המערער סובל מילדותו ממחלת פרקים על רקע ,f.m.fבעקבותיה עבר נתוחים להחלפת שני מפרקי הירכיים, האחד בשנת 1971והשני בשנת .1986 קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא גמלת ניידות בגין מחלת פרקים: .1בפני ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים מיום 8/7/96אשר העניקה למערער מוגבלות בניידות בשעור של % 50על פי סעיף ה - 2לרשימת הליקויים והחל מיום .19/11/95 .2טיעוני ב"כ המערער הם: א. טעתה הועדה בהעניקה אחוז מוגבלות בניידות בשעור % 50במסגרת סעיף ה - 2לרשימת הלקויים המתייחס להתקנת מפרק מדומה בגפה אחת בהתעלם מהממצא שנקבע על ידה כי הותקנו שני מפרקים מדומים בגפיו של המערער. לפיכך היה על הועדה להעניק אחוז מוגבלות לכל גפה בנפרד ולחשב השעור הכולל בהתאם לסעיף 8(ב) לתוספת ב' בהסכם הניידות. ב. סעיף הלקוי ה - 2אינו מתייחס לשעור ההגבלה בכושר תנועות המפרקים אלא לעצם קיומו של הליקוי. ג. טעתה הועדה משנמנעה לפסוק למערער מוגבלות בניידות בשעור % 80במסגרת סעיף ו - 2לרשימת הלקויים בהסתמך על הממצאים הרפואיים שנמצאו על ידה המורים על הגבלה דו צדדית ובהסתמך על חוות דעתו של פרופ' אנגל שעליה לא חלקה הועדה בקבלה את ערר המערער. ד. טעתה הועדה בהתעלמה מהממצאים הרפואיים והמסקנות שנקבעו על ידי הועדות הרפואיות הקודמות שהעניקו למערער אחוז מוגבלות בניידות בשעור % 80במסגרת סעיף ו - 2לרשימת הליקויים. ה. הועדה לא נמקה סטייתה מקביעת הועדות הקודמות ולא נתנה הסבר מדוע חרף קבלת ערעורו של המערער העניקה אחוז מוגבלות שונה. ו. טעתה הועדה בקובעה תאריך תחולה מיום 19/11/95ולא מיום 6/8/92המועד בו הפך המערער בפועל למוגבל בניידות. ז. לחלופין, על הועדה היה לקבוע כי המערער מוגבל בניידות בשעור % 75בהתאם לסעיף ה - 2לרשימת הליקויים עקב החלפת שני מפרקים מדומים בגפיו. .3טיעוני ב"כ המשיב הם: א. הועדה לעררים מוסמכת לקבל ערעור שהגיש המבוטח או המוסד ויחד עם זאת להחליט החלטה אחת. הועדה קבלה את ערעורו של המערער על החלטת הועדה מדרג ראשון מיום 25/12/95שקבעה שהליקוי לא נכלל ברשימת הליקויים וקבעה עפי' ממצאיה היא כי הלקוי ניתן ליישום לפי סעיף לקוי ה - 2לרשימת הלקויים ולא לפי סעיף לקוי ו - .2 לפיכך, לא נפלה טעות משפטית בהחלטתה. ב. הועדה לעררים מיום 5/9/93התייחסה לממצאי הועדות הקודמות ועל החלטתה לא הוגש ערעור. הועדה לעררים נשוא ערעור זה שבפנינו אינה צריכה להסביר היום סטייתה מהחלטות הועדות הקודמות. ג. סעיף ו - 2לרשימת הליקויים לא חל בענינו של המערער שכן אין "כוויצה כפופית" כנדרש עפי' סעיף זה ולכן לא יושם ע"י הועדה סעיף זה בענינו של המערער. ד. מועד התחולה הוא מיום הגשת התביעה. ה. הועדה