החלטה 1180 קובעת שניתן לשווק מגרשים למגורים, ביישובים שאינם באזורי עדיפות לאומית, באמצעות המלצת האגודה ותוך פטור ממכרז, כשההקצאה תהיה ל- 115% מבעלי הנחלות קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא החלטה 1180 מינהל מקרקעי ישראל: 1. כללי מנהל מקרקעי ישראל (להלן :"המנהל"), המחזיק במרבית קרקעות שטחי המדינה, ובכללן שטחי המושבים, מאפשר לבצע הרחבות קהילתיות בתחומי המושבים על פי מספר החלטות המנהל שהגדירו במהלך השנים את אופן ביצוע ההרחבות והתנאים להן. ההחלטה הרלוונטית לענייננו היא החלטה 1180 שהתקבלה בשנת 2009 ושתיקנה וביטלה החלטות מנהל שקדמו לה (החלטות מנהל מס' 959,1110,998,1002,1084). החלטה 1180 קובעת שניתן לשווק מגרשים למגורים, ביישובים שאינם באזורי עדיפות לאומית, באמצעות המלצת האגודה ותוך פטור ממכרז, כשההקצאה תהיה ל- 115% מבעלי הנחלות ( להלן : "החלטה 1180"). לנוכח החלטה 1180, החליטה האגודה השיתופית "עולש מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ ( להלן : "האגודה" או "המושב") בשנת 2009 להקצות 15 מגרשים להרחבה ב' במושב (הרחבה א' בוצעה בשנת 2006), הקצאה שנקבע כי תיערך באמצעות הגרלה בין 100 בעלי הנחלות באגודה שיוכלו להמליץ על מועמד לקבלת ההקצאה בתנאים שנקבעו למועמדים. תוצאות ההגרלה הן נושא תובענה זו כפי שיפורט להלן. 2. מבוא בשנת 2009 החליט ועד האגודה ( להלן : "הוועד") לבצע הרחבה ב' בתחומי המושב במסגרתה יוקצו 15 מגרשים למועמדים מומלצים מטעם בעלי הנחלות במושב שמספרם עומד על 100 בעלי נחלות. מאחר שהיה ביקוש רב להקצאת המגרשים על ידי בעלי הנחלות הוחלט כי תיערך הגרלה שלפי תוצאותיה ייקבעו 15 בעלי הנחלות אשר יהיו זכאים להמליץ על מועמדים מטעמם לקבלת המגרשים בהרחבה. הוועד הגדיר קריטריונים לקביעת בעלי הנחלות והמועמדים מטעמם אשר יהיו זכאים להשתתף בהגרלה. הקריטריונים נקבעו ולאחר מכן שונו ולפיכך בעלי נחלה, שהמועמד מטעמם לא עמד בקריטריונים שנקבעו, התבקשו על ידי ועד האגודה להחליפו. המבקשים, שהינם מומלצי המשיבים 4,5, זכו להיות בין 15 המקומות הראשונים ובהתאם זכו להיות מומלצים מטעם האגודה לחתימת חוזה מתאים עם המינהל. המשיבים 2-3 (להלן:" המשיבים") הגרילו את המקום ה- 17 ובהתאם לא נמנו עם בעלי הנחלות שזכו בהגרלה. כשלושה חודשים לאחר שנערכה ההגרלה, ולאחר שאחת מבעלי הנחלות הזוכות ויתרה על מקומה, קודמו המשיבים להיות מספר 16 ברשימה. המחלוקת בעניין הנדון לפני, התעוררה לאחר שהמשיבים 2,3 , העומדים מרחק אחד מלהגיע למקום ה- 15 ולהיכנס לרשימת הזוכים, הגישו תביעה לוועדה המשפטית המרכזית של תנועת המושבים ( להלן : "הוועדה") נגד המשיבה 1 והמשיבים 4,5 וביקשו לפסול את ההמלצה עבור המבקשים. הבורר שמונה מטעם הוועדה נתן צו מניעה נגד מימוש הקצאת המגרשים למבקשים ובהמשך לכך הגישו המבקשים תובענה זו. השאלה העיקרית העולה בענייננו היא האם יש לפסול את זכיית המבקשים בהגרלה ואם לאו. 3. רקע (א) כאמור בשנת 2009 החליט הוועד על הקצאת 15 מגרשים בהרחבה ב' ונקבע כי לנוכח הביקוש הרב שהיה בקרב בעלי הנחלות ובהתאם להחלטה 1180, תיערך הגרלה בין 100 בעלי הנחלות במושב ושהזוכים בה יהיו זכאים להמליץ על מועמד. ביום 12.06.09 נערכה ישיבת הוועד ובה נקבעו ואושרו קריטריונים לקביעת בעלי הנחלות שיהיו זכאים להשתתף בהגרלה ולהמליץ על מועמד מטעמם להקצאת המגרש לו. הוועד פרסם את רשימת הקריטריונים לזכאות ביום 23.06.2009. ביום 07.07.2009 נחתמה עצומה מטעם חלק מבעלי הנחלות במושב וביוזמת מר רפאל אורן בנם של המשיבים ( להלן : "מר אורן") ומר לסרי, אשר ביקשו להוסיף תנאים לקריטריונים ולהגביל את תנאי ההגרלה כך ש"ילדי המושב" בלבד יוכלו להשתתף בה. בישיבת הוועד שנערכה ביום 13.07.2009 הוספו קריטריונים הנוגעים למהות המועמדים: נקבע כי על המועמד להיות "קרוב מדרגה ראשונה או בן היישוב". כמו כן נקבע כי "המלצת האגודה היא לשנות את שם המועמד מטעמם לקרוב משפחה מדרגה ראשונה שאינו קטין". האגודה הכינה רשימה של מועמדים שלא עמדו בקריטריונים (לאחר תיקונם), ונקבע כי בעלי הנחלה הרלוונטיים יקבלו הודעה שעליהם לשנות את המועמדים מטעמם מאחר שאינם עומדים בקריטריונים החדשים כפי שנקבעו ביום 13.07.09. המבקשים לא היו בין המומלצים אשר נקבע לגביהם כי אינם עומדים בקריטריונים ופועל יוצא מכך שהמשיבים 4,5 כלל לא קיבלו כל הודעה בעניין. (ב) ביום 28.07.2009 נערכה ההגרלה. עוד לפני תחילתה שאל יו"ר ועד האגודה את כל הנוכחים, וביניהם המשיבים, האם יש למי מהנוכחים השגות לגבי המועמדים. השאלה נענתה בשתיקה. המבקשים הוגרלו כאמור בין 15 המקומות הראשונים. המשיבים הגרילו את המקום ה-17 ולכן לא זכו להיות מומלצים על ידי המושב למנהל. לאחר פרסום תוצאות ההגרלה ויתרה אחת מבעלות הנחלה הזוכות על מקומה בהגרלה וכל אחד מבעלי הנחלות קודם מקום אחד ברשימה, לפיכך המשיבים קודמו במקום אחד, למקום ה-16. ביום 08.11.09 הגישו המשיבים תביעה לרשם האגודות השיתופיות בה ביקשו כי תיפסל מועמדותם של המבקשים. ביום 16.11.09 קבע רשם האגודות השיתופיות כי אינו מוסמך לדון בעניין על פי תקנון האגודה, בהתאם הגישו המשיבים את התובענה בשנית לוועדה במסגרתה ביקשו שיבוטלו המלצות האגודה בנוגע למבקשים ותועבר הזכייה לבעל הנחלה הבא אחריהם בהגרלה, כלומר הם עצמם. הוועדה מינתה בורר שיפסוק בתביעה זו, והבורר מר יוני קמחי ( להלן : "הבורר"), נעתר לבקשת המשיבים ונתן צו מניעה זמני שלפיו תמנע האגודה מלהקצות מגרש למבקשים או להמליץ עליהם למנהל. (ג)ביום 14.01.2010 הגישו המבקשים תובענה זו בה עתרו לביטול הליכי הבוררות בין המשיבים למשיבים 4,5 והמשיבה 1, לרבות ביטול צו המניעה שנתן הבורר וכן שייקבע כי בית המשפט המחוזי הוא הערכאה המוסמכת לדון בסכסוך. עוד ביקשו כי יינתן פסק דין הצהרתי שלפיו הם זכאים להיות מומלצים מטעם המשיבים 4,5 בהתאם לתוצאות ההגרלה. כמו כן הם עתרו להורות למשיבה 1 לנקוט בכל האמצעים הדרושים לה כדי לאפשר להם לממש את זכייתם בהגרלה. (ד)ביום 16.02.10 הגישו המשיבים את תשובתם בה הם ביקשו כי תדחה התובענה וייקבע כי המבקשים אינם עומדים בקריטריונים וכי תינתן הוראה למשיבה 1 להעביר את הזכות להמליץ לבאים אחרי המשיבים 4,5 בהגרלה, משמע אליהם. (ה)ביום 17.02.2010 הגישה המשיבה 1 תשובה שלפיה היא