השפעת נכות על כושר עבודה

המחלוקת העיקרית בין בעלי הדין היא בשאלה באיזו מידה משפיעה נכותו הרפואית של התובע על כושרו לעבוד ולהשתכר.

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא השפעת נכות על כושר עבודה:

.1התובע, שהוא יליד 17.6.61, נפגע בתאונה ביום 11.7.90, במהלך עבודתו
בשירותה של הנתבעת מס' .1לפיכך תבע לחייב את הנתבעות לפצותו עבור נזקיו.
ב"כ בעלי הדין הגיעו להסכמה "לפיה ישאו הנתבעות ב- % 90מהנזק שיוכח ואילו לתובע תיוחס רשלנות תורמת בשיעור %10" (הודעתם מיום 14.12.92, עמ' 7לפרוטוקול). עוד הסכימו כי נכותו הרפואית של התובע "היא % 10עבור הפגיעה בקרסול ו- % 10נוספים עבור הפגיעה בברך ובסה"כ % 19נכות" (הודעתם מיום 13.9.93, עמ' 1לפרוטוקול. העמודים מוספרו בטעות מחדש ממס' 1, אחרי עמ' 8של הפרוטוקול).
כפי שקבע ד"ר ש. לוין, שמונה מומחה רפואי בתחום האורטופדי, סבל התובע "משבר עם פריקה בקרסול השמאלי. השבר נרפא, אך נשאר עם פגיעה תוך פרקית קלה". עוד קבע, וזאת על פי דברי התובע ועל פי מסמכים, ש"נגרם נזק תוך פרקי בברך השמאלית עם פגיעה במניסקוס". בתשובה לשאלת הבהרה לגבי הנזק האחרון הוסיף כי לפי בדיקה של תהודה מגנטית "האבחנה המשוערת הפכה לאבחנה סופית, מבוססת על בדיקה אובייקטיבית".
.2המחלוקת העיקרית בין בעלי הדין היא בשאלה באיזו מידה משפיעה נכותו הרפואית של התובע על כושרו לעבוד ולהשתכר.
עדותו של התובע בחקירה ראשית הוגשה בתצהיר מיום 2.3.93ובתצהיר משלים מיום 11.1.94, שעליהם נחקר בחקירה נגדית (עמ' 5- 20). כפי שעולה מעדותו סיים לימודי תואר ראשון בהנדסת חשמל ומחשבים באוניברסיטת בן גוריון בנגב בשנת 1987, במסלול זרם חזק. במהלך שנת לימודיו האחרונה וכן כשנה לאחר סיומם עסק בהוראה ולאחר מכן, בשנים 1988- 1989עבד כאיש מכירות בעסק לציוד חשמלי.
בשנת 1990עבד בארבעה מקומות עבודה:ו בחודשים ינואר ומרץ - בחברת פ.א. מימון אלקטרוניקה בע"מ; לטענתו עבד שם כמהנדס חשמל ומנהל עבודה (עמ' 12). בחודשים פברואר - אפריל - בחברת "נורית" הנדסת חשמל בע"מ; לטענתו עבד שם כמהנדס ביצוע ומהנדס עבודה (עמ' 11). בחודשים מאי ויוני - בחברת מלכה יצחק עבודות חשמל בע"מ; לדברי מעבידו, "השתלב בתכנון וביצוע וגם בניהול של העבודה" (עמ' 23). לאחר מכן, בתקופה שמיום 10.6.90עד יום התאונה - 11.7.90, עבד אצל הנתבעת מס' 1כחשמלאי (עמ' 13).
בחודש נובמבר 1990, כארבעה חודשים אחרי התאונה, חזר התובע לעבוד והפעם
בחברת ת.ק.ן. 1985בע"מ, שבה עבד עד פיטוריו בחודש ינואר .1993שם שימש,
לטענתו, עוזר מפקח ונעשה מאמץ לשבץ אותו "בפרוייקטים קטנים ו/או נוחים" (עמ' 4לתצהירו הראשון). לא הובאו ראיות לגבי מקומות עבודתו לאחר מכן, אולם כפי שמשתמע מתוך מסמכים שונים, עובד התובע, כנראה, מזה כשנתיים ומחצה בחברת בייטמן הנדסה בע"מ. לא הובא מידע לגבי תפקידו שם.
.3סקירתם של מקומות עבודתו של התובע ושל תפקידיו השונים, כפי שהוא עצמו מעיד עליהם, מדברת בעד עצמה ומעידה על חוסר יציבות ועל נטיה להחליף מקומות עבודה, הנגרמת, כנראה, על ידי גורמים הטבועים באישיותו של התובע. נסיונו של התובע לתלות זאת בנסיבות אובייקטיביות חיצוניות מעורר ספקות חמורים.
אכן, ניתן להבין את המניעים לכך שהתובע בחר לעסוק בהוראה בתקופת לימודיו והמשיך בכך גם אחריה; אפשר גם למצוא הסבר לכך שעבד לאחר מכן כאיש מכירות בעסק לציוד חשמלי. אולם, קשה מאוד להשתכנע מהסבריו השונים של התובע לעובדה שבמהלך שנת 1990, שהיתה השנה הראשונה שבמהלכה עבד כמהנדס, עבד בארבעה מקומות עבודה שונים. קשה גם לקבל את הסבריו לעובדה שבמקום העבודה הרביעי שלו באותה שנה, אצל הנתבעת מס' 1, לא עבד כמהנדס אלא כחשמלאי; זאת, אחרי שאמר שכבר בתקופה שבה עסק בהוראה גמלה בלבו ההחלטה לעבוד כמהנדס דווקא.
חיזוק נוסף להתרשמויות בדבר חוסר יציבותו של התובע ניתן למצוא בעובדה שבעת עבודתו אצל הנתבעת מס' 1, ואולי אף לפני כן, ניהל משא ומתן לקבלת עבודה בחברת יהב בע"מ. יתר על כן, לדברי מנהל החברה, אמנון כהן, החליט שלא לקבל את התובע לעבודה בחברתו אחרי שמנהל הנתבעת מס' 1אמר לו שהתובע הוא עובד חסר נסיון וחסר מוטיבציה ועומד להיות מפוטר (תצהירו מיום 27.10.93). מנהל הנתבעת מס' 1, מאיר אלימלך, העיד על כך מצידו בציינו כי בשל סיבות אלה, בצרוף העובדה שהתובע פנה מאחורי גבו לחברה מתחרה, החליט "על פיטוריו בכל מקרה וללא קשר עם התאונה" (תצהירו מיום 27.10.93). חוות דעת אלה של מעבידיו מחזקות את החשד שהסיבות שהחליף מקומות עבודה בתדירות כה גדולה נעוצות באישיותו.
המסקנה העולה מכל אלה היא שהתובע לוקה בחוסר יכולת להסתגל למעבידיו
ולמקומות העבודה שאליהם התקבל וכי אחרי זמן קצר הוא נוטה להחליפם. גם התכונה של חוסר מוטיבציה, שהעד אלימלך עמד עליה, יש לה, כנראה, יסוד באישיותו ואף היא תורמת להתרשמויותיהם השליליות של מעבידיו.
.4לאור מצב דברים זה, המשקף תקופה של כשלוש שנים שחלפו בין סיום לימודיו של התובע לבין התאונה - שבמהלכה עבד התובע בששה (!) מקומות עבודה שונים - קשה מאוד לשער מה סוג העבודות שהתובע היה משתלב בהן לאורך ימים, אלמלא התאונה, מה רמת השכר שהיה לו סיכוי סביר להגיע אליה, ובאילו סוגי עבודות לא יוכל לעבוד עוד עקב התאונה.
