הלוואה לרכישת רכב להורים של ילד נכה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הלוואה לרכישת רכב להורים של ילד נכה:

.1התובעים הם הוריהם של הילדים X ז"ל שנפטר ב- 5/95, ו Xתבדל לחיים. שני הילדים נכים מלידה בשיעור של % .100בראשית שנת 1991קיבל התובע הלואה עומדת לצורך רכישת רכב עבור שני ילדיו, קצבת ניידות מלאה בגין ילד אחד; וקצבת ניידות בשיעור % 35בגין הילד השני. בנוסף על אלה שולמה לתובע גמלת ילד נכה בגין אחד מהילדים. הרכב גמלאות זה שולם לתובע על פי בחירתו לפי הסברים שניתנו לו במוסד לביטוח לאומי. כך יצא שהתובע לא קיבל כלל גמלת ילד נכה בגין אחד הילדים. בחודש מאי 95משנפטר האני, בן התובע, הופסק כליל תשלום גמלת ילד נכה. התובע תובע מן המוסד תשלום גמלת ילד נכה בגין שני ילדיו, ועל פי התקופות כמתואר לעיל.
.2הנתבע המבקש לדחות תביעת התובע טוען כי נהג בענינו של התובע
כדין בהסתמך על הוראת תקנה 11ג' לתקנות הביטוח הלאומי (דמי מחיה, עזרה ללימודים, וסידורים לילד נכה) התש"ם 1980, שזו לשונה:ב
" .11מניעת גמלאות כפל...
(ג) לא תינתן גמלה לפי תקנות אלה בעד ילד נכה כל עוד הוא מקבל הטבה לפי הסכם בדבר גימלת ניידות שנערך לפי סעיף 200לחוק (להלן-ההסכם), וטרם החזיר את ההלואה העומדת שניתנה לרכישת הרכב שבבעלותו, ואולם אם להורה שני ילדים, יכול שתינתן גימלה לפי תקנות אלה גם בעד ילד נכה שמקבל הטבה לפי ההסכם ובלבד שאם -
(1) שני הילדים מקבלים הטבות לפי ההסכם - תינתן גמלה רק בעד ילד נכה אחד.
(2) ילד אחד מקבל הטבה לפי ההסכם - תינתנה גימלאות בעד שני ילדים נכים".
.3אין התובע חולק כי הנתבע נהג על פי הוראת התקנה אלא שלטענתו,
זכאי התובע לגמלת ילד נכה עבור כל אחד מילדיו, וכך מכל אחד מן הטעמים הבאים:ו
(1). תקנה 11ג' לתקנות בענין כפל גמלאות אינה עוסקת במקרים בהם ישנה זכאות גם לקצבת נכות וגם לגמלת ניידות. משמדובר בקצבה חדשית לנכה מכוח ס' 199לחוק אין תקנה 11ג' חלה על הענין ועל כן על הנתבע לשלם קצבת נכות לתובע.
(2). תקנה 11(ג) בטלה מעיקרה באשר הותקנה תוך חריגה שחרג מתקין התקנות מסמכותו. מתקין התקנות לא הוסמך להתקין תקנה המונעת תשלום הגימלה כי אם הורשה אך לקבוע הוראות שיביאו לתשלום הגמלה.
(3). מתקין התקנות אולי הורשה לשלול גמלה שהענקה במסגרת התקנות, אך אינו רשאי לשלול קצבה שהוענקה במסגרת החוק.
(4). ס' 320לחוק קובע כי לא ינתנו לאדם גימלאות שונות עקב מאורע אחד "אם אין כוונה אחת משתמעת". לאור היעוד השונה לגמלת הניידות לעומת קצבת הנכות, ברור ש"כוונה אחרת משתמעת" והמחוקק התכוון לתת שני התשלומים. אותו הסעיף אף קובע איסור כפל גמלאת מכוח ענפי ביטוח שונים "לפי חוק זה". גמלת הניידות ניתנת כהטבה סוציאלית ושלא על פי חוק הביטוח הלאומי.
(5). כפל הגמלאות נועד לפתור בעיה תקציבית של המוסד בעוד שגמלת
הניידות משולמת ממילא מתקציב המדינה.
(6). ס' 320קובע כי לא ינתנו קצבאות שונות בעד פרק זמן אחד וכי לא ינתנו גמלאות שונות עקב מאורע אחד. ממילא תשלום קצבת נכות וגמלת ניידות אינם נוגדים הוראת הסעיף בהיות התשלום האחד בעד קצבה והשני בגדר גימלה.
(7). התובעים לא ויתרו על תשלום קצבת ילד נכה. מדובר בחוק קוגנטי שלא ניתן לותר על הזכויות מכוחו ולהתנות על הוראה מהוראותיו. אפילו היה ויתור אין לו משמעות. ממילא הויתור בא לאחר הסברים מטעם המוסד ולו היה התובע ער לזכויותיו לא היה מותר.
.4מנגד טוען הנתבע כדלקמן:נ
(1). ילד אינו זכאי לקצבת נכות. לגבי ילד נכה נקבע כי שר העבודה
והרווחה לאחר התיעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרוחה של הכנסת יקבע הוראות, תנאים ושיעורי סיכומים שישולמו בשל ילד (ס' 222לחוק). מכוח סעיף הסמכה זה הותקנו תקנות הביטוח הלאומי (דמי מחיה עזרה ללימודים וסידורים לילד נכה) התש"ם 1980(להלן תקנות ילד נכה).
(2). תקנות ילד נכה הותקנו בסמכות. מסגרת ההסמכה היא להתקנת "תקנות מחוץ לחוק", דהיינו, כאלה הקובעות את ההסדרים הראשוניים עצמם. תקנות אלו אף קיבלו אישורה של ועדת העבודה והרווחה של הכנסת ובכך יש לראות מעין חקיקה עקיפה של הכנסת עצמה. אין בתקנות משום שלילת קצבה שהוענקה במסגרת החוק משום שילד ממילא אינו זכאי לגמלת נכות מכוח החוק.
(3). ההסדר בענין כפל התשלומים נובע מתקנה 11ג לתקנות ילד נכה ומס' 4להסכם הניידות ולאו דוקא מס' 320לחוק.
(4). הצדדים להסכם הניידות היו רשאים לקבוע לפי שיקול דעתם סוגים ותנאים למתן הטבות. לא היתה מניעה לקבוע ס' 4להסכם הניידות.
(5). לאחר ששקלנו את טענות הצדדים נפרט להלן הכרעתנו. מכתב התביעה כמו גם מסיכומי התובעים עולה חוסר בהירות בכל הנוגע למהות הקצבה הנתבעת. נשאלת השאלה האם התביעה הינה לקצבת נכות מכוח הוראת ס' 199לחוק הביטוח הלאומי (ראה ס' 5לכתב התביעה ועמ' 2בסיכומי התובע) או שמא נתבעת הקצבה מכוח הוראות תקנות ילד נכה. בס' 199לחוק אמנם נקבעת זכאותו של נכה לגמלה, אלא ש"נכה" לענין החוק הוא, כהגדרתו בסעיף 195, מי שהוא בראש ובראשונה "מבוטח". מבוטח כהגדרתו באותו הסעיף הינו תושב ישראל שמלאו לו 18שנים. בהיות ילדי התובעים קטינים, שטרם מלאו להם 18שנים, אין הם נכנסים בהגדרה של הגדרת "נכה" ועל כן אין הם זכאים לגמלה/קצבה חדשית מכוח הוראות סעיפים 199ו- 200לחוק. ס' 222מסמיך את שר העבודה והרוחה לאחר שהתיעץ עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרוחה של הכנסת לקבוע הוראות תנאים ושיעורי סכומים בדבר תשלומים לילד נכה. בחוק עצמו גופו אין תנאים והוראות כאלו. מכוח ס' 222הותקנו תקנות ילד נכה שהן נשוא הדיון כאן.
לאור האמור אם כך, יש לדחות על הסף טענות התובעים כאילו אין תקנה 11(ג) לתקנות ילד נכה חלות על הענין ובאשר לתובעים לא קמה זכאות מכוח הוראת ס' 199לחוק, רק מן הטעם שילדיהם הקטינים אינם נכנסים בגדרה של הגדרת "מבוטח". מאותו הטעם יש לדחות טענות התובעים כאילו אפילו הורשה מתקין התקנות לשלול גמלה שהוענקה במסגרת התקנות אין הוא רשאי לשלול קצבה שהוענקה במסגרת - החוק. שהרי בחוק לא נקבעו הוראות כלשהן בענין תשלום הקצבה לילד הנכה, וממילא לא שלל מתקין התקנות קצבה שהוענקה בחוק. יוזכר כי משהסדר גמלת ילד נכה לא נקבע בחוק, ונמסר הטיפול בנושא למחוקק המשנה, נוצר בשעתו מצב שכל עוד לא הותקנו התקנות לא הוענקה גמלה בעד ילדים נכים (דב"ע לה 16- 0המוסד נ. חטאבשוילי פד"ע ט' 338).
.6אשר למסגרת סמכותו של מתקין התקנות ובהן הוראת תקנה 11(ג) נשוא
הדיון. בית הדין הארצי לעבודה התיחס בהרחבה למסגרת זו של הסמכות בפסק דינו מן
העת האחרונה דבע נה/198- 0נעים עמרי ואח' נ. המוסד (ניתן ביום 2.4.96לא
פורסם). וכך קובע בית הדין הארצי בהתיחסו למסגרת סמכותו של מתקין התקנות:ב
"מסגרת הסמכה זו היא להתקנת תקנות מסוג של תקנות מחוץ לחוק. דהיינו, תקנות הקובעות את ההסדרים הראשוניים עצמם. המחוקק הראשי נמנע מקביעת העקרונות ואמות המידה והוא מסמיך את מחוקק המשנה לקבוע אותם תחתיו. לכך יש להוסיף את הוראת החוק המחיבת קבלת אישורה של ועדת העבודה והרוחה של הכנסת המשקפת פחות או יותר בהרכבה הסיעתי את הרכב הכנסת. הרי זו מעין חקיקה עקיפה מטעם הכנסת עצמה" (ראה בפסק הדין שם בעמ' 7ופסקי הדין המאוזכרים שם).
בית הדין הארצי עוד מוסיף ומציין כי מסגרת ההסמכה לפי החוק כמפורט בס' 222היא רחבה ומקיפה, ובמיוחד ההסמכה לקבוע תנאים לגמלה.
.7ומכאן לטענה כי בהסמכה לקבוע תנאים משלו בגמלה אין משום הסמכה
של מתקין התקנות לקבוע מתי לא תשולם, ועל כן חרג מחוקק המשנה מסמכותו כאשר קבע בס' 11(ג) הוראה לשלילתה של הגמלה. אין בידינו לקבל טענה זו של התובעים. שהרי בעצם קביעת תנאי זה או אחר לתשלום הגמלה מוצאים מכלל הזכאים כל מי שאינם עומדים באותו התנאי. האם ניתן יהיה לאמר כי בכך נמצא מתקין התקנות שולל מהם הזכאות לגמלה? בהוראת ס' 11ג' נמצא מתקין התקנות קובע כי אחד התנאים לתשלום הגמלה הינו אי תשלום קצבת ניידות בנסיבות מסוימות. מכאן שמהותית, אין בתנאי האמור להוות שלילת של הגמלה ממי שזכאי לה.
אלא שאפילו היתה מתקבלת דרך העמדתם של הדברים כפי שמציגם התובע כאילו בשלילת הזכות לגמלה מדובר, עדיין נראה לבית הדין כי מתקין התקנות לא חרג ממסגרת הסמכות שנקבעה לו בהוראת ס' 222לחוק. שהסמכות כפי שהוענקה לו היא רחבה ומקיפה לקביעת הסדרים ראשוניים, ואין בקביעת ההוראה הנדונה משום חריגה מן ההסכמה הרחבה הנ"ל. אף אין בטענה בדבר החיסכון מתקציב כזה או אחר ככל שיש בה ממש, כדי לשקול, לאור ההסכמה הרחבה כפי שהוסמך בחקיקת המשנה.
.8אשר לטענות התובע המתיחסות להוראת ס' 320לחוק שכותרתו "גמלאות
כפל". בסעיף 320(ג) נקבע:ו
"לא ינתנו לאדם אם אין כוונה אחת משתמעת -
(1) קצבאות שונות לפי חוק זה בעד פרק זמן אחד.
(2) גמלאות שונות עקב מאורע אחד מכוח ענפי ביטוח שונים לפי חוק זה."
סעיף זה קובע מתי לא ישולמו לאדם קצבאות שונות או גמלאות שונות. משאין הנתבע מתבסס על הוראה זו שבחוק לענין זכאות התובעים לגמלת ילד נכה, ממילא מיותרת כל התדינות בטענות התובע הטוען לאי תחולתו של הסעיף בנסיבות הענין, שהרי אף הנתבע עצמו אינו מסתמך על הוראת ס' 320שעה שהוא טוען לאי זכאותם של התובעים לגמלה הנתבעת. אין צורך לאמר כי ס' 320הקובע הוראות בענין גמלאות כפל, אינו יוצר וקובע זכויות לגמלה, שעה שאלו אינן קיימות מכוח הדין.
.9במאמר מוסגר נציין כי אין בידינו לקבל טענות הנתבע כי ההסדר בענין כפל הגמלאות בענין שלפנינו נובע גם מהוראת ס' 4להסכם הניידות. כך לאור הוראת ס' 4(ג) להסכם המתיחסת מפורשות אך למי שמקבל קצבה מיוחדת כמשמעותה בתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות, מתן שירותים מיוחדים) התשל"ט - .1978התובעים שלפנינו אינם מקבלים קצבה מיוחדת מכוחן של התקנות הנ"ל.
.10אשר לנושא בחירת התובע בגמלת הניידות. בסיכומיו טוען ב"כ התובעים כי לא ויתרו התובעים על זכותם, באשר הזכות קמה להם מכוח חוק קוגנטי. לא נתברר לבית הדין על מה נסמך התובע בטיעוניו בדבר היותו של חוק הביטוח הלאומי או התקנות שהותקנו מכוחו חוק קוגנטי שעל זכויות מכוחו אין אפשרות לותר. מכל מקום, וכעולה מקביעותינו כפי שפורטו לעיל לא היה כאן ויתור של התובע על זכות כלשהי. על פי ההסדר כפי שנקבע בתקנות אין אדם זכאי בנסיבות הקבועות בתקנה 11ג' הן לקצבת ניידות והן לגמלת ילד נכה, והרשות בידו לבחור ההסדר המתאים לו יותר. בהעדר זכאות כאמור, ושממילא בחר התובע באחת משתי האפשרויות, לא ויתר על האחרת.
.11ענין אחרון הדורש התיחסות בית הדין הוא בקשת התובע כי בית הדין
יתן פסק דין על יסוד התביעה עקב איחור שאחר הנתבע בהגשת סיכומיו. בקשת התובע
הוגשה בשעתו ביום 30.6.96לאחר שהנתבע לא הגיש סיכומיו על אף שחלפו כשבועיים
מן המועד שנקבע לו לכך. ביום 11.7.96הוגשו הסיכומים (בפקס), וביום 16.7.96

הגיש התובע סיכומיו בדואר. כרגיל משהוגשו הסיכומים, ומשתמיד עדיף על בית הדין
כמו על גם בתי המשפט מתן הכרעה לגופו של ענין ולא בהסתמך על כשל פרוצדורלי כזה או אחר, לא נעתר בית הדין לבקשה והתיחס לגופן של המחלוקות שבין הצדדים. לכל היתר יכול שעיכוב מן הסוג הנ"ל ישקול לענין ההוצאות. סיכומו של דבר ומכל הטעמים כפי שפורטו אין לנו אלא לדחות התביעה. אין צו להוצאות.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הוכחת הלוואה

  2. הלוואה לחקלאים

  3. עורך דין הלוואות

  4. הלוואה אפותיקאית

  5. ביטוח הלוואה בבנק

  6. מחזור הלוואות בבנק

  7. הלוואה בשוק האפור

  8. פטור ערבים להלוואה

  9. זכרון דברים הלוואה

  10. הסכם הלוואה בין אחים

  11. הלוואה ללא תיעוד בכתב

  12. ערבות בעל פה להלוואה

  13. מהי הלוואה חוץ בנקאית

  14. הלוואה או השקעה בחברה

  15. תביעה בגין הסכם הלוואה

  16. הלוואה מובטחת במשכנתא

  17. הלוואה לנכה לקניית רכב

  18. הלוואה עומדת לרכישת רכב

  19. הלוואה כנגד שיעבוד דירה

  20. תביעה בגין הלוואה לחברים

  21. ביטוח הסכם הלוואת משכנתא

  22. ביטול הלוואה בשוק האפור

  23. סעיף פיצויים בהסכם הלוואה

  24. הלוואה לעמותה לפני פירוק

  25. חישוב החזר הלוואה לרכב נכה

  26. שיעבוד דירה כבטוחה להלוואה

  27. טענה כי ההלוואה הייתה מתנה

  28. תביעה להחזר הלוואה מבנק יהב

  29. גובה ריבית טופס הלוואה בבנק

  30. ביטול הסכם הלוואה חוץ בנקאית

  31. תביעה כספית להשבת כספי הלוואה

  32. תביעה להחזר הלוואה לאדם פרטי

  33. החזר הלוואה עומדת ביטוח לאומי

  34. צ'ק ביטחון להחזר הלוואה שחזר

  35. תביעה לקבלת פטור מהחזר הלוואה

  36. הלוואה או עסקה החייבת במע''מ

  37. פסק דין בתביעת השבת כספי הלוואה

  38. הסכם הלוואה ומשכון למראית עין

  39. תביעה להחזר הלוואה בתוך המשפחה

  40. הלוואה מביטוח לאומי לקניית רכב

  41. השקעת בעלים להבדיל מהלוואת בעלים

  42. ביטוח משכנתא נמוך מסכום ההלוואה

  43. ניכוי הלוואות מעביד על ידי הבנק

  44. רישום משכנתא כתנאי להלוואה מהבנק

  45. תביעה להחזרת כספים שהתקבלו כהלוואה

  46. הלוואה לצורך רכישת אגרת חוב להמרה

  47. הוכחת הלוואה פרטית בין שני אנשים

  48. תביעה בגין הלוואה לצורך רכישת עסק

  49. הלוואה מ"קופת נכדים" ללא מועד פרעון

  50. תביעה נגד פלסטיני בגין החזר הלוואה

  51. הלוואה לרכישת רכב להורים של ילד נכה

  52. מחלוקת בעניין גובה הלוואות בין אחים

  53. תביעה להחזר הלוואה בין קרובי משפחה

  54. תביעה להחזרת הלוואה בסדר דין מקוצר

  55. תחולת חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות

  56. תביעה כספית להשבת יתרת הלוואה שלא סולקה

  57. הלוואה מבני משפחה לתשלום אגרת בית משפט

  58. תביעה בגין הלוואה בפרויקט נדל"ן ברומניה

  59. תביעה עקב נטילת הלוואה בגין פרמיית ביטוח

  60. התניית הלוואה מהבנק בפתיחת תוכנית חיסכון

  61. ביטול הסכם הלוואה מחברת מיסטר מאני ישראל

  62. ביטול הסכם הלוואה מבנק בנק לאומי למשכנתאות

  63. חתימה על ערבות - מכתב מעו''ד על חוב הלוואה

  64. ביטול תנאים מקפחים בחוזה הלוואה משכון וערבות

  65. סעיף 26(ד)(1) לחוק הערבות - פרעון הלוואה מוקדם

  66. תביעה לשאת בעלויות הלוואה לצורך פרעון חוב של המנוח

  67. משיכת כספים לצורך החזר הלוואה שלקח שותף לצורכי העסק

  68. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון