קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא גילוי מסמכים - דו"ח ביקורת פנימית של בנק: .1מונחת לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בת"א (כב' השופט צבי כספי) מיום .31.10.95 הבקשה נשלחה לתגובת המשיבים, ולאחר שזו הגיעה ניתנת החלטתי. החלטתי לדון בבקשת רשות הערעור כאילו ניתנה הרשות, והערעור הוגש על פי הרשות שניתנה, מכח סמכותי על פי תקנה 410לתקנות סדר הדין האזרחי. .2המערער הגיש כנגד המשיבים תביעה לתשלום חובם, בהליך של סדר דין מקוצר. במסגרת בקשתם של המשיבים לקבלת רשות להגן, ניתן לטובתם צו לגילוי מסמכים, הכולל גילוי דו"ח הביקורת הפנימית של הבנק אודות מר יוסי נחום, שהיה מנהל סניף הבנק המערער. מכאן הערעור. .3המסמך דנן איננו מסוג המסמכים אשר בקשת גילויים הוא שכיח. על פי כותרתו הוא אינו עוסק ישירות בחשבונותיהם או בענין הנוגע למשיבים כלל. .4המסמכים המבוקשים מתעדים חקירה פנימית שערך הבנק באשר לחשדות למעילה ולהונאה, אשר הופנו כנגד מנהל סניף הבנק המערער, מר יוסי נחום. כל המגעים של המשיבים עם הבנק בקשר לחשבונותיהם נוהלו באמצעות המנהל מר יוסי נחום. לכאורה, הדברים מצביעים על אפשרות ממשית, כי תהיה למסמכים נפקות ישירות להגנתם. מנגד טוען המערער, כי בדו"ח הביקורת הפנימית אודות מר יוסי נחום לא מוזכרים המשיבים ולא מספרי החשבון, אותם הם ציינו במכתביהם אל הבנק, דהיינו: נטען לחוסר רלוונטיות של דו"ח הביקורת. .5המסמכים המתעדים את החקירה שניהל הבנק, כוללים מידע רב באשר לחשבונתיהם של לקוחות שונים של הבנק, אשר בהם התקימו החשדות שהופנו כנגד המנהל לשעבר. חובת הסודיות של בנק לגבי מידע השמור על ידו כנאמן עבור לקוחותיו, הוכרה על ידי הפסיקה. ברע"א 1917/92סקולר ואח' נ' ג'רבי ואח’, פד"י מ"ז(5) .764 בעמוד 774, קבע כב' השופט גולדברג: "ואילו לענין חשבוניותיו של זר להתדיינות, את אלה ניתן לגלות בנסיבות נדירות ביותר (כאמור בהלכת גוזלן [1], בעמ' 565, שהייתי מצמצמן... כל זאת לאחר שניתנה לצד השלישי, העלול להיפגע, הזדמנות להשמיע את טענותיו והסתייגויותיו לגילוי". .6ובהתאם להלכה זו נהג בית המשפט קמא בהחלטתו: "גם ענין הסודיות הבנקאית כלפי לקוחות אחרים יוכל לבוא על תיקונו בכך שעל גבי הדו"ח בו יעיינו באי כח המבקשים ימחקו שמות בעלי החשבונות שאינם המבקשים כך שישארו מספר חשבונות בלבד". (שם, בעמוד 2להחלטה). תוצאת גילוי המסמכים אינה חושפת מידע על הלקוחות האחרים של הבנק, ואם כן אין ממש בטענה זו של המערער. .7אמנם נמנעת פגיעה בסודיות אותה חב הבנק ללקוחותיו האחרים, אלא שלא די בכך. דו"ח הביקורת הפנימית עוסק באופן טבעי ובהרחבה בעניינו האישי של מר יוסי נחום. ואם אכן יתברר כי הדו"ח אינו נוגע כלל לחשבונותיהם של המשיבים, נפגעת זכותו של המנהל לשעבר להגנת הפרטיות. יש במסירת הדו"ח הפנימי לעיון המשיבים, משום פגיעה בפרטיותו של מר יוסי נחום, בהתאם להוראות סעיף 2(8) וסעיף 2(9) לחוק הגנת הפרטיות. זכות זו קיבלה משנה תוקף בחוק יסוד כבוד האדם וחרותו, אשר העלה את הזכות לשמירה על כבוד האדם למעמד של זכות חוקתית. .8אין חולק כי על הבנק המשמש מעבידו לשעבר של מר יוסי נחום, חלה החובה שלא לפגוע בכבוד האדם ובפרטיותו של עובדו, ולהגן על כך מפני דרישה לגילוי מסמכי הדו"ח הפנימי, אשר הוא מתבקש לגלותם בהליך שיפוטי. באותה מידה אין חולק, כי החובה לשמור על הפרטיות היא חובה יחסית. אם אכן בוצעו מעשים שאינם תקינים על ידי מר יוסי נחום כלפי המשיבים, אזי כלפיהם חובת הסודיות אינה חלה, ועל הבנק לגלות את הדו"ח המתייחס אליהם. .9לאור עובדות המקרה, אני מסכימה עם השופט קמא, בכך שקיימת אפשרות ממשית כי דו"ח הביקורת הפנימי רלוונטי לתביעת המשיבים, אשר ניהלו חשבונותיהם באמצעות המנהל לשעבר מר יוסי נחום. מאידך, הבנק הוא היודע דברים לאשורם, וגרסתו היא כי אין כל חפיפה בין עניינו של הדו"ח הפנימי, ועניינם של המשיבים. עמדתו המוצקה של ב"כ המערער אמינה על בית המשפט, וכך גם נפסק בהחלטה קמא. .10יחד עם זאת, לא יעלה על הדעת, כי נתבע בהליך של סדר דין מקוצר, מבקש להתגונן כנגד בנק, אשר רק לו נתונה האינפורמציה הרלוונטית, הוא שיחליט אלו מסמכים עליו לגלות למשיבים. אילו נקבעו הדברים בהלכה הפסוקה, היו מתייתרות כל אותן הלכות אשר בית המשפט חזר עליהן חזור והדגש: הזכות לגילוי מסמכים בעת הליך בסדר דין מקוצר היא מהותית, ואם אינה נענית, יהא זכאי הנתבע לזכות אוטומטית להתגונן. .11האיזון הנכון בין האינטרסים של בעלי הדין הינו שבית המשפט יקבל לידיו את דו"ח הביקורת הפנימית, יעיין בו, ורק לאחר מכן יתן את החלטתו בענין זה. באופן זה לא תהיה הסמכות להחליט אלו מסמכים יש לגלות למשיבים, בידי הבנק ופקידיו, ומאידך לא יווצר מצב בו יקבלו המשיבים לידיהם מסמך שאינו רלוונטי להגנתם והפוגע באינטרס של הבנק לשמירה על זכותו של עובדו לשעבר לפרטיות. לענין זה יפים דבריו של כב' השופט טל, ברע"א 1917/92(פס"ד סגולר אליו הפניתי בסעיף 5להחלטתי) בעמ' 781: "הסדר כזה, שבית המשפט מעיין במסמך ומחליט, על סמך עיונו, אומץ על ידי המחוקק בסעפים 235ג' - 235ד' לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש]. גם בטענות חיסיון לטובת המדינה או הציבור (סעיפים 44ו- 45לפקודת הראיות [נוסח חדש]) רשאי בית המשפט להורות שהראיה או תוכנה יובאו לידיעתו (סעיף 46). נראה לי שבמקרים מתאימים ראוי לנהוג כך גם בשאר טענות חיסיון". נכונותו של המערער להעמיד לאלתר את דו"ח הביקורת אודות מר יוסי נחום לעיונו של בית המשפט, על מנת שיווכח כי דו"ח זה אינו דן במשיבים, ולא בחשבונותיהם בסניף זה, הובעה בסעיף ב..1(ג) לבר"ע. .12מכל האמור לעיל, החלטתי לקבל את הערוער במובן זה שהמערער יעביר בתוך 7ימים את דו"ח הביקורת הפנימי אודות מר יוסי נחום לעיונו של בית המשפט קמא. בית המשפט יחליט בשאלות הרלוונטיות של המסמכים ובהתאם לקביעתו האם המסמכים יועברו למשיבים. צו לעיכוב הביצוע אשר ניתן בהמרצה 13875/95ביום 23.11.95 מתבטל בזה. בנסיבות הענין אין צו להוצאות. גילוי מסמכיםבנקמסמכיםביקורת פנימית