לענין זה טען התובע שעזב את ההוראה משום שהחליט לעבוד במקצועו כמהנדס חשמל "בצד היותר מעשי" (סעיף 1לתצהירו מיום 2.3.93). כפי שהסביר, האפשרויות העומדות לפני מהנדס חשמל הן לעבוד כמהנדס במפעל, מהנדס בחברת הקמה או ביצוע, או מהנדס בחברת תיכנון. לדעתו, תנאי העבודה במפעל קשים מאוד ו"לא אחת נדרש המהנדס להיות בתוך המתקן"; אשר למהנדס בחברת הקמה או ביצוע "מבחינת מאמץ פיזי, התפקיד הוא קשה יותר מאשר מהנדס במפעל"; על העבודה כמהנדס בחברת תכנון אמר "אומנם, גם בחברת תכנון נדרש המתכנן להיות בשטח, אך מספר הפעמים אינו רב" (סעיפים 15- 18לתצהירו).
כפי שאמר התובע "לשאלתך מהיכן ידוע לי מה שכתוב שם" (הכוונה לדברים שצוטטו לעיל מתוך תצהירו - י.ט.) "תשובתי היא שאני ראיתי, באתי בקשר עם האנשים האלה וחוויתי את זה בצורה זו או אחרת" (עמ' 17). עוד אמר, לענין המצוטט מתצהירו, שתנאי העבודה "קשים למהנדס ולפועלי ייצור הם עוד יותר" (עמ' 18). התובע דחה
את הטענה שהוצגה לו בחקירתו הנגדית, לפיה רוב תפקידו של המהנדס "הוא לשבת במשרד, לעבור על תוכניות וכדומה" באומרו "שכתבתי באותו סעיף מהם תפקידיו של מהנדס במפעל" (שם).
העד מאיר אלימלך, שהוא כזכור מנהלה של הנתבעת מס' 1, שלל את תיאוריו של התובע לגבי תפקידי המהנדסים השונים. בשל חשיבותם יובאו להלן דבריו בהרחבה:נ
"כאשר מוקם מתקן או מתוכנן פרוייקט, עבודת התכנון מבוצעת על ידי
מהנדסים אשר עיקר עבודתם הינה תכנון ופיתוח, עבודה שנעשית רובה ככולה במשרד בין באמצעות מחשבים ובין באמצעות שרטוטים. לאחר שנגמר שלב התכנון והפיתוח מתחיל שלב הביצוע של העבודה - - - עבודת הביצוע, הפיקוח והניהול נעשית ברובה בשטח ומחוץ למשרד. עבודה זו מבוצעת לרוב על ידי אנשי מקצוע ובחברה שלנו על ידי חשמלאים. עבודת הניהול והפיקוח נעשית כמעט תמיד על ידי חשמלאים בכירים או הנדסאים" (סעיף 4לתצהירו).
העד התייחס באופן מיוחד לכל תפקיד של מהנדס שתיאר התובע. לדבריו, המונח
"מהנדס מפעל" אינו קיים או מקובל משום שבתפקידי פיקוח משמשים חשמלאים או הנדסאים אך לא מהנדסים. המהנדס מבקר באתר לעיתים רחוקות ולא ביקור יום יומי. עוד חזר ואמר שבדרך כלל חברות הקמה אינן מעסיקות מהנדסים בתפקידי פיקוח וניהול ועבודתם של אלה נעשית רובה ככולה בתוך המשרד. אשר למהנדס בחברת תכנון אמר כי "התובע מוסר מידע מטעה ביותר בענין זה" וכי "מהנדס תכנון נמצא מעט, אם בכלל, בשטח מחוץ למשרד ורוב רובה של עבודתו הינה עבודה משרדית" (סעיף 15לתצהירו).
עד זה, שהוא הבעלים והמנהל של הנתבעת מס' 1, הוא בעל נסיון של 20שנה
"בעבודה בשטח", מעסיק מהנדסים, הנדסאים, חשמלאים וחשמלאים בכירים ועתיר נסיון בעבודות מסוגים שונים ובמתקנים שונים באיזור הדרום. (תצהירו וכן עדותו בעמ' 26ואילך). חיזוק לעדותו מצוי בתצהירו של העד אמנון כהן הנזכר שאמר "כי בדרך כלל חברת הקמה וביצוע בתחום החשמל כגון אחים אלימלך אינה מעסיקה מהנדסים כאנשי פיקוח ובתפקיד מנהלי עבודה אלא אנשי מקצוע כגון חשמלאים, חשמלאים בכירים והנדסאים. עבודתם של אנשי מקצוע אלה היא לפקח כי עבודות, אשר תוכננו על ידי המהנדסים, תבוצענה" (סעיף 8לתצהירו).
עדותו של העד מאיר אלימלך נאמנה עלי - בעיקר לאור הנסיון הרב והמגוון שלו - ואני מעדיף אותה על פני עדותו של התובע. התובע ניסה להתאים את תיאורי תפקידיהם השונים של המהנדסים למגבלותיו
כדי לבסס את טענתו לפיה מונעות ממנו מגבלותיו הגופניות לעסוק בתפקידים אלה, אולם אין לכך יסוד (עיין לענין זה גם באמור בסעיף 16לתצהירו של העד אלימלך). מסקנתי היא שלא נדרשת ממהנדס חשמל כמו התובע, בתפקידיו השונים, פעילות גופנית מיוחדת ובוודאי שלא נדרש ממנו מאמץ מיוחד, ואפילו לא הליכה מוגברת. אין לי, אפוא, ספק שנכויותיו של התובע, כפי שתוארו לעיל, אין בהן כדי למנוע ממנו לעבוד כמהנדס, או כדי להגביל אותו בעבודתו.
.5למרות מסקנות אלה, ורק מחמת החשש שמא ייגרע מכושר ההשתכרות של התובע בעתיד, נראה לי שהוא זכאי לפיצוי, אך זאת על בסיס נכות פונקציונלית של % 10בלבד ולא על בסיס נכותו הרפואית.
לאור החילופים הרבים שהחליף התובע את מקומות עבודתו ואת סוגי עיסוקיו קשה מאוד לקבוע בסיס שעל פיו יחושבו ההפסדים. עוד ראוי לציין שמשכורתו של התובע היום עולה, ככל הידוע, על השתכרויותיו בעבר. החישוב עבור העבר ייערך, אפוא, על בסיס הפסד של מלוא משכורתו במשך כארבעה חודשים אחרי התאונה, ולאחר מכן על בסיס הפסד של כ- % 10ממשכורתו, שעמדה בשנת 1990- בממוצע ואחרי שיערוך להיום - על סך של כ -.500, 3ש"ח לחודש. החישוב עבור העתיד ייערך על בסיס משכורת משוערת, שבה מובאת בחשבון עליה בשכר, בסך של כ -.500, 4ש"ח, עד שימלאו לו 65שנים (לפי מקדם היוון של 241.99525).
הפיצוי הראוי עבור הנזק שאינו ממוני (כאב וסבל) יהיה מוגדל ביחס לשיעור הפיצוי הקבוע לכך לפי חוק פיצוי לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה - 1975וכן תובא בחשבון תוספת עבור ריבית.
.6בנסיבות הענין, כפי שהוכחו, לא מצאתי מקום לפסוק לתובע פיצוי עבור
הפסד פנסיה בעתיד, הוצאות ניידות ונסיעה מוגברות, ציוד רפואי או פיצוי לבני
משפחתו, ואני דוחה את תביעותיו בפריטים אלה.
.7 לפיכך זכאי התובע, לאחר שיערוך והוספת ריבית על חיובי העבר, לסכומים
הבאים, במעוגל ובקירוב:ב-
א) הפסדי השתכרות בעבר - -.000, 50ש"ח.
ב) הפסדי כושר השתכרות בעתיד - -.000, 110ש"ח.
ג) הנזק שאינו ממוני - -.000, 50ש"ח.



