קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הכרה בתאונת עבודה של מכונאי רכב כתאונת דרכים: י. בנאי - אב"ד: 1. המערער הגיש כנגד המשיבה, מדינת ישראל, תביעה לתשלום פיצוים על נזקים שנגרמו לו, לטענתו, בתאונת דרכים שארעה ביום 22.10.91. המערער עבד כמכונאי בחוות נסיונות גילת, השייכת למשיבה, והתאונה ארעה, כפי שמצויין בסעיף 3 לכתב התביעה, כאשר המערער נתבקש לטפל בתיקון טרקטור ולאחר ש"התניע התובע את הרכב והותירו כשמנועו עובד בהילוך סרק. מספר דקות אחר כך שב התובע לרכב, נעמד מחוץ לרכב בין שני גלגליו וביקש לכבות את מנועו. תוך כדי כיבוי מנוע הרכב נע הרכב קדימה וגלגל אחורי שמאלי של הרכב דרס את התובע" (להלן: התאונה). 2. התביעה הוגשה הן על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה - 1976 (להלן: החוק) והן על פי פקודת הנזיקין. הצדדים הסכימו בפני כב' השופטת קמא כי הדיון בפניה יפוצל באופן שבתחילה תידון השאלה אם התאונה הינה תאונת דרכים על פי החוק, אם לאו. בהחלטה שניתנה על ידי כב' השופטת קמא, הגיעה היא למסקנה כי אין לראות בתאונה, כתאונת דרכים על פי החוק, ועל כך הערעור בפנינו. 3. מן הראיות שהובאו בפני כב' השופטת קמא עולות העובדות הבאות: א. המערער, מכונאי רכב במקצועו, עבד בשירותה של הנתבעת בתפקיד של פועל במקצוע מכונאות. ב. התאונה ארעה במבנה בו עבד המערער, הטרקטור הובא אליו במסגרת עבודתו בשל בעיה במערכת ההתנעה, כדי לבדוק זאת הניע המערער את הטרקטור, וכעבור מספר שניות, כשהתברר לו שאין הוא יכול להגיע למסקנה בדבר מהות התקלה וכי הבעיה בטרקטור לא אותרה על ידו, הוא ניגש כדי לדומם את המנוע, על מנת להעביר לאחר מכן את הטרקטור לטיפולו של חשמלאי מוסמך. מצת ההתנעה נמצא בצד ימין של הטרקטור, המערער ניגש לטרקטור מצד שמאל, וכדי לכבות את מנוע הטרקטור הוא היה חייב להיכנס לטרקטור עצמו. בעשותו זאת נגע בידית ההילוכים ואז זינק הטרקטור קדימה ופגע בו. 4. בהתייחסה להגדרת המונחים "תאונת דרכים" ו"שימוש ברכב מנועי", המצויים בסעיף 1 לחוק, הגיעה כב' השופטת קמא למסקנה כי התאונה איננה תאונת דרכים בהתאם לחוק, אלא רק תאונת עבודה. לדעתה של כב' השופטת קמא נסיונו של המערער לכבות את הטרקטור, לאחר בדיקתו, מהווה חלק מן התיקון. כמו כן דחתה כב' השופטת קמא את טענת ב"כ המערער כי יש לראות התאונה כתאונת דרכים הואיל והתאונה ארעה שעה שהתובע ניסה להיכנס לתוך הטרקטור והתייחס להגדרת "שימוש ברכב מנועי" בחוק, הכולל "נסיעה ברכב, כניסה לתוכו או ירידה ממנו". כב' השופטת קמא סברה היא כי שעה שהכניסה לרכב והיציאה ממנו נעשית במהלך טיפול או תיקון ברכב, אין לראות בפעולה זו משום פעולה הנכללת בהגדרת "תאונת דרכים", בהתאם לחוק. 5. אני סבור כי צדקה כב' השופטת קמא במסקנתה ואין להתערב בהחלטתה. סעיף 1 לחוק מגדיר את המונחים "תאונת דרכים" ו"שימוש ברכב מנועי", כדלקמן: "'תאונת דרכים' - מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה; יראו כתאונת דרכים גם מאורע שאירע עקב התפוצצות או התלקחות של הרכב, שנגרמו בשל רכיב של הרכב או בשל חומר אחר שהם חיוניים לכושר נסיעתו, אף אם ארעו על ידי גורם מחוץ לרכב, וכן מאורע שנגרם עקב פגיעה ברכב שחנה במקום שאסור לחנות בו או מאורע שנגרם עקב ניצול הכוח