מסכימה למבוקש בתובענה ותומכת בה. לטעתה עומדים המבקשים בקריטריונים שהיא הגדירה. במועד זה הגישו אף המשיבים 4,5 את תשובתם שלפיה הם מצטרפים לתובענה ומבקשים כי במידה וייקבע שהמבקשים אינם עומדים בקריטריונים ויש לפוסלם לא תועבר הזכות לבאים אחריהם בהגרלה, אלא תישמר להם הזכאות להמליץ על מועמד מטעמם כפי שנעשה במקרים אחרים במושב במועד שקדם להגרלה, בהם נפסלו מועמדים והומלצו אחרים על ידי אותם בעלי נחלות. (ו) הצדדים העידו עדיהם: מטעם המבקשים העידו גב' אליה צנטקר המשיבים והמבקשים. מטעם המשיבים העידו מר משה ששון ( להלן :"מר ששון") , מר אברהם רומנקוביץ, מר גד ליבא, מר בני בנרסקי, מר יוסף לנסרי, מר אבי לסרי , מר הדס חודור ( להלן :"מר חודור") ומר אורן. 4. טענות הצדדים המבקשים טוענים- התביעה לבורר הוגשה ללא סמכות בכל הנוגע למבקשים ולמשיבים 4,5 ומבלי שהראו המשיבים שיש להם כל זכות שיש בה כדי ללמד שגם במקרה של פסילת מועמדותם של המבקשים תעבור הזכאות להמליץ אליהם ולא תישאר בידי המשיבים 4, 5 להמליץ על מועמד אחר. כתוצאה ממתן צו המניעה נגרמים למבקשים נזקים כלכלים כבדים לנוכח הלוואות שונות ומשכנתה שלקחו המבקשת 1 ובעלה, וכן נגרם להם נזק שכן שפעולות הפיתוח עבור המגרשים מתעכבות. המשיבים לא העלו כל טענה בנוגע לטיב ההגרלה ולגבי הקריטריונים בכלל ובפרט בכל הנוגע לאי עמידת המבקשים בקריטריונים במועד שקדם להגרלה ובסמוך לעריכתה ופרסום תוצאותיה. רק לאחר שהתברר למשיבים שהם קודמו להיות מספר 16, קרי מספר אחד לפני מכסת הזוכים בהגרלה, ורק שלושה חודשים לאחר פרסום תוצאות ההגרלה, הם העלו טענות נגד זכייתם של המבקשים. התנהגות זו עולה כדי שיהוי, חוסר תום לב, ויש לפרש את הימנעות המשיבים מלנקוט בצעדים ופעולות במהלך שלושת החודשים האמורים כדי להוות הסכמה שבשתיקה וקבלת תוצאות ההגרלה. האגודה, שהיא תאגיד פרטי, מוסמכת לקבוע קריטריונים להשתתפות בהגרלות שהיא עורכת על פי שיקול דעתה שהוא שיקול דעת רחב ועצמאי, שהוקנה לה בין היתר בהחלטות המנהל וביניהן החלטה 1180. לעניין הטענות שהעלו המשיבים כלפי זכאותה של המבקשת 1- אין כל בסיס לטענה כי המבקשת היא כלתו של המשיב 4 ולכן אינה עומדת בקריטריון שקבע הוועד בדבר קרוב מדרגה ראשונה. המשיבים מבססים טענתם זו על הגדרת בן משפחה לפי החלטה 1130 של המנהל בעוד שהחלטות 1130 והחלטה 1180 הן החלטות שמהותן, תוכנן, ותוצאותן הן שונות ונפרדות. אין כל רלוונטיות להגדרות ולתנאים שנקבעו בהחלטה 1130 - שחלה בכל הנוגע להקצאת קרקע על ידי רשות מוניציפלית או ע"י המנהל עצמו במגזר העירוני, לבין ההגדרות והתנאים שנקבעו בהחלטה 1180. ההחלטות נפרדות ואין אחת משפיעה על רעותה, הן חלות על מגזרים שונים ואופי מגורים שונה ונפרד. לנוכח האמור לעיל לא יכולים המשיבים להשליך מהגדרת בן משפחה כפי שזו נקבעה בהחלטה 1130 עבור תנאים של מומלצים מתוקף החלטה 1180. יתרה מכך גם אם היה ניתן להשליך מהגדרת סע' 1130 הקובעת כי בן משפחה הוא רק בן משפחה מדרגה ראשונה הסעיף הנוגע בעניין זה מתייחס להשתתפות במרכז. ברי שאין זה המקרה בענייננו בו נכתב בהחלטה 1180 מפורשות שהקצאת המגרשים תעשה ללא כל מכרז. כאמור לעיל, לאגודה שיקול דעת רחב, אמנם הקריטריונים לא פרטו מי ייחשב כעומד בתנאי שהוגדר כ "קרוב משפחה מדרגה ראשונה", אולם יש לקבל את הפירוש הרחב לפיו גם כלה נחשבת לקרוב משפחה מדרגה ראשונה ודוק האגודה קבעה את הקריטריון בנוסח קרוב משפחה ולא בן משפחה שתכולתו רחבה יותר ולראיה כי האגודה עצמה לא העלתה כל התנגדות להיות המבקשת מומלצת בשונה ממקרים אחרים בהם הודיעו למועמדים שאינם עומדים בקריטריונים. בנוסף, יש לראות במבקשת ובבנו של המשיב 4 (בעלה של המבקשת) תא משפחתי אחד לעניין החובות והזכויות שלהם ואף מכך נובעת הקרבה המשפחתית מדרגה ראשונה. בכל הנוגע למגרש הנוסף בבארותיים ( להלן : המגרש הראשון") שבו המבקשת ובעלה הם בעלי זכויות הרשומות על שם הבעל, ושבו אינם רשאים להיות בעלי זכויות במגרש לפי החלטה 1180 במועד הקצאת המגרש, לגופו של עניין, מתחייבים הם למכור את הזכויות בנכס. בכל הנוגע לטענות המשיבים כלפי זכאותו של המבקש 2- טענת המשיבים שלפיה לא עומד המבקש בקריטריונים של בן היישוב דינה להידחות. גם כאן מסתמכים המשיבים על הגדרת בן היישוב כפי שהוגדרה בהחלטה 1130 שכאמור אינה רלוונטית ואינה חלה בעניננו. גם בעניין זה הגדרת האגודה היתה בן היישוב ולא בן המקום כהגדרת החלטה 1130 ובכל מקרה כאמור אין לה רלוונטיות לעניננו. גם במקרה זה לא העלתה האגודה עצמה טענה נגד המועמד מטעם המשיב 5 בניגוד למקרים אחרים בהם פסלה מועמדים שלגביהם סברה כי אינם עומדים בקרטיריונים. בנוסף בכל מקרה ניתן לומר כי המבקש נכנס במסגרת הגדרת בן היישוב לנוכח העובדה שמרבית זיקות חייו נתונות למושב. המשיבים טוענים - אין כל שיהוי בפעולות שנקטו: עוד בטרם נערכה ההגרלה הביעו את מחאתם בכל הנוגע לקריטריונים ואף ערכו עצומה על כך במושב , עצומה שבעקבותיה הוגדרו הקרטיריונים מחדש. בנוסף, האגודה, בניגוד לשקיפות הנדרשת ממנה, לא פירסמה רשימה מסודרת של בעלי נחלות ומומלצים, שינתה את הקריטריונים בהתאם ללחצים שהופעלו על חבריה, וכך לנוכח חוסר הסדר והשקיפות לא היה באפשרותם של המשיבים לדעת כי המשיבים 4,5 לא עומדים בקריטריונים. זאת ועוד טוענים המשיבים כי האגודה פרסמה לחבריה תקנון שאינו מעודכן ויש לומר שגוי ושלנוכח הבדלי הנוסח בין התקנון המעודכן לתקנון שהופץ לחברים נגזל מהם זמן רב בכך שהגישו את תובענתם לרשם האגודות השיתופיות כשבדיעבד התברר כי אינו בעל הסמכות לדון בעניין לפי התקנון . אין כל בסיס לטענה כי המשיבים המתינו כדי להגיש את תובענתם עד אשר ביטלה את מועמדותה מועמדת מס' 16 כך שהם הבאים לקבל מגרש במידה ותתפנה הזכות. לטענתם המועמדת האמורה ביטלה את השתתפותה עוד ביום 18.08.2009 ולו זו היתה הסיבה היתה תובענתם מוגשת אז. בנוסף כמפורט לעיל לא נכונה הטענה כי המשיבים לא הביעו מחאתם נגד ההגרלה והקריטריונים לה במועד סמוך להגרלה, כפי שבא לידי ביטוי בעצומה. בכל הנוגע למבקשת 1 - טוענים המשיבים כי היא אינה עומדת בקריטריונים משתי סיבות: האחת - היא אינה קרובת משפחה מדרגה ראשונה. אמנם אין בפרוטוקול האגודה התייחסות ופרשנות למונח קרוב משפחה מדרגה ראשונה אולם ניתן ללמוד מפרוטוקול האגודה מיום 26.07.09 כי אין זה מובן מאליו כי הפרשנות כוללת בני/ בנות זוג. לטענת המשיבים בעלי נחלה נוספים אשר היו מעוניינים לרשום את כלתם /חתנם נענו בשלילה ולא הותר להם. עוד טוענים המשיבים כי לאור היעדר הגדרה ברורה יש ללמוד את ההגדרה ממקורות אחרים וביניהם : כוונת חברי האגודה כפי שבאה לידי ביטוי בדבריו של יו"ר האגודה עם בנם של המשיב ,וכן לנוכח החלטה 1130 של המנהל. המבקשת 1 היא כלה ולכן אינה עונה על ההגדרה של קרוב משפחה הכוללת בני זוג, בת ,בן , אח אחות הורים. השניה- גם אם תתקבל טענת המבקשת שלפיה היא ובעלה הם תא משפחתי אחד, הרי שהם בעלי זכויות במגרש הראשון שהתקבלה בפטור ממכרז ועל כן בהתאם להחלטה מנועים הם מלהיות בעלי זכויות בנחלה נוספת. גם הטענה שלפיה המנהל מאפשר למומלץ לחתום על הסכם חכירה נוסף בכפוף להתחייבות להעביר את הזכויות בנכס אינה יכולה לעמוד למבקשים שכן החלטה 1084 בוטלה על ידי החלטה 1180. לטענת המשיבים המבקשת נרשמה כמומלצת ולא בעלה שהוא בנו של הממליץ כדי לעקוף את מחסום רישום המגרש הראשון. בכל הנוגע למבקש 2 - לטענת המשיבים הוא אינו "בן היישוב" שכן הוא מתגורר בכפר יונה והוא אינו יכול להיחשב ככזה שכן הוא אינו בן של חבר אגודה מאחר שעם מות אביו הוא מפסיק להיות חבר אגודה בהתאם לתקנון. בנוסף, הוא אינו קרוב מדרגה ראשונה של הממליץ שלו , ומטעם הנחלה של אביו ז"ל שהיה בעל נחלה מס' 38 ניתנה המלצה על אחיו בנו האחר ובכך , לטענת המשיבים, גם מיצתה משפחת בטיטו את זכות המשפחה להשתתף בהגרלה.לא ניתן לטענתם להכשיר את העובדה שנחלת ההורים טרם נרשמה על שם מי מהילדים אולם הם נוהגים כממליצים ו/או כמומלצים על פי ראות עיניהם ומבלי שתינתן הדעת על ידי האגודה שמדובר בכפל כובעים. לטענתם הודה יו"ר האגודה כי הוא טעה בכך שאישר מעורבות פנימית של המשפחה בענייני האגודה. זאת ועוד טוענים המשיבים כי יש לדחות את טענת המשיבים 4, 5 שלפיה גם אם תיפסל מועמדות המבקשים תישאר זכאותם להמליץ על מועמדים חדשים מטעמם. לטענתם ביום ההגרלה נאמר מפורשות שמי שלא יעמוד בתנאים תועבר זכותו לבא אחריו. 5. דיון והכרעה לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובסיכומים ולאחר ששמעתי את העדויות הגעתי למסקנה שאני מקבל את התובענה. שיהוי בטרם אדון בטענות לגופו של עניין אתייחס לטענת השיהוי הנוגעת לפניית המשיבים להליכים משפטיים בכל הנוגע להגרלה, לקביעת הקריטריונים ולעמידת המבקשים בקריטריונים ובזכאותם להיות מומלצים. לנוכח התשתית העובדתית שהוצגה לי על ידי הצדדים אני סבור כי יש ממש בטענה זו. המשיבים היו צריכים והיו יכולים בנסיבות העניין לפנות להליכים השונים בהם בחרו לנקוט במועד המוקדם יותר מהמועד בו עשו זאת בפועל. גם אם לא כל העובדות הרלבנטיות לתביעתם (לטעמם) היו בידיהם או בידיעתם, בסמוך לקיום הליכי ההגרלה, הרי שמרביתן היו, ולא נתן להשתחרר מהתחושה כי המשיבים "התעוררו" להעלותן, רק כאשר מומלץ שהיה במקום 16 ירד מהרשימה והם קודמו למקום זה. לטענת מר אורן עד לחודש אוקטובר לא ערך בירורים אישיים בכל הנוגע למומעדים עצמם, ורק לאחר שקיבל מידע באוקטובר 2010 (מיוסי לסרי ולאחר שיחתו עם מר חודור) החליט לנקוט בהליכים משפטיים (עמ' 32 לפרוקטול הראשון). אני סבור כי התנהלות זו של מר אורן והמשיבים כפי שבאה לידי ביטוי בהמרצת הפתיחה ובעדותו של מר אורן יש בה סממנים אופיניים של שיהוי : במהלך כל פרק הזמן שקדם להגרלה, ביום ההגרלה עצמה ובתקופה שלאחריה, למרות שהמשיבים חשבו כי נעשים מהלכים שאינם תקינים ומאושרים מומלצים שאינם עומדים בקריטריונים, הם לא פעלו ולא נקטו בכל אמצעי שהיו יכולים לנקוט בו. המשיבים עצמם טוענים בתשובתם להמרצת הפתיחה שכבר יום - יומיים לאחר ההגרלה החלו לחשוד בהליך ההגרלה עצמו וביום 06.08.2009 הם פנו לקבלת ייעוץ משפטי לעניין ההגרלה ותקינותה, ייעוץ משפטי אשר הוביל לשליחת מכתב לאגודה (נ/1). ממכתב זה ניתן ללמוד בבירור, כי פרטים רבים שמעלים המשיבים בטענותיהם היו ידועים להם כבר ביום שליחת המכתב כגון השתתפות בהגרלה של אנשים שאינם עומדים בקריטריונים, רישום מומלצים על ידי בעלי נחלה שאינם ממשפחתם ועוד (סע' 8 לנ/1) ועם זאת הם בחרו שלא לעשות דבר מעבר למכתב האמור שנשלח בחודש אוגוסט ועד להגשת התובענה לוועדה בחודש נובמבר. השיחות שערך מר אורן בחודש אוקטובר היו יכולות להיעשות במועד מוקדם יותר, אולם הוא החל לעשותן, רק במועד זה, בו סבר שיהיה בכך כדי להשפיע על סיכויי הזכיה שלו ורק אז החליט להיכנס לעובי הקורה לעניין המועמדים באופן אישי דבר שכאמור היה יכול לעשות לפני כן אם העקרונות של קיום הליך תקין עמדו לנגד עיניו. לנוכח האמור אני סבור כי אכן המשיבים מעלים את טענותיהם בשיהוי ניכר ביחס לזכות המהותית שנפגעת וביחס לפרק הזמן שחלף מהמועד בו נתגלו להם או יכלו להתגלות להם הפרטים בגינם פנו לערכאות. עם זאת, אין בקביעתי זו כדי לייתר דיון לגופו של עניין בבקשת המבקשים כדלהלן. המחלוקת הלכה למעשה המחלוקת העומדת להכרעה בענייננו היא האם המבקשים זכו כדין בהגרלה והאם הם עומדים בקריטריונים שנקבעו על ידי המשיבה 1, להיות מומלצים על ידי המשיבים 4, 5 במסגרת הרחבה ב' במושב. למען הסר ספק ולמען הסדר הטוב אבהיר כי בהתאם להחלטתי מפרוטוקול מיום 31.05.10 ולנוכח עמדת המשיבים עצמם כפי שבאה לידי ביטוי בסע' 26 לכתב התשובה מטעמם, הם ויתרו על כל טענה (גם אם כזו קיימת להם לכאורה) לעניין הליך קביעת הקריטריונים ותקינות הליך ההגרלה כולו ואין בענייננו מחלוקת לעניין זה. כאמור הגעתי לכלל מסקנה כי המבקשים זכאים להיות מומלצים מטעם המשיבים 4,5 ומטעם האגודה לפני המנהל, ואני סבור כי הם עומדים בקריטריונים בכפוף לכך שהמבקשת 1 תמכור את המגרש שבבעלותה ובעלות בעלה במושב בארותיים בתוך פרק זמן שיקבע הוועד. בנסיבותיו המיוחדות של מקרה זה שלפני, לא ניתן לשלול את האפשרות כי במקרים דומים, האגודה יכלה לפרש את הקריטריונים ככאלו שלא מעניקים זכות למבקשים להיות המומלצים, אולם משהחליטה האגודה במודע על מתן פרשנות רחבה לקריטריונים ומשהחלטה זו של האגודה הינה סבירה, התקבלה בתום לב ומקיימת את מטרות הגדרת ההגרלה והקריטריונים שנקבעו לשם כך, אני סבור כי אין מקום להתערב בה, ובהתאם לכך המבקשים זכאים להיות מומלצים. התערבות בהחלטת האגודה אגדוה שיתופית היא גוף פרטי שהתוקף המשפטי שלה וכן סמכויות מוסדותיה, זכויות וחובות חבריה מוסדרים בפקודת האגודות השיתופיות. הביקורת השיפוטית על האגודות השיתופיות נעשית בהתאמה במסגרת המשפט הפרטי ויכולה לבוא לידי ביטוי בשני אופנים: האחד : ביקורת לעניין תקנון האגודה שייגזר מדיני החוזים. השני : התערבות וביקורת שיפוטית על החלטות מוסדות האגודה: האסיפה הכללית או הוועד. פרופ' אוטולנגי ז"ל בספרה אגודות שיתופיות דין ונוהל כרך א' עמ' 330-334 (1985) מסווגת את הביקורת השיפוטית על האסיפה הכללית, ממנה ניתן להשליך גם על החלטות הוועד, לשלושה היבטים: ההיבט המהותי שלפיו יש לבחון האם ההחלטה נתקבלה בהתאם לפקודה ולתקנות, ההיבט הפרוצדורולי המתמקד בבחינת הליך קבלת ההחלטה וההיבט הנורמטיבי המתייחס לסבירות ההחלטה מבחינת תוכנה, קרי האם ההחלטה סבירה בהתבסס על בדיקת עקרון תום הלב ועקרון תקנת הציבור להבדיל מעקרון הסבירות במשפט הציבורי. בפסיקה הוכרה גם האפשרות להחיל עקרונות מהמשפט הציבורי לתוך המשפט הפרטי בין עם על ידי הכרה בגוף פרטי כגוף דו מהותי ובין אם על ידי בחינת פעילותו של גוף פרטי תוך החלת ערכי היסוד של השיטה באמצעות מונחי השסתום כגון תום הלב. כך, דרך מושג תום הלב ניתן להחיל על אגודה שיתופית במקרים מסויימים את עקרון השיוויון, האיסור להפלות, האיסור לשקול שיקולים זרים, עקרונת ההגינות והסבירות וכבוד האדם וחירותו. (ע"א 10419/03 תומר דור נ' רמת הדר-כפר שיתופי להתיישובת חקלאית בע"מ (05.09.2005)). הלכה פסוקה היא שהביקורת השיפוטית על החלטות מוסדות האגודה תעשה במשורה באופן מאופק ומצומצם. היקף ואופי ההתערבות השיפוטית יעשו בהתאם לסוג האגודה השיתופית ומהות הזכות הנפגעת כשככל שהפגיעה של ההחלטה היא קשה יותר ופוגעת בזכויות מהותית וחשובה יותר, ובעיקר כשמדובר בזכויות יסוד, ייטה בית המשפט להרחיב את היקף התערבותו ( ע"א 8398/00 כץ' נ' קיבוץ עין צורים פד נו(6) 602 (2002)). בענייננו, כאמור המחלוקת העומדת להכרעה היא בישור הנורמטיבי בלבד. המחלוקת נוגעת לעניין החלטת ועד האגודה שנתקבלה על בסיס החלטה 1180 וכן החלטת האסיפה הכללית של האגודה ושלפיה נמצאו המבקשים עומדים בקריטריונים להיות מומלצים מטעם האגודה להקצאת מגרש בהרחבה ב' במושב האגודה באמצעות האסיפה הכללית והועד שלה, מייצגת את האינטרס של כלל חברי האגודה. ברור שהחלטות האגודה המתקבלות ברב דעות, אינן על דעת המיעוט שלא הסכים להן ובייחוד אינן על דעת מי שנפגע מהן. אך זו טיבעה של אגודה המתנהלת על פי תקנונה ועל פי ההחלטות המתקבלות ע"י רוב בעלי זכות ההצבעה לעניין אותה החלטה. בעניננו האגודה קבעה את הקריטריונים, מי זכאי להשתתף בהגרלה ומי זכאי להיות מומלץ והיא זו שנתנה את הפרשנות לאותם קריטריונים מקום בו התעורר ספק. כשנוכחה האגודה כי הקריטריונים אינם מתאימים לא היססה והיא שינתה אותם, אך מקום בו טענות המשיבים לא נמצאו מוצדקים בעיניה, היא דחתה אותם. כאמור התרשמתי כי דחיה זו נעשתה בשיקול דעת, בסבירות, בתום לב ובהתאם למטרות לשמם נקבעו הקריטריונים. לנוכח כל השיקולים שצויינו לעיל בכל הנוגע להפעלת הביקורת השיפוטית על החלטות האגודה אני סבור כי אין מקום להתערב בהחלטת האגודה בעניין המבקשים. תקנת הציבור ועקרון תום הלב הם מושגי שסתום אשר מחדירים למשפט הפרטי את תפיסות היסודות של השיטה מבחינה חברתית ומשפטית וביניהם החובה והצורך לשמור ולהגן על זכויות האדם, לנהוג בשיוויון והכל תוך קבלת החלטות העומדות במתחם הסבירות (ע"א 291/91 חברת קדישא גחש"א "קהילת ירושלים" נ' ליונל אריה קסטנבאום , פ"מ מו (2) 464 (1992 )). אלו עקרונות המשתנים בהתאם לזמן, למקום ולמקרה ומבטיחים כי תישמר התנהגות בסיסית ראויה בין הפרטים בחברה תוך עמידה בהתחייבות ושמירה על זכויות הפרט. ההחלטה בעניננו, נוגעת לזכות יסוד מהותית וחשובה במעלה לחברי האגודה, הזכות לקניין וזכותם של חברי האגודה וקרוביהם, לחלקת מקרקעין במושב בו הם מעוניינים להקים את ביתם ובו הם חיים את מרבית חייהם. אני סבור כי הוועד קיבל את החלטתו לא רק בתום לב, בדרך המקובלת באגודות שיתופיות מסוג זה והעומדת בתקנת הציבור, אלא גם באופן המקיים את עקרון השיוויון ועומד במתחם הסבירות כך שלא עולה הצורך להתערב בהחלטת האגודה. חברי הוועד קיבלו את החלטתם תוך נסיון לראות את טובת כלל בעלי הנחלות ומתוך רצון כנה לאפשר למירב בעלי הנחלות, לנוכח הביקוש הרב, לנסות ולזכות באפשרות להמליץ על מועמד להקצאה כדבריו של מר חודור : " ... התקבלה החלטה להקל, להקל כמה שיותר, לאפשר לכמה שיותר אנשים להשתתף בהגרלה. המחשבות שלנו היו שבסוף הזכות היא של כל בעלי המשקים....מה שחשוב זה שתיווצר שיוויוניות בין האנשים, שההגרלה תהיה פתוחה לכולם והיא תהיה שיוויונית לגבי כולם כמה שיותר...."(שורות 12-17 עמ' 46 לפרוטוקול השני). אגודה שיתופית ובענייננו מושב, הוא מקום קטן שבו האנשים מכירים זה את זה וחיים זה לצד זה לאורך שנים. רק טבעי הוא כי נוצרים יחסי קרבה וכי קיימת הכרות מסוגים שונים בין חברי הוועד לבין ממליצים או מומלצים שונים. אין בכך פסול ואין בכך כדי להעיד על שיקולים זרים ועל אינטרסים סמויים ופסולים. חברי הוועד עצמם העידו כי הוועד לא פעל מתוך ראייה משפטית ומתוך תפיסה נוקשה וקפדנית שעשויה לעמוד למבחן החוק והמשפט, אלא מדובר באנשי המושב שרובם ככולם מכירים זה את זה לאורך שנים, שערכו הגרלה בינם לבין עצמם באופן לכאורה חברי ולא עסקי, וקיבלו ייעוץ משפטי חלקי בלבד. אמנם טוב היה עושה הוועד לו היה מקבל ייעוץ משפטי מסודר ומנהל את ההגרלה באופן מבוקר , מפוקח ומדוקדק יותר, אולם העובדה שההגרלה לא נעשתה באופן זה אינה מעידה כלל על קיומ של אינטרסים פסולים, על הפליה מכוונת ושקילת שיקולים זרים. מעיד על כך מר חודור : " לא ניהלנו את זה בצורה משפטית, אנחנו ניהלנו את הענינים כאנשים שבאים לעבוד בהתנדבות, כחברי ועד שמכהנים בהתנדבות עשינו כמיטב יכולתנו, לפי הבנתנו"...( שורות 20-22 עמ' 49 לפרוטקול השני)."...אמרתי לך ההתנהלות שלנו לא היתה משפטית. לא חשבנו שאחנו נגיע למצב שאנחנו צריכים לתת לעצמנו כיסוי משפטי"... (שורות 25-26 עמ' 51 לפרוטוקול השני). זאת ועוד, אני סבור כי העובדה שוועד האגודה בחר להקל את תנאי הקבלה להגרלה ובכך להקטין את אפשרויות הזכיה בהגרלה, והעובדה כי אף לא אחד מחברי הועד עצמם זכה בהגרלה מעידה טוב מכל על כך שהוועד לא פעל לטובת בני ביתו ולטובת חבריו אלא פעל בתום לב כדברי מר חודור הדס: "...הגדלנו את האי יכולת שלנו לזכות. זאת אומרת לא פעלנו פה ממניעים זרים, אין פה שום מניע זר......לכל אחד מאיתנו יש ילדים בגילאים המתאימים ואף אחד מאיתנו לא זכה בשום דבר, אף אחד מחברי הועד לא זכה ביחידה" (שוורת 15-18 עמ' 50 לפרוטוקול השני). כאמור, אמנם ייתכן והיה באפשרות הוועד לפעול באופן מסודר, מוגדר ומחושב יותר תוך הגדרת קריטריונים ברורים ומדוייקים מלכתחילה ותוך שקיפות מירבית אולם אין בכך כדי לפסול את ההליך כולו, טענה עליה ויתרו כאמור המשיבים ואין בכך כדי ליצור פגם באופן יישום ההחלטה ותוצאותיה ואין בכך כדי להעיד על אי סבירות ההחלטה לאשר את המבקשים כמומלצים. במשפט הפרטי תיגזר הסבירות לנוכח עקרון תום הלב ועקרון תקנת הציבור ואני סבור ששניהם התקיימו במקרה דנן כמפורט לעיל. אין מדובר במקרה קיצוני וחריג, בו נפגעו זכויוות יסוד בסיסיות בשל התנהגות שאינה שיוויונית והוגנת, המצדיק התערבות. למומלצים יש זיקה חזקה למושב ולבעלי הנחלה שהמליצו עליהם ואיני מקבל את הטענה כי הם אינם נכנסים להגדרה של קרוב משפחה מדרגה ראשונה או לחילופין בן היישוב כפי שיפורט להלן. האגודה, במסגרת שקול דעתה, נתנה את פרשנותה היא לקריטריונים אלה ומשבחרה היא להחילם על דרך של מתן פרשנות רחבה, וכשהחלטה זו נעשתה בתום לב וחלה באופן שיוויוני על כלל בעלי הנחלות והמומלצים מטעמם אני סבור כי אין מקום שאתערב בפרשנות שנתנה לקריטריונים שהיא בעצמה קבעה. אני גם סבור לאחר בחינת הקריטריונים, הבנת הפרשנות שניתנה להם על ידי הוועד ושמיעת העדויות בכל הנוע ליישום הקירטיריונים כי לא רק שאין לפסול את החלטת הוועד אלא שהיא החלטה ראויה ונכונה במקרה הנדון כפי שאפרט להלן. עמידת המבקשים בקריטריונים הקריטריונים להשתתפות בהגרלה אושרו בפרוטוקול הוועד מיום 12.06.09 ( נ/3) ופורסמו במכתב שנשלח לכל בעלי הנחלה במושב ביום 23.06.2009 ( נספח "1" להמרצת הפתיחה) כדלקמן: " 1. תשלום מלא וסופי של חובות החברים לאגודה, במזומן, לפני הרישום להגרלה , כולל ועד מקומי, לא יתקבלו תשלומים דחויים. 2. לא יוכלו לגשת להגרלה 3 בעלי הנחלות שזכו ביחידות קודמות בהגרלה הקודמת שנערכבה במושב ב-2006. 3. באחריות המועמד יהיה לשלם דמי היוון למנהל אחרי הזכיה, (בסכום של 400,000 ₪) עד לתאריך של שנה מיום הזכיה. 4. תשלום הוצאות הפיתוח בסך כ-162,000 ₪ בכפוך לאישור המנהל, ישולם תוך שלושים יום , מיום הזכיה בהגרלה, במזומן, אי עמידה בתנאים ובמועדי התשלום יחייב את ועד האגודה להעביר את הזכייה בקרקע לבא בתור בהגרלה. 5 .במידה ויידרש אישור המשקם לביצוע העסקה, ישולם כופר בסכום שייקבע על ידי המשקם, ע"י הזוכה במגרש ועל חשבונו, ללא יכולת לדרשו את הכסף מהאגודה בשום שלב בעתיד. 6. כל ההוצאות הנוספות יחולו על החלקה כגון מס רכישה, תשלומים למועצה, חיבור לביוב ועד הוצאות שאולי יהיו לגורמים חיצוניים - יהיו על חשבון הרורכש. 7. ההרשמה להגרלה במזכירות המושב במעטפה סגורה עד ליום שלישי ה- 10.07.09. 8. במידה ויהיו יותר נרשמים מכמות המגרשים המוצעת, תיערך הגרלה ביום שלישי 28.07.09. 9. לאחר ההגרלה על המומלצים לחתום על כל המסמכים שיוכנו על ידי האגודה כתנאי לקבלת זכות למגרש. חתימה על מסמך לאיזון זכויות עתידי , אשר בו יובהר, בין השאר כי חבר אשר יזכה בהגרלה לא יהיה זכאי להיכנס , במידה ותהיה, של הרחבה נוספת, או זכויות אחרות נוספות , עד אשר כל חברי האגודה האחרים יזכו בזכות זאת". ביום 13.07.2009, לאחר שנחתמה והוגשה לוועד עצומה מטעם מספר חברי אגודה כאמור, הוחלט בישיבת הוועד על שינוי הקריטריונים באופן הבא ( נספח "2" להמרצת הפתיחה) : "לאחר התיעצות עם היועץ המשפטי של האגודה הוחלט לתקן את הקריטריון ולהודיע לחברים : 1. על המועמד מטעם החבר להיות קרוב מדרגה ראשונה או בן היישוב (ההדגשה בקו אינה במקור). 2. הוחלט להביא לידיעתם של החברים שרשמו את ילידהם הקטינים כי הרישום הינו על אחריותם בלבד והמלצת ועד האגודה הינה לשנות את שם המועמד מטעמם לקרוב משפחה מדרגה ראשונה שאינו קטין . כמו כן הוחלט לזמנם ולהציג בפניהם את הנושא פנים אל פנים. 3. ...... 4. הוחלט לזמן את החברים הבאים: רומנקוביץ אבהרם, חימוביץ יוסף, מור שמואל, פיין חיים, גוטסמן אורן רוזנברג איתן, דוד בן הרצל, ולהבהיר להם כי עליהם להחליף שם לפי התיקון לקריטריונים שנקבע ב- 13.07 ועליהם לרשום עד סוף השבוע קרוב משפחה שאינו קטין. 5. הוחלט לזמן את כל החברים שרשמו בן/בת קטינים ולהסביר להם את משמעות העניין. 6. הוחלט לזמן את דויטש מרדכי ולהסביר את אי זכאותו להשתתף בהגרלה". מעדויות חברי ועד האגודה ניתן ללמוד אודות המשמעות, התכלית והתוכן שיצקו להגדרת הקריטריונים. כך מר ששון , מעיד כי על פי המכתב מיום 23.06.2009 היה יכול לגשת להגרלה "כל מי שהומלץ על ידי בעל נחלה ללא כל מגבלה " (שורה 20 עמ' 16 לפרוטוקול מיום 28.02.10 (להלן:"הפרוטוקול הראשון")). ביחס לקריטריונים לאחר השינוי שנעשה ביום 13.07.09 מעיד מר ששון "למעשה התייחסנו לשני נושאים. הגבלנו את המומלצים לקרבה מדרגה ראשונה ואפשרנו לכל בן או בת היישוב להשתתף בהגרלה מבלי שהם חברים בן או בת היישוב מדבר על בן או בת שגר ביישוב , התחנך ביישוב, גדל ביישוב, גם אם בשנותיו הבוגרות לא התגורר ביישוב" ( שורות 14-17 עמ' 17 לפרוטקול הראשון). לעניין תחולת הגדרת קרוב מדרגה ראשונה על כלה מעיד מר ששון כי הוועד התייחס לכך כאל קרוב מדרגה ראשונה בניגוד לילדים נכדים, אישה ,בעל, אח או אחות : "קבענו שכלה נכנסת לקריטריון מכיוון שהיא נכנסה לתא המשפחתי " (שורות 1-5 עמ' 19 לפרוטוקול). גם מר חודור, העיד לעניין הפרשנות לקריטריונים לפי תפסית הוועד. לדבריו: " הקריטיון שנקבע זה בן יישוב או קרוב משפחה מדרגה ראשונה. בן היישוב או קרוב משפחה מדרגה ראשונה. בן היישוב הגדרה הרחבה ביותר שלו, ככה אנחנו החלטנו" ( שורות 6-8עמ' 44 לפרוטוקול מיום 31.05.10 ( להלן :"הפרוטוקול השני")). בהתאם להגדרה זו של הקריטריונים ולנוכח התשתית העובדתית שהוצגה לפני אני סבור כי המבקשים עומדים בקריטריונים: בכל הנוגע לגב' אביבית גולדברגר: המשיבים טוענים שהיא אינה עומדת בהגדרה של קרוב משפחה מדרגה ראשונה וכן שהיא אינה עומדת בהגדרת המנהל שלפיה לא יוחזקו שני מגרשים שנתקבלו בפטורים ממכרז על ידי בעלים אחד. להלן אדון בהן אחת לאחת: כאמור לעיל הוועד קבע שכלה של בעל נחלה נכנסת תחת ההגדרה של "קרוב משפחה מדרגה ראשונה" ולכן היא יכולה להיות מומלצת. לאגודה נתונה הזכות לקבוע קריטריונים מטעמה לקביעת מומלצים למנהל וכפי שפורט לעיל אני סבור כי ההחלטות התקבלו בתום לב, הן סבירות ואין כל סיבה להתערב בהן. גם אם ייתכן שהקביעה שלפיה כלה עונה להגדרה של קרוב משפחה ממדרגה ראשונה אינה נפוצה במסגרת הקצאת קרקעות באגודות אין הדבר פסול ובלתי מתקבל על הדעת ונהפוך הוא: ניתן למצוא חקיקה המעגנת גישה שלפיה בת זוג מהווה "קרוב" לאדם פלוני (סע' 1 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) תשכ"ג - 1963 ) ולעיתים אף ניתן וצריך לראות בה כ"בן ממשיך" ( סע' 1 לתקנות האגודות השיתופיות (חברות) תשל"ג 1973) ועוד. פרשנות זו לא רק שהיא בשיקול דעת של המושב אלא שפרשנות זו מתבקשת למטרה זו של הגרלה שכזו, בייחוד מקום בו הבעל נותן הסכמתו לכך והוריו- שהם בעלי הזכות, מבקשים להעניק אותה לאשת בנם. המשיבים טוענים כי יש ללמוד על ההגדרה של קרוב משפחה מדרגה ראשונה בהתאם להגדרות בהחלטות מקבילות של המנהל ובפרט החלטה 1130 בה כלה אינה כלולה במסגרת ההגדרה שניתנה לקרוב משפחה מדרגה ראשונה. אני סבור כי ההיפך הוא הנכון: מהעובדה כי בהחלטה 1130 פורטו תנאים והוגדרו מונחים ואילו בהחלטה 1180 לא נעשה כן, ניתן ללמוד כי המנהל בחר בהחלטה 1180 שלא לקבוע ולא להגדיר תנאים אלה בהחלטה זו, וקביעת ההגדרות והתנאים נשארה פתוחה לאגודות השיתופיות עליהן חלה החלטה 1180. החלטות המנהל חלות על מקרה פרטני וספציפי אליו הן נוגעות ולא ניתן ללמוד ולהשליך מהחלטה אחת על החלטה אחרת כמו גם מכל מקור אחר המתייחס לקריטריון זה. התנאים הרלוונטים לעניננו הם אלה המוגדרים בהחלטת המנהל הספציפית ובקריטריונים שנקבעו על ידי האגודה ולעניין הקריטריון של בן משפחה מדרגה ראשונה שהחלטת המנהל כלל לא קובעת אותו כתנאי ובהתאם לפרשנות של הוועד אני סבור כאמור כי המבקשת עומדת בקריטריון זה. לא מן הנמנע שמושב אחר יחליט ליתן פרשנות אחרת לפיה "כלה" אינה בגדר קרוב לצורך הגרלה שכזו ועוד ברור כי גם לצורך החלטות אחרות (גם אצל המשיבה 1) תהייה ההגדרה שונה. המשיבים מוסיפים וטוענים כי המבקשת ובעלה הם בעלי זכויות במגרש הראשון, והחלטה 1180 אינה מאשרת זאת ולכן המבקשת אינה עומדת בקריטריונים. לענין זה אני מקבל את טענתם של המשיבים שלפיה ראיית בני הזוג כתא משפחתי אחד (כטענת המבקשת) היא בעלת תוקף לכל דבר ועניין ולא ניתן לעשות שימוש בתפיסה זו בהתאם לנוחות האינטרסים (בכל הנוגע לעמידה בהגדרת קרוב מדרגה ראשונה מצד אחד והבעלות במגרשים מאידך). המשתמע מכך הוא שיש לראות את המבקשת ואת בעלה כתא משפחתי אחד אף לעניין היותם בעלי זכויות בשני המגרשים, למרות העובדה שמבחינה פרוצדורלית כל מגרש רשום רק על אחד מבני הזוג. מבחינה מהותית ברי כי שני בני הזוג גולדבגרג מהיותם תא משפחתי אחד החולק זכויות וחובות והמתנהל כיחידה כלכלית אחת עשוי להיות בעל זכויות בשני מגרשים בניגוד להחלטה 1180. אכן עולה חשד באשר לתום ליבם של המבקשת, בעלה והמשיב 4 לנוכח השימוש שבחרו לעשות באופן הרישום של המגרשים, אולם אני סבור שחשש זה ניתן לתיקון לנוכח הצהרות המבקשת בהליך והתחייבותה הן בהמרצת הפתיחה הן בפרוטוקול כי היא ובעלה ימכרו את הזכויות במגרש הראשון. במידה ולא תעמוד בהצהרותיה והתחייבויתיה ברי כי לא יהיה מנוס מלקבוע כי המבקשת לא עומדת בתנאי המנהל ולכן היא אינה זכאית להיות מומלצת מטעם האגודתה ויש לפסול את מועמדותה. באשר ליישום הקריטריונים אציין כי איני מקבל את טענת המבקשים ואף את טענת הוועד כפי שעלו בפרוטוקולים שלפיהם הקריטריונים הם עניין לחברי האגודה והאגודה בלבד והם אינם כפופים או צריכים לקיים את החלטות המנהל. טענה זו אינה עולה בקנה אחד עם החוק, הפסיקה ועם ההגיון הבריא. נקבע זה מכבר בפסיקה כי הסכם שעורכת אגודה שיתופית בנוגע להקצאת קרקעות שמנוהל על ידי המנהל, צריך לעלות בקנה אחד ולעמוד בתנאי המנהל ואינו יכול לסתור את החלטת המנהל. עוד נקבע שבמידה וההסכם כן סותר את החלטת המנהל אין לו נפקות ולא ניתן לאשרו (ה.פ (ב"ש) 6057/08 חייט עופר נ' ראו שקט בשקמים בע"מ (לא פורסם 19.10.2009) (להלן: "פרשת חייט")). אמנם בפרשת חייט דובר בהסכם בין חברה קבלנית לאגודה בדבר אופן גביית הכספים מהמשתכנים שנעשה בניגוד להחלטת המנהל, אולם יפים דברים אלה אף בעניינו. רק טבעי הוא נכון וראוי כי הקריטריונים שתקבע האגודה יעמדו בהחלטות המנהל שהרי מדובר בנדבך נוסף בהליך הסדרת הקצאת הקרקעות ולא ייתכן כי האגודה תמליץ על מועמד שאינו עומד בתנאי המנהל. רק ברור הוא שהמלצה מסוג זה היא חסרת תוקף, חסרת נפקות ותיצור בזבוז זמן ומשאבים שיצריכו בדיקות נוספות והמלצות חוזרות. יתרה מכך, החלטה 1180 קובעת בסע' 9.1.4. בה "במקרה בו מספר המבקשים מגרש לבניה עצמית יעלה על מספר המגרשים שנקבעו , תיערך הגרלה על ידי האגודה ובפיקוח המנהל". כך שברור באופן שאינו משתמע לשתי פנים שהמומלצים עומדים גם לביקורת ופיקוח המנהל וקל וחומר שחייבים הם לעמוד בקריטריונים אותם קבע המנהל עצמו. למרות האמור ובהתאם לו אני סבור שגם בעניין זה לא ניתן לומר כי המבקשת אינה עומדת בקריטריונים ובהחלטת המנהל, על אף שכאמור אני סבור שהמבקשת, בן זוגה והמשיב 4 לא גילו עובדות שהיו צריכם לגלות בזמנו לאגודה. עם זאת במועד מתן העדות היתה המבקשת כנה וציינה בעצמה : "זה משהו שנודע לי בדיעבד, לא ייחסנו לזה חשיבות . הוא רשם כי הוא הלך לוועד והתייעץ עם חבר ועד שאמר לו שירשום אותי. זה מה שהוא אמר לי . הוא רצה לבדוק את מי לרשום ואם אנחנו עומדים בקריטריונים. כנראה יש הוראת מנהל שבעלי לא יעמוד בקריטריונים, אבל כל המהלך הזה נעשה במטרה לעבור לעולש" (שורות 12-17 עמ' 10 לפרוטוקול הראשון). המבקשת ובעלה עומדים בשלב זה בהגדרת המנהל שכן נקבע שלא ייהיו בעלי זכויות במגרש נוסף במועד ההקצאה - שטרם הגיע. מתוך הנחה כי לא תפר המבקשת את הצהרתה והתחייבותה לבית משפט זה כפי שפורטה לעיל, אין כל מניעה כי יעמדו היא ובעלה בתנאי המנהל לעניין זה. לאור כל האמור, ככל שלא ימכרו המבקשת ובעלה, את זכויותיהם במגרש הראשון (בבארותיים) בפרק זמן שיקבע ע"י המושב, ולא יעמדו בהחלטת המנהל, תיפסל מועמדות המבקשת והיא לא תהיה זכאית לקבל מגרש בהקצאה זו על ידי המנהל. האגודה תיקבע את המועד האחרון בו ימכר המגרש הראשון ובהתאם לתנאי החלטה 1180, ובמקרה שמכירה זו לא תתבצע תפסל מועמדותה של המבקשת כאמור. בכל הנוגע למר בטיטו: טוענים המשיבים כי המבקש אינו עונה לקריטריון של "בן היישוב", שהוועד עשה איפה ואיפה ופסל מועמדים אחרים שנסיבותיהם זהות לנסיבותיו, ושהוא לא יכול היה להשתתף בהגרלה כממליץ מאחר שהוא, יחד עם 8 אחיו, הבעלים של החלקה שהורישו הוריו ז"ל. איני מקבל טענה זו. אביו של מר בטיטו היה בעל נחלה במושב במשך עשרות בשנים עד פטירתו לפני כשמונה שנים. מאז טרם נקבע מי מבין 9 האחים יירש את המגרש. המשיבים לא הציגו לפני כל ראיה כמו גם שלא הוצג לפני כל צו ירושה שממנו ניתן ללמוד אודות המצב המשפטי בנחלת ההורים. כל שקיימת כעת זכות למר בטיטו זו היא ירושה או בעלות פוטנציאלית שלו כמו של כל אחד מהאחים יחד ולחוד וכנראה לא בכדי לא הוסדר הנושא במשך כשמונה שנים וייתכן וקיימת מורכבות או אפילו מחלוקת בעניין כפי שקורה ועשוי לקרות פעמים רבות במקרים של ירושה בכלל ובמושבים בפרט. מאחר שכאמור לא הוצגה לי תשתית עובדתית ומשפטית לעניין הירושה ורישום הבעלות על הנחלה לא ניתן לקבוע ולא ניתן להתייחס למר בטיטו כאל בעל נחלה היכול להיות תחת הכובע של ממליץ בלבד לעניין ההגרלה. מקובלת עלי גישתו של הוועד כפי שהעיד לגביה מר חודור שלפיה הוא ראה את הנכס כנמצא תחת בעלות ההורים: אני התייחסתי למשק הזה , אני אגיד לך את זה בצורה מאד, מאד פשוטה , שהבעלים שלו זה הההורים שנפטרו, שהם עדיין הבעלים של המשק, ככה התייחסתי לזה"( שורות 18-19 עמ' 57 לפרוטוקול השני) ואמר שלמעשה כל אחד מהאחים היה יכול להיות ממליץ או מומלץ כל עוד הוא מוצג בכובע אחד בלבד ולא בשניהם (עמ' 56 לפרוטוקל השני). אני סבור כי החלטה זו התקבלה בתום לב ולזכות הוריו המנוחים של מר בטיטו שחיו במושב ולנוכח העובדה שלא הוסדרה הירושה בכל הנוגע לנחלה זו. באשר לתחולת ההגדרה "בן היישוב": מר בטיטו גדל והתחנך במושב במשך כל חייו הצעירים וחלק מחייו הבוגרים. בעשרים שנה האחרונות הוא אינו חי במושב אלא גר בכפר יונה הסמוך, אולם מקום משלח ידו הוא במושב ובו הוא נמצא מרבית שעות היום והוא מקיים קשרים חברתיים עם תושבי המקום. אל מול עובדות אלו יש לבדוק את הגדרת האגודה לבן היישוב. בהתאם להגדרה שפורטה לעיל אין כל חולק כי ניתן ואף צריך לראות במר בטיטו בן היישוב, שמרבית חייו נוהלו במושב ושאין חולק כי מרכז חייו מבחינה מהותית הוא ככל הנראה המושב. אף הוועד עצמו היה סבור כך כפי שניתן ללמוד מהעובדה שבעלי הנחלה שלא עמדו בקריטריונים קיבלו הודעה מטעם הוועד ונתבקשו לשנות את המועמדות מטעמם. המשיב 4 לא היה בין בעלי נחלה אלו והוועד קבע כי מר בטיטו עומד בקירטריונים וזכאי להיות מומלץ. מר ששון עצמו מעיד: " ש. האם אתה רואה במר בטיטו בן של בעל הנחלה? ת. פר אקסלנס בן של היישוב , שנולד ביישוב בן של בעלה נחלה. זכותו לא פוקעת מפני האבא נפטר"(שורות 11-15 עמ' 19 לפרוטוקול הראשון). וכך אף מעיד גם מר יוסף לסרי שהיה ממובילי העצומה בענין שינוי הקריטריונים מעיד שמר בטיטו הוא בן מושב בדיוק כמוהו (שורות 6-16 עמ' 25 לפרוטקול הראשון). טוענים המשיבים כי מר חודור הודה לפני בנם כי מר בטיטו אינו ראוי להיות מומלץ וכי יכול הוא, בנם של המשיבים, לפנות לבמה"ש בעניין. לצורך טענה זו הגישו הם את הקלטת השיחה ביניהם מיום 27.10.09. לא אדרש לשאלה האם ההקלטה קבילה שכן בין אם היא קבילה ובין אם לאו אני סבור כי אין לה כל משקל ראייתי מכריע לעניין הגדרתו של מר בטיטו והיא אינה מעלה ואינה מורידה לעניין אישור פסילת מועמדותם של המבקשים. מר חודור שב חזר והדגיש כי מדובר בדעתו האישית בלבד שהיא אינה בהכרח עומדת בקנה אחד עם החלטות הועד כפי שאכן קרה בענייננו: הוועד החליט כי מר בטיטו עומד בתנאים בניגוד כאמור למקרים אחרים בהם לא עמדו בקריטריונים והוועד יזם פנייה לבעלי הנחלות להחלפת מועמד. טוענים המשיבים כי מקרים אחרים שהינם זהים למקרה של מר בטיטו נפסלו ושמדובר בחוסר שיוויון ובהפליה על רקע קרבה משפחתית של מר בטיטו לגורם בוועד האגודה בעבר ולגורם בוועד הקהילתי. דא עקא שטענה זו לא הוכחה שכן לא נפרסה לפני תשתית עובדתית בכל הנוגע ליתר המקרים מהם מבקשים המשיבים להקיש את מסקנת ההפליה לטובתו של מר בטיטו: כך בענייננו של מר אבי לסרי לא הוסבר באיזה נסיבות ומדוע הוריו אינם עוד בעלי נחלה והם מוגדרים כחברי אגודה לשעבר- האם הם עזבו את המושב , האם הם נפטרו ומתי ? האם מר לסרי עצמו גדל והתחנך ביישוב? כדי לטעון כי המקרים זהים וניתן יחס שונה יש להציג ולהראות לבית המשפט את מלוא התמונה ומשזה לא נעשה לא ניתן על סמך טענות בעלמא לקבל טענות כבדות משקל כגון חוסר שיוויון והפליה כמו גם שחלק מהמקרים שהוצגו לפני כלל לא ניסו להגיש מועמדות כגון מר בני בנרסקי. המקרה של מר בני בנרסקי כלל לא עמד לדיון שכן כאמור הוא לא הגיש את מועמדותו והוא העיד בעצמו כי הוא אינו בן היישוב (שורה 19 עמ' 22 לפרוטקול הראשון). ודוק התנאי לא כלל בן יישוב כיום שגר היום במושב ולא גדל והתחנך שם בעבר ( שאז ייתכן ומר בני בנרסקי היה עומד בקריטריון) אלא חלק מהקריטיונים היו שמדובר בבן יישוב במשמעות שלפיה הוא גדל והתחנך במושב החל מילדותו, כפי שמעיד לעניין זה מר ששון :" ש.אתה מכיר את הטענה ביחס לכך שהגיע אחד מבני משפחת לסרי,שביקש להיות מומלץ של רומקוביץ והוא אמר לו שאינו יכול להירשם והוא אכן לא נרשם אתה יודע למה ? ת. הוא לא היה אמור להשתתף לטעמי, הוא לא עונה על הקריטריונים. לא מדובר על בן או בת של בעל הנחלה, או מי שגדל ביישוב. תיתכן אפשרות שבן או בת של אחד מבעלי הנחלות, יוצג על ידי בעל נחלה אחרת . אפשרנו מקרים כאלה. בן או בת היישוב זה אדם שגדל ביישוב, התחנך ונולד ביישוב. אם מדובר במי שהוא בן של בעל נחלה, אך לא גדל והתחנך ביישוב, הוא אינו יכול לטעמי להיות מומלץ. אני לא חושב שהיה מקרה כזה". ( ההדגשה אינה במקור י.ש) (שורות 18-26 עמ' 18 לפרוטוקול הראשון). מדברים אלו עולה שבניגוד למה שהוצג לבית המשפט, אכן היה שוני עובדתי בסיפור החיים של מעמדים או המועמדים הפוטנציאלים לבין מר בטיטו וברי כי לא ניתן להשוות וללמוד ממקרים שהפרטים בהם אינם זהים לחלוטין ובייחוד כאשר לא הוצגה לפני תשתית עובדתית מלאה בכל הנוגע לכל אחד ואחד מן המקרים כאמור. הוועד עשה עבודתו נאמנה וכל מי שלא עמד בקריטריונים לאחר שאלה שונו, קיבל- במעמדו כממליץ או כמומלץ, פנייה מהוועד. כפי שהעידו חברי הועד מר ששון ומר חודור: "כל מי שהיתה בעיה איתו אנחנו התקשרו אליו, זימנו אותו, נשפגשנו איתו, וגרמנו לזה שהוא יפעל לפי הקריטריונים שאנחנו קבענו" (שורות 5-6 עמ' 69 לפרוטוקול השני). הוועד לא סבר שיש כל בעיה עם מי מהמבקשים וכלל לא פנה לא אל המשיבים 4, 5 כממליצים ולא אל המבקשים כמומלצים. וכפי שקבעתי כאמור לעיל אני סבור שזוהי החלטה סבירה שעומדת בגבולות הקריטריונים כפי שאלה הוגדרו על ידי הוועד ושאף ראויים לגופו של עניין בהתאם לנסיבות של כל אחד מהמבקשים כפי שפורט לעיל. מאחר שקבעתי לעיל שאי פסילתה של המבקשת בשלב זה מותנה במכירת המגרש הראשון עד למועד שיקבע על ידי ועד האגודה ושיעלה בקנה אחד עם החלטה 1180, אין מנוס מלהכריע בשאלה מי יהיה זכאי להמליץ על מועמד מטעמו במקרה שתיפסל מועמדות המבקשת: האם הזכות תישאר זכותו של המשיב 4 או שמא תעבור הזכות לזוכה הבא בהגרלה. במסגרת הכרעה בשאלה האמורה מבקשים המשיבים לפסול הגשת ראיה מטעם המבקשים. אני סבור כי לא עולה צורך אמיתי בהכרעה בשאלה זו שכן היא אינה מעלה ואינה מורידה לעניין החלטה בשאלה המהותית העומדת לפני. ניתן להכריע במחלוקות בדבר העברת הזכות להמליץ על מועמד, הן על בסיס עדותו של מר חודור, הן לנוכח לשון ופרשנות הקריטריונים ואופן יישומם בכלל ובכל הנוגע למשיבים 4 ו-5 בפרט. לנוכח האמור מתייתר הצורך להכריע בשאלה זו, ולמען הסר ספק איני מתבסס על הראיה שהוצאתה מתבקשת לשם הכרעה במחלוקת. ולגופו של עניין. אני סבור כי הזכות להמליץ היא זכות שניתנה לבעל נחלה, והיא אינה ניתנת להעברה בגין אי עמידה בקריטריונים של המועמד מטעמו. לבעל הנחלה הזוכה נשמרת הזכות להמליץ על מועמד חדש שיעמוד בתנאים ובקריטריונים. פרשנות זו עולה בקנה אחד עם מטרות ההגרלה והאופן בו ניהל אותה הוועד, עולה בקנה אחד עם תפיסת הוועד נכון למועד זה והינה ראויה ונכונה בנסיבות העניין בפרט מקום בו בניגוד לבעלי נחלה אחרים, הוועד לא זימן במועד קודם להגרלה את המשיבים 4,5 וביקש כי יחליפו מועמד בשל אי התאמתו, ולמעשה הוועד כלל לא סבר כי נופל פגם במועמדות המבקשים. אין חולק כי במועד שקדם להגרלה איפשר הוועד, לכל מי שהמועמד מטעמו לא עמד בקריטריונים, להחליף מועמד והוועד באופן אקטיבי ומיוזמנתו הוא פנה אל בעלי הנחלות וביקש כי יחליפו מועמד מטעמם. אין חולק גם בדבר העובדה שהוועד לא זימן את המשיבים 4,5 וביקש מהם להחליף מועמדים. אין גם מחלוקת על כך שלאחר תום ההגרלה לא היו מקרים שהעלו את הצורך להתמודד עם השאלה שכן בעלי הנחלה שהחליטו לוותר על מקומם בהגרלה, או שהמועמד מטעמם לא עמד בקריטריונים, לא ביקשו להחליף מועמד. רק במקרה אחד בלבד, בעניינו של מר שמואל מור ( להלן :"מר מור"), עלה נושא החלפת המועמד לאחר ההגרלה: מר מור התבקש על ידי הוועד להחליף מועמד מטעמו עוד בטרם ההגרלה, ולאחר ההגרלה ביקש מר מור להחליף את המועמד מטעמו באחר. הוועד סרב להחלפת המועמד ולנוכח חילוקי הדעות בעניין פנו הצדדים לבוררות שהסתיימה בסביבות חודש אפריל 2010 ( להלן "הבוררות"). יש לציין שעניין הבוררות הועלה לראשונה בחקירות מיום 28.02.2010 ע"י באת כוח המשיבים ( שורה 7 עמ' 7 לפרוטוקול הראשון). כפי שעולה מעדותו של מר חודור נקבע בבוררות כי יש לאפשר לבעל נחלה שהמועמד מטעמו לא עומד בקריטריון להחליף למועמד אחר שהוא בן היישוב ( שורה 17 עמ' 53 לפרוטקול השני). מר חודור העיד כי החל ממתן הכרעה זו, שינה הוועד את גישתו, וכעת הכלל הוא שיש לאפשר לבעל נחלה שמועמד מטעמו לא עומד בקריטריונים להחליף מועמד( שורות 4-11 עמ' 70 לפרוטקול השני). בנוסף העיד מר חודור כי עם מתן ההחלטה בבוררות הוא הודיע על כך שכל הזוכים רשאים להחליף מועמד ( שורה 11 עמ' 66 לפרוטקול השני). כאמור לעיל, נכון להיום גישת הוועד הלכה למעשה היא שבעלי הנחלות שמועמדיהם לא עומדים בקריטריונים רשאים להחליף מועמד מטעמם. הדברים רלוונטיים ביתר שאת בכל נוגע למשיבים 4,5 שכן אלו כלל לא קיבלו אפשרות, ולא נדרשו, להחליף מועמד טרם ההגרלה , בניגוד לבעלי נחלות אחרים, ואף בשונה מעניינו של מר מור, שזומן עוד בטרם ההגרלה להחליף מועמד מטעמו (סע' 4 נספח "2" להמרצת הפתיחה). כפי שפרטתי לעיל, אני סבור שהחלטות הוועד בנוגע לכל הליך ההגרלה ויישומו היה תקין וכפי שלא מצאתי לנכון להתערב בהחלטות הוועד עד כה, איני סבור שעלי להתערב גם בעניין זה. גישת הוועד המאפשרת לבעלי נחלה להחליף מועמד מטעמם מקיימת באופן נכון וראוי את מטרת ההגרלה ואת הקריטריונים העומדים בבסיסה. המשיבה 1 בסיכומיה טוענת, וגם מר חודור העיד בעניין זה(שורות 1-2- עמ' 70 לפרוטוקול), שההגרלה נערכה בין בעלי הנחלות, לא בין מועמדיהם. משמע, הזכות הראשונית להשתתף בהגרלה ניתנה לבעלי הנחלות. זוהי המהות העומדת בבסיסה של ההגרלה, שמטרתה היתה חלוקת מגרשים לבעלי הנחלות, להבדיל ממומלציהם. ולראיה, הוגדר בקריטריונים כי 3 בעלי נחלה שזכו בהגרלה קודמת לא היו רשאים להשתתף בהגרלה, וכן כי הזוכים בהגרלה לא יהיו זכאים להשתתף בהגרלה בעתיד ( סע'2 וסע' 9 נספח "1" להמרצת הפתיחה"). די בכך כדי לקבוע כי בעל נחלה זוכה, אשר המועמד מטעמו לא עומד בקריטריונים רשאי וזכאי להמליץ על מועמד אחר מטעמו. ובענייננו , אם המבקשת לא תמכור את המגרש הראשון עד למועד האמור, תיפסל מועמדותה ותינתן למשיב 4 הזכות להמליץ על מועמד אחר מטעמו. 6. סוף דבר לנוכח האמור לעיל אני מקבל את התובענה וקובע כי המבקשים ראוים להיות מומלצים מטעם המשיבים 4,5 ואני מאשר את היותם מומלצים כאמור. במידה והמבקשת לא תמכור את המגרש הראשון עד למועד שיוגדר על ידי הוועד כאמור לעיל, תיפסל מועמדותה, והמשיב 4 ימליץ על מועמד אחר מטעמו במועדים ובזמנים שיקבעו על ידי האגודה. לנוכח החלטתי זו מתייתר הליך הבוררות. בנסיבות העניין, לאור התוצאה אליה הגעתי מחד ומאידך הערותי והארותי לעניין התנהלות הועד והמבקשים (בעצה אחת עם המשיבים 4,5) הגעתי למסקנה כי אין לזכות את המבקשים או מי מהמשיבים בהוצאות ובשכ"ט עו"ד ואני קובע כי כל צד ישא בהוצאותיו.קרקעותמקרקעיןמינהל מקרקעי ישראלמקרקעי ישראל