אכן טעתה בכך שלא התייחסה לחוות הדעת של פרופ' אנגל ולא נימקה מדוע אין היא מקבלת את מסקנותיו. ו. באשר ליישום סעיף ה- 2בהתייחס לשתי הגפיים אין התנגדות להחזרת ענין זה לוועדה. .4העובדות הצריכות לענין הן: א. המערער סובל מילדותו ממחלת פרקים על רקע ,f.m.fבעקבותיה עבר נתוחים להחלפת שני מפרקי הירכיים, האחד בשנת 1971והשני בשנת .1986 ב. ועדות רפואיות לענין הגבלת ניידות, בהחלטותיהן מהתאריכים 28/2/77, 7/8/83ו - 27/6/88, קבעו מוגבלות בניידות בשעור % 80עפי' סעיף ו' (2) לרשימת הליקויים. ג. ועדה רפואית מיום 6/8/92קבעה כי הלקוי לא נכלל ברשימת הליקויים היות ולא נמצאה כוויצה כפופית. ועדת הערר מיום 29/11/92אישרה את קביעת הועדה הרפואית. המערער הגיש ערעור לבית הדין על החלטת ועדת העררים. בהסכמת ב"כ המשיב יוחזר הערעור לועדה על מנת שתקבע מסקנותיה מחדש לאחר שתתייחס לממצאי ועדות רפואיות קודמות. בהחלטתה מיום 5/9/93בעקבות פסק הדין הנ"ל, אישרה הועדה את מסקנת ועדת ערר מיום 29/11/92ודחתה הערר. ד. ביום 25/12/95עמד המערער בפני ועדה רפואית נוספת שקבעה כי הלקוי אינו נכלל ברשימת הליקויים. הערר שהוגש על ידי המערער על החלטה זו נתקבלה על ידי ועדת הערר בהחלטתה מיום 8/7/96ונקבע כי הממצאים ניתנים ליישום במסגרת סעיף ה - 2לרשימה ובשעור % .50החלטה זו היא נשוא הערעור שבפני. לאחר בחינת טיעוני ב"כ הצדדים ועיון בדו"ח הועדה ובמוצגים הנוספים שהוצגו, החלטתי היא כדלקמן: .5באשר לסעיף הלקוי ה- 2שיושם בענינו של המערער - ועדת העררים, לאחר בדיקת המערער ביום 1/4/96ועיון בממצאי הרנטגן ומיפוי עצמות מיום 9/6/96, סיכמה את ממצאיה בפרט הישיבה מיום 8/7/96: "מצב לאחר החלפה שלמה של פרקי הירכיים, סימנים רנטגניים של התרופפות מצד שמאל, צד ימין תקין". הועדה קבעה כי הממצאים ניתנים ליישום במסגרת סעיף ה - 2לרשימת הליקויים ובשעור של %.50 סעיף ה לרשימת הליקויים דן בהתקנת מפרקים מדומים וסעיף ה - 2ענינו התקנת מפרק מדומה באזור צוואר הירך, קרי התייחסות לגפה אחת בלבד. לסוגיה דומה נדרש בית הדין הארצי בענין מג/43-13- 01מזל מימון נ' המל"ל (פד"ע טו', 234) עת עמדה לדיון פרשנותו של סעיף ד (3) לרשימת הלקויים במובן התייחסות לעובדה שמדובר בליקוי המתואר בסעיף לגבי שתי הברכיים. בית הדין הארצי סייג את החלת הכלל, עפי' חוק הפרשנות תשמ"ו - 1981כי האמור בלשון יחיד גם רבים במשמע, על סעיפי הסכם הניידות לרבות התוספת וקבע: "לא יכול להיות כל ספק,( כי במקרה הנדון כוונתו של "המחוקק" (כלומר של הצדדים להסכם הניידות) לא היתה לקבוע אותה דרגה של נכות למי שלקה בליקוי המתואר בסעיף ד' (3) לתוספת בשתי הברכיים ולמי שלקה בליקוי זה רק בברך אחת. קבלת הטענה תגרום בהכרח לתוצאה, שדין אחד יהיה למי שאיבד רגל אחת ולמי שאיבד את שתי הרגליים...תוצאה כזאת לא רק שלא תהיה סבירה, אלא אף תגרום עוול לנכה ומצב שאין הדעת סובלתו". קביעתו זו של ביה"ד הארצי נראית הולמת גם את המקרה שבפנינו, בענין יישום סעיף ה - 2לרשימת הליקויים המתייחס להתקנת מפרק מדומה בירך אחת, כאשר אין חולק כי בעניננו הותקנו מפרקים מדומים בשתי הגפיים. מכאן שהיה על הועדה להביא בחישוב דרגת נכותו של המערער לפי סעיף ה - 2לגבי כל אחד משתי הירכיים. .6לענין אי יישום סעיף ו - 2לרשימת הלקויים - סעיף ו' לרשימה דן בהגבלות בכושר תנועת המפרקים. אחוז המוגבלות בניידות מוענק עפי' סעיפים ו' - 1ו - ו' - 2לרשימה וזאת כאשר נמצאה "הגבלה בכושר תנועת מפרק הירך מלווה כוויצה כפופית... " הועדה בבדיקתה את המערער ביום 1/4/96ולאחר ששמעה תלונותיו קבעה כי אין כוויצה כפופית במפרקי שתי הגפיים ולפיכך לא יישמה את סעיף ו' - 2לרשימה. קביעתה זו של הועדה היא קביעה רפואית ואין בית הדין מוסמך להתערב בה. עם זאת מאחר וב"כ הנתבע מודה כי נפלה טעות בהחלטת הועדה באי התייחסותה לחווה"ד של ד"ר אנגל ובאי מתן הנמקה לדחיית מסקנותיו לגבי סעיף הליקוי יש להחזיר התיק לועדה לעניין זה. .7לטענה בדבר התעלמות הועדה ממסקנות ועדות קודמות - ראשית, הועדה לעררים מיום 5/9/93, בעקבות פס"ד הנ"ל התייחסה לממצאי הוועדות הקודמות. על החלטה זו לא הוגש ערעור ואין הועדה נשוא ערעור זה צריכה עוד להתייחס לממצאי הוועדות שקדמו למועד הנ"ל, אלא הקובע הוא מצבו של המוגבל בניידות בעת עמידתו בפני הועדה הבוחנת אם זקוק הוא ל"תחליף לרגליו". שנית, על הועדה לעררים, שעה שהיא משנה, בעקבות ערר החלטת ועדה מדרג ראשון, ובענינו קבלת ערעורו של המערער על החלטת הדרג הראשון, אין מוטלת החובה לנמק סטייתה מממצאי קודמותיה. (דב"ע מט/241- 0המוסד נגד נתן יצהר פד"ע כא', 420). .8באשר למועד תחילת דרגת המוגבלות בניידות - בהתאם לסעיף 16ו' - 2להסכם הניידות, המועד לתחילת הזכאות לקצבת הניידות הוא מועד הגשת הבקשה לועדה הרפואית. בעניננו, הוגשה הבקשה ב - 19/11/95ולכן כדין קבעה הועדה את מועד תחילת הזכאות ממועד זה. .9לאור האמור לעיל, מוחזר הענין לועדה לעררים לגבי הנושאים הבאים: א. הועדה תתייחס לחוות הדעת של ד"ר אנגל ובאם תדחה את מסקנותיו לגבי סעיף הליקוי המתאים עפי' חוות דעתו תנמק דחייתה. ב. באם תעמוד הועדה על קביעתה כי הסעיף המתאים הוא סעיף ה - 2לרשימה, תביא בחישוב דרגת נכות של המערער את העובדה שמדובר בהתקנת מפרקים מדומים בשתי הגפיים. .10המשיב יישא בהוצאות המערער ושכ"ט עו"ד בסך 750ש"ח בצרוף מע"מ צמודים כדין מהיום.מחלות פרקיםרפואהניידות