הרכב ועדה רפואית

דרכי עבודתה של ועדה רפואית לעררים מוסדרות בתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז- 1956.

התקנות קבעו כי הועדה לעררים צריכה לכלול 3חברים ולפי הפסיקה, צריך שהועדה תכלול לפחות מומחה אחד בתחום הפגימה של העורר (דב"ע נא/99- 94ארבל המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כב 337).

תקנה 3לתקנות, החלה על פוסקים רפואיים (ועדה בדרג ראשון), מאפשרת מינוי יועץ רפואי לפוסק. תקנה זו לא הוחלה על ועדה רפואית לעררים (ראו תקנה 31(א) לתקנות). לעומת זאת, לגבי ועדה רפואית לעררים, נתקנה תקנה 27(ג) לתקנות המאפשרת לועדה הרפואית לעררים להיעזר ביועץ מקצועי שאינו רפואי. צירופן יחד של תקנה 27(ג) עם אי-החלת תקנה 3על הועדה הרפואית לעררים, הביאה להלכה שהועדה הרפואית לעררים אינה רשאית להיעזר ביועץ רפואי.


קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הרכב ועדה רפואית:

.1המערער עבד כפועל במפעל סטארפלסט וביום 8/4/91, תוך כדי עבודתו,
החליק, נפל ונחבל ברגלו השמאלית (בברך ובירך). המשיב הכיר בנפילה זו כבתאונת עבודה ובהמשך, נקבעו למערער נכויות זמניות - בשיעור % 100לתקופה של יומיים (9-91/10/8) ובשיעור % 20לתקופה שמיום 10/10/91ועד יום .30/3/92
.2ביום 10/5/92קבע פוסק רפואי (דרג ראשון של ועדה רפואית), כי דרגת נכותו היציבה של המערער, כתוצאה מהתאונה, הינה בשיעור % 0החל מיום 1/4/92(הפוסק לא התייחס לדרגת הנכות ביום 31/3/92). מסקנתו זו של הפוסק הרפואי הושתתה על דעתו שמצבו של המערער נובע מ"חבלה סיסטמית שאינה קשורה לתאונה הנדונה".
.3על החלטת הדרג הראשון ערר המערער בפני ועדה רפואית לעררים, שדנה בעררו
לראשונה ביום .20/7/92
במועד זה אבחנה הועדה את המערער כסובל ממצב לאחר חבלה בפרק ירך שמאל
והחליטה כאמור להלן:ב
"הועדה בדעה שהנפגע חייב לעבור בירור מקיף במסגרת אישפוז. ישנה אי
התאמה בין הממצאים הקלינים, רנטגנים, סיפור התאונה והתנהגות הנפגע. עם קבלת תוצאות הבירור בחתימת ידו של מנהל המחלקה תדון הועדה במקרה בהעדר הנפגע". הועדה קיימה דיון נוסף בעניינו של המערער, ביום .9/11/92במועד זה הומצא לועדה מכתבו של ד"ר רופמן, מיום 21/9/92מביה"ח כרמל, ולפי מכתב זה התרשמה הועדה "שהתלונות של הנפגע הם יותר קשורות עם שינויים נפשיים" (כך במקור). במסקנותיה באותו יום רשמה הועדה שלשם סיום הדיון בעניינו של המערער מבקשת הועדה חוות דעת פסיכיאטרית, ועם קבלתה תסיים הועדה את הדיון בהעדר הנפגע.
.4ביום 30/11/92הומצא לועדה מכתבו של ד"ר לוסטיג (מומחה לפסיכיאטריה).
במכתבו זה ממליץ ד"ר לוסטיג לסיים את הבירור הגופני, כדי לדעת אם נמצא ממצא פתולוגי ולאחר מכן, אם לא יימצא ממצא כזה - על אישפוזו של המערער במחלקה פסיכיאטרית לשם הגעה למסקנה ברורה, מאחר שד"ר לוסטיג עצמו לא הצליח להגיע למסקנה כזו במסגרת הבדיקה שערך למערער.
הוועדה רשמה במסקנותיה:ו