סך הכל - -.000, 210ש"ח.


שיעור של % 10מסכום הפיצויים ינוכה בגין אשם תורם, כפי שהסכימו ב"כ בעלי
הדין כאמור לעיל. כן ינוכו מסכום היתרה גימלאות המוסד לביטוח לאומי.
.8 לפיכך אני מחייב את הנתבעות, ביחד ולחוד, לשלם לתובע את יתרת הסכומים
דלעיל, בצירוף הוצאות המשפט ושכר טירחת עורך דין בשיעור % 20על סכום היתרה
ובצרוף מע"מ. סכום שלא ישולם במועדו יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. עורך דין נכות

  2. נכות בעיניים

  3. נכות תפקודית

  4. תאונת דרכים נכות

  5. תאונת דרכים אין נכות

  6. נכות גריאטרית

  7. 36% נכות רפואית

  8. נכות מחמת הספק

  9. סעיף 6ב נכות על פי דין

  10. אנצפלופתיה נכות

  11. מרפק טניס נכות

  12. נכות 100 אחוז תאונת דרכים

  13. תקנה 9 נכות מוסבת

  14. פיצוי על 1% נכות

  15. תביעה על נכות בתאונת עבודה

  16. מענק נכות מבטחים

  17. תביעה לנכות זמנית

  18. מהי נכות וסטיבולרית

  19. 5% נכות תאונת דרכים

  20. 45% נכות ביטוח לאומי

  21. ערעור על נכות זמנית

  22. תאונת דרכים 1% נכות

  23. מועד תחילת גמלת נכות

  24. תאונת דרכים 5% נכות

  25. תאונת דרכים 44% נכות

  26. תאונת דרכים 23% נכות

  27. ייחוס נכות לעבר רפואי

  28. תאונת דרכים 27% נכות

  29. תאונת דרכים 50% נכות

  30. תאונת דרכים ללא נכות

  31. תאונת דרכים 19% נכות

  32. נכות אורטופדית 2 אחוז

  33. נכות 15% בגין ליקוי שמיעה

  34. תביעה לתשלום מענק נכות

  35. הפסדי השתכרות 30% נכות

  36. הכרה בנכות נפשית בצבא

  37. חישוב מענק נכות מעבודה

  38. חישוב מענק נכות לעצמאי

  39. אסטמה נכות ביטוח לאומי

  40. פיצויים גבוהים ללא נכות

  41. נכות לפי סעיף 37(7)(ב)

  42. תביעה למענק נכות מעבודה

  43. 28% נכות בגין פגיעה בעבודה

  44. השפעת נכות על כושר עבודה

  45. תאונת דרכים נכות עיניים

  46. ערעור על 19% נכות מעבודה

  47. ערעור על דרגת נכות מעבודה

  48. ערעור על מועד תחילת הנכות

  49. הבאת ראיות לסתור דרגת נכות

  50. תאונת דרכים 65% נכות במל''ל

  51. פסוריאזיס נכות ביטוח לאומי

  52. גמלת נכות חברת מושב שיתופי

  53. ראיות לסתור נכות אורטופדית

  54. 25% נכות (לאחר הפעלת תקנה 15)

  55. התיישנות מיום התגבשות הנכות

  56. נכות בעקבות תאונה במילואים

  57. נכות מעבודה מצב רפואי קודם

  58. פיצויים לילד על נכות מתאונה

  59. השפעת נכות נפשית על התפקוד

  60. חישוב הבסיס לתשלום גמלת נכות

  61. חישוב נכות קודמת תאונת עבודה

  62. ערעור על 20% נכות רפואית זמנית

  63. נכות בגין "אלופציה טוטאלית"

  64. נכות תעסוקתית - ביטוח לאומי

  65. נכות שהיתה לנפגע מלפני התאונה

  66. הגבלה בתנועות הצוואר 10% נכות

  67. תאונת דרכים 52% נכות משוקללת

  68. פגיעה בכושר השתכרות ללא נכות

  69. נכות משוקללת 60% בתאונת דרכים

  70. איחור בהגשת תביעה לנכות מעבודה

  71. נכות פחות מ-9% לפני החוק החדש

  72. תאונת דרכים 50% נכות אורטופדית

  73. נכות לא מתאימה לרשימת הליקויים

  74. נכות 10%, לחץ שורשי וירידה בתחושה

  75. תגובה נפשית שנובעת מנכות גופנית

  76. נכות נפשית לילד עקב תאונת דרכים

  77. תאונת דרכים תאונת עבודה 10% נכות

  78. תאונת עבודה 10% נכות ביטוח לאומי

  79. נכות 3% בגין נכות נויורקוגניטיבית

  80. תאונת דרכים 10% נכות לאישה בת 82

  81. נכות נפשית 50 אחוז - תאונת דרכים

  82. תאונת דרכים תאונת עבודה 100% נכות

  83. ערעור על נכות נפשית בביטוח לאומי

  84. תאונת דרכים 20% נכות מביטוח לאומי

  85. פגיעות קשות בתאונת דרכים נכות 46%

  86. נכות בגב התחתון עקב שירות מילואים

  87. פיצויים למשפחת הרוג בתאונת דרכים – נכות נפשית

  88. נכות מלפני קום המדינה - ביטוח לאומי

  89. פיצוי על נכות זמנית עקב תאונת דרכים

  90. הוועדה קבעה למערער נכות זמנית בשיעור 35%

  91. אי הגשת תביעה לנכות בגין תאונת עבודה

  92. החזר כספי בגין הורדת נכות ביטוח לאומי

  93. קשר בין נכות רפואית לאבדן כושר עבודה

  94. נכות על פי דין לפני חקיקת חוק הפלת''ד

  95. 100% נכות מביטוח לאומי עקב תאונת דרכים

  96. אפילפסיה נכות ביטוח לאומי נפגעי עבודה

  97. ערעור על "הפיכת" נכות קבועה לנכות זמנית

  98. אובדן כושר עבודה 20% נכות בתאונת דרכים

  99. קביעת ועדה רפואית כי מדובר במצב ניווני קיים

  100. 5% נכות רפואית לפי סעיף ליקוי 34(ב)(1)-(2)

  101. חישוב אבדן זכויות סוציאליות בגין 10% נכות

  102. ערעור כי נכותו היציבה של המערער היא בשיעור 36%

  103. נכות 25% לפי פריט ליקוי 41(4)(ג) שבתוספת לתקנות

  104. שינוי דרגת נכות מותאמת רטרואקטיבי בביטוח לאומי

  105. נכות צמיתה בשיעור 10% לפי סעיף ליקוי 42(1)(ד)(I)

  106. נכות עקב נפילה במהלך קניות בסניף שופרסל בבאר שבע

  107. נכות רפואית 80% בגין קוואדרופלגיה בינונית – תאונת דרכים

  108. תאונת דרכים 15% נכות אורטופדית ו- 15% נכות נפשית

  109. נכות צמיתה בשיעור 5% לפי סעיף ליקוי 37(5)(א) במחצית

  110. ערעור על 10% נכות, בגין התאונה בכל הקשור בפגיעה הלבבית

  111. דרגת נכות יציבה בשיעור של 40% בגין סעיף ליקוי 9(1)(ג)(III)

  112. לתובעת נותרה נכות צמיתה בשיעור של 5% בגין שבר בעצם הבריח

  113. המל"ל העמיד את נכותו הצמיתה על 14.5% ושילם לו מענק נכות

  114. התייעצות עם וועדת הרשות בקביעת נכות מעל 20% על פי תקנה 15

  115. ערעור על החלטת ועדה אשר דחתה את הערעור וקבעה למערערת 100% נכות

  116. על פי ספר התקנות הפרעת חרדה עם סימנים בקשב וריכוז אמורים להעניק נכות

  117. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון