המבקשת טוענת, כי יש לבטל את המנוי מחמת שחוות הדעת ניתנה מבלי שנתאפשר לה להמציא למומחה מסמכים רפואיים. בהקשר זה הופנתה תשומת הלב לתקנה 8 לתקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים) תשמ"ז 1986. קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא חוות דעת מבלי לתת אפשרות להעביר למומחה מסמכים רפואיים: 1. זוהי בקשה לבטל את מינויו של ד"ר י. בלומנפלד כמומחה מטעם בית המשפט ולמנות תחתיו מומחה אחר. 2. ד"ר י. בלומנפלד נתמנה, כמומחה מוסכם ע"י ב"כ הצדדים, כדי להעריך את מצבה של המשיבה בתחום פה ולסת בעקבות מעורבותה בתאונת דרכים שארעה ביום 06.07.91. ההחלטה בענין זה ניתנה ביום 22.03.99. המשיבה נבדקה ע"י המומחה ביום 06.05.99 וכעבור ימים אחדים הוגשה חוות דעתו. אין חולק, כי מועד הבדיקה לא הובא לידיעת ב"כ המבקשת. פשר התקלה אף לא הובהר. מסתבר, שב"כ המשיבה במכתב ששלח למומחה ביום 03.05.99, הוא מתייחס לדבר המינוי וכן מציין כי: "הבדיקה תואמה עמך ליום 27.7.99..." 3. המבקשת טוענת, כי יש לבטל את המנוי מחמת שחוות הדעת ניתנה מבלי שנתאפשר לה להמציא למומחה מסמכים רפואיים. בהקשר זה הופנתה תשומת הלב לתקנה 8 לתקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים) תשמ"ז 1986. המבקשת סבורה, כי ישנו נימוק נוסף לבטל את המינוי. הטענה היא, שהמשיבה שלחה למומחה 3 מסמכים שנערכו ע"י ד"ר פורמן ושתיעוד זה פסול להגשה. לפי עמדת המבקשת, מדובר "בפגמים היורדים לשורש הענין". בין היתר, בא כוחה מצביע על כך שמסמכיו של ד"ר פורמן מהוים חיווי דעה באשר למהות הפגיעה, הטפול שניתן למשיבה ועלות ההוצאות לשיקום הפה, באופן העלול לפגוע בשיקול דעתו העצמאי של המומחה. כן נאמר, שחוות הדעת "נחזית להיות יותר חוות דעת מטעם צד אחד...". עו"ד גלזר סבור, כי במקרה דנן, כשלא ניתן למבקשת "יומה" אצל המומחה ומחמת שהדבר המעוות אינו ניתן לתיקון ע"י משלוח שאלות הבהרה, דרוש לבטל את המינוי. 4. המשיבה העלתה שורה של נמוקים המצדיקים, לדעתה, את דחיית הבקשה. בין היתר נטען, כי לא נגרם למשיבה עיוות דין ושבזאת יש לראות את העיקר. כן הודגש, כי המומחה הפעיל שיקול דעת עצמאי ושלא אימץ דבר מהמסמכים שנערכו על ידי רופא השיניים שטיפל במשיבה. 5. אין חולק, כי בהתאם לתקנות נשמרה למבקשת הזכות להמציא למומחה חומר רפואי מטעמה, בתוך 45 יום מעת קבלת המסמכים שנשלחו אליו על ידי הנפגע. מועד זה החל "לרוץ" ביום 11.05.99, כשמכתבו של בא כוח המשיבה נתקבל במשרדו של עו"ד גלזר. גם אין חולק, שלאור תקנה 15, היה על המומחה להגיש את חוות דעתו רק לאחר שהגיעו לידיו מסמכים רפואיים מטעם המבקשת, אלא אם כן חלף המועד לכך. יחד עם זאת, מקובלת עלי גישתו של בא כוח המשיבה, כי דרוש להכריע בנושא הנדון על בסיס ענייני. בזמנו, עמדתי על כך בפרשה דומה. בהחלטתי מיום 11.05.99 ב-בש"א 624/99 אמרתי את הדברים הבאים: "החובה להקפיד על קיום תקנות המומחים מובנת מאליה, אך לא כל סטיה מההוראות שנקבעו בענין זה, גוררת אחריה את ביטול המינוי. מעשה הפסילה מחמת פגם בהליך אינו אוטומטי. במוקד הדיון דרוש להעמיד את מהות ההפרה. יש גם לתת את הדעת לאפשרות תיקונה של שגגה שנפלה בהליכים לפני המומחה (ראה רע"א 6116/97 ד"ר א. שוחט נ' ציון חברה לבטוח בע"מ ואח', תקדין עליון, כרך 97(3) עמ' 1051)". 6. לצורך מתן ההחלטה בבקשה זו, הוגשו ע"י עו"ד גלזר 4 המסמכים שהוא התכוון להעביר למומחה. בדו"ח האשפוז של בית החולים "אלישע" צויין, כי לאור השברים בלסתות, המשיבה טופלה בקיבוע בין לסתי וכן שעליה להיות בקשר עם הרופא המנתח, ד"ר טולצ'ינסקי. מסמך נוסף שהיה מיועד למומחה, נערך ע"י ד"ר טולצ'ינסקי. במכתבו הקצר של הרופא נאמר, כי המשיבה סבלה "משבר בלסת התחתונה אשר טופל ע"י רדוקציה סגורה וקיבוע בין לסתי...". כן צויין, כי בבדיקתה האחרונה מיום 14.04.92 "יש עדיין אי איזון של המנשך, שניתן לטפול ע"י שיקום פרוטטי של הפה". שני המסמכים האחרים מפרטים ממצאים רנטגניים מיום 06.07.91 ומיום 25.08.91. קראתי את חוות דעתו של המומחה. מסתבר, שעמדו בפניו בין היתר, מסמכים אודות הטפול שהמשיבה קיבלה בבית החולים "אלישע", צלומים פנורמיים וטופס אבחנה של היחידה לצלומי רנטגן ממוחשבים בבית החולים נהריה. הגם שאין בכוונתי להכריע בדבר, הרי שלאור המסמכים הללו וכן לפי העולה מפרק הדיון והמסקנות, קיים ספק רב וקלוש, אם היה בתעוד הנוסף - זה שעו"ד גלזר עמד לשלוח למומחה - כדי לשנות את תמונת המצב. 7. אשר למסמכיו של ד"ר פורמן - אכן, מדובר בתעוד שלא היה צריך להשלח למומחה. חמורה במיוחד היתה היוזמה להציג בפניו הצעת מחיר לשיקום הפה. מאידך, גם בענין זה השאלה היא, אם ועד כמה, קופחו זכויותיו של הצד שכנגד. האם עיון במסמכים הפסולים, מעלה חשש לפגיעה באי תלות המומחה או להשפעה על חוות דעתו? התשובה לכך ברורה לחלוטין. כל המעיין בחוות הדעת יבין היטב שהמומחה התעלם מהמסמכים שנערכו על ידי ד"ר פורמן, כלא היו. אין כל זיקה בין הצעת המחיר לשיקום הפה לבין עמדתו של המומחה בנקודה זו. את יתר המסמכים, הוא אף לא טרח להזכיר בסקירת הניירות שעמדו לרשותו. לאור תוכנה של חוות הדעת לרבות חלקה האופרטיבי, אינני יכול לקבל את הטענה, כי המומחה הוציא תחת ידו חוות דעת הנחזית להיות "מטעם צד אחד בלבד". 8. לאור האמור, אינני רואה שקיימת הצדקה להורות על ביטול מינויו של המומחה. עם זאת, ד"ר י. בלומנפלד הוא שצריך לומר את דברו, אם אומנם מתבקש שינוי כלשהוא בחוות הדעת לאור המסמכים שהמבקשת התכוונה לשלוח אליו. בשים לב, למעמדו המיוחד של "המומחה הרפואי" לפי חוק הפיצויים, אין מקום לחשש שהוא יתבצר בעמדתו. בכל מקרה, דעתו, תהא אשר תהא, איננה בבחינת סוף פסוק. עו"ד ח. גלזר, אם רצונו בכך, רשאי לשלוח למומחה את המסמכים האמורים. אם יחליט לעשות כן, הוא מתבקש להביא לידיעתו, כי מדובר בתיעוד שלא עמד בפניו בעת שהכין את חוות דעתו וכן שעליו לנקוט עמדה, אם לאור המסמכים הללו, יש מקום לשינוי כלשהוא בחוות דעתו. הודעת המומחה, כך יש למסור לו, תוגש לבית המשפט ולבאי כח הצדדים תוך 30 יום. יש גם לבקשו, כי בין אם ימצא כי חוות הדעת טעונה שינוי ובין אם לאו, הודעתו תהיה מנומקת, תוך זיקה לכל אחד מהמסמכים שיועברו לעיונו. 9. לאור האופן שבו נהגה המשיבה, אין צו להוצאות, הגם שהבקשה נדחתה. מסמכיםרפואהחוות דעת