"הועדה עיינה בחוות דעתו של היועץ ד"ר לוסטיג מיום 92/11/30אשר הצביע על צרך ברור פסיכיאטרי במסגרת מחלקה. גם הפעם לא יכולה הועדה להחליט על אבחנה ברורה לכן מחזקת את חוות דעת היועץ ותסיים את הדיון לאחר קבלת דו"ח מפורט וסכום חוות דעת היועץ. הועדה מבקשת כ"כ להוועץ ברופא נוירולוג בנושא הנפגע".
.5במהלך שנת 1993עבר המערער שני ניתוחים שבהם הוחלפו לו פרקי שתי
הירכיים.
.6הדיון הבא שערכה הועדה בעניינו של המערער היה ביום 23/5/94(כשנה וחצי לאחר הדיון הקודם). למרות מסקנותיה של הועדה מיום 30/11/92, כפי שצוטטו לעיל, לא היו בפני הועדה ביום 23/5/94מסמכים של מחלקה פסיכיאטרית כלשהי או של בית חולים פסיכיאטרי לגבי מועד מאוחר ליום .30/11/92לעומת זאת, היה בפני הועדה מכתב מאת הפסיכיאטר, ד"ר ספורן, מיום .23/5/94עיון בפרוטוקול הועדה ובמכתבו של ד"ר ספורן, ששניהם, כאמור, מיום 23/5/94, אינו מאפשר לדעת מהו המסמך שקדם למשנהו, מאחר שהועדה מסתמכת על מכתבו של ד"ר ספורן וד"ר ספורן מסתמך על הבדיקה האורטופדית שנערכה באותו יום (23/5/94). עם זאת, מהעובדה שמכתבו של ד"ר ספורן לא נכלל במסמכים שהוזכרו בסעיף 18לפרוטוקול הועדה, אני מסיק כי עם תחילת הדיון בועדה לא היה מכתבו של ד"ר ספורן בפניה, אך במהלך הבדיקה שערכה הועדה ובטרם כתיבת מסקנותיה, הובא המערער לבדיקה אצל ד"ר ספורן שהגיש לועדה את מכתבו עוד טרם סיום הדיון בועדה (וכך כנראה היה אף ההליך שבו נמסר לועדה, במהלך הדיון, מכתבו של הנוירולוג - גם הוא מיום 23/5/94- שאף הוא לא הוזכר בסעיף 18לפרוטוקול אך הוזכר במסקנותיה של הועדה.
במסקנותיה רשמה הועדה כך:נ
"בבדיקה אורתופדית וסיכומי המחלה (הכוונה לסיכומי המחלה מבי"ח רמב"ם לגבי ניתוחי החלפת הפרקים - ח.א.) מתברר שהנ"ל סובל ממחלה סיסטמית על רקע שגרוני וללא קשר לגורם התאונתי. לדעת הועדה יאן לקשור את הגורם התאונתי עם התפתחות של מחלה סיסטמית אשר הביאה את הנ"ל לשני ניתוחים בפרקי הירכיים. הועדה עיינה בחו"ד של ד"ר ספורן, פסיכיאטר, מ- 23.5.94וכן בחוו"ד של ד"ר ברנזון, נוירולוג מ- 23.5.94ומאמצת את מסקנותיהם כי אין כל הפרעה פסיכיאטרית או נוירולוגית כתוצאה מהתאונה הנדונה. לאור הנ"ל דוחה הועדה את ערעור הנפגע ומאשרת החלטת הועדה המחוזית מיום .10.5.92לא נותרה נכות תפקודית כתוצאה מהתאונה הנדונה".
.7בדיון בפני טען אביו של המערער כי טרם התאונה היה המערער בריא ומסוגל לעבודה ואילו מאז התאונה הפך בהדרגה למשותק, נאלץ לעבור ניתוחים ואינו יכול לתפקד. לעומתו, טענה ב"כ המשיב כי הועדה הגיעה, על סמך המסמכים שהיו בפניה למסקנה שמצבו של המערער נובע ממחלה ולא מן התאונה.
.8בערעור מסוג זה מוגבלת סמכותו של בית הדין לערעור בשאלות משפטיות בלבד, ואין ביה"ד רשאי (ואף לא מסוגל) להתערב במסקנותיה הרפואיות של הועדה.
.9עם זאת, דעתי היא כי החלטת הועדה, אינה יכולה לעמוד, ויש לקבל את
הערעור, מהסיבות המפורטות להלן.
.10הועדה הורכבה מ- 2אורטופדים ומרנטגנולוג. על אף היותם של 2אורטופדים חברים בועדה - לא הצליחה הועדה, במשך תקופה ארוכה, להגיע למסקנה בדבר מצבו האורטופדי של המערער וחיפשה את ליקוייו בתחומי הפסיכיאטריה והנוירולוגיה. הועדה אימצה את מסקנתו של ד"ר לוסטיג שיש לבחון את המערער במסגרת אישפוז במחלקה פסיכיאטרית, אך שנה וחצי לאחר מכן, הסתפקה הועדה בסיכומי מחלה (ממחלקה אורטופדית) כדי לזנוח את מסקנתה הקודמת, וזאת, בלא כל התייחסות בפרוטוקול שערכה - להעדרם של המסמכים שנדרשו מהמחלקה הפסיכיאטרית. בכך, טעתה הועדה. אמנם, אם לאור מסמכים חדשים שהומצאו לה סבורה הועדה שכבר אין צורך בבירורים אחרים, שנדרשו על ידיה לפני כן, נראה לי שאין הועדה מחוייבת להיות כבולה למסקנתה הקודמת, אולם, אין הועדה יכולה לצאת ידי חובה כאשר היא משאירה למערער (ואף לבית הדין) לשער השערות מדוע נזנחה הדרישה לבירור פסיכיאטרי ועל הועדה היה לציין זאת במפורש בהחלטתה החדשה.
.11דרכי עבודתה של ועדה רפואית לעררים מוסדרות בתקנות הביטוח הלאומי
(קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז- 1956(להלן:ב "התקנות").
התקנות קבעו כי הועדה לעררים צריכה לכלול 3חברים ולפי הפסיקה, צריך שהועדה תכלול לפחות מומחה אחד בתחום הפגימה של העורר (דב"ע נא/99- 94ארבל המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כב 337).
תקנה 3לתקנות, החלה על פוסקים רפואיים (ועדה בדרג ראשון), מאפשרת מינוי יועץ רפואי לפוסק. תקנה זו לא הוחלה על ועדה רפואית לעררים (ראו תקנה 31(א) לתקנות). לעומת זאת, לגבי ועדה רפואית לעררים, נתקנה תקנה 27(ג) לתקנות המאפשרת לועדה הרפואית לעררים להיעזר ביועץ מקצועי שאינו רפואי. צירופן יחד של תקנה 27(ג) עם אי-החלת תקנה 3על הועדה הרפואית לעררים, הביאה להלכה שהועדה הרפואית לעררים אינה רשאית להיעזר ביועץ רפואי.
.12כאמור לעיל, בסעיף 6לפסק דין זה, מסתבר כי הועדה, תוך כדי ישיבתה בדיון בעררו של המערער ביום 23/5/94, החליטה להיעזר ב- 2יועצים רפואיים; הפסיכיאטר - ד"ר ספורן והנויורולוג - ד"ר ברנזון. יועצים אלה מסרו לועדה את חוות דעתם בתוך כדי הדיון של הועדה, והועדה הסתמכה על ייעוצם הרפואי. בהתאם לאמור בסעיף 11לעיל, יש לקבוע כי הועדה היתה מנועה מלהיעזר בייעוצם של הרופאים, ייעוץ שהתבקש על ידיה תוך כדי דיוניה בערר. המצב המשפטי היה שונה, לו נהגה הועדה כפי שנהגה בישיבתה הקודמת, ביום 30/11/92, עת החליטה כי לצורך החלטה על המערער לעבור אשפוז במחלקה פסיכיאטרית. החלטה מעין זו הינה החלטה המותרת לועדה הרפואית לעררים, מכח תקנה 10לתקנות, אשר לפי תקנה 31(א) הוחלה על ועדה רפואית לעררים "בשינויים שהענין מחייבם". תקנה 10האמורה, מאפשרת לועדה לחייב את העורר לעבור בדיקה נוספת הדרושה לדעת הועדה לצורך קביעת הנכות. כאשר סבורה ועדה רפואית לעררים שעל עורר לעבור בדיקה נוספת (כגון צילום או אף כגון בירור פסיכיאטרי כבמקרהו של המערער), עליה להסביר זאת ולפרט בפרוטוקול את הבדיקה הנדרשת.
כאמור לעיל, בדיונה ביום 23/5/94, לא הסבירה הועדה מאומה לגבי הנחיצות
בבדיקות נוספות, חוות הדעת (הפסיכיאטרית והנויורולוגית) לא היו בפני הועדה בתחילת הדיון, ובלא שניתן לכך כל הסבר בפרוטוקול - הופיעו חוות דעת אלו "יש מאין" בפרק המסקנות של הועדה.
.13בנוסף לאמור לעיל, נראה לי שהרכבה של הועדה אינו מתאים לפגימותיו של המערער. עניינו של המערער נמשך בועדה הרפואית לעררים במשך כמעט שנתיים (הדיון הראשון בועדה הרפואית לעררים היה, כזכור, ביום 20/7/92), בלא שהועדה הצליחה להגיע למסקנה ברורה, בשל הצורך בבירורים פסיכיאטריים ונוירולוגיים, כאשר אין כל סיבה סבירה מדוע לא כללה הועדה, בנוסף לאורטופד, גם פסיכיאטר ונוירולוג.
אמנם נכון, שכאשר פגימותיו של העורר משתרעות על למעלה מ- 3תחומים, לא ניתן לכלול בועדה מומחה בתחום המתאים לכל אחת מן הפגימות, מאחר, שכאמור לעיל, מוגבל מספר חברי הועדה ל- 3(ובמקרה כזה ייתכן שאין מנוס מלהשתמש בתקנה 10ולהסתמך על בדיקות נוספות), אלא, שכאשר תחומי הפגימות האפשריות אינם עולים על 3, אין להבין מדוע לא להרכיב את הועדה מרופאים מומחים באותם תחומים, כך שייחסך הצורך בבירורים עם רופאים אחרים, הנמשכים במשך שנים.
כאשר עיקר התמשכותם של הדיונים בועדה בעניינו של המערער נבע מהשאלה הפסיכיאטרית - יש להצטער על כך שהועדה שדנה בעניינו הורכבה מ- 2אורטופדים ומרנטגנולוג, אשר לא הצליחו במשך תקופה ארוכה להגיע למסקנה על מצבו הפסיכיאטרי של המערער.
.14גם תוכנה של החלטת הועדה לוקה בחוסר הסבר מספיק, המקשה על המערער
להיות מסוגל לדעת מדוע החליטה הועדה את אשר החליטה ומקשה על בית הדין לבקר את
ההחלטה מבחינה משפטית. כאמור לעיל, הועדה פנתה תחילה לכיוון הפסיכיאטרי
והחליטה להמתין לבירור במחלקה פסיכיאטרית, אך לבסוף - קבעה בלא היסוס שמדובר במחלה שגרונית (למיטב ידיעתי - שגרון אינו בתחום האורטופדי), שאינה קשורה לתאונה. אין כל הסבר בהחלטת הועדה, מדוע לדעתה החלו התופעות להופיע אצל המערער דווקא לאחר תאונת העבודה וביתר דיוק - במהלך התקופה שבה אושרה למערער נכות זמנית עקב התאונה. אין גם פירוט של המועד שבו, לדעת הועדה, החל המערער לסבול מן המחלה השגרונית שהועדה ייחסה לו.
.15לאור כל האמור לעיל, אני מקבל את הערעור ומורה על השבת עניינו של המערער לועדה רפואית לעררים בהרכב שונה. ההרכב החדש יכלול מומחה בתחום האורטופדי, מומחה בתחום הפסיכיאטרי ומומחה נוסף שתחומו כולל את המחלות השגרוניות. הועדה הרפואית לעררים, בהרכבה החדש, תזמין את המערער, תבדוק אותו, תעיין בכל המסמכים שבתיק ותאפשר למערער להמציא מסמכים נוספים.
בהחלטתה יהיה על הועדה החדשה להתייחס לכל אלה:ו
א. הסבר מפורט על מצבו הרפואי של המערער, לרבות פירוט של המסמכים שעליה מבססת הועדה את מסקנותיה על מצבו, אם ישנם מסמכים מעין אלה.
ב. אם תקבע הועדה שמצבו הרפואי של המערער נובע ממחלה שאינה קשורה לתאונה - עליה להבהיר בהחלטתה את המועד שבו החלה המחלה לתת את אותותיה בגופו של המערער (ואם יש מסמכים המעידים על כך - לציינם בהחלטתה) ולהתייחס לשאלת הסמיכות בין מועד התאונה לבין מועד הופעת תופעות המחלה בגופו של המערער, לרבות לעובדה שהמשיב הכיר בנכות הזמנית שנקבעה למערער עקב התאונה, עד ליום .30/3/92
ג. על הועדה לבדוק האם חלק ממצבו של המערער נובע מבעיה בתחום
הפסיכיאטרי ואם כן - לבדוק את הקשר בין בעיה זו לבין תאונת העבודה.

