זכאות גרושה להשלמת הכנסה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא זכאות גרושה להשלמת הכנסה:

.1התובעת הגישה לנתבע, ביום 29/7/93, תביעה לתשלום קיצבת הבטחת הכנסה
(נ/3) אך הנתבע דחה את התביעה במכתבו לתובעת מיום 10/11/93, לגבי התקופה שמיום 1/6/93, בטענה שהתובעת מנהלת משק בית משותף עם אבי-ילדיה, וזכאותה מותנית בזכאות בן-זוגה לפי סעיף 1(1) לחוק הבטחת הכנסה. עקב כך גם החל הנתבע לנכות מקיצבותיה של התובעת, סכומים לכיסוי קיצבות הבטחת הכנסה ששולמו.
.2תובענה זו הוגשה כנגד דחייתה של התביעה במכתב מיום .10/11/93
בכתב התביעה טענה התובעת כי התגרשה מבעלה 9חודשים טרם הגשת התביעה, כי זמן קצר לאחר הגירושין ירד בעלה לשעבר לרוסיה, כי לאחר מכן שב לישראל כדי לנסות להרוויח כסף ולרדת לצמיתות לרוסיה וכי מאחר שלא היה לו כסף לשכור דירה, הוא התגורר זמנית אצל התובעת. בנוסף לכך טענה התובעת כי בזמן שבעלה לשעבר התגורר אצלה, בא חוקר מביטוח לאומי והסבירו לו את הכל.
.3הנתבע הגיש כתב הגנה וזו חזר על הטענה שהועלתה במכתב הדחיה, כלומר שזכאותה של התובעת מותנית בזכאות בן-זוגה, לאור העובדה שניהלה עמו משק בית משותף.
.4ביום 1/12/94שמעתי את עדויותיהם של התובעת ושל חוקר הנתבע, ואף הוגשו
מסמכים כראיות לתיק.
אלה העובדות אותן ניתן לקבוע על יסוד הראיות שבתיק:ב
.5התובעת היתה נשואה למר לב פיקוס, שהוא אבי שני ילדיה (בת ובן). התובעת ובעלה לשעבר נפרדו עוד בארץ הולדתם, בברית המועצות. מר לב פיקוס עלה ארצה ביום 15/4/90, בנפרד מהתובעת ומילדיהם, ומספר ימים לאחריו, ביום 19/4/90, עלתה התובעת ארצה יחד עם ילדיה, בלא שנוצר קשר בינה לבין מר לב פיקוס. עם בואה של התובעת ארצה, לא ידעה התובעת היכן מתגורר בעלה.
.6כחודשיים לאחר עלייתם ארצה, נפגשה התובעת, במקרה, בשוק, עם בעלה אשר סיפר לה כי הוא מתגורר במרכז קליטה. זמן לא רב לאחר מכן, עבר מר לב פיקוס להתגורר עם שאר בני משפחתו, בדירה שהושכרה להם על ידי עמידר. החיים המשותפים המחודשים לא עלו יפה; מר לב פיקוס שתה לשכרה, התנהג באלימות כלפי התובעת וכלפי החפצים בביתם, ועקב כך התלוננה עליו התובעת במשטרה. התובעת לא רצתה בהמשך המגורים המשותפים עם בעלה, אך הוא איים עליה שאם לא תסכים לכך שיתגורר בבית, הוא ימכור את רהיטיה ואת המקרר, התובעת נכנעה לאיומים ובני הזוג המשיכו להתגורר ביחד.
.7ביום 9/5/93, התגרשו בני הזוג פיקוס.
.8גם לאחר הגירושין המשיך מר לב פיקוס להתגורר יחד עם התובעת, אלא שעתה
הוא חילק את מקום מגוריו בין דירתה של התובעת לבין דירה של חברו של מר פיקוס.
בימים שבהם התגורר עם התובעת, הוא כיבס את בגדיו במכונת הכביסה של התובעת וגיהץ את בגדיו. מר פיקוס לא שילם לתובעת כסף ולא תמך בה באותה עת. את מזונו הוא קנה בעצמו מכספו (דמי אבטלה).
עם זאת, השתתף מר פיקוס בשליש מהוצאות הבית, אשר נחלקו שווה בשווה בין
