דמי לידה לאישה שעבדה אצל קרובי משפחה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא דמי לידה לאישה שעבדה אצל קרובי משפחה:

.1תביעתה של התובעת לקבל דמי לידה נדחתה ע"י המל"ל מאחר שנמצא כי אין לראותה כ"עובדת" בתקופה הרלבנטית לתביעתה ( 6חודשים שקדמו ללידה). (הלידה היתה ביום 7.10.95).
על החלטה זו של המל"ל ערערה התובעת לביה"ד לעבודה, וטענה כי עבדה במפעל "מיטב" יצרני נייר בתקופה שקדמה ללידה. בכתב ההגנה נטען כי התובעת סייעה לבעלי המפעל בהיותה קרובת-משפחתם וכי אין לראותה כ"עובדת" במשמעות מושג זה בחוק.
.2בפנינו העידו התובעת וחמותה והוגשו מסמכים שונים כראיות. לאחר ששמענו העדויות ועיינו בכל המסמכים אשר בתיק, החלטנו לדחות התביעה מהטעמים הבאים:ב
א. בסעיף 1בחוק הביטוח הלאומי הוגדר "עובד" כמי "שהוא עובד במפעל באופן
סדיר ובעבודה שאילולא עשה אותה הוא, היתה נעשית בידי עובד" - וזאת כאשר העובד הוא בן משפחה של המעביד. לעניין זה הוגדר "בן משפחה" אחד ההורים, ילד, נכד, אח או אחות.
ב. התובעת ציינה בכתב התביעה כי "בעלי המפעל הם גיסה וגיסתה של התובעת"
(ראה סעיף 6לכתב התביעה).
בהודעה שמסרה לחוקרת מטעם המל"ל אמרה התובעת כי "בעלי החברה זה אימו של בעלי גב' דבורה וגיסי, אבי וורבור". בהמשך הודעתה תיקנה דבריה ואמרה:ו "מיטב מוצרי נייר זה עסק עצמאי ולא חברה בע"מ".
בעדותה בפנינו אמרה התובעת:נ " אני עבדתי במפעל לנייר ששייך לחמותי .. .." (עמ' 5שורה 25לפרוטוקול) ועל כך חזרה גם בעמ' 6שורה 8
לפרוטוקול.
חמותה של התובעת העידה (בעמ' 7שורה 14לפרוטוקול):ב
"אני טוענת שכלתי (התובעת) עבדה אצלי".
מן המקובץ לעיל ברור כי על התובעת נטל הראיה להוכיח כי היחסים בינה לבין חמותה (ובני המשפחה האחרים שעבדו באותו עסק, כעולה מהעדויות שנשמעו בדיון), חורגים "מגדר היחסים של עזרה משפחתית והיה בהם אופי של יחסי עובד ומעביד, לרבות קיומה של מערכת חובות וזכויות מכח קשר חוזי" כפי שנפסק בדב"ע לג/159- 0מרקו נ - המל"ל פד"ע ה' .134
ג. שני המבחנים שנקבעו לכך בהגדרת "עובד" כאמור לעיל, הינם בראש וראשונה
"מבחני-סף" להרמת הנטל האמורה לעיל:ו האחד, "עבודה במפעל באופן סדיר". מעדותה של התובעת עצמה, כמו גם מעדות חמותה, ברור שהתובעת לא עבדה באופן סדיר באותו מפעל משפחתי, והתובעת מסרה בהודעתה (ת/1) כך:נ " אני עבדתי במקום באופן גמיש ביותר. לא הייתי עובדת במשרה מלאה. בד"כ היה הסידור שהם קוראים לי שיש צורך. לא היתה חלוקה מסודרת של ימי העבודה. היו תקופות שעבדתי באופן מלא והיו תקופות שעבדתי מעט מאד, דהיינו 8- 3ימים בחודש... ועבדתי על בסיס שעות כאשר היו צריכים אותי".
ובעדותה בפנינו אמרה התובעת:ב " ש. ולא היו לך ימים קבועים ולא שעות קבועות? ת. נכון... ".
חמותה של התובעת העידה:ו " היא עבדה יום שלם בדרך כלל. יש חודשים שעבדה פחות, כשלא עבדה חודש מלא הכל היה רשום במחברת... לכן אני לא יכולה לומר לך בעל פה כיוון שאיני יודעת".
הסתירה שבין עדויות התובעת וחמותה לעניין היקף "המשרה" שבה עבדה התובעת - לא יושבה שהרי לא הוצגה "המחברת" עליה הרבתה החמות לדבר בעדותה.
לעניין זה של הוכחת העבודה באופן סדיר, לא ניתן להסתמך כלל על תלושי השכר שהוגשו ע"י התובעת וחמותה, שהרי כל התלושים הופקו לאחר הגשת התביעה (ראה עדות התובעת בעמ' 6שורה 31- 30לפרוטוקול ועדות חמותה בעמ' 7ו- 8לפרוטוקול - כאשר דבריה נסתרים מעצמם ואינם תואמים את הרשום בתלושים ובטופס התביעה ת/ 3באשר לתקופות "עבודתה" של התובעת במפעל המשפחתי.
בטופס ת/ 3החתום גם ע"י התובעת וגם ע"י "המעביד" (מיטב יצרני נייר) נרשם כי התובעת החלה לעבוד במפעל ביום 1.3.95, ואילו בעדותה אמרה חמותה של התובעת כי זו החלה לעבוד במפעל עוד בשנת 1993- וכל שידעה לומר על סתירה זו היה "זה כנראה זה טעות" (עמ' 8שורה 5לפרוטוקול). עוד יש לציין כי בתלושים נרשמו פרטים שונים מדי פעם:נ בחלקם נרשם "משכורת חודשית" ובאחרים "משכורת יומית". בחלקם שכר נמוך מזה ששולם בחודשים שקדמו, גם כשמדובר ב"משכורת חודשית".
ועל העובדה שישנם תלושי שכר מלא לתקופה בה ילדה התובעת בלידה ראשונה (18.3.94) השיבה התובעת:ב " הלכתי אפילו עם התינוקת לעבודה דהיינו אצל חמותי במפעל" (עמ' 10שורה 10לפרוטוקול).
אנו דוחים דבריה אלה כבלתי אמינים וקובעים כי בתלושי השכר לא ניתן לראות ראיה כלל, מאחר שהופקו בדיעבד, לאחר הגשת התביעה, ובהיותם מציגים על-פניהם נתונים בלתי אמינים ושאינם מתיישבים עם ההגיון ואף לא עם העובדות העולות מהראיות והעדויות האחרות.
ד. אפילו על תשלום השכר או תנאים-נילווים אחרים לא הובאה בפנינו ראיה
שתצביע על קיום יחסי עובד ומעביד במקרה הנדון:ו התובעת מסרה בהודעתה ת/ 1כי "את השכר בגין עבודתי זאת אני קיבלתי במזומן בלבד, לא קיבלתי שיקים לפקודתי. השכר גם שולם במנות כל פעם שהייתי צריכה ולא באופן חד פעמי אחת לחודש".
בעדותה בפנינו אמרה התובעת:נ " את הכסף קיבלתי במזומן, ולא באופן מסודר, רק כאשר הייתי צריכה. את התלושים ואת הכסף נשוא התלושים לא קיבלתי כל חודש אלא כשהייתי צריכה". (עמ' 6שורה 29- 28לפרוטוקול). ועוד אמרה בעמ' 7שורה 10:ב "לא חושבת שקיבלתי מהם דמי הבראה או חופשה שנתית".
חמותה של התובעת העידה בענין זה:ו
"היא קיבלה את המשכורת טיפין טיפין....
כשהיא היתה אומרת שהיא צריכה כסף היתה אומרת.... היו מקרים כשעובד היה בעת צרה, שילמנו לו טיפין טיפין, כשעובד לא בצרה הוא לא צריך כסף"!! ומשנוכחה כי דבריה תמוהים, מיהרה לתקנם בהמשך דבריה:נ " עובד רגיל אם לא היה זקוק לכסף היה מקבל את משכורתו פעם בחודש... בד"כ היו שיקים עם תלוש משכורת כל חודש". (ראה עמ' 8לפרוטוקול שורה 11ואילך).
מן הדברים האמורים עולה כי אין מדובר ביחסי עובד ומעביד, בעבודה סדירה תמורת שכר ידוע המשולם במועדו, בין אם שכר חודשי ובין אם שכר יומי, אלא בעזרה של התובעת עפ"י הצרכים ודרישות העסק המשפחתי "כאשר היו צריכים אותי" כדברי התובעת עצמה.
ה. המבחן השני שנקבע בהגדרת העובד גם כשהוא בן משפחה, הוא שאילולא נעשתה
העבודה ע"י אותו קרוב - היתה נעשית ע"י עובד. בעניין זה מסרה התובעת בהודעתה (ת/1):ב "אני לא החלפתי אף פקידה לפני. התפקיד שלי היה ראשון. כיום שאני בחופשת לידה לא לקחו עובדת אחרת במקומי".
יש לציין שההודעה נגבתה ביום 7.1.96בעוד שהלידה היתה ביום 7.10.95, ומכאן שבמשך כל אותה תקופה לא בא עובד-מחליף במקום התובעת.
בתחילת עדותה בביה"ד אמרה התובעת:ו "לפני היתה שם מישהי.
כשהיא לא יכולה היתה לבוא אני הייתי באה במקומה... לפני שהתחלתי לעבוד שם בתור פקידה היתה מישהי אחרת שעבדה שם בתור פקידה" (עמ' 6שורה 9ואילך) ומשהוצגה בפניה הסתירה אל מול ההודעה ת/1, תיקנה ואמרה: " אשתו של אבי, גיסי, אף היא עבדה שם, היא לא עבדה שם בתור מזכירה, כך שלא היתה שם מישהי לפני". (עמ' 6שורה 16לפרוטוקול). חמותה של התובעת אמרה בעניין זה: " אני לא יודעת אם לקחו עובד אחר במקום התובעת, כשהיתה בחופשת לידה, לא הייתי שם לכן אני לא יודעת" (עמ' 8שורה 9לפרוטוקול). בטוחים אנו שהחמות, כבעלת העסק, ידעה גם ידעה כי לא בא עובד אחר במקום התובעת, ועדותה גם בעניין זה אינה אמינה בעינינו.
ו. לאור כל האמור לעיל קובעים אנו כי לא התקיימו יחסי עובד ומעביד בין
התובעת לקרובי משפחתה והעסק (או המפעל) המכונה "מיטב יצרני נייר" וכי אם היתה התובעת נוכחת בזמן כלשהוא (לפני המועד בו ילדה) באותו מפעל עשתה זאת כמתן עזרה משפחתית הדדית ואל כעובדת במשמעות הגדרה זו בחוק.

לפיכך התביעה לדמי לידה - נדחית.
אין צו להוצאות.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. דמי לידה בחל''ת

  2. דמי לידה לעצמאית

  3. דמי לידה מטעמי צדק

  4. דמי לידה לאם מאמצת

  5. דמי לידה לעובד עצמאי

  6. דמי לידה בשנת שבתון

  7. תביעה להפרשי דמי לידה

  8. דמי לידה לבעלת שליטה

  9. דחיית תביעה לדמי לידה

  10. דמי לידה לעובדת עצמאית

  11. דמי אבטלה לאחר דמי לידה

  12. דמי לידה לעובדת אצל האב

  13. חישוב דמי לידה לעצמאית

  14. אישה שלא עבדה לפני הלידה

  15. בסיס השכר לחישוב דמי לידה

  16. דמי לידה - יחסי עוסק מעסיק

  17. עבודה בעסק משפחתי דמי לידה

  18. משכורת לצורך חישוב דמי לידה

  19. יחסי עובד מעביד - דמי לידה

  20. תביעה לתשלום הפרשי דמי לידה

  21. אחרי כמה זמן מקבלים דמי לידה

  22. דמי לידה לעובדת אצל בן משפחה

  23. תלושי משכורת לתביעת דמי לידה

  24. דמי לידה לאישה שעבדה אצל אביה

  25. "משכורת אחרונה" לחישוב דמי לידה

  26. אישה שעובדת אצל בעלה - דמי לידה

  27. זכאות לדמי לידה לעובדת בהתנדבות

  28. זכאות לדמי לידה - יחסי עוסק מעסיק

  29. פיטורים לפני לידה זכאות לדמי לידה

  30. דמי לידה לאישה שעובדת בעסק של בעלה

  31. פיגור בתשלום ביטוח לאומי - דמי לידה

  32. עבודה כשכיר אצל בן הזוג - דמי לידה

  33. דמי לידה לאישה שעבדה אצל קרובי משפחה

  34. התחלת עבודה בהריון - זכאות לדמי לידה

  35. דמי לידה - עבודה בחברה בבעלות קרוב משפחה

  36. שלילת דמי לידה עקב פיגור בתשלום ביטוח לאומי

  37. דחיית תביעה לדמי לידה בהעדר יחסי עובד מעביד

  38. ביטוח לאומי אישר בהתחלה דמי לידה ואחר כך "התחרט"

  39. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון