התחלת נסיעה לפני כניסת נוסע לרכב

כאשר הגיעו לצומת ישי נעצרה המכונית, נוסעיה ניגשו לקנות סיגריות ושאר מוצרים מדוכן נייד שחנה בצומת, ומשסיימו ובאו אל המכונית - החל הנתבע 1(הנהג) ליסוע בטרם נכנס התובע בכל גופו למכונית, רגלו נתפסה בגלגל הימיני-אחורי. הגלגל דרס את הרגל הימנית של התובע ושבר את קרסולו. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא התחלת נסיעה לפני כניסת נוסע לרכב: המחלוקת .1זוהי תובענה לפיצויו של התובע בגין נזק שנגרם לו, לטענתו, בתאונת דרכים. הנתבעת 2הכחישה, כי התובע נפגע בנסיבות המתוארות על ידו בכתב תביעתו וממילא הכחישה, כי המדובר בתאונת דרכים, ומכיוון שכך - היא, שביטחה את מכוניתו של הנתבע מס' 1מפני נזקי גוף - איננה חייבת בפיצויו של התובע. נוכח מחלוקת זו הוריתי על הפרדת הדיון, על מנת שתחילה אשמע ראיות ואכריע בשאלה, האם המדובר בתאונת דרכים אם לאו. גירסת התובע .2זו גירסת התובע, כפי שבאה מפי עדי התביעה: בשנת 1995עבד התובע כפועל (בתחום התפסנות) באתר בנייה כלשהו ביקנעם. ביום 9.4.95ביקש התובע מאחיו (הוא הנתבע 1, ולהלן נכנה אותו - הנתבע), המתגורר בכפר מגאר, כי יסור למקום עבודתו ביקנעם עם סיום יום העבודה, על מנת שיסיע אותו ועובדים אחרים שעבדו איתו מבני הכפר מגאר, מאחר ומכוניתו של הקבלן המעביד, שנהג להסיעם עד אז, נתקלקלה. אחי התובע נענה לבקשה, ובא והסיע את אחיו-התובע ואת חבריו מיקנעם לכפר מגאר. כאשר הגיעו לצומת ישי נעצרה המכונית, נוסעיה ניגשו לקנות סיגריות ושאר מוצרים מדוכן נייד שחנה בצומת, ומשסיימו ובאו אל המכונית - החל הנתבע 1(הנהג) ליסוע בטרם נכנס התובע בכל גופו למכונית, רגלו נתפסה בגלגל הימיני-אחורי. הגלגל דרס את הרגל הימנית של התובע ושבר את קרסולו. הדבר ארע בסביבות השעה 16:17-00:ו.03 התובע שהה במקום כשהוא פצוע משך זמן מה, עד כי הגיע אמבולנס לפנותו. משך אותו פרק זמן קיבל התובע טיפול ראשוני מאת בעל הדוכן, שלפי דבריו היה בשעתו חובש בצה"ל. התובע הובהל לבית החולים "העמק" בעפולה שם קיבל טיפול ראשוני, ומשם הועבר, לפי בקשתו, לבית החולים פוריה וטופל בקרסולו שנשבר על ידי השמתו בגבס. התובע אושפז בבית החולים פוריה מיום התאונה - 9.4.95ועד יום .13.4.95 דיון .3מטעם התביעה העיד התובע עצמו והעידו שניים נוספים שאותם הסיע הנתבע באותה נסיעה. הנתבע העיד אף הוא. הוא הוזמן להעיד מטעם ההגנה, ואולם הוכרז עד עויין, בשל סתירה בין דברים שאמר מחוץ לכתלי בית המשפט (לחוקר מטעם המל"ל) לבין עדותו בבית המשפט. עדי התביעה, כמו גם הנתבע, ציירו גירסה אחידה, בקוויה הכלליים, העיקריים, היא הגירסה שתוארה לעיל. לאחר ששמעתי את עדויותיהם של כל הארבעה, ולאחר שעיינתי עיין היטב בחומר הראיה שהביאו מלפניי ב"כ התביעה וההגנה, הגעתי לכלל מסקנה, כי גירסת התביעה אמת היא בעיקרה, וכי התובע נפגע על ידי כך, שהמכונית שהיתה נהוגה בידי אחיו, הנתבע, דרכה על רגלו, הכל כפי המתואר לעיל. .4הגעתי למסקנה זו, מאחר ועדויות התביעה ועדותו של הנתבע עשו עליי רושם מהימן, למרות חוסר התאמה מלא ומדוייק ביניהם, ואולי הודות לחוסר התאמה שכזה. תיאום מלא, עד דק, בין עדויות מטעם בעל דין פלוני אודות אירועים שארעו לפני שנים - יש בו כדי לעורר חשד, כי העדים תיאמו בינם לבין עצמם את עדויותיהם. חלוף הזמן מעמעם את זכרונם של העדים, והפרטים אותם זוכר עד פלוני שונים לעתים מאלו שאותם זוכר עד פלמוני. עם חלוף הזמן עשוי להתגלות פער בפרטים הנוגעים לזמנים בהם נוקבים עדים. עשוי להתגלות פער ביחס לפרטים אחרים, כגון מספרם של הנוגעים וזהותם (במקרה שלפנינו), מיקומם במכונית וכו'. הדברים הם אך טבעיים. .5בגירסת התובע תומך סיכום המחלה ת/ 2של בית החולים פוריה. בסיכום המחלה נאמר: זו היתה הגירסה שנתנו גם עדי התביעה בבית המשפט, בקווים כלליים. מסמך אוטנטי זה, שנערך מייד לאחר התאונה - משקל רב לו בעיניי. .6אף המסמך ת/3, תביעתו של התובע למל"ל, מחזק את גירסתו. המסמך תומך גם בגירסה, שהנתבע אסף את התובע מיקנעם. המסמך תומך גם בטענה, כי התובע הועבר תחילה לבית החולים העמק, ואחר כך הועבר לבי"ח העמק, כפי שהעיד התובע. .7גם המסמך ת/ 4תומך בגירסת התביעה. נאמר בו, כי כף רגלו הימנית של התובע נפגעה מגלגל רכב בשעה שחזר מן העבודה. .8ההגנה הגישה את הודעתו של התובע לחוקר מטעם הביטוח הלאומי (נ/1). אלא שמסמך זה תומך אף הוא בגירסת התובע כפי שנשמעה בבית המשפט, בקוויה העיקריים. .9חוקר מטעם הנתבעת 2הקליט שתי שיחות שניהל עם התובע. שיחות אלה מעלות בעיות מהותיות לכאורה בגירסת התביעה. הדברים שנאמרו באותן שיחות סותרים דברים שנאמרו על ידי העדים בבית המשפט: בשיחתו עם החוקר אמר התובע, כי הנסיעה נשוא התובענה שלפנינו לא היתה בדרך חזרה מן העבודה. הוא סיפר, כי יצא יחד עם אחיו-הנתבע ועם חבריו לטיול. דברים אלה סותרים את עדויות התביעה, לפיהן הנתבע אסף את אחיו-התובע ופועלים אחרים בסוף יום עבודה, ומשהגיעו לצומת ישי ארעה התאונה המתוארת. וסתירה אחרת נובעת מהכחשתו של התובע את היותם של הנוסעים האחרים חבריו, בעוד שמעדותו בפני החוקר עולה, כי מדובר בחברים שיצאו לטייל יחדיו. אין אני יכול ליתן הסבר מדוע ראה התובע לספר את שסיפר לחוקר מטעם חברת הביטוח אודות מטרת הנסיעה. אני מתרשם, כי התובע שיקר לאותו חוקר ביטוח, ואמר אמת בבית המשפט. הגירסה כפי שבאה בבית המשפט נתמכה בעדויות של עדים אחרים ובראיות נוספות, כפי שפרטתי לעיל. מכל מקום, השקר ששיקר התובע לחוקר הביטוח איננו מצדיק הענשתו, על ידי שלילת זכותו לפיצויים על פציעתו, אם זו אכן נגרמה בתאונת דרכים בנסיבות שתוארו על ידו. ואני סבור, כי הוא אכן נפגע בנסיבות אלה. .10ההגנה הגישה כראיה גם את הודעתו של הנתבע לביטוח הלאומי (נ5), ובה מתגלית סתירה נוספת. הוא מעיד בפני החוקר, כי נדבר עם אחיו-התובע להיפגש עימו בצומת ישי, בניגוד לעדותו בבית המשפט (ולשאר עדויות התביעה) כאילו אסף את אחיו וחבריו לעבודה ביקנעם. אינני מיחס חשיבות מכרעת לסתירה זו. אף עד זה שיקר תחילה לחוקר (הפעם לחוקר המל"ל), כפי שהודה באותה הודעה עצמה (ראה העמוד השני למסמך נ/5). הוא סבר, כי הדבר יזיק לאחיו ועל כן הכחיש כי אסף את אחיו מאתר העבודה ביקנעם ואמר כי אספו בצומת ישי. אגב שים לב לכך, כי יתר עדותו של הנתבע בפני חוקר המל"ל מחזקת את גירסת התביעה. .11גם המסמך נ/6, הודעתו של הנתבע למשטרה, תומכת בגירסת התביעה (בכפוף לסתירה העולה שוב, כי אסף את התובע בצומת ישי). סיכום .12מכל האמור לעיל אני קובע, כי התובע נפגע בעת שהחל עולה אל תוך המכונית בה נהג אחיו-הנתבע, רגלו הימנית נותרה מחוץ למכונית, הגלגל הימני-אחורי עלה עליה וגרם לשבר בקרסול. בנסיבות אלה - המדובר בתאונת דרכים כמשמעה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-.1975 שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורהרכב