קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא זכויות נכדים של דייר מוגן: השופט דוד בר-אופיר: ההליכים בבית משפט השלום .1בית משפט השלום (השופט הרן פינשטיין) דחה את תביעתו של המערער (מינהל מקרקעי ישראל) לפינויים ולסילוק ידם של המשיבים מנכס מקרקעין שבבעלות המערער. בכתב התביעה שהוגש על ידי המערער נטען כי הושכרה דירה בת 2וחצי חדרים למנוח ז"ל שהוא סבם של המשיבים. לאחר פטירתו תפסו המשיבים חזקה בדירה ובמקרקעין שמסביבה. עוד נטען כי המשיבים בנו על המקרקעין שלא כדין, סככות וכן מבנה נוסף שהוכשר למגורים. התביעה נדחתה ועל כך הוגש ערעור שהונח בפנינו. .2בפסק הדין נקבע כי המשיבים גרו עם סבם במשך שנים רבות לפני פטירתו, ואין מחלוקת על כך כי הסב עצמו היה דייר מוגן בנכס נשוא הדיון על פי חוזה שכירות שנכרת בינו לבין חברת עמידר ביום 4.1.1963(מוצג ת/4). בית משפט קמא הציג שלש שאלות שעמדו בבסיס הדיון: א. האם הנתבעים (המשיבים בענייננו) ירשו את זכויותיו של המנוח כדייר מוגן בצריף נושא ההסכם ת/4? ב. בהנחה שהתשובה חיובית, על אלו מבנים חלה הגנת החוק? ג. האם הפרו המשיבים או מישהו מהם את ההסכם או את הוראות החוק, ועל כן זכאי המערער לפסק דין פינוי נגד המשיבים. על השאלה הראשונה ניתנה תשובה חיובית, והשופט הנכבד קבע כי המשיבים הפכו לדיירים מוגנים במושכר לפי סעיף 20(ב) לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב] תשל"ב-.1972 באשר לשאלה השניה קבע בית המשפט כי מדובר בשלושה מבנים המכונים: בית ערבי, מחסן ורפת. אמנם החוזה ת/ 4מתייחס לדירה של 2וחצי חדרים בלבד, אך על פי העדויות החזיק המנוח בפועל גם במחסן הסמוך וגם ברפת הסמוכה. על פי דעתו של שופט קמא הנכבד משתרעת הדיירות המוגנת על שלושת המבנים האמורים כמיקשה אחת, וכל ניסיון להפריד ביניהם יהיה מלאכותי ובלתי מציאותי. בית משפט קמא נתן תשובה שלילית לשאלה השלישית והיא: האם הפרו הנתבעים את הסכם השכירות עם המשיבים. לפי קביעתו של בית המשפט אין ראיה לגבי ביצוע שינויים במבנים או לגבי בניה חיצונית או נוספת כלשהי, ומשום כך אין בידיו לקבוע כי המשיבים הפרו את ההסכם עם התובע על ידי בניה ללא רשות. .3בסיום פסק הדין דן בית משפט קמא גם בשאלה האם נתקיימה עילת פינוי לפי סעיף 131(8) לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב] ודחה את התביעה לפי עילה זו. בא כוחו הנכבד של המערער, עו"ד עמיר פיס, לא טען דבר בערעורו לגבי עילה זו, וגם אני לא אתייחס אליה בפסק דין זה. המשיבים כדיירים מוגנים .4דעתי היא כי בדין קבע בית משפט קמא שהמשיבים הפכו לדיירים מוגנים במושכר מכח סעיף 20(ב) לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב] לאחר שסבם הלך לעולמו. אולם אינני מסכים לקביעתו של השופט הנכבד באשר לתחומו והיקפו של המושכר. אנו חיים על פי הסכם השכירות ושם נקבע תיאור המושכר (סעיף 2): "דירה מסוג א' בת שניים וחצי חדרים, חדר מטבח, חדר כניסה, מטבח, חדר נוחיות בפנים, מחסן ומרפסת פתוחה". (נראה כי המונח "מטבח" מופיע פעמיים בתיאור המושכר)? אלה תחומי המושכר בו הוקנו למנוח זכויות שכירות, והוא לא היה רשאי ליטול לעצמו זכויות נוספות בקרקע שליד המושכר או בכל מבנה שהיה קיים עליו. בוודאי שאסור היה לו להוסיף כל מבנה למושכר או לשנות מבנה שנכלל במושכר ללא היתר בכתב מטעם חברת עמידר, כאמור בסעיף 5(ד) לחוזה השכירות. .5התוצאה הנובעת מדברים מדברים אלה היא שזכותם של המשיבים שבאו למושכר מכוחו של סבם מתייחסת אך ורק לדירה שנמצאת במה שכונה בפי הצדדים "הבית הערבי" ו"הרפת" אשר משמשת כמחסן. כלומר: לאותם נכסים אשר נכללים במפורש בחוזה השכירות. אין למשיבים כל זכות במגרש שליד המושכר או במבנה הנוסף המכונה "הצריף" וממש מקום מגורים לאשר חלפון. על כורחך אתה אומר כי אין המשיבים רשאים להחזיק במגרש ובצריף הנוסף ולעשות בהם שישמוש כלשהו. האם הופר הסכם השכירות? .6כזכור, קבע בית משפט קמא כי המשיבים לא הפרו את ההסכם ואת הוראות החוק. חומר הראיות שהונח בפני שופט קמא טופח לקביעה זו על פניה. אולם המשיב יוסף חלפון מעיד ואומר כי אחיו אשר (המשיב 2) גר במחסן והתקין בו חלון, שיש, ברזים, והוא (אשר) שיפץ את המבנה והכשיר אותו למגורים. אותו מבנה שופץ כאשר אשר היה בצבא בשנים 79- .78החשמל והמים מסופקים מהמבנה שבו מתגורר יוסף. העד ממשיך ואומר: "לא קיבלנו כל היתר שבו גר אשר ולמגוריו". (עמ' 6לפרוטוקול). בדברים שאמר העד חסרה ככל הנראה המילה "למבנה", וברור שיש כאן הודאה בכך שאשר מתגורר במבנה ללא היתר. המבנה של אשר הפך לחדר מטבח, מקלחת ועוד חדר. אשר התקין מחיצות באותו מבנה, ולפני כן היה זה מבנה בלי מחיצות (עמ' 6לפרוטוקול). .7אשר חלפון העיד גם הוא ואמר: "כשעברתי לגור בשטח היה הבית הערבי, המחסן המזרחי שנקרא רפת והצריפון שאני גר בו. חוץ משיפוצים פנימיים לא הגדילו אף אחד מהמבנים הקיימים --- עברתי לגור בצריף כשהייתי בן 19- .18הצריף בשטח 35מ"ר. הכשרתי את הצריף למגורים, כיום יש בצריף מקלחת ושירותים, קרמיקה, מטבחון, ואני מוסיף עוד ארון למטבח עם הולדת הילד הנוסף, ועוד ארון. היה בהתחלה כבל שסבי שם למעלה בין הצריף לבית הערבי ויש גם כיום כבל כזה לרפת, החלטתי שזה מסוכן והחלפתי אותו. הרפת משמשת כמחסן" (עמ' 7לפרוטוקול). המסקנה המקובצת מעדויות אלה היא שאשר חלפון תפס חזקה ללא היתר בצריפון שהוא מתגורר בו עד היום וביצע בו שיפוצים. יחד עם זאת, אין הוכחה לכך כי בוצעו שינויים במושכר בן שניים וחצי החדרים המכונה "הבית הערבי". יוסף חלפון אמר במפורש: "ככל הידוע לי איש לא עשה שום שינוי במבנה הערבי הישן. מבנה הרפת קיים גם היום. אין בו כל שינוי". (עמ' 4לפרוטוקול). אין מנוס מן המסקנה כי התביעה לא הוכיחה הפרת תנאי השכירות (קרי: ביצוע שינויים במושכר) בקשר למבנה המסויים שהוא לבדו נכלל בהסכם השכירות, וכוונתי לאותו "בית ערבי" שאנו מדברים בו ואשר שימש מקום מגורים לסבם של המשיבים; וכיוון שכך הדבר, בדין נדחתה התביעה ככל שהיתה מושתתת על הפרת ההוראה שבסעיף 131(2) לחוק הגנת הדיר [נוסח משולב] תשל"ב-.1972 סיכום .8על פי הדברים שנאמרו עד כאן אני מציע לחברי הנכבדים לקבל את הערעור באופן חלקי ולקבוע: א. המשיבים הינם דיירים מוגנים, מכח ההוראה שבסעיף 20(ב) לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב] תשל"ב-1972, במושכר שהושכר לסבם המנוח על פי חוזה השכירות ת/4, דהיינו: בדירה בת שניים וחצי חדרים שנמצאת במבנה המכונה "הבית הערבי" וכן במחסן המכונה "רפת". ב. אין למשיבים זכות כלשהי במגרש שהמושכר צמוד לו ואף לא בצריף שמתגורר בו אשר חלפון. המגרש והצריף אינם מהווים חלק מנשוא השכירות, ומשום כך אני מציע להורות לאשר לפנות את הצריף האמור בהיותו מסיג גבול בו. ג. על המשיבים לסלק ידם מהמגרש האמור בפיסקה ב' לבד מ"הבית הערבי" ו"הרפת". ד. ברור שאשר ביצע שינויים באותו צריף אולם מכיוון שצריף זה איננו נכלל בתחומי חוזה השכירות, ממילא אין להחיל עליו את ההוראה שבסעיף 131(2) לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב] תשל"ב- .1972אשר הוא מסיג גבול באותו צריף ועל כן עליו לפנותו בין אם עשה בו שינויים ובין אם לא עשה. ד. בר-אופיר, שופט השופט א. אבן ארי- אב"ד: אני מסכים. א. אבן ארי, שופט אב"ד השופטת ר. שטנברג אליעז: אני מסכימה. ר. שטרנברג, אליעז, שופטת לפיכך הוחלט כי על המשיבים לסלק ידם מן המגרש ו"הצריף", להוציא "הבית הערבי" ו"הרפת" וזאת תוך 90יום מהיום. המשיבים, במאוחד ובנפרד, ישלמו למערערת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 000, 5ש"ח בצירוף מע"מ, הפרשי הצמדה ורבית צמודה ומצטברת של 5אחוז לשנה, מהיום ועד לפרעון. הפקדון אשר הופקד על ידי המערערת יוחזר לידי בא כוחה. מקרקעיןדייר מוגן (הגנת הדייר)