המיכני של הרכב, ובלבד שבעת השימוש כאמור לא שינה הרכב את יעודו המקורי; ואולם לא יראו כתאונת דרכים מאורע שאירע כתוצאה ממעשה שנעשה במתכוון כדי לגרום נזק לגופו או לרכושו של אותו אדם, והנזק נגרם על ידי המעשה עצמו ולא על ידי השפעתו של המעשה על השימוש ברכב המנועי; 'שימוש ברכב מנועי' - נסיעה ברכב, כניסה לתוכו או ירידה ממנו, החנייתו, דחיפתו או גרירתו, טיפול דרך או תיקון רכב בדרך, שנעשה בידי המשתמש בו או בידי אדם אחר שלא במסגרת עבודתו, לרבות הידרדרות או התהפכות של הרכב או התנתקות או נפילה של חלק מהרכב או מטענו תוך כדי נסיעה וכן הינתקות או נפילה כאמור מרכב עומד או חונה, שלא תוך כדי טיפולו של אדם ברכב במסגרת עבודתו ולמעט טעינתו של מטען או פריקתו, כשהרכב עומד;" (ההדגשות שלי - י.ב.). ברישא של הגדרת "תאונת דרכים" צויין במפורש כי מדובר בנזק שנגרם לאדם עקב שימוש ברכב "למטרות תחבורה". במקרה דנן הנזק שנגרם למערער, כנטען בכתב התביעה, נגרם כאשר המערער טיפל ברכב ועסק בו לצורך תיקונו, במסגרת עבודתו. בהגדרת "תאונת דרכים" בחוק, לאחר הקביעה כי מדובר בנזק שאירע במהלך שימוש ברכב למטרות תחבורה, צויינו עוד מקרים מיוחדים מסויימים, מתי יש לראות באירוע מסויים תאונת דרכים. התאונה הנדונה אינה נכנסת לגדר אחד המקרים המפורטים שם. אין מחלוקת על כך כי המערער עבד אצל הנתבעת כמכונאי וכי הטרקטור, הרכב, הובא אליו לצורך תיקונו. העובדה שלאחר הבדיקה הגיע התובע למסקנה כי תיקון הרכב צריך להעשות לא על ידו כמכונאי, אלא על ידי חשמאלי רכב, אינה מעלה או מורידה ויש לראות בתאונה שארעה לתובע כתאונה שארעה במהלך טיפול או תיקון של הרכב. מהגדרת המונח "שימוש ברכב מנועי", עולה, לדעתי, בבירור כי טיפול ברכב או תיקון ברכב הנעשה על ידי אדם "במסגרת עבודתו" לא ייחשב כשימוש ברכב מנועי. אני סבור כי צדקה כב' השופטת קמא בדחותה את טענת ב"כ המערער כי יש לראות באירוע הנדון תאונת דרכים לאור העובדה כי התאונה קרתה בשל רצונו של התובע להיכנס לרכב כדי לדומם את המנוע וכי יש לראות בכך כניסה לרכב או ירידה ממנו, הכלולה בהגדרת "שימוש ברכב מנועי". אני מסכים למסקנתה של כב' השופטת קמא כי כניסה לרכב או ירידה ממנו הנעשית במהלך טיפול או תיקון של רכב, מהווה חלק מביצוע העבודה של טיפול או תיקון של רכב ואין מקום לבודד את פעולת הכניסה והירידה מהרכב במהלך תיקון, מפעולת התיקון בכללותה. לכן, נראה לי, שיש לדחות את הערעור ולחייב את המערער לשלם למשיבה שכ"ט עו"ד בסך - 000, 3 ש"ח בצירוף מע"מ, ריבית והצמדה כחוק מיום מתן פסק דין זה ועד לתשלום בפועל. י. בנאי - אב"ד אני מסכים י. פלפל - שופט השופט א. ריבלין: לדעתי יש לקבל את הערעור. כניסתו של התובע לטרקטור בתום התיקון כדי להדמים את מנועו אינה חלק מן התיקון. ואפילו היתה חלק מן התיקון, הרי, מכל מקום, יש כאן שימושים מתחרים ברכב, שמקצתם - הכניסה אל הרכב, הדממת המנוע והשילוב הבלתי מכוון של ידית ההילוכים מהווים "שימוש למטרות תחבורה" כמשמעותו היום בחוק. די בכך שאחד מן השימושים המתחרים נופל בגדר חוק הפיצויים. לפיכך, לדעתי, נפגע התובע בתאונת דרכים. א. ריבלין - שופט לפיכך הוחלט כאמור בפסק-דינו של אבה"ד כב' השופט בנאי.רכבתאונת דרכיםהכרה בתאונת עבודההכרה בתאונת דרכיםתאונת עבודה