קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הוצאת צו הריסה ע''י ראש העיר: י. בנאי, שופט .1זה הוא ערעור על החלטת בית משפט קמא שלא להעתר לבקשת המערער לביטול צו הריסה שהוצא על ידי המשיב - ראש עירית באר שבע - ביום .12.2.91 הצו הוצא בהתאם לסעיף 238א(א) לחוק התכנון והבניה תשכ"ה - 1965(להלן: החוק) הקובע: "(א) הוקם בנין חורג, לרבות ללא היתר או בסטיה מהיתר או מתכנית, או הוחל בהקמתו של בנין כאמור, רשאי יושב ראש הועדה המקומית לצוות בכתב שהבנין, או אותו חלק ממנו שהוקם או הוחל בהקמתו ללא היתר או בסטיה מהיתר או מתכנית ייהרס, יפורק או יסולק, ובלבד שהוגש לו תצהיר חתום ביד מהנדס הועדה המקומית או מהנדס אחר שהסמיך לכך, המציין כי - (1) לפי ידיעתו האישית הוקדם הבנין ללא היתר או שהבנין חורג ובמה הוא חורג: (2) לפי ידיעתו האישית לא נסתיימה הקמת הבנין או שנסתיימה לא יותר משלושים ימים לפני יום הגשת התצהיר: (3) ביום הגשת התצהיר, אין הבנין שלגביו מבוקש הצו מאוכלס או שהוא מאוכלס תקופה שאינה עולה על שבועיים:נ". סעיפים קטנים ז ו-ח לסעיף 238א הנ"ל קובעים: "(ז) הרואה עצמו נפגע על ידי צו הריסה מינהלי רשאי לבקש מבית המשפט את ביטולו. אולם הגשת הבקשה לא תתלה את תקפו של הצו: לענין ערעור על החלטת בית המשפט בבקשה כאמור דינה כדין צו לפי סעיף .250 (ח) לא יבטל ולא יתלה בית המשפט צו הריסה מינהלי אלא אם הוכח לו שהבנייה שבגללה ניתן הצו בוצעה כדין או שביצוע הצו אינו דרוש לשם מניעת עובדה מוגמרת". אין מחלוקת על כך כי הצו ניתן על ידי המשיב לאחר שהוגש לו תצהיר חתום על ידי מהנדס, כמצויין בסעיף 238א לחוק. בסעיף 2של התצהיר שניתן על ידי המהנדס גד גופר , צויין כי לפי ידיעתו האישית ביצע המערער ברכושו קירוי חצר באמצעות כיסוי פח וקונסטרוקציה מברזל, ללא היתר כדין. בדיון שהתקיים בפני כב' השופט קמא נחקר מר גופר על תצהירו על ידי ב"כ המערער. בעדותו אמר כי ביקר בנכס הנדון כשבוע או עשרה ימים לפני מתן צו ההריסה המינהלי, כי לא היה בתוך הנכס גופו, אך ראה כי בוצעו בו עבודת ריתוך של קונסטרוקציה שניתן היה לראות גם מבחוץ. ידיעתו האישית, המשיך ואמר בעדותו, נובעת "מתוך לימוד ההיסטוריה של הבנין". כמו כן נובעת ידיעתו האישית, כך אמר, גם מעיון בתיק המתייחס לנכס. מר גופר סירב לכנות את העבודה שבוצעה כ"פעולת שיפוץ" וטען כי מדובר ב"פעולת בניה". גם המערער העיד בפני כב' השופט קמא ונחקר על התצהיר שנתן בתמיכה לבקשה. בעדותו אמר כי הניח את הקונסטרוקציה כדי להגן על ביתו וכי הגג הישן שהוסר כבר לא נמצא. בסעיפים 4- 1לבקשתו לביטול צו ההריסה המינהלי טען המערער: " .1המבקש רכש ביום 27.9.90בעלות על נכס הכולל דירה בת חדר אחד ומגרש צמוד (להלן - "הדירה") שהינו חלק מנכס הכולל מספר מבנים בגוש 38003חלקה 151ברח' הדסה בבאר שבע. .2כל המבנים הנ"ל לרבות הדירה הנ"ל הינם מבנים ערבים ישנים בעיר העתיקה בבאר שבע, והדירה הנ"ל היא נכס פנימי המוקף במבנים מכל עבריו באופן שכל קירותיו החיצוניים משותפים למבנים השכנים. .3הדירה היתה מקורה בגג ישן ודולף ובעונת הגשמים האחרונה סבלה הדירה מדליפות גשמים ורוחות עזות שהפכו את השימוש בדירה לבלתי אפשרי, וגם סיכנו את יציבות המבנה והמבנים השכנים עקב חדירת כמויות גדולות של מי גשמים. בחלקם גם מי גשמים שגלשו מגג של המבנים השכנים אשר שיפועם נוטה לדירה באופן שמי הגשמים גולשים מהם לשטח הדירה. .4במצב דברים זה מצא המבקש את עצמו נאלץ לבצע שיפוץ דחוף של גג, (פעולה הנחשבת להחלפת חלקי מבנה בלבד ולא לבניה), ובהזדמנות זו גם תיקן את הקירות והרצפה מהטחב שפשט בהם עקב השטפונות, וצבע את הדירה. (פעולות המהוות שיפוץ פנימי שאינו מהווה בניה ואינו טעון היתר בניה)". כב' השופט קמא קבע בהחלטתו כי אמנם למר גופר לא היתה ידיעה אישית על הנעשה בנכס אך מהאמור בבקשתו של המערער ומדבריו בתצהיר ובעדות, עולה כי אכן נעשו בנכס תיקונים ושיפוצים. לאחר שכב' השופט קמא ערך, בעצמו, ביקור במקום הנכס, הגיע הוא למסקנה כי אכן התיקונים, השינויים והשיפוצים הינם בבחינת בניה הצריכה היתר כדין. בפנינו טוען ב"כ המערער כי ההליך שהתקיים בפני כב' השופט קמא לא התנהל כדין, כי כב' השופט קמא לא היה רשאי לסמוך על מראה עיניו בביקור במקום. מה עוד שההליך של ביקור במקום לא נעשה ולא נערך כדין. לאחר שכב' השופט קמא קבע כי הצהרתו של המהנדס גופר לא היתה על פי ידיעתו האישית, ממשיך ב"כ המערער וטוען - היה על כב' השופט קמא להעתר לבקשת המערער. ב"כ המשיב טוען בפנינו כי טעה כב' השופט קמא בקביעתו שלא היתה למהנדס גופר ידיעה אישית על מה שהתרחש בנכס וכן כי אין מקום להתערב במסקנתו של כב' השופט קמא לאור האמור בסעיפים הקטנים ז-ח, כמצוטט לעיל. .7 אני סבור כי צודק ב"כ המשיב בטענותיו וכי דין הערעור להדחות. הלכה היא כי ידיעה אישית של מהנדס יכולה לנבוע גם כתוצאה מעיון במפות ובתיקים המתייחסים לנכס. במקרה דנן לא רק שמר גופר עיין בתיק המתייחס לנכס הכולל מפות ותרשימים, אלא, שלדבריו, היה ליד הנכס וראה כי נעשו בו עבודות קונסטרוקציה שלא היו קיימות קודם לכן. בהחלטה שניתנה על ידי כב' השופט שמגר ברע"פ 1441/91, החלטה שצורפה על ידי ב"כ המשיב לסיכומים בכתב שהגיש, מציין כב' השופט שמגר כי: "הידיעה האישית היא תולדה של קבלת מידע בלתי אמצעי ואופיה מותנה במהות הידיעה. אם המדובר בידיעה אישית בדבר הקמת הבנין ללא היתר, אין הידיעה נולדת רק מן ההסתכלות על הבנין, אלא מן העיון בתיק או בקובץ ההיתרים. ואומר לא הביקור במקום בלבד מוליד את הידיעה האישית, אלא לעיתים דרוש דווקא עיון במסמך כדי שתיווצר הידיעה האישית". .8אף מבלי להתייחס לביקור במקום שיערך על ידי כב' השופט קמא ולמסקנות שהסיק כב' השופט קמא מביקור זה, אין ספק בעיני כי החלפת הגג הישן בגג חדש מהווה בניה הזקוקה להיתר או פי החוק, גם אם מכנה המערער פעולה זו כ"שיפוץ". הע.פ. 223/66בנימין תיק נ. היועץ המשפטי לממשלה, פורסם בפ"ד כרך כ' חלק שני עמוד 558, קבע בית המשפט העליון כי התקנת דלת ברזל במקום דלתות ישנות, מהווה בניה הדורשת היתר. על כל אלה, מהאמור בסעיפים קטנים ז ו-ח לסעיף 238א עולה בפירוש ובעליל כי בית המשפט לא יבטל צו הריסה מנהלי "אלא אם הוכח לו שהבניה שבגללה ניתן הצו בוצעה כדין או שביצוע הצו איננו דרוש לשם מניעת עובדה מוגמרת". בר"ע 273/86, חנניה פרץ נ. יו"ר הועדה המקומית לתכנון ובניה, פ"ד כרך מ' חלק שני עמוד 445, קבע בית המשפט העליון כי אכן רק אם נתקיימו שתי עילות אלה, ואלה בלבד, רשאי בית המשפט לבטל צו הריסה מנהלי. במקרה דנן אין מחלוקת על כך כי לא נתקבל היתר בניה כדין, ולאור מסקנתי כי החלפת הגג הישן בגג חדש מהווה בניה המצריכה היתר כדין ולאחר שברור שביצוע הצו דרוש לשם מניעת עובדה מוגמרת - אין מקום לביטול צו ההריסה המנהלי. הצורך הדחוף בהחלפת הגג הישן בגג חדש, כמצויין בבקשתו של המערער, אינו מהווה, הוא כשלעצמו, הצדקה לבניה ללא היתר. לכן, נראה לי, כי יש לדחות הערעור. השופט לרון: אני מסכים. השופט טומשוף: אני מסכים. לכן הוחלט לדחות את הערעור ולאשר את החלטת בית משפט קמא. הריסת מבנהצו הריסהראש עירצווים