קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא זכאות לדמי לידה - יחסי עוסק מעסיק: .1 לפני תביעה לדמי לידה לפי חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) תשנ"ה- 1995(להלן - החוק). .2 תביעת התובעת נדחתה על ידי הנתבע בטענה כי לא נתקיימו יחסי עובד ומעביד בין התובעת לבין חב' שוקר בניה וסלילה בע"מ, ולפיכך לא היתה התובעת מבוטחת כעובדת לצורך קבלת דמי לידה. לחילופין - טען הנתבע כי התובעת עבדה שלא במשק ביתה בתוך הזמן שבעדו משתלמים דמי לידה, ודין תביעתה להידחות. .3 התובעת העידה כי עבדה בחב' שוקר בניה וסלילה בע"מ (להלן - החברה). התובעת עצמה היא בעלת שליטה ובעלת מניות בחברה ביחד עם בעלה. חברה זו נותנת שירותי טרקטורים, מוניטור ובניה וקיימת בערך חמש שנים עוד לפני שהתובעת ובעלה נישאו. .4 לאחר שנישאה התובעת בינואר 95', החלה לעזור לבעלה ולטענתה - עשתה דברים מעבר למה שעושה פקידה. התובעת טענה כי אספה חומר לרואה חשבון כמו: חשבוניות וצ'קים, עשתה תלושי משכורת לעובדים, חישבה את הטופס החודשי והשעות הנוספות. התובעת היתה הולכת לבנקים ולסוכן הביטוח. עבודתה של התובעת בוצעה מתוך הבית, ולא היה לה משרד כלשהו גם בתוך ביתה. .5 מעדות התובעת עולה כי לא נתקיימו בינה לבין החברה יחסי עובד ומעביד. התובעת סייעה לבעלה ללא תמורה מאז שנישאו, וביצעה את אותה עבודה שביצעה לאחר מכן כאשר החליטו היא ובעלה כי תיחשב כ"עובדת". מהעדות עולה כי כאשר נודע לתובעת שהיא בהריון החליטה לקבל תלושי משכורת, ולשלם דמי ביטוח, במטרה לזכות בדמי לידה. לאחר הלידה, המשיכה התובעת לבצע את אותה עבודה (פרט ליציאה לשטח) ללא תמורה. .6 כבר נפסק כי "בראש ובראשונה, עת באים להסיק את המסקנות, יש להיות מודעים לכך כי ביסודם שליחסי עובד מעביד מונחת 'התקשרות חוזית היוצרת רקמה הדדית של חובות וזכויות' (דב"ע מה/51- 0המוסד לביטוח לאומי נ' איילה שרון פד"ע טז' 409), עת 'המטרה העיקרית של ההתקשרות צריכה להיות ביצוע עבודה (צ. בר ניב דיני עבודה - ב'סדרי שלטון ומשפט' (יחדיו תשל"א) 493 489) כמטרה בפני עצמה, ולא תוצאה נילווית להשגת מטרה' (דב"ע לד/60- 3עזבון בלה ורי נ' "לאורווי" בע"מ פד"ע ו' 10). ויש לזכור כי 'היסוד ליחסי עובד - מעביד הוא התחייבות וחובה אישית ולא התחייבותה של 'פירמה' או שותפו" (דב"ע מה/82- 3יצחק הרשליקוביץ נ' פזגז חברה לשיווק בע"מ פד"ע יז' 97)". .7 עוד נפסק כי "בקביעה אם קיימים יחסי עובד מעביד 'יש לייחס משקל רב לכוונת הצדדים, היינו, לכוונתם להתקשרות בדין, אך צריך שלאותה כוונה יינתן ביטוי, ועל כוונת הצדדים - שני הצדדים - יש ללמוד מביטויים חיצוניים שניתנו. אחד הביטויים המובהקים לאותה כוונה היא התמורה, כי בין שהתמורה חיונית לקיומו של חוזה ובין לא - קיום תמורה מצביע על רצון הצדדים ליצור יחסים חוזיים" (דב"ע לט/112- 3שמואל זבורובסקי נ' אגודת בית הכנסת הגדול ע"י גיבורי ישראל פד"ע יא' 309; דב"ע נא5- 2ויליס ורהייס נ' פייבר שמואלי פד"ע כג' 133; דב"ע נא/6- 0דורית שוורץ נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע כג' 202)". .8 התובעת סייעה לבעלה במסגרת "עזרה משפחתית", ורק כאשר נודע לה שהיא בהריון החליטה להוציא תלושי משכורת ולשלם דמי ביטוח. כעולה מהתביעה לדמי לידה (מוצג נ/1) אישר המעביד כי התובעת עבדה אצלו בין התאריכים 21.9.95ועד 24.5.96, כלומר - שמונה חודשים, ונראה כי תקופה זו נועדה לצורך צבירת תקופת אכשרה מינימלית לקבלת דמי לידה. .9 כבר נפסק כי "כאשר הצדדים ליחסי העבודה הם קרובי משפחה, יש מקום לבחון בקפידת יתר את טיב היחסים שנוצרו. האם היו אלה יחסים וולונטריים, התנדבותיים, או שנקשר קשר חוזי להסדרת מערכת זכויותיו של העובד. יש לתת את הדעת, בין היתר, גם לסימני היכר כגון: מסגרת שעות העבודה, השכר ששולם האם היה ריאלי או סמלי וכד'". (ראה דיון מח/141- 0חנה גלנדאור נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע כ' ע' 98וכן גם דב"ע לג/108- 0המוסד לביטוח לאומי - כץ , פד"ע ה' 31). .10עוד נפסק כי במקרים כאלה רשאי המוסד לבדוק בקפדנות יתר את חלקו של בן המשפחה בעסק שבו בנה מחזיק מחצית המניות ומנהל, היינו - האם המערערת עסקה בחנות במסגרת יחסי עובד-מעביד על סמך חוזה עבודה או כעזרה משפחתית (ראה דב"ע נא/6- 0שוורץ - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כ"ג 202; דב"ע נד/13- 02מקמילן המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם; דב"ע נד/101- 0בראל - המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם). .11התובעת קיבלה משכורת לפי מצבה הכלכלי של החברה: כאשר היה מצבה טוב יותר, משכו היא ובעלה משכורת, וכאשר היה המצב גרוע לא משכו משכורת. בעמ' 5לפרוטוקול העידה התובעת כי משכה בבת אחת סכום גדול של כמה משכורות, ולא משכה משכורת כל חודש. .12התובעת לא יכלה להמציא לחוקר המוסד (חקירה נ/2) מסמכים המעידים על משיכות משכורת בפועל. מהחקירה והעדות עולה כי משכורת בעלה פוצלה, וממנה נגזרה משכורתה של התובעת. כעולה מהחקירה נ/ 2לא היו לתובעת שעות עבודה קבועות ומוגדרות והיא ביצעה אותם במשך היום תוך כדי שהותה בבית. תנאי עבודה אלה אינם דומים לתנאי עבודה של עובד רגיל, ויש בהם לתמוך בטענת הנתבע כי עיסוקה של התובעת היה בגדר עזרה משפחתית. .13מעדות התובעת עולה כי גם בחופשת הלידה המשיכה לבצע את אותה עבודה ללא תמורה. לפי עדות התובעת, לאחר הלידה היא החלה לעבוד בחנות נעליים, כדי לצאת מהבית. התובעת טענה כי היקף העבודה בחברה ירד והיה חבל שתשב סתם בבית. בתקופת חופשת הלידה המשיכה לבצע את רוב העבודה עבור החברה מהבית, פרט ליציאה לשטח. .14לטענת התובעת, היא ובעלה מעסיקים היום פקידה בשם רונית בן הרוש שהיא גם קרובת משפחה. הפקידה נלקחה לעבודה כדי לעזור לתובעת במשך שלוש או ארבע שעות ביום, ושכרה הוא 200, 1ש"ח לחודש. יש לציין כי בטופס התביעה לדמי לידה נרשם כי שכרה של התובעת במאי 96' היה 000, 3ש"ח, בשל ביצוע עבודה דומה לעבודתה של הפקידה. .15עוד יצויין כי חלה עליה בלתי מוסברת בשכרה של התובעת: בעוד שבחודש ינואר 96' השתכרה 677, 2ש"ח, עלה שכרה החל מפברואר 96' ל- 000, 3ש"ח. עליה זו הינה מעבר לתוספות היוקר ששולמו באותה עת, ולתובעת לא היה הסבר לגביה. .16גם אילו קבעתי כי התובעת היתה מבוטחת כ"עובדת" במשך אותם חודשים, הרי יש לשלול את דמי הלידה שלה על פי ס' 56לחוק: התובעת העידה במפורש כי גם בתקופת חופשת הלידה המשיכה לעשות את כל העבודה בבית, הכינה מסמכים לרואה החשבון, וצ'קים לספקים. שלחה והחזירה פקסים וסיפקה אינפורמציה ללקוחות. .17מכל הטעמים דלעיל אני קובעת כי התובעת אינה זכאית לדמי לידה. התביעה - נדחית. אין צו להוצאות.לידהדמי לידה