעניין דומה, כמעט עד כדי זהות, פסק השופט גורן בה"פ 448/92יאיר ציטרום נ' מיכאלה איכאן ואח’, (לא פורסם). באותו מקרה, נערך הסכם גירושין בין הורי ציטרום, שהיה אז קטין, אשר קיבל תוקף של פסק דין. במסגרת הסכם זה, הוסכם כי דירתם המשותפת של ההורים תירשם על שמו של ציטרום בלבד, בהגיעו לגיל 18, וכי בינתיים תירשם הערת אזהרה לטובתו, ההערה לא נרשמה. לימים, לבקשת נושי האב, הוטל עיקול על הדירה. רק 4חודשים לאחר מכן נרשמה הערת אזהרה לטובת ציטרום. ציטרום הגיש בקשה זהה לבקשה דנן, דהיינו, לפסק דין המצהיר כי הוא זכאי להירשם כבעל הזכויות בדירה ולביטול העיקולים שהוטלו. בהסתמך על הלכת בטארסה החליט השופט גורן כי: "אם ניתן משנה תוקף להסכם הממון שנכרת בין הורי המבקש, באמצעות אישורו כפסק דין ע"י ערכאה שיפוטית, הרי שצד שלישי אינו יכול להטיל עיקול על זכויות אשר זה מכבר אינם בבעלות החייב." אני שותפה לדעה זו. .10זאת ועוד - עיקול אינו זכות קניינית ואינו מקנה למעקל זכויות בנכס שעוקל. (ע"א 74/81בנק ברקליס דיסקונט נ' רוזנבוים, פ"ד לט(1) 12). עיקול אינו אלא מעין שימת יד בבית המשפט על נכס אשר נועד למימוש, וממנו ייגבה חובו של החייב. (ר"ע 178/80בוקר נ' חברה אנגלו ישראלית לניהול בע"מ, הנ"ל). כל שרוכש מעקל ע"י עיקול אינו אלא יתרון דיוני לייחוד זכויות החייב בנכס לשם מימוש פסק הדין אם יינתן. העולה מהמקובץ הוא, כי זכותו של המעקל בנכס אינה טובה יותר מזו של החייב. (ע"א 323/80אילתית נ' בנק לאומי, פ"ד לז(2) 673). .11זכויותיה של אורנה בדירה, כל עוד לא נרשמו בלשכת רישום המקרקעין, גם הן אינן זכויות קנייניות. זכויותיה של אורנה בדירה כל עוד לא נרשמו הן זכויות אובליגטוריות, בלבד, אשר הוכרו ואושרו בפסק דין. .12עו"ד רימר, ב"כ הבנק, ניסה לאבחן את פסק הדין בענייננו לבין פסק הדין בעניין בטארסה, בטענה כי אישור הסכם ממון על פי חוק יחסי ממון בין בני זוג תשל"ג-1973, אינו פסק דין. איני רואה צורך לדון, במסגרת הליך זה, במהותו של אישור הסכם ממון על פי החוק הנ"ל. בענייננו, מדובר בפסק דין ולא באישור הסכם. .13מה היחס בין זכותה האובליגטורית של אורנה, שאושרה בפסק דין, לבין זכות העיקול הרשומה, אשר אף היא אינה זכות קניינית? על פי הילכת בטארסה, גוברת זכותה של אורנה, אשר הוכרה בפסק דין ואשר קדמה לזכותו של הבנק, על זכותו של הבנק על פי העיקול. .14בשולי הדברים ברצוני להעיר, כי פרסום ידיעה עיתונאית, לרבות בעיתון "גלובס", אינה אסמכתא לצורך טיעון משפטי בפני בית המשפט. על כן, לא היה מקום לצרף צילומים של פרסומים בעיתון לסיכומים, כאסמכתא. אם רצה עו"ד רימר, ב"כ המבקש, להסתמך על פסקי הדין שידיעה על נתינתם פורסמה בעיתון, טוב היה אילו היה טורח לצרף לסיכומיו את נוסח פסק הדין, כפי שיצא מלפני בית המשפט. .15לאור כל האמור לעיל, אני מקבלת את התובענה ומצהירה כי המבקשת, אורנה X, זכאית להירשם כבעלת הזכויות בדירה הנמצאת ברחוב הבשן 7/15יד התשעה, הרצליה, הידועה כחלקה 165/15בגוש 6577, וכי העיקול שהוטל על ידי בנק לאומי לישראל בע"מ, על חלקו הרשום של מאיר X בדירה, בטל בזה. בנק לאומי לישראל בע"מ, יישא בהוצאות אורנה X, וכן בשכ"ט עו"ד בסך 500, 7ש"ח ומע"מ, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית, כדין. בעלותמקרקעיןעיקול