.16על המשיב לשלם למערער את הוצאות המשפט בסך -. 250ש"ח, אשר אם לא ישולמו עד ליום 15/5/95, יישאו הפרשי הצמדה וריבית, מיום 16/5/95ועד התשלום בפועל.
.17כל אחד מן הצדדים זכאי לבקש, בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, רשות לערער על פסק דין זה, תוך 30יום מיום שפסק דין זה יומצא לו.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. עורך דין ועדה רפואית

  2. הרכב ועדה רפואית

  3. מזכיר ועדה רפואית

  4. ועדה רפואית בקע דיסק

  5. פגם בהרכב ועדה רפואית

  6. ועדה רפואית בהרכב שונה

  7. הוועדה הרפואית של ביטוח לאומי

  8. ועדה רפואית לנפגעי טרור

  9. החזרת תיק לוועדה רפואית

  10. פסילת החלטת ועדה רפואית

  11. ממצאי בדיקת MRI בועדה רפואית

  12. חובת הנמקה של ועדה רפואית

  13. ניכוי נכות - ועדה רפואית

  14. ליקויים בשמיעה ועדה רפואית

  15. ועדה רפואית בשל החמרה ברגל

  16. טענות נגד החלטת ועדה רפואית

  17. החלטה לא מנומקת ועדה רפואית

  18. ערעור על ועדה רפואית עליונה

  19. הבאת ראיות לסתור ועדה רפואית

  20. טעויות של ועדה רפואית לעררים

  21. החלטה לא סבירה של ועדה רפואית

  22. ערעור על ועדה רפואית של מבטחים

  23. החלטת ועדה רפואית על סיום נכות

  24. העדר צילומי רנטגן בועדה רפואית

  25. אי קביעת נכות ע''י ועדה רפואית

  26. ועדה רפואית חוזרת ביטוח לאומי

  27. החזרת תיק לועדה הרפואית לעררים

  28. שברים בחוליות הגב - ועדה רפואית

  29. ערעור על החלטת ועדה רפואית לעררים

  30. חילוקי דעות בין חברי ועדה רפואית

  31. ערר על ועדה רפואית שלא קבעה נכות

  32. החזרת הדיון לועדה רפואי בהרכב חדש

  33. ערעור על החלטת ועדה רפואית עליונה

  34. ביקורת על החלטת ועדה רפואית לעררים

  35. החזרת תיק לועדה הרפואית בהרכב אחר

  36. ערעור על ועדה רפואית בשאלה משפטית

  37. תצהיר על מהלך הדיון של ועדה רפואית

  38. החלטת ועדה רפואית על בסיס סטטיסטיקה

  39. התיישנות ערעור על החלטת ועדה רפואית

  40. חובת ההנמקה של הועדה הרפואית לעררים

  41. בדיקת ממצאי ה-BERA על ידי ועדה רפואית

  42. ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים

  43. ועדה רפואית בהרכב חדש 15% נכות צמיתה

  44. ערעור על ועדה רפואית בבית דין לעבודה

  45. התחזות או אי שיתוף פעולה בועדה רפואית

  46. שינוי דרגת נכות ע''י ועדה רפואית עליונה

  47. ערעור על החלטת ועדה רפואית ביטוח לאומי

  48. ועדה רפואית ביטוח לאומי - חריגה מסמכות

  49. איחור בהגשת ערעור על החלטת ועדה רפואית

  50. התייחסות ועדה רפואית להחלטות ועדה קודמת

  51. ערעור על ועדה רפואית שקבעה 0 אחוזי נכות

  52. ביטול הכרה בתאונת עבודה ע''י ועדה רפואית

  53. האם ועדה רפואית יכולה להוריד אחוזי נכות ?

  54. התייצבות אדם לא דובר עברית בפני ועדה רפואית

  55. סמכות ועדה רפואית עליונה לקבוע שאין נכות

  56. ערעור על ועדה רפואית לעררים לעובדי מדינה

  57. החלטת ועדה רפואית על פיטורים של עובד מדינה

  58. ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים 0% נכות

  59. ערעור על החלטת ועדה רפואית שקבעה שאין נכות

  60. סירוב לחזור לעבודה בניגוד להמלצת ועדה רפואית

  61. ערעור לבית הדין לעבודה על החלטת ועדה רפואית

  62. ארכה להגשת ערעור על החלטת ועדה רפואית ראשונה

  63. תקנה 15 - ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים

  64. נטען כי הוועדה הרפואית לא רשמה את טווחי התנועות

  65. הצגת תיעוד רפואי המצביע על עיוורון לועדה רפואית

  66. ערעור על החלטת ועדה רפואית שקבעה 75% נכות רפואית

  67. החמרה בתחום הקרדיולוגי: ועדה רפואית בביטוח לאומי

  68. ערעור על החלטת ועדה רפואית עליונה - תאונת דרכים

  69. הגשת חוות דעת פרטית לועדה רפואית של ביטוח לאומי

  70. המערער וטען כי לא קיבלנו הזמנה לוועדה רפואית לעררים

  71. ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים 44% נכות יציבה

  72. ערעור על החלטת ועדה רפואית על פסילת רישיון נהיגה

  73. שינויים ניווניים צוואר עקב תאונת עבודה ועדה רפואית

  74. התייעצות ועדה רפואית בביטוח לאומי עם רופאים אחרים

  75. ועדות רפואיות של המל"ל פסקו נכות צמיתה בשיעור של 41%

  76. הוועדה הרפואית לא פירטה את עבודות משק הבית שניתן לבצע

  77. ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים על נכויות זמניות

  78. הארכת מועד להגשת ערעור על החלטת ועדה רפואית לעררים

  79. ערעור לבית המשפט העליון על החלטת ועדה רפואית עליונה

  80. תוך כמה זמן צריך להגיש ערעור על ועדה רפואית לעררים ?

  81. נטען כי קביעת הוועדה הרפואית הפוכה מקביעת פקידת השיקום

  82. ערעור על החלטה הוועדה לעררים כי איבד 65% מכושרו להשתכר

  83. ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים על 15% אחוזי נכות

  84. ערעור על החלטת הוועדה לעררים כי לא איבד 50% מכושרו להשתכר

  85. הוועדה הרפואית בחרה לצטט באופן מגמתי את דברי הנבדק בפניה

  86. האם מילאה הוועדה הרפואית אחר ההוראות המפורשות שבפסק הדין ?

  87. תלונות "מוגזמות" של נבדק בוועדה רפואית / חוסר שיתוף פעולה

  88. הוועדה התייחסה לממצאי בדיקות CT בלבד, ולא התייחסה לבדיקות EMG

  89. נטען כי הוועדה הרפואית לא התייחסה לממצאים מבדיקת ה-EMG שנערכה

  90. נטען כי הועדה לא בדקה מסמכים רפואיים עדכניים המשקפים מצב עדכני

  91. ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים שקבעה למערער 0% נכות צמיתה

  92. הוועדה לא התייחסה לתפקוד הכליות, רטנופטיה, נפרופטיה ופריטונונריה

  93. הוועדה עת לא התייחסה באופן ספציפי למקצועו של המערער ולירידה בהכנסותיו

  94. הועדה הרפואית הגדילה את הנכות במחצית מתקנה 15 והעמידה את הנכות על 30%

  95. ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים שקבעה שלא חל כל שינוי בדרגת הנכות

  96. ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) אשר קבעה נכות בשיעור 0%

  97. נטען כי היה על הוועדה הרפואית להמתיןעד לקבלת תוצאות בדיקת ה-C.T בטרם החלטה

  98. ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים אשר קבעה למערער נכויות זמניות לתקופות שונות

  99. נטען כי הוועדה לא נימקה מדוע הופחתה הקצבה מ- 175% ל- 105%, כאשר לא חל כל שינוי במצב

  100. סמיכות הזמנים של כחודש ימים בין מועד התכנסות הוועדה לעררים (נפגעי עבודה) לבין מועד התכנסות הוועדה

  101. נטען כי הוועדה לא הסבירה מדוע העדיפה את פריט ליקוי 35, שהוא כללי, על פני פריט ליקוי 48, שהוא ספציפי

  102. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון