הסרת גידול במוח - ביטוח לאומי

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הסרת גידול במוח - ביטוח לאומי: .1המערערת, עקרת בית, עברה בשנת 1992ניתוח להסרת גידול גדל מימדים במוח והיא סובלת מליקויים שונים. .2ביום 27/10/93נבדקה המערערת על ידי ועדה רפואית לעררים אשר החליטה "לעצור את הדיון עד לקבלת הצלום ( .c.tשל המח מחודש ספטמבר 1993- ח.א.) שבינתיים נשלחו ליגוסלביה. כמו כן מבקשת הועדה eegבאחד המכונים של חיפה. .3הועדה התכנסה שוב ביום 27/10/93אלא שהתברר שלא הומצאה בדיקת ה- . C.tשהתבקשה ולפיכך התכנסה הועדה שוב ביום 18/5/94, לאחר שהומצאו לה בדיקת ה,- . C.tבדיקת .e.e.gוכן בדיקת .m.r.iעדכנית. באותו יום החליטה הועדה כאמור להלן: "הרופא עיין ב-. C.tמ- 9/93שבו נראית הצטברות נוזלים סובדורלית במקום הניתוח ללא סימנים של הרניאציה דרך הפאלקס. הרופא עיין בממצא בדיקת mriלמח מיום 5/3/94שאינו מראה סימנים להישנות הגידול. כמו כן, הרופא עיין בתוצאות eegמ- .23/11/93לאור האמור לעיל ולאור תוצאות הבדיקה הקלינית הועדה דוחה הערר מבחינה נוירולוגית". לאחר מכן קבעה הועדה למערערת אחוזי נכות בגין מחלת אבני כליה (שלא הובאה בחשבון לנכות כללית), בגין ליקוי ראיה (%30) ובגין מצב אחר הוצאת מינגיומה (% 10מותאם). לפיכך קבעה הועדה דרגת נכות משוקללת בשיעור %.37 ראוי לציין כי "הבדיקה הקלינית" המוזכרת בהחלטת הועדה, נעשתה בישיבתה הראשונה של הועדה, ביום 27/10/93וכל שנרשם בפרוטוקול הועדה לגבי ממצאים קליניים באותו יום היה: ה "מבחינה נוירולוגית אין קיפוח מוטורי. אישונים שווים. לציין שעדיין קיימת תגובה ישירה קוננסיאלית של האישונים לאור (!?)". (סימני הקריאה והשאלה - במקור). .4ערעור זה מופנה כנגד החלטת הועדה הרפואית לעררים מיום .18/5/94 תמצית טענות ב"כ המערערת .5הועדה התעלמה מליקוי הראיה לרבות העוורון המלא בעין שמאל. הנכות שנקבעה לפי פריט 52(1)(א)(9) מתייחסת רק לעין אחת בלא שנעשתה למערערת בדיקת חדות ראיה ולחלופין - בלא שבדיקה מעין זו נעשתה על ידי רופא עיניים. .6בהרכבה של הועדה נפל פגם בהעדרו של רופא עיניים. .7הועדה התעלמה מתלונותיה של המערערת על ירידה בשמיעה ועל טנטון. תמצית טענות ב"כ המשיב .8המשיב מסכים להשבת הענים לועדה הרפואית לעררים על מנת שתתייחס לטענותיה של המערערת בענין ירידה בשמיעה וטנטון. בנוסף לכך מסכים המשיב שהועדה תבקש, אם תראה צורך בכך, חוות דעת מרופא מומחה בתחום א.א.ג. (אם הבנתי נכון את האמור בסיפא לסעיף 1לטיעוני המשיב, שנראה לי שנפלה בו טעות סופר). .9המשיב מתנגד לטענות בענין ליקוי הראיה, באשר בפני הועדה עמדה חוות דעתו של רופא עיניים, פרופ' סוניס, אשר קבע כי אין למערערת ליקוי ראיה בעין ימין וקבע את אותה דרגת נכות (בגין אותו פריט) שהועדה קבעה, בגין אובדן ראייה בעין שמאל. הועדה אימצה, לטענת המשיב, את חוות דעתו של פרופ' סוניס. קביעת הועדה בענין ליקוי הראיה .8תקנה 7לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (קביעת אחוזי נכות רפואית, מינוי ועדות לעררים והוראות שונות), התשמ"ד- 1984(להלן: "התקנות"), מתירה לרופא מוסמך (דרג ראשון של קביעת נכות) לבקש מיועץ רפואי שיגיש לו חוות דעת. תקנה 7האמורה, לא הוחלה, במודע על ועדה רפואית לעררים (ראו תקנה 24לתקנות), ככל הנראה מאחר שמחוקק המשנה הניח שועדה רפואית לעררים המורכבת משניים או שלושה רופאים (תקנה 19(א) לתקנות) תוכל להכריע בעצמה בשאלות הרפואיות המתעוררות בפניה, בלא צורך לקבל חוות דעת מיועצים רפואיים אחרים. .9כאשר עניינו של מבוטח מגיע לועדה רפואית לעררים על הועדה עצמה לבדוק את המבוטח ולקבוע את נכותו, אם ישנה. הועדה אינה מוסמכת להסמיך רופא אחר לקבוע את נכותו של המבוטח אותו היא בודקת. לפיכך, אין מקום לקבל את טענת ב"כ המשיב על כך שהועדה פעלה כדין עת אימצה למעשה את ממצאיו של פרופ' סוניס, כאשר מתברר שהועדה עצמה לא בדקה כלל את ראייתה של המערערת. יתרה מכך, הועדה עצמה אף אינה כותבת בהחלטתה כי היא מאמצת את חוות דעתו של פרופ' סוניס ואינה כותבת כל ממצא הקשור לראייתה של המערערת, מלבד רישום הנכות באופן זהה לזה שנרשם על ידי פרופ' סוניס. לא זו בלבד, אלא שלמעשה, עיון בהחלטותיה של הועדה, הן מיום 27/10/93והן מיום 18/5/94, מעלה שדחייתו של הערר נעשה "מבחינה נוירולוגית" בלבד. מכאן שהועדה לא נתנה כל החלטה בערר מבחינה אחרת כלשהי, לרבות בדיקת עיניים או בדיקת ראייה. .10גם את טענתו של ב"כ המערערת על הרכבה של הועדה יש לקבל; כאשר מתלוננת המערערת על ליקויי ראייה, חייבת הועדה לכלול גם רופא עיניים ואין די בכך שבפניה נמצאת חוות דעת של רופא עיניים שחיווה דעתו מטעם המשיב. .11לפיכך, דין טענת המערערת בענין בדיקת הראייה והרכב הועדה שלא כללה רופא עיניים - להתקבל. קביעתה הנוירולוגית של הועדה .12המערערת לא טענה מאומה כנגד החלטתה של הועדה בתחום הנוירולוגי, אלא שמניסוחה של החלטת הועדה עולה החשש שמא החלטתה בתחום זה ניתנה על ידי רופא אחד בלבד (ראו ציטוט ממצאי הועדה מיום 18/5/94לעיל בסעיף 3לפסק דין זה). .13מאחר שממילא מושב עניינה של המערערת לועדה רפואית לעררים, אני מוצא לנכון לציין גם ענין זה (אף שב"כ המערערת לא טען לגביו), כדי להורות שגם הענין הנויורולגי יהיה פתוח בפני הועדה שאליה יושב עניינה של המערערת, ועל מנת שכל חברי הועדה יחליטו בענין הנוירולוגי. עוד בענין הרכבה של הועדה .14כאמור לעיל, הוסכם גם על דעת המשיב שיש להשיב את עניינה של המערערת לועדה הרפואית לעררים, על מנת שתתייחס לתלונות המערערת בענין ירידה בשמיעה וטנטון. עם זאת, לא נטען דבר ולא הוסכם דבר בענין השאלה של הכללת רופא א.א.ג. בין חברי הועדה. .15כאמור בסעיף 8לעיל, אין הועדה הרפואית לעררים רשאית לפנות לשם קבלת חוות דעת רפואית, ולפיכך - אין לקבל את טענת ב"כ המשיב על כך שאם חברי הועדה יחליטו לקבל חוות דעת מרופא א.א.ג. הם יפנו לקבלתה (זאת, כמובן, אם ירדתי לסוף האמור בסיפא לסעיף 1לטיעוני המשיב). .16דעתי היא כי כאשר מתלוננת המערערת על טנטון ועל ירידה בשמיעה, יש לדאוג לכך שהועדה לעררים הדנה בעניינה תכלול גם רופא א.א.ג.. לסיכום .17לאור כל האמור לעיל, אני מקבל את הערעור ומורה על השבת עניינה של המערערת אל ועדה רפואית לעררים, תוך מתן ההוראות הבאות: א. הועדה שאליה יושב עניינה של המערערת תכלול נוירולוג, רופא א.א.ג. ורופא עיניים. ב. הועדה לא תהיה זכאית לשנות את דרגת נכותה של המערערת בענין מחלת אבני כליה (שלא נטען מאומה לגביה בערעור זה ואשר ממילא אינה מובאת בחשבון לצורך נכות כללית). ג. הועדה תקבל לידיה את כל החומר שהיה בפני הועדה שדנה בענין המערערת ביום 18/5/94, אך לא תקבל את החלטת הועדה עצמה. ד. הועדה תבדוק את המערערת ותחליט אם יש לה נכות ובאיזו דרגה. תשומת לבה של הועדה מופנית לכך שהמערערת טוענת לליקוי ראיה גם בעין ימין וכן לטנטון ולירידה בשמיעה. ה. כל חברי הועדה ישתתפו בקביעת הנכות ובמקרה של חלוקי דעות, תחול תקנה 19(ג) לתקנות. .18אני מחייב את המשיב לשלם למערערת את הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד בסך -. 600ש"ח בתוספת מע"מ, אשר אם לא ישולמו עד ליום 15/6/95, יישאו הפרשי הצמדה וריבית, מיום 16/6/95ועד התשלום בפועל. בקביעת סכום ההוצאות הבאתי בחשבון את העובדה שהמשיב הסכים לקבלת חלק מהערעור ואת העובדה שהמערערת לא טענה לגבי חלק מהקביעות שנקבעו בפסק דין זה. .19כל אחד מן הצדדים זכאי לבקש, בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, רשות לערער על פסק דין זה, תוך 30יום מיום שפסק דין זה יומצא לו.רפואהביטוח לאומיסרטן