התובעת, מר לב פיקוס ובנם הבגיר.
לעומת זאת, מר פיקוס לא השתתף בהוצאות מחייתה של הבת (שהייתה אז קטינה),
למעט קניית נעליים, פעם אחת.
בענין כמות הימים שבהם שהה אצל חברו לעומת הימים שבהם שהה בדירת התובעת, העידה התובעת כי לרוב היה אצל חברו ורק לפעמים היה בדירתה, אך בהודעתה לחוקר הנתבע (נ/1) נרשם מפיה להיפך, כי לרוב היה אצל התובעת ורק לפעמים אצל החבר.
נראה לי שיש להעדיף את הרשום מפי התובעת בנ/ 1על פני עדותה בבית הדין,
ולפיכך אני קובע כי בתקופה שלאחר גירושיה של התובעת, ביום 9/5/93ועד לנסיעתו לחו"ל, ביום 25/5/93, היה מר לב פיקוס לרוב בדירתה של התובעת ורק במיעוט הימים שהה אצל חברו.
.9כאמור לעיל, ביום 25/5/93נסע מר לב פיקוס לרוסיה. מטרתו היתה לרדת מן הארץ, אלא, שככל הנראה, לא היו לו די אמצעי מחייה ברוסיה ולפיכך, החליט לשוב לארץ ולצבור עוד כסף עד שיספיק לו כדי להתבסס ברוסיה. על כן, שב מר פיקוס ארצה ביום .30/6/93
.10לאחר שובו לארץ, הבטיח מר פיקוס לתובעת כי בכוונתו לרדת מהארץ
לצמיתות, לאחר שיצליח לצבור די כסף, ולפיכך נעתרה לבקשתו כי יתגורר אצלה. באותה עת, דרשה התובעת מבעלה לשעבר כי ישלם לה עבור מגוריו בדירתה, אך הוא סירב.
.11מר לב פיקוס השתמש בדמי האבטלה שקיבל לצרכים הבאים:ו תשלום לחבר שאצלו התגורר לפעמים, קניית כרטיסי טיסה, צבירת כסף (-.000, 5ש"ח) לשם הבאתו לרוסיה, וקניית אורגן בסך -.500, 4ש"ח, לשם ייצואו לרוסיה.
.12בכל העת שהתגורר מר פיקוס בדירתה של התובעת הם לא התגוררו באותו חדר, אלא בחדרים נפרדים.
.13ביום 1/2/94יצא מר לב פיקוס את הארץ לשם ירידה לצמיתות מהארץ, וכפי
הנראה - אכן לא שב.
האם התובעת ובעלה לשעבר היו "בני זוג" ומתי?
.14סעיף 4לחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א- 1981(להלן:נ "החוק"), קובע שהזכאות
לגימלה של כל אחד מבני זוג מותנית בכך שמתקיימים גם בבן זוגו תנאי הזכאות,
למעט אם נקבע אחרת בתקנות. תקנה 7לתקנות הבטחת הכנסה, התשמ"ב- 1982(להלן:ב "התקנות") מפרטת את היוצאים מהכלל, כלומר, את המקרים בהם זכאותו של כל אחד מבני הזוג לא תהיה מותנית בזכאותו של בן זוגו. סעיף 1לחוק מגדיר שבני זוג אינם דווקא מי שנשואים זה לזה אם הם חיים חיי משפחה במשק בית משותף אם יש להם ילד משותף או אם אחד מהם קיבל תוספת תלויים בעד משנהו לפי חוק הביטוח הלאומי.
.15לאור האמור בסעיף 14לעיל, ומאחר שהתובעת לא הוכיחה שגם בבעלה לשעבר, מר לב פיקוס, התקיימו תנאי זכאות להבטחת הכנסה בתקופה השנויה במחלוקת (מיוני עד נובמבר 1993), יהיה גורלה של התובענה תלוי בשאלה האם בתקופה זו היו התובעת ובעלה לשעבר משום "בני זוג" ואם כן - האם נכנסו לאחד החריגים המנויים בתקנה 7לתקנות.
.16דעתי היא שעל פי הראיות שבתיק לא הוברר כלל כי התובעת ובעלה לשעבר ענו, בתקופה השנויה במחלוקת, על הגדרת "בני זוג" שבסעיף 1לחוק. להלן אסביר את דעתי.
.17אין מחלוקת שבתקופה הרלוונטית לתביעה, התובעת ובעלה לשעבר כבר לא היו נשואים (הם התגרשו ביום 9/5/93) ואין מחלוקת שיש להם ילדים משותפים. לפיכך, כדי לבחון אם התקיימה בהם ההרחבה של ההגדרה האמורה בסעיף 1לחוק, יהיה צריך לקבוע, קיומם המצטבר של שני תנאים:ו שהתובעת ובעלה לשעבר חיו חיי משפחה, וכן שחיים אלה היו במשק בית משותף.
מהעובדות שפורטו לעיל, לא עלה שהתובעת ובעלה לשעבר חיו חיי משפחה. אמנם, המינוח "חיי משפחה" אינו בהכרח קיומם של חיי אישות (התובעת לא נשאלה ולא העידה על קיומם או אי-קיומם של חיי אישות) אולם יש לפרש אותו פירוש סביר, המתאים למטרתו של החוק. מטרת המחוקק בהגדרה המרחיבה שבסעיף 1לחוק היתה להשוות את ההתייחסות בין בני זוג החיים יחדיו, בין אם הם נשואים ובין אם אינם נשואים. העובדות שפורטו לעיל, אינן יכולות, לדעתי, להצביע על קיומם של "חיי משפחה". כזכור, התובעת ובעלה לשעבר התגוררו בחדרים נפרדים, מר פיקוס קנה לעצמו את מזונותיו, טיפל בנפרד בבגדיו (כביסה וגיהוץ), ולא נשא בהוצאות מחייתה של בתו הקטינה.
יתרה מכך, החיים תחת קורת גג אחת לא היו פרי רצון משותף של התובעת ושל מר פיקוס, אלא, בתחילה, תוצאה של איומיו על מכירת הרהיטים והמקרר ולאחר חזרתו מחו"ל - תוצאת הבטחתו שהמגורים בדירה יביאו לעזיבתו את הארץ לצמיתות.
פירוש סביר ותכליתי של המונח "חיי משפחה" אינו יכול לכלול מגורים תחת קורת גג אחת בשל איומים, תוך כדי אלימות, ואף אינו כולל מגורים כאלה הנובעים מהרצון לסייע בעזיבת אחד מבני הזוג לצמיתות.
לפיכך, יש לקבוע כי בין התובעת ובין בעלה לשעבר לא התקיימו "חיי משפחה" בתקופה השנויה במחלוקת (שבחלקה מר פיקוס לא היה כלל בארץ), כך שאין הם עונים על הגדרת "בני זוג" שבסעיף 1לחוק וזכאותה של התובעת להבטחת הכנסה לא היתה מותנית בזכאותו של בעלה לשעבר.
.18למעלה מן הנדרש, אעיר כאן שאף אם לא הייתי קובע שלא היו כאן "חיי משפחה", לא הייתי משנה את התוצאה, שכן לדעתי גם "משק בית משותף" לא היה כאן. העובדה שמר פיקוס שילם, טרם נסיעתו הראשונה לחו"ל, שליש מהוצאות הבית, אף אם היתה יכולה ללמד על משק בית משותף בתקופה זו (ואיני בטוח בכך, כי ה"שיתוף" בין בני הזוג נעשה בדרך כלל ע"י נשיאה בהוצאות שווה בשווה ולא בשיתופו של הבן), הרי ששיתוף זה היה טרם התקופה השנויה במחלוקת. ביום 1/6/93(המועד שממנו הופסקה הקיצבה) היה מר פיקוס כבר מספר ימים בחו"ל ולא השתתף בהוצאות הבית כלל. לאחר חזרתו של מר פיקוס, כבר לא היה שיתוף כזה בהוצאות, אלא מר פיקוס השתמש בכספיו לצרכי נסיעתו העתידית לחו"ל.
ברור שמגורים תחת קורת גג אחת, לכשעצמם, אין בהם כדי ללמד על קיום "משק בית משותף" (וראו לענים זה אף את השימוש בשני המונחים גם יחד, באי-הקבלה ביניהם, בתקנה 7לתקנות).

.19לאור כל האמור לעיל, אני מקבל את התביעה וקובע שהתובעת ובעלה לשעבר לא היו, בחודשים שמיוני 1993ועד נובמבר 1993בגדר "בני זוג", ולפיכך, לא היתה זכאותה של התובעת להבטחת הכנסה מותנית בזכאותו של בעלה לשעבר. מאחר שזו היתה הסיבה לדחיית תביעתה בחודשים אלה, על הנתבע לשלם לתובעת הבטחת הכנסה לכל החודשים השנויים במחלוקת.
.20על הנתבע לשלם לתובעת גם את הוצאות המשפט בסך -. 300ש"ח, אשר אם לא ישולמו עד ליום 15/5/95, יישאו הפרשי הצמדה וריבית, מיום 16/5/95ועד התשלום בפועל.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הפחתת הבטחת הכנסה

  2. ביטול השלמת הכנסה

  3. הגדלת השלמת הכנסה

  4. קיצוץ הבטחת הכנסה

  5. התיישנות הבטחת הכנסה

  6. עורך דין הבטחת הכנסה

  7. הבטחת הכנסה לימודים

  8. השלמת הכנסה לבעלי רכב

  9. הבטחת הכנסה לעובד מנזר

  10. מכתב דחיה השלמת הכנסה

  11. הבטחת הכנסה קבלת ירושה

  12. הבטחת הכנסה לסטודנטים

  13. השלמת הכנסה לחודש אחד

  14. זכאות לגמלת הבטחת הכנסה

  15. הבטחת הכנסה לאחר גיל 60

  16. הבטחת הכנסה לתושבת חוץ

  17. זכאות גרושה להשלמת הכנסה

  18. הבטחת הכנסה אם חד הורית

  19. הכנסה מירושה הבטחת הכנסה

  20. סעיף 19 לחוק הבטחת הכנסה

  21. רכב גרוטאה - הבטחת הכנסה

  22. הבטחת הכנסה - הכנסה מנכס

  23. הכנסה מנכס - הבטחת הכנסה

  24. בעלות על רכב הבטחת הכנסה

  25. הבטחת הכנסה משק בית משותף

  26. הכנסה מנכס - השלמת הכנסה

  27. הבטחת הכנסה למי שטס לחו"ל

  28. אב חד הורי - הבטחת הכנסה

  29. הכנסה לא חוקית הבטחת הכנסה

  30. קצבת הבטחת הכנסה לבעלי רכב

  31. הפסקת תשלום גמלת הבטחת הכנסה

  32. הבטחת הכנסה - עזרה מהמשפחה

  33. הכנסה ממזונות - הבטחת הכנסה

  34. בעלות על מכונית הבטחת הכנסה

  35. הבטחת הכנסה עולה מארגנטינה

  36. בעלות על מכונית השלמת הכנסה

  37. הבטחת הכנסה בן זוג לא ישראלי

  38. מגורים עם הגרושה הבטחת הכנסה

  39. רכב להסעת ההורים הבטחת הכנסה

  40. שאלת קיומו של משק בית משותף

  41. הבטחת הכנסה לגרושה עם 5 ילדים

  42. הבטחת הכנסה לעובד במשרה חלקית

  43. הבטחת הכנסה הכנסות ממשק חקלאי

  44. חישוב הבטחת הכנסה זכויות בניה

  45. הבטחת הכנסה לחסר בית - הומלס

  46. הכנסה משכר דירה - הבטחת הכנסה

  47. איסור לנהוג ברכב - הבטחת הכנסה

  48. גירושים פיקטיביים הבטחת הכנסה

  49. הבטחת הכנסה רכב בבעלות משותפת

  50. שלילת הבטחת הכנסה לאם חד הורית

