קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא דחיית תביעה כספית בגין נזקים לרכב בתאונת דרכים: תובענה זו עניינה תביעה כספית שהגישו התובעות, תחילה כנגד הנתבעת 1ולאחר מכן צורפה הנתבעת 2 כנתבעת נוספת בזה התיק וזאת בהסכמת בא כוחן המלומד של הנתבעות (ראה עמ' 3, שורה 21 ואילך לפרוטוקול). המדובר בתביעה כספית כאמור בגין נזקים שנגרמו לתובעות וליתר דיוק לרכבן כתוצאה מתאונת דרכים בה היו מעורבים רכב שלהן עם רכב שבבעלותה של הנתבעת 1 ואשר היה גם נהוג על ידה, עובר לתאונה אשר היה מבוטח אותה עת אצל הנתבעת מס' 2. מן הראוי לציין כי כתב התביעה לוקה באי בהירויות, אי דיוקים רבים. כך למשל לא היה ברור מי מהתובעות היתה בתקופה הרלבנטית הבעלים של הרכב שבו מדובר (וזאת בהתייחס לסעיף 1לכתב התביעה). כך גם לא היה ברור מסעיף 3 לכתב התביעה שם נטען שהרכב היה מושכר לכהן גיא והנה הסתבר למשמע עדויות, שכהן גיא הינו עובד שכיר אצל מי מהתובעות, ונהג ברכב באותו יום לטענתו בזמן עבודתו. זאת ועוד, על פי כתב התביעה התאונה ארעה בצומת הכניסה הראשית לקרית מלאכי ולא כך למדנו אודות מקום האירוע למשמע העדויות בזה התיק. לא זאת אף זאת, כולנו ידענו שהנתבעת 1זו אישה ולכן לא הבנו מדוע מנסח כתב התביעה מתייחס אליה כאל המין השני, מין זכר. [סעיפים 4ו - 5, (ב' ו- ג')]. מכל מקום כמובן שאין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות ומה שנשמע בפניו ולא הקפדנו עם מנסח כתב התביעה בעניינים הללו. ניתן היה להבין מכתב התביעה שנטען שהנתבעת 1סטתה מנתיב נסיעתה בכביש ופגעה ברכב התובעות אשר נזרק מן הכביש עד לקו ההפרדה. נטען נגדה שהתאונה ארעה בגין רשלנותה הבלעדית ובגין הפרת הוראות שבחוק. בכתב ההגנה טענה הנתבעת, בין היתר, כי היא אשר נסעה בנתיב השמאלי המיועד לעקיפה כאשר לפתע הגיחה מאחור מכונית התובעות כשהיא נוסעת במהירות מופרזת ופגעה ברכב הנתבעת מאחור. עוד טענה כי תאור קרות התאונה המפורט בסעיף 3לכתב התביעה, איננו מתיישב עם נסיבות התאונה והפגיעות בכלי הרכב ואף עם חוות דעת השמאי שצורפה לכתב התביעה עצמו. (כך למשל מעיון בחוות דעת השמאי עולה, כי רכב התובעת נפגע בצידו השמאלי ועל פי תאור כתב התביעה הפגיעות היו בצידו הימני). הנתבעת טענה כי התאונה ארעה באחריותו של נהג רכב התובעות לחילופין נטען שהנזקים הנתבעים מופרזים ומשוללי בסיס עובדתי. בישיבת קדם המשפט מיום 25/3/99, למדתי מפי ב"כ התובעות שמטעמם אמורים להעיד הנהג והנוסעים שהיו איתו (עמ' 1לפרוטוקול) ואילו ב"כ הנתבעות הודיע כי מטעמו תעיד הנתבעת 1והיא בלבד. עוד טען, האחרון שרכבם של התובעות נסע בכוחות עצמו מן המקום ולא היה צורך בגרירתו כלל וגם עניין ירידת ערכו נזכר דו"ח השמאי באופן סתמי. בהחלטתי בתום הישיבה מאותו יום הוריתי, בין היתר, על הגשת עדויות ותצהירים מזה ומזה וקבעתי התיק לקדם משפט נוסף ליום 24/6/99. בפתח ישיבה אותו יום, הסביר ב"כ התובעות שהנהג הוא העד היחידי מטעמם בנסיבות אלו הצעתי לבאי כח הצדדים שעוד אותו יום יעידו העדים שהגיעו, ייחקרו ובכך יסתיים התיק והם נתנו את הסכמתם לכך (עמ' 4, שורה 1 לפרוטוקול). הצענו כאמור, קיבלנו ההסכמה וכך עשינו. הינה כי כן, מטעם התובעות העיד כהן גיא שנהג כאמור ברכבם של התובעות, עובר לתאונה וזאת במסגרת עבודתו אצל התובעות כנהג. לדבריו, נסע בנתיב השמאלי תוך כדי עקיפה וכשהוא מקביל לרכבה של הנתבעת נכנסה האחרונה לעקיפה, פגעה לו בכנף השמאלית והמשיכה לגרור אותו על מעקה הבטיחות. לדבריו, רכבו קיבל מכות בכנף הקדמית, ימנית ובצידו השמאלי לכל אורך הרכב וזאת ממעקה הבטיחות. הוגש הדו"ח שהגיש העד על התאונה (ת/1) המדבר בעד עצמו וכן תמונות המנציחות את הנזקים שנגרמו לרכב התובעות (ת/ 2עד ת/5) הנראות בעד עצמן. העד גם ערך תרשים (ת/6) ובו צייר ושרטט את נסיבות קרות התאונה. בהמשך טען, שסטה למעקה הבטיחות כדי למנוע את התאונה כמה שאפשר. בחקירתו הנגדית נוקש העד קשות בלשונו, אמנם בתחילה טען שאמור היה לנסוע מת"א לאשקלון על מנת שהרכב הזה יימכר באשקלון ללקוח (ולא היה ברור מדוע אם מת"א לאשקלון נסע היה צריך להגיע ולנסוע בכביש בו ארעה התאונה שזו וודאי סטיה מדרך המלך מת"א לאשקלון עד שהסתבר שאשתו לומדת בגבעת וושינגטון והוא אסף אותה יחד עם שתי חברותיה ממקום לימודיה וברכב גם היה אח של סוכן המכירה שלהם). הנה כי כן, ברכב היו עוד 4אנשים בנוסף לעד. כבר עתה ייאמר שאיש מבין הארבעה לא הובא לעדות בזה התיק, למרות שכאמור ב"כ התובעות הודיע כאמור בישיבת קדם המשפט הראשונה שמטעמם אמורים להעיד "הנהג והנוסעים שהיו איתו" (עמ' 1 לפרוטוקול) אך כזכור מפתח הישיבה מיום 24/6/99 אמר "הנהג הוא העד היחידי מטעמינו" (עמ' 3, שורה 18). לא זאת אף זאת, בתחילה טען שהתאונה ארעה בערך בשעה 14.00, בהמשך השיב שיכול להיות שארעה בשעה 15.50, בהמשך נדרש לשאלה למה התכוון כשכתב בת/1, בדו"ח שהוא עצמו הגיש, "שהסיטרואן המשיכה בעקיפה ונצמדה לצד השמאלי של רכבי", טען שלא אותו עקפו וזאת טעות דפוס מה שנרשם שם עוד טען שכשכתב: "עקף אותי, התכוון נכנסה בי". אני חייב לומר שהעד לא עשה עלי רושם אמין כלל ועיקר ודברי הפרשנות שניסה לתת לדברים מפורשים וברורים וחדים שנכתבו בת/ 1על ידו, מטעמו ומפיו היו נסיון כושל לחזור מהם ולהטיל האחריות לקרות התאונה במקרה דנן על הנתבעת, ולא היא. לא זאת אף זאת בצדק ב"כ הנתבעות ברוב חוכמתו הגיש את המסמך נ/ 1 של העד הכולל תשובה מפורשת לשאלון שהוגש לו מטעם הנתבעת. זאת ועוד בחקירתו הנגדית הנוקבת לא היה לעד הנ"ל הסבר לפשר דברים מפורשים שכתב בזמנו במסמך נ/ 1ושעמדו בסתירה בולטת לגרסתו בבית המשפט (ראה למשל עמ' 7- שורה 9 ואילך לפרוטוקול) עד כאן כאמור עדותו של העד מטעם התובעות, עד יחידי כאמור, עד שהיה מעורב בתאונה. מטעם הנתבעות העידה הנתבעת מס' 1 והיא בלבד. תצהירה נ/2א' מדבר בעד עצמו והוגש כתחליף לעדות ראשית. בחקירתה הנגדית עמדה זו העדה על גירסתה, לא נוקשה בלשונה, נהפוך הוא עשתה על בית המשפט לאמור על הח"מ, שהיתה לו אפשרות והזדמנות להתרשם ממנה באופן בלתי אמצעי, רושם אמין ביותר. השיבה לשאלות אשר נשאלה תשובות ברורות, חד משמעיות, הגיוניות, מתקבלות על הדעת, ונטעה כאמור רושם אמין ביותר בבית המשפט, הכל כעולה מפרוטוקול הדיון (בעמ' 11- 9 המדברים בעד עצמם ומיותר לחזור עליהם). ב"כ הצדדים הגישו סיכומי טענותיהם בכתב עוד בחודש יולי 99, ואף אלו מדברים בעד עצמם. ב"כ התובעות טען בסיכומיו, כי הנתבעת מס' 1נהגה ברכבה ברשלנות ובחוסר זהירות כאשר יצאה לעקוף את הרכב שלפניה מבלי לוודא שהדרך פנויה. טען לתשתית עובדתית ולתשתית משפטית, ובסיכומו של דבר ביקש מבית המשפט לקבוע שהאחריות לקרות התאונה מוטלת לפתחה של הנתבעת, וכפועל יוצא מכך יש לחייב את הנתבעות לשלם לתובעות את הסכומים שנקבעו. ב"כ הנתבעות בסיכומיו ביקש מבית המשפט שלא לקבל את עדותו היחידה של נהג התובעות בהיותה בלתי מסתברת, מלאת סתירות, לא מהימנה (הכל כפי שפרט בסעיפים 7- 1 לסיכומיו) וכן ביקש לסמוך על הנזקים אשר נגרמו לרכבים כפי שהונצחו בתמונות שלדבריו מוכיחים שגירסת הנתבעת מס' 1היא המהימנה (סעיפים 11- 8 לסיכומיו) וכן הוסיף הערות כלליות (סעיפים 18- 12 לסיכומיו). שקלתי את העדויות שנשמעו באוזני, את המסמכים והמוצגים שהוגשו לעיני וכמובן גם את הסיכומים שהוגשו מכאן ומכאן. אומנם בתיק אזרחי עסקינן, וברור שהנטל להוכיח את התביעה מוטל על התובע, במקרה דנן על התובעות, במידת הנטל הקבועה במשפט אזרחי, אלא שבמקרה דנן באתי לכלל מסקנה ואני קובע ללא כל היסוס שלא זו בלבד שגירסתו של העד היחידי מטעם התובעות לא היתה אמינה ומהימנה ועקבית, אלא היתה בלתי מהימנה לחלוטין מלאת סתירות ואף סתרה גירסה קודמת שמסר בזמנו סמוך לאחר התאונה, כעולה מן המסמך ת/ 1 והמדבר בעד עצמו; ומנגד, גירסתה של הנתבעת מס' 1 עשתה עלי רושם אמין כגירסה אמיתית ונכונה, המשקפת אל נכון ובמדויק את נסיבות קרות התאונה. במובן זה אני מאמץ ללא כל היסוס את סיכומי ב"כ הנתבעות המלומד על פני סיכומי ב"כ התובעות המלומד מיותר לחזור על המצויין בהם. אין לי ספק שבמקרה דנן האחריות לקרות התאונה מוטלת לפתחו של עד תביעה מס' 1 שנהג ברכב מטעם התובעות ולא מצאתי רבב באופן נהיגתה של הנתבעת מס' 1עובר לתאונה. נהפוך הוא, התרשמתי כי היא עשתה כל אשר לאל ידה במצב הדברים אותו יצר עד תביעה מס' 1, על מנת למנוע את התאונה אלא, שהדבר לא היה אפשרי מבחינתה במצב הדברים. אכן הנזקים אשר נגרמו לכלי הרכב כפי שהונצחו בתמונות שהוגשו לי כמוצגים מוכיחים כי גירסתה של הנתבעת מס' 1 היא הנכונה לקרות התאונה. (ואני מאמץ בעניין זה את סעיפים 11- 8 לסיכומי ב"כ הנתבעות ככתבם וכלשונם) לא זאת אף זאת כאמור ברכב של התובעות היו בממצא עוד 4נוסעים בגירים בנוסף לנהג הרכב, ולא ברור מדוע, לכאורה, ארבעתם או לפחות חלקם לא באו להעיד מטעם התובעות אודות נסיבות קרות התאונה, בלתי אם יש לפרש את הדבר שלא יכלו לתמוך בגירסת התובעות, לגבי נסיבות קרות התאונה. סוף דבר לאור כל האמור דלעיל ממצאי המהימנות שקבעתי, הממצאים העובדתיים הנובעים מהם, דין התובענה בתיק זה מטעם התובעות להידחות ככל שהיא נוגעת לשתי הנתבעות וכך אני מורה. אני מחייב את התובעות יחד ולחוד לשלם לנתבעות הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 000, 2 ש"ח בצירוף מע"מ כחוק, שישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל. זכות ערעור כחוק לבית משפט המחוזי בבאר-שבע. רכבתאונת דרכיםנזק לרכב