זעזוע מוח אצל ילדים בעקבות תאונת דרכים

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא זעזוע מוח אצל ילדים בעקבות תאונת דרכים: זו תביעתה של קטינה לפיצוי על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה- 1975 (להלן - חוק הפיצויים). הקטינה נפגעה כהולכת רגל ביום 16.6.92, בהיותה בת שמונה וחצי. בעקבות התאונה, היא אושפזה בבית חולים בעזה למשך שישה ימים. עיקר פגיעתה של הילדה היתה פגיעת ראש, ועקב התאונה היא סבלה מזעזוע מוח ואיבדה את הכרתה. בשלב מסויים בהליך עמדה במחלוקת שאלת אחריותה של הנתבעת, וב"כ התובעת אף התייחס לשאלה זו בסיכומי טענותיו. אולם בסוף הדרך הסכימה הנתבעת להכיר בחבותה ונותרה שאלת היקף הנזק בלבד. נכות רפואית ותיפקודית: מונתה מומחית מטעם בית המשפט בתחום נוירולוגיה של ילדים, למתן חוות דעת באשר למצבה של התובעת. עיקר ממצאיה של המומחית הם כדלקמן: "בבדיקה נוירופסיכולוגית נמצאה רמה שכלית גבולית, עם עדות ברורה לדיפונקציה קורטיקלית המתמקדת בעיקר בתיפקודים תפיסתיים במטלות שדורשות קשר עין ופוגעות ביכולת הלימודים, בעיקר במטלות שדורשות קשב, ריכוז וזכרון. לשם כך, אני מעריכה שמגיעה ל X נכות של % 10 בהתאם לסעיף 34(ב) מותאם של תקנות הביטוח הלאומי...". את ממצאיה של המומחית יש לקרוא ולהבין, בין היתר, גם על רקע חוות דעתו של ד"ר זלוטוגורסקי, שאליו הפנתה המומחית את התובעת לצורך עריכת מבחנים נוירופסיכולוגיים, לשם בחינת תיפקודה הקוגניטיבי. ד"ר זלוטוגורסקי ביצע בתובעת שורה ארוכה של מבחנים. מסקנותיו ממבחנים אלה, הן כי התובעת מתפקדת ברמה גבולית עד לקויה המהווה, לדבריו, "ירידה קלה עד בינונית מתיפקודה המשוער הפרה-מורבידי". מסקנתו היא: "היום מתפקדת ברמת גבולית, עם עדות ברורה לדיספונקציה קורטילרית המתמקדת בעיקר בתפקודים תפיסתיים במטלות שדורשות קשר עין ופוגעים ביכולת למידה בעיקר, ומטלות שדורשות קשב, ריכוז וזכרון". על יסוד ממצאים אלה, ובהתחשב בפגיעות התאונה, והרקע והנסיבות הקשורות לענין, נקבעה דרגת הנכות הצמיתה לתובעת על ידי מומחית בית המשפט. בעדותה המפורטת בבית המשפט, הסבירה המומחית ד"ר קורן-לובצקי, כי לא מצאה פגם נוירולוגי בילדה אך קבעה את ממצא הנכות, על בסיס רקע התאונה, עוצמת הפגיעה וממצאי הבדיקה הנוירופסיכולוגית. נקודת המוצא שהנחתה אותה בקביעתה היתה מבוססת על מסקנתו של ד"ר זלוטוגורסקי לפיה התאונה הביאה לירידה קלה עד בינונית בתיפקודה של הילדה בהשוואה למצבה שלפני התאונה, ומשמעות הדבר היא כי גם לפני התאונה תיפקודה של הילדה היה לקוי. נכון הוא כי ניתוח זה המתבסס על השוואה בין תיפקודה של הילדה לפני התאונה לתיפקודה לאחר מכן לא בא לידי ביטוי בחוות הדעת הכתובה, אולם הוא הונח בפירוט בעדותה בעל-פה של המומחית, ואני מצאתיו מבוסס ומשכנע. המומחית הסבירה כי אלמלא מגבלותיה הקודמות של הקטינה היתה מעמידה את נכותה על %20, אולם לאור מגבלותיה בעבר היא קבעה את נכותה בגין התאונה בשיעור % .10עוד הסבירה המומחית כי מגבלותיה של הקטינה משליכות על יכולתה להתמודד עם לימודים עיוניים, אולם אינן פוגעות בכישוריה הפיסיים, והיא אינה סובלת ממגבלות מוטוריות. ב"כ התובעת ניסה לערער את מידת ביסוסה של חוות דעת המומחית בדרכים שונות. לא מצאתי ממש בנסיונות אלה, ואינני רואה כל סיבה לסטות או להטיל ספק בממצאים שנקבעו. יוצא מכך: יש להעמיד את נכותה הרפואית של התובעת על %10. ואשר לנכות התיפקודית: מעצם טיבה, הנכות שנקבעה לתובעת הינה בעת ובעונה אחת נכות רפואית ותיפקודית. המומחית קבעה שיעור נכות זה על יסוד תקנה 34(ב) לתקנות הביטוח הלאומי, המתארת את מהות הפגיעה בזו הלשון: "ישנם סימנים אוביקטיביים וסוביקטיביים המגבילים באופן בינוני את ההתאמה הסוציאלית וכושר העבודה". יוצא, איפוא, כי נכות הנקבעת על יסוד הוראה זו, בצד היותה נכות רפואית, מהווה גם נכות תיפקודית מלאה. יש לקבוע, על כן, כי התובעת סבלה עקב התאונה מנכות רפואית ותיפקודית בשיעור של %10. מרכיבי הנזק: כאב וסבל: יש לפצות את התובעת בגין כאב וסבל על יסוד % 10מהסכום המקסימלי, בתוספת 6ימי אשפוז ובצירוף ריבית ממועד התאונה. הפסד השתכרות לעתיד: הילדה הינה בת למשפחה המתגוררת בעזה. אבי המשפחה הינו עובד כפיים במפעל תעשייתי באזור עזה. קיים חוסר וודאות רב לגבי סיכויי השתכרותה של התובעת בעתיד. חוסר הוודאות מתלווה באופן טבעי לכל מקרה בו מדובר בקטין נפגע שטרם ברורה דרכו המקצועית בעתיד, כאשר אין לדעת באיזה כיוון מקצועי היה משתלב אלמלא התאונה ומה היו סיכויי השתכרותו בעקבות זאת. על אחת כמה וכמה רבה חוסר הוודאות משמדובר בנערה ערביה הגרה בעזה, כאשר ידוע, אף בבחינת ידיעה שיפוטית, כי נשים רבות במגזר הערבי אינן משתלבות במעגל העבודה, ונשארות בביתן לטפל במשפחתן. לכל אלה מצטרפת אי וודאות לגבי רמת ההכנסה הצפויה לתובעת אלמלא התאונה בהתחשב במינה, במקום מגוריה, ובעובדת מגבלותיה המיוחדות עוד בטרם התאונה. בנסיבות אלה ראוי לפסוק פיצוי בגין אובדן השתכרות לעתיד על בסיס אומדן גלובלי. בהינתן אופי נכותה של התובעת מצד אחד, ואי הוודאות באשר לסיכויי השתכרותה בעתיד, אני מחליטה לפסוק לזכותה פיצוי גלובלי בשיעור 000, 50 ש"ח נכון ליום פסק הדין. החזר הוצאות והפסד השתכרות של האב: אבי התובעת העיד כי הוציא הוצאות הקשורות בפגיעת בתו בתאונה עבור נסיעות, תשלומים לרופאים ותרופות בסכומים של כ-000, 7 עד 000, 8 ש"ח. הוא המציא קבלות חלקיות בלבד, ומרבית הסכומים שדיבר עליהם לא נתמכו בכל ראיות מלבד עדותו בעל פה. כמו כן, טוען האב כי שהה ליד בתו בעת אשפוזה בבית החולים וגם לאחר מכן בבית, וסבל עקב כך הפסד הכנסה. גם בענין זה לא הביא כל ראיות. הוגשו קבלות חלקיות על הוצאות שונות בסכום נומינלי של כ-500, 2 ש"ח. לאור כל אלה, אני מחליטה לפצות את התובעת בגין הוצאות ואובדן ימי עבודה של האב בימים הראשונים שלאחר התאונה בסכום גלובלי כולל של 000, 5 ש"ח נכון להיום. לסיכום, זוהי הפסיקתא: הנתבעים ישלמו לתובעת את סכומי הפיצוי הבאים: (1) כאב וסבל - % 10 מהסכום המקסימלי בתוספת 6ימי אשפוז ובתוספת ריבית ממועד התאונה. (2) הפסד השתכרות לעתיד - 000, 50 ש"ח נכון למועד פסק הדין. (3) החזר הוצאות - 000, 5 ש"ח נכון למועד פסק הדין. (4) מהסכום שיתקבל יש לנכות את התשלום התכוף ששולם לתובעת כשהוא משוערך ליום תשלום הפיצוי. (5) לסכום הפיצוי יתווסף שכר טרחת עורך דין בשיעור % 13+ מע"מ. סכום פסק הדין ישא הפרשי ריבית והצמדה כחוק מהיום ועד לתשלומו בפועל. זעזוע מוחתאונת דרכיםקטינים