קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הכרה בארגון עובדים - עתירה לבג''צ: השופט א' רובינשטיין: עתירה זו עניינה פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה כערכאה ראשונה (סב"א 9685-07-12) ארגון כוח לעובדים - ארגון עובדים דמוקרטי נ' ההסתדרות הכללית החדשה ורכבת ישראל, מיום 15.7.12. באותו סכסוך עלתה בקשתו של העותר 1 להכיר בו כארגון היציג של עובדי הרכבת (3.7.12), בעקבות סכסוכים שנתגלעו בין ועד עובדי הרכבת להסתדרות, ונטען כי למעלה ממחצית עובדי הרכבת תומכים ביציגות; זאת, בשעה שהתנהל מו"מ על הסכם קיבוצי בין ההסתדרות לרכבת. בית הדין הארצי  ציין את חשיבותה של זכות ההתאגדות ואת עקרון היציגות, ועם זאת את האפשרות להכנסת ארגוני עובדים חדשים לתחום יחסי העבודה תוך סקירת הפסיקה בתחום זה.  הוזכרה המניעות ההלכתית בתקופת מו"מ קיבוצי (סב"א 32690-10-10 הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' כוח לעובדים (פרשת האוניברסיטה הפתוחה) וסב"א 50718-07-10 הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' הסתדרות העובדים הלאומית - ספרינט מוטורס); זו משמעה - כך נאמר - מתן אפקטיביות ויציבות למו"מ מתקדם על הסכם קיבוצי, מבלי לפגוע בזכות הפרישה האינדיבידואלית של עובד פלוני או אלמוני. ועוד נאמר, כי לאחר חתימת הסכם קיבוצי, כאשר לא "התעוררה מחלוקת באשר ליציגותו של הארגון החתום על ההסכם בשעת החתימה, תהא תקופת מניעות סבירה של 12 חודשים למן מועד כריתתו של ההסכם הקיבוצי, אלא אם נקבע אחרת בנסיבותיו הספציפיות של המקרה הנדון" (הדגשה במקור). כך יושמו הדברים גם למקרה הנוכחי. בעתירה נטען כי משמעות המניעות הכפולה לעניין החלפת ארגון יציג, לתקופת המו"מ ולמשך שנה לאחר חתימת ההסכם, היא הגבלה מרחיקת לכת על זכותם של עובדים לקבוע את ייצוגם ועל חופש ההתאגדות שלהם, וכי ניתן משקל רב מדי ליציבות לעומת זכות זו. בתשובתה טענה ההסתדרות לנכונותו של פסק הדין הנתקף, ובנוסף לטענות סף נטען באשר למורכבות המו"מ להסכם הקיבוצי, לחשיבות היציבות ביחסי עבודה ולקושי שבתחרות על יציגות ביחסי עובדים, וכן לכך שלא בוטלה בפועל חברותם של עובדי רכבת  בהסתדרות, דבר המגלה לכאורה את עמדתם. המשיבה הפורמלית, רכבת ישראל, תיארה בתגובתה את המו"מ להסכם הקיבוצי המתנהל עם ההסתדרות, וטענה ליציבות ולודאות. בקשת (העותרים) לצו ביניים לא נתקבלה, נוכח העובדה שהמו"מ להסכם מתנהל תחת פיקוחו של בית הדין האזורי לעבודה והעובדה שעקרונות ההסכם בו מדובר מקובלים על העובדים (החלטה מ-15.11.12). עם זאת נקבע כי התיק יישמע בתוך חודש. עובר לדיון, ביום 11.12.12, נתקבלה הודעת המשיבה 1 (ההסתדרות) כי ביום 6.12.12 נחתם הסכם קיבוצי בין הרכבת להסתדרות. בפנינו הטעים עו"ד סבירסקי לעותרים, כי על-ידי פסק הדין הוצרו רגלי ההליך הדמוקרטי, שכן במישור הכללי אין נקבעים לתקופת המניעות ההלכתית גבולות זמן למו"מ - העלול להימשך שנים, וכי לאחר הסכם קיבוצי אין מקום לקבוע במקום עבודה מאורגן מניעות כל עיקר. זאת, מה גם שבשנה שנקבעה לשם מניעה לאחר ההסכם עשויה להחל פעילות הקשורה באכיפת ההסכם, ויש מקום לאפשר לעובדים להחליף את ייצוגם לשם כך - וגם למנוע מניפולציות מצד הארגון היציג הקיים ומצד המעביד (שלשניהם אינטרס בשימור המצב הקיים), בטענה ששוב מתקיים מו"מ כזה או אחר. במקרה דנא נטען, כי למצער יש מקום להביא לכך שבית הדין הארצי יורה על בחירות כדי לאפשר את ההליך הדמוקרטי. עו"ד לין טענה להסתדרות, כי משנחתם ההסכם החלה תקופת המניעות השניה, ואין להידרש עוד למניעות בתקופת המו"מ, והנושא כולו צריך להתפתח משפטית באורח קזואיסטי על ידי בית הדין הארצי; ואם יהיו בהמשך טענות לחוסר תום לב, על-ידי חסימת ההחלפה בנימוקי שווא של קיום מו"מ, בית הדין לא יאפשר זאת. עו"ד רובין טען לרכבת, כי יש חשיבות ליציבות ולמנגנוני ההסכם לאחר תקופה ארוכה של חוסר יציבות, ושנת המניעות היא מועד מינימלי, מה גם שרוב העובדים הם חברי ההסתדרות. הצענו לצדדים (הדבר לא מצא לצערנו את ביטויו בפרוטוקול) לקבוע כי בתום שנה להסכם לא תועלה טענה מצד ההסתדרות והרכבת שאין מקום להידרש לבקשה להחלפת הייצוגיות, ובית הדין לעבודה אכן יידרש לכך ככל שתוגש בקשה. הוסבר כי מחד גיסא ראוי "לפתוח את הדלת" לאפשרות לשינויים בייצוג לפי הרוח הכללית הנושבת, ומאידך גיסא לא לקעקע הסדרים שבית הדין הארצי קבע על פי הנימוקים שנתן, אם כי הוא לא נעל את הדלת גם לוריאציות בנושא תקופת המניעה. הצעתנו לא התקבלה; מצד העותרים נטען, כי רצונם הוא שתיקבע הלכה כללית יותר באשר לחופש ההתאגדות במקומות המאורגנים. מצד ההסתדרות נטען שאין מקום לקבוע עכשיו מה יהיה בבית הדין הארצי בעוד שנה, ופסק הדין עומד על כנו. לאחר העיון לא ראינו מקום להיעתר לעתירה, בנתון להערותינו הבאות. נזכור, כי להתערבות בית משפט זה בפסקי הדין של בית הדין הארצי לעבודה נקבעו כללי מסגרת, וההתערבות נעשית במשורה. ערים אנו לכך שבמקרה דנא מדובר במקרה בו פסק בית הדין הארצי בשבתו כערכאה ראשונה, אם גם בהרכב מורחב כדין, ועל כן תיתכן מחשבה של גמישות מה בהתערבות, אך איננו נדרשים לנושא כאן ועתה, ואין בכך צורך לעת הזאת. לטעמנו המדובר ב"תחום ליבה" של משפט העבודה האמור להתפתח בפסיקת בתי הדין לעבודה. הרוחות החדשות המנשבות בתחום זכות ההתאגדות, כמו בתחומים אחרים, אינן זרות לבית הדין ונכנסו גם בדלתותיו ובחלונותיו, והפסיקה שאוזכרה מעלה ודומותיה מעידות על כך. עם זאת נוקט בית הדין הארצי שיטה זהירה של "עקב בצד אגודל", כדי - מחד גיסא - שלא להטביע ספינות ותיקות, אך לתת נתיבה גם לספינות חדשות. ברי כי להסתדרות הכללית, ארגון העובדים הותיק גם בכובעו החדש בהסתדרות החדשה, אינטרס לשמור תחת כנפיו את המעבידים הממסדיים הגדולים, והרכבת בודאי היא אחד מאלה. יתכן שגם למעסיקים הציבוריים עדיף לא אחת לשמר את היחסים עם ארגון עובדים מוכר וידוע, שהעבודה עמו הוכחה כמשביעת רצון. מנגד - העולם אינו עומד על עמדו. כשלעצמנו לא מצאנו דופי, ומכל מקום עילת התערבות, בקביעת תקופת מניעות לעניין חילופי יציגות בעת המו"מ על הסכם קיבוצי, בכפוף לכך שבית הדין לעבודה עומד על המשמר באופן פרטני ואינו מניח למניפולציות מכיוון כלשהו להיות חלק מלוח הזמנים. הוא הדין לתקופת השנה שלאחר הסכם, שנקבעה לאחר שיקול דעת, כעולה מפסיקת בית הדין ושנתונה לשינויים לפי נסיבותיו של כל מקרה. ברי כי האתגר הפרטני והקפדני שלפני בית הדין הוא זיהוי תום הלב, להבדיל מ"תרגילים" שמטרתם שימור המצב הקיים ומניעת התארגנות חדשה, גם בקביעת תקופה זו ובהתייחסות לנעשה בה. בנסיבות אלה, יוצאים אנו מן ההנחה, כי בית הדין הארצי יעקוב לפי הצורך אחר שנת המניעות שלאחר ההסכם, כך שהליך הניסיון לשינוי הייצוג, בלא שניטע לגביו כל מסמרות, יוכל להחל בפניו בסופה. הדעת נותנת כי בית הדין לא יתן ידו לנסיונות עיכוב, אם כאלה יהיו (איננו באים חלילה להטביע בגורם כלשהו חותם של חוסר תום לב), איננו מביעים דעה בנושא הבחירות בקרב עובדי הרכבת, שאינו בפנינו והמסור לבית הדין, וכמובן גם לא באשר לתוצאת המהלך כולו. כללם של דברים: חופש ההתארגנות הוא נושא חשוב; פיתוחו מסור ככלל לבית הדין הארצי לעבודה ולא ראינו מקום להתערב במקרה הפרטני שלפנינו; אך הנחתנו היא כי בית הדין יידרש אליו לפי הצורך באופן שיבטיח תום לב מצד כולי עלמא, ואי נעילת דלתות, בודאי בתום השנה, בנסיבות שבהן אין לכך מקום, וזאת מבלי לפגוע במהלך תקין של ההסכם, שלגביו כשלעצמו לא שמענו טיעונים. בכפוף לכך איננו נעתרים לעתירה.                        ארגון עובדיםבג"ץ (בית המשפט הגבוה לצדק)