אין לאפשר הגשת תביעות חלקיות, הצהרתיות, או אחרות, כאשר סביר להניח, כי בית המשפט ידרש להליכים נוספים כדי להכריע במחלוקת שבין הצדדים. העובדה כי בידי התובע לתבוע סעד מלא וממשי, תחת הסעד ההצהרתי אותו תבע, מהווה שיקול רב ערך כנגד מתן סעד הצהרתי (ראה י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995) 563 ; ע"א 227/77 בנק ברקליס דיסקונט נ' יצחק ברנר, פ"ד לב(1) 85). הרציונל העומד בבסיס הלכה זו, הוא מניעת כפל התדיינויות. ככלל, תביעה לאכיפת הסכם וחיוב בפיצויים עקב הפרתו, יש להגיש בדרך של תובענה רגילה, הכוללת את מלוא הסעדים להם זכאי התובע על פי דין. קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשת סעד הצהרתי כשניתן לבקש סעד ממשי / הגשת תביעה חלקית: בהמרצת פתיחה שבפניי מתבקש בית המשפט להורות על סעד הצהרתי לפיו המבקשת היא בעלת הזכויות בספר "מטבח יהודי משובח" (להלן: "הספר"), ועל צו מניעה האוסר על המשיבה מלעשות כל שימוש בזכויות אלה. תמצית העובדות 1. בין המבקשת, גלוריה רוטשטיין, בשלנית, לבין המשיבה, "ר. סירקיס מוציאים לאור בע"מ", נכרת ביום 24.12.84 הסכם לפיו המשיבה קיבלה רישיון בלעדי להדפיס, להוציא לאור ולמכור את הספר, המכיל מתכוני בישול תוך הקפדה על כשרות, אותו כתבה המבקשת, ואשר התפרסם לראשונה באנגלית. 2. במהלך השנים נתגלעו מחלוקות בין הצדדים, בנוגע לסכומי התמלוגים המגיעים למבקשת על פי ההסכם, ובשלב כלשהו הופסקה הדפסתו, כאשר נוצרה מחלוקת נוספת הנוגעת לזכויות הצדדים בנוסח הספר בעברית. 3. המבקשת טוענת כי לנוכח מצבה הבריאותי והכלכלי המתדרדרים מנסה המשיבה לגזול ממנה את זכויותיה. משום כך פנתה המבקשת לבית המשפט בבקשה לקבלת סעד הצהרתי על זכויותיה וסעד מניעתי המונע מן המשיבה מלעשות בהן שימוש. עם זאת, כמפורט בכתב הטענות מטעם המבקשת, סעד זה אינו הסעד המלא והסופי המבוקש על ידיה, אלא הוא מהווה אבן דרך בלבד להשגת הסעד הסופי, כך בלשון הבקשה: "המבקשת שומרת על זכותה לתבוע סעדים נוספים מהמשיבה ומכל גורם אחר, ובכלל זה גם פיצוי ושיפוי כספי עבור הנזקים שנגרמו או עשויים להיגרם לה כתוצאה ממעשי המשיבה או מחדליה, לרבות מאי תשלום כספי התמלוגים, או שימוש בלתי מורשה בזכויותיה של המבקשת, ככל שיתברר כי היא זכאית לסעדים כאמור, ולשם כך תעתור המבקשת לפיצול סעדים" (ר' בעמ' 1-2 להמרצת הפתיחה). עוד מוסיפה המבקשת ומציינת כי: "הצורך בהצהרה המבוקשת נובע מכך שעל מנת שיוכלו המבקשת ויורשיה לעשות שימוש בספר בעתיד מוציאים לאור של ספרים יבקשו אישור שאין לאף צד ג' טענת זכויות בספר. הדבר ידוע היטב למשיבה, שהיא עצמה מו"ל, ולכן ההתעקשות של המשיבה מצביעה על חוסר תום לב וזדון" (ר' בעמ' 2 להמרצת הפתיחה). דיון והכרעה חלקיות הסעד המבוקש וטיבו 4. סימן ב' לפרק כ' בתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 מגדיר את העניינים אותם ניתן לברר בדרך של המרצת פתיחה. הסוגייה מושא הליך זה אינה מהווה אחד מהם. יתרה מכך, הסעדים המבוקשים בהמרצת הפתיחה ומורכבות הראיות לבירור טענות הצדדים, כעולה מכתבי הטענות, שהוגשו בשלב זה, מצביעים על הצורך בשמיעת עדים לשם בירור המחלוקות בין הצדדים, ועל היות ההליך בלתי מתאים להתברר במסגרת זו. 5. כעולה מהמרצת הפתיחה, צווי העשה מהווים שלב מקדמי בלבד המבוקש על ידי המבקשת, והיא אף הגדילה וביקשה כבר עתה לפצל את סעדיה, כך שתוכל "לתבוע סעדים נוספים מהמשיבה ומכל גורם אחר, ובכלל זה גם פיצוי ושיפוי כספי עבור הנזקים שנגרמו או עשויים להיגרם לה כתוצאה ממעשי המשיבה או מחדליה" (ר' סעיף ה' בפתיח להמרצת הפתיחה]. ברור אם כן, כי בית המשפט יידרש, כנראה, להליך נוסף הנוגע לפיצויים הכספיים, וכי הדיון בהליך זה לא יוביל לסיום הסכסוך בין הצדדים. 6. הכלל בדבר ניהול הליך בדרך המקוצרת של "המרצת פתיחה" הוגדר בעניין קוטלר כדלקמן: "על בית המשפט הדן בבקשה ליתן דעתו לשתי שאלות: (1) האם תתבררנה העובדות השנויות במחלוקת די הצורך אף במתכונת של המרצת פתיחה ובהעדר כתבי טענות ; (2) האם יקופח אחד מבעלי הדין על ידי הגבלת האפשרות להביא עדים ככל העולה על רוחו, וכי יהא תלוי בהיתר מבית המשפט על פי תקנה 257" [ר' ע"א 1937/92 משה קוטלר נ' חיה קוטלר פ"ד מט(2) 233, בעמ' 240-241]. 7. תקנה 253 לתקנות קובעת כי: 253. תובענה לסעד הצהרתי גרידא מותר להגיש בדרך המרצת פתיחה. הסוגייה בלב המרצת הפתיחה דנן, עניינה בקשת צווי עשה ובקשה לפיצול סעדים כך שתתאפשר תביעת פיצוי כספי, למעשה במהותה, עניינה פיצוי כספי, וסעד של צו מניעה, ולא בקשה לסעד הצהרתי, כנדרש על פי תקנה 253 לתקנות. יפים לענייננו דבריה של השופטת רנה משל בעניין קודקס: "העובדה כי בידי התובע לתבוע סעד מלא וממשי, תחת הסעד ההצהרתי אותו תבע, מהווה שיקול רב ערך כנגד מתן סעד הצהרתי (ראה י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995) 563 ; ע"א 227/77 בנק ברקליס דיסקונט נ' יצחק ברנר, פ"ד לב(1) 85). הרציונל העומד בבסיס הלכה זו, הוא מניעת כפל התדיינויות. ככלל, תביעה לאכיפת הסכם וחיוב בפיצויים עקב הפרתו, יש להגיש בדרך של תובענה רגילה, הכוללת את מלוא הסעדים להם זכאי התובע על פי דין. אין לאפשר הגשת תביעות חלקיות, הצהרתיות, או אחרות, כאשר סביר להניח, כי בית המשפט ידרש להליכים נוספים כדי להכריע במחלוקת שבין הצדדים... במקרה דנן, המשיבה עותרת, בשלב זה, לקבלת סעד הצהרתי וסעדי אכיפה שונים, בגין הפרתו הנטענת של ההסכם בינה לבין המבקשת, ולא למלוא הסעדים העומדים לב בגין הפרת ההסכם, אותם בכוונתה לתבוע בשלב מאוחר יותר. אמנם יתכן שחלק מנזקי המשיבה טרם נתגבשו, אולם, יכולה המשיבה לתבוע, כבר בשלב זה, את הנזקים שהתגבשו עד כה, לטענתה. המשיבה לא הצביעה על אינטרס לגיטימי לפיצול הדיון." [ה"פ (ת"א) 793/05 קודקס בע"מ נ' לשכת עורכי הדין (מיום 19.1.06)]. (ההדגשות הוספו) 8. יש להגיש תביעה לסעד כספי בשל הפרת הסכם כתובענה בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי, ובצירוף אגרה כנדרש, והגשתה בהליך שגוי של המרצת פתיחה מקנה לעושה כן יתרון דיוני שאינו מגיע לו על פי הדין. מורכבות הסכסוך והראיות 9. הסכסוך מושא המרצת הפתיחה אינו מתאים להליך מסוג זה גם משום היותו מורכב, ומצריך בירור עובדתי בעל היקף לא מבוטל לרבות, כנראה, שמיעה של מספר עדים בעל-פה. 10. בעלי הדין העלו בין היתר טענות שונות הנוגעות לקיום מתמשך של ההסכם בחוסר תום לב על ידי המשיבה, ואף למהות הזכות אשר הועברה ביניהם, חוזית או קניינית. כעולה מכתבי הטענות שהוגשו, בין הצדדים קיימות מספר מחלוקות מהותיות, רבות מהן עובדתיות על פי טיבן, לרבות בנוגע למהות היחסים בין הצדדים, להסכמות ביניהם ולאופן קיומן, לפעולות שננקטו בהתאם להסכמים שנכרתו, לטיבן, לפשרן ולמהותן, ובנוגע למטרות העומדות מאחוריהן. בענייננו לא מדובר, איפא, במחלוקת פרשנית לגבי סעיף חוזי, אשר אין מחלוקת על תוכנו. על מנת לקבוע קיום ההסכם בחוסר תום לב כטענת המבקשת, יש צורך בין היתר בהכרעות עובדתיות הנוגעות למערכת היחסים כולה בין הצדדים, להסכמות שהושגו, ולפעולות שננקטו לביצוען. 11. סכסוך מן הסוג האמור אינו מתאים לבירור במסגרת המרצת פתיחה, המהווה הליך המיועד על פי טיבו לבירור "עניינים דחופים ובלתי מסובכים מבחינה עובדתית, שאין טעם להמתין לפתרונם בתור המשפט הרגיל..." [א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי 485 (מהדורה עשירית, 2009) וראה גם: ע"א 167/89 תנעמי פנחס נ' חמסי צדוק (מיום 7.4.92)]. 12. למען הסדר, אני מציין (מבלי שהובאו בפניי ראיות לעניין זה), כי אם יצדיק זאת מצבה הרפואי של המבקשת, היא תוכל לעתור להקדמת שמיעת עדותה בתובענה שתוגש על-ידיה. סיכום 13. בשים-לב לשיקולים דלעיל אני מבטל, בהתאם לתקנה 258 לתקנות סדר הדין, את המרצת הפתיחה ומפנה את בעלי-הדין להגשת תובענה בדרך הרגילה. אני קובע את הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד בהליך שלפניי בסך 10000 (עשרת אלפים) ₪, להיום, לפי התוצאות בתובענה החדשה שתוגש על-ידי המבקשת. אם לא תוגש תובענה כזאת בתוך 12 חודש מהיום, תישא המבקשת בהוצאות שנקבעו. סעד הצהרתי