  51. לימודים של האישה - הבטחת הכנסה

  52. השלמת הכנסה מביטוח לאומי לגרושה

  53. הבטחת הכנסה לגרוש שמשלם מזונות

  54. שימוש במכונית שלילת השלמת הכנסה

  55. הבטחת הכנסה בני זוג שגרים ביחד

  56. שלילת הבטחת הכנסה לשוהים בחו''ל

  57. ניהול חיים משותפים - הבטחת הכנסה

  58. אי הצהרה על נכסים - השלמת הכנסה

  59. מסמכים חסרים בתביעת הבטחת הכנסה

  60. רכב על שם אדם שמקבל הבטחת הכנסה

  61. הכנסות מדמי שכירות - השלמת הכנסה

  62. סיוע בשכר דירה למקבלי הבטחת הכנסה

  63. משכורת מעבודה למקבלי הבטחת הכנסה

  64. השלמת הכנסה אם חד הורית בשכר נמוך

  65. הכנסות משיעורי נגינה – הבטחת הכנסה

  66. שלילת גמלת הבטחת הכנסה רטרואקטיבית

  67. תביעה נגד ביטוח לאומי השלמת הכנסה

  68. טיפול בבן משפחה חולה - הבטחת הכנסה

  69. הבטחת הכנסה - מגורים בנפרד מבן זוג

  70. הגדלת מזונות עקב שלילת הבטחת הכנסה

  71. קצבת נכות מעבודה למקבלי הבטחת הכנסה

  72. הבטחת הכנסה לאישה שגרה עם בעלה לשעבר

  73. הגדרת ''בני זוג'' לצורך הבטחת הכנסה

  74. רציפות תושבות תנאי זכאות להבטחת הכנסה

  75. הבטחת הכנסה - תמיכה כלכלית של בן זוג

  76. הכנסה ממשכורת של הילדים - הבטחת הכנסה

  77. הבטחת הכנסה לגרושה שעובדת 4 שעות ביום

  78. אי הודעה על הפסקת עבודה - השלמת הכנסה

  79. הכשרה מקצועית לשכת התעסוקה הבטחת הכנסה

  80. הבטחת הכנסה - הכנסה ממקרקעין - בן נכה

  81. שלילת הבטחת הכנסה עקב אי התייצבות בלשכה

  82. דחיית הבטחת הכנסה בגלל חקירת ביטוח לאומי

  83. אי התייצבות בלשכת התעסוקה - השלמת הכנסה

  84. שלילת הבטחת הכנסה בגלל הפקדות לחשבון בנק

  85. העברת בעלות רכב על שם האמא - הבטחת הכנסה

  86. אישור הגשת תביעת מזונות לצרכי הבטחת הכנסה

  87. קביעת בעלות בקרקע לעניין הזכאות לפי חוק הבטחת הכנסה

  88. הגשת תביעה להבטחת הכנסה ע''י בני זוג בנפרד

  89. דחיית תביעה להבטחת הכנסה בגלל אי שיתוף פעולה

  90. הפסקת תשלום הבטחת הכנסה בגלל מגורים עם בן זוג

  91. התייצבות בלשכת התעסוקה כתנאי לקבלת הבטחת הכנסה

  92. שלילת הבטחת הכנסה עקב העברת בעלות בנכס ללא תמורה

  93. אי יכולת לשלם שכירות בגלל הפסקת תשלום הבטחת הכנסה

  94. מסירת כתובת שגויה לביטוח לאומי - שלילת הבטחת הכנסה

  95. 1.9.12 הוא התאריך הקובע לביטול סעיף 9א' לחוק הבטחת הכנסה

  96. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון