השאלה היחידה שעמדה בפני בית הדין לעבודה: האם בין הצדדים התקימו יחסי עובד ומעביד או שהיו אלו יחסים שבין קבלן עצמאי למזמין עבודה. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא יחסי קבלן עצמאי מזמין עבודה: .1 זהו פס"ד בתביעה שהגיש התובע נ' הנתבע לשכר עבודה. .2 היות והתעוררה שאלה של קיום יחסי עובד ומעביד הנוגעת לעצם סמכותו של ביה"ד התקיים הדיון במסגרת דיון רגיל ולא דיון מהיר. כמו"כ הוסכם כי תחילה יקויים דיון רק בשאלת יחסי עובד ומעביד ורק אם ביה"ד יקבע כי התקימו יחסים אלו - יקבע מועד נוסף להוכחות לגופו של ענין. .3 השאלה היחידה שבפנינו היא: האם בין הצדדים התקימו יחסי עובד ומעביד או שהיו אלו יחסים שבין קבלן עצמאי למזמין עבודה. .4 מטעם התובע העיד התובע בעצמו. מטעם הנתבע: הנתבע, אבי כהנא ודרור לוי. .5 התובע לא צרף ולא ביקש להסתמך על כל מסמך שהוא. הנתבע צרף מסמכים אלו: נ/ 1- רישום בכתב ידו על כל העבודות שיש לבצע בבית. נ/ 2- צלום הדרכון על פיו יצא מהארץ וחזר ב - .4/8/95 נ/ 3- פרוט סכומים שהתובע קיבל מהנתבע (פרוט סכומים ומועדי תשלום) נ/ 4צילום מיומן (כשהמקור הוצא בפני ביה"ד), על מהלך העבודה ורישומים שונים של הנתבע. .6 עדותו של התובע בטרם אתייחס לעדות התובע אציין כי בדיון הראשון, משביה"ד ביקש לברר, מחוץ לפרוטוקול האם עומד על תביעתו, הציג התובע דף ובו רישום עבודות שונות שהיה עליו לבצע בבניית הבית (דף שיש בו לכאורה כדי לחזק את טענת הנתבע שלא התקימו יחסי עובד ומעביד). בעקבות הצגת דף זה המליץ ביה"ד לתובע לבדוק שוב, עם גורם מקצועי האם עומד על תביעתו בבי"ד זה. התובע, לאחר שניתנה לו שהות להתיעץ שב והודיע כי עומד על תביעתו. מאידך לא ביקש להציג בפני ביה"ד או להגיש את הדף האמור. בעדותו טוען התובע כי הועסק ע"י אבי כהנא וכי כל המו"מ התנהל איתו, וכי גם הפיקוח והעבודה נעשו ע"י אבי כהנא (עמ' 1לפרוטוקול). יחד עם זאת, משנשאל בח.נ. (עמ' 2) על דרור לוי: ש. "הוא פנה אליך והראה לך את התוכניות בבית בזכרון טוביה והציע לך לעבוד שם", השיב: ת. "הוא הציע ולא נחתם ביננו הסכם". יצויין כבר עתה כי הנתבע טוען כי מדובר בשותפות שלו של דרור לוי בשם א.ד.מ. וכי ההתקשרות היתה עם השותפות (ולא עם הנתבע עצמו), לצורך בניה והריסת הבית המסוים בזכרון טוביה, על בסיס קבלני. תשובתו של העד כי דרור לוי אכן הציע לו לעבוד בבית (אף שלא נחתם עמו הסכם), מחזקת את טענת הנתבע כי היה כאן בכל מקרה קשר עם השותפות ולא עם אבי כהנא, וכי לא היתה התקשרות אם אבי כהנא. לענין זה יש להוסיף את העובדה שהתובע, בכתב תביעתו טוען כי התחיל לעבוד ב - 1/8/95וכי תנאי העסקתו סוכמו עם אבי כהנא לפני תחילת העבודה. הנתבע המציא לביה"ד דרכון על פיו נעדר מהארץ מאמצע יולי ועד 4/8/95(נ/2). משמע, טענתו של התובע לענין זה איננה נכונה, ומתקבלת יותר גירסת דרור לוי כי הוא שסיכם את העיסקה עם התובע, ורק לאחר חזרתו של הנתבע לארץ וכניסתו לאתר, המשיך הנתבע לשלם לו, בהתאם לסיכום עם דרו לוי. משנשאל התובע על כך שהנתבע כלל לא היה בארץ בתחילת עבודתו, השיב באופן מתחמק (ח.נ. עמ' 3) - "מה זה משנה". וענין נוסף - התובע טוען בכתב התביעה כי היה עליו לקבל שכר עבודה לפי משכורת חודשית של 000, 7ש"ח. לעומת זאת בתחילת עדותו טוען שסיכם על שכר יומי של 250ש"ח. אף שאין ביה"ד דן בשלב זה בגובה השכר של התובע, הרי שיש בשינוי גירסה לענין כל-כך חשוב זה כדי להטיל ספק בשאלה מה בכלל סוכם בין הצדדים. התובע תובע שכר של 300, 11ש"ח (סכום שלא ברור כלל כיצד הגיע אליו (לא לפי חישוב של 000, 7ש"ח לחודש ולא לפי 250ש"ח ליום). מכל מקום, משנשאל כמה כסף קיבל בפועל טען כי אינו זוכר. גם נושא חשוב זה, שנעלם מזכרונו של התובע לענין כמה כסף קיבל בפועל, אומר דרשני. לדברי התובע לא הביא כל ציוד משלו וכשנשאל האם לקח בסיום העבודה את כל הציוד מהאתר השיב (עמ' 3סיפא) "הציוד לא היה שלי, את הפסולת העברתי". התובע לא ידע לומר למי היה שייך הציוד, ואף טען כי הציוד הובא תוך כדי עבודה כל פעם ע"י משהו אחר. תשובויות לענין הציוד הן תשובות מתחמקות, כאשר לא ברור כיצד התחיל להרוס ולפרק רעפים מבלי שהיה ציוד באתר. התובע לא הביא עדים נוספים מטעמו (אף שהיו בשטח פועלים רבים) ולא מסמכים כלשהם. .7עדויות מטעם הנתבע: כאמור, מטעם הנתבע העידו אבי כהנא ודרור לוי. לדברי דרור לוי סיכם עם התובע כי יבצע עבודות הריסה ובניה של הבית, כאשר סוכם על תשלום כולל של 000, 60דולר ועל-פיו ערך את התחשיב למזמיני העבודה. לדבריו, אבי כהנא לא היה באותה תקופה בארץ. כל הציוד לדבריו היה של התובע וכדבריו (עמ' 5סיפא): "התובע היה אחראי על כל עבודות הבניה והספקת החומר, העובדים וכלי העבודה. אפילו פטיש ששייך לי לא נכנס לאתר. כל הכלים שלנו היו בשני אתרים אחד בגבעה הצרפתית ואחד בגבעת שאול". עדות זו אמינה עלי. גם הנתבע, אבי כהנא העיד. לדבריו הגיע לארץ לאחר התחלת העבודה (ואף הציג את צלום הדרכון - נ/2), וכי הכיר לראשונה את התובע באתר. לדבריו אמנם שילם עבור הבטון ועבור הפחח (ומאוחר יותר גם עבור הטרקטוריסט), כחלק מההתחשבנות ביניהם, ואף קיזז ממנו סכומים אלו (הדבר נתמך ברשימה שהוצג כ נ/ 3על פיה נרשמו סכומים ששולמו לתובע הן בשקלים, הן בדולרים והן על דרך של קיזוז). הנתבע אף הציג רישום בכתב ידו (נ/1) של כל העבודות שהיה על התובע לבצע בבית וכן צלום מיומנו על ההתקדמות בבניה וכד'. הנתבע חזר והדגיש כי כל נושא החומר והציוד (פרט למה ששילם וקיזז) לא סופק על ידו ועל ידי שותפו. כמו-כן הציג לפני ביה"ד את המשך יומנו על פיו מרגע שהתובע עזב נכנס הוא לנעליו לענין הבאת חומר פועלים וכד' (דבר שיש בו להראות על מצב שקדם לעזיבתו). גם עדות זו אמינה על ביה"ד. שתי עדויות אלו אף לא נסתרו ע"י התובע. .8 משביה"ד שוקל את עדויות הצדדים, קובע ביה"ד בודאות כי גרסתם של הנתבע ושל דרור לוי אמינה, בעוד גרסתו של התובע איננה אמינה. .9 הפסיקה כידוע בשאלת יחסי עובד ומעביד יש פסיקה עניפה, אתייחס למס' נקודות שיש להן רלבנטיות לעניננו: א. יחסי עובד ומעביד הם ביסודם יחסים חוזיים. נושא ההתקשרות הינה עבודתו של האחד כנגד שכרו של השני. ביסוד קיומם של יחסי עובד ומעביד מונחת התקשורת חוזית היוצרת ריקמה הדדית של חובות וזכויות (דב"ע לו/ 8-2, פד"ע ח, 472, 475, דב"ע מה/51- 0המוסד לבטל"א נ' אילה שרון פד"ע טז, 169). ב. בקביעה אם קיימים יחסי עובד מעביד יש לייחס משקל רב לכוונות הצדדים, הינו - לכוונתם להתקשרות, בדין, אך צריך שלאותה כוונה ינתן בטוי. על כוונת הצדדים יש ללמוד גם מבטויים חיצוניים שניתנו כגון: התמורה שניתנה) דב"ע לט/ 112-3, שמועל זכורובסקי נ' אגות ביה"ד הגדול פד"ע יא', 301). ג. תנאי נוסף לקיומם של יחסי עובד ומעביד הוא כי ביצוע העבודה מלווה בכפיפות (דב"ע לה/12- 2עזבון שמואל נתן כהן נ' אלי רוזנהויסר, פס"ע ו' 299). ד. בפס"ד אלהרינת נ' כפר רות ואח' (פד"ע כ', 535) ניתנה רשימת מבחנים אשר יש במבחנים אלו או בחלקם כדי ללמד על מהות הקשר בין השאר יש לבדוק: .1כיצד ראו הצדדים את היחסים ביניהם וכיצד הגדירו אותה. .2בידי מי היה הכוח לפטר ובפני מי עליו להתפטר. .3מי קיבל את העובד לעבודה ומי קבע את תנאי עבודתו. .4מי קובע את מכלול תנאי העבודה ואת גוה שכרו. .5ממי עליו לבקש אישור לחופשות. .6כיצד דווחו יחסי הצדדים למס הכנסה. .7למי הבעלות על הציוד, החומרים והכלים שבשטח. .10משביה"ד שקל את עדויות הצדדים ומבחני הפסיקה קובע כי לא התקימו יחסי עובד ומעביד בין הצדדים. בית הדין מאמין כי התמורה ששולמה לתובע לא היתה חודשית או יומית, אלא בהתאם להתקדמות העבודה, וע"פ האמור בנ/ .3גם רשימת העבודות שיש לבצע מתאימות לרשימה הנדרשת מקבלן עצמאי (בשום מקום לא נאמר ולא הוזכר שעות עבודה, מאידך גם לפי הרישום שהוצג בדיון הראשון ע"י התובע וגם לפי נ/ 1עולה כי מדובר ברשימה לצורך עבודה קבלנית(. גם העובדה שהתובע לא זכר אילו תשלומים קיבל ומתי, יש בה כדי לחזק את טענת הנתבעים כי לא היה זה תשלום שכר המשולם באופן קבוע. ביה"ד קובע כי אמינה עליו עדות הנתבעים כי הציוד היה שייך אך ורק לתובע וכי בפעמים שהנתבע שילם מחשבונו, קיזז סכומים אלו. יתרה מזו, נראה כי בתקופה שהתובע עבד באתר לא היה עליו פיקוח או כפיפות לנתבע, והנתבע ודרור לוי פנו לפרוייקטים אחרים. (מה גם שהנתבע כלל לא היה בארץ בתחילת העבודה). רק כאשר הפסיק התובע - נכנס הנתבע לעבודה במקומו על מנת שיוכל לעמוד בתחיבויות שנתן למזמיני העבודה. ביה"ד קובע כי הצדדים, בתחילת עבודתם סכמו על עבוד לצורך פרוייקט מסוים זה דהיינו - הריסת הבית ובנייתו מחדש ע"י התובע, ולא היה זה במסגרת העסקתו, כשכיר. ביה"ד מקבל את גירסת הנתבע ודרור לוי כי ההתקשרות לצורך ביצוע הפרוייקט נעשתה תחילה ע"י דרור לוי, שהוא שותפו, לשותפות הקרויה א.ד.מ. ורק לאחר תחילת העבודה חזר הנתבע ארצה, והמשיך לשלם לתובע בהתאם לסיכום שהיה בין התובע לבין דרור לוי. בכל מקרה, לא היתה כאן כל העסקה מצדו של אבי כהנא, ואף לא ע"י השותפות (אם כי פורמלית התביעה הוגשה נ' אבי כהנא בלבד). לסיכום: ביה"ד קובע כי בין הצדדים לא התקימו יחסי עובד ומעביד, ועל כן התביעה נדחית מחוסר סמכות ענינית. התובע רשאי להגיש תביעה ממונית, אם יחפוץ בכך, בפני ביהמ"ש המוסמך. התובע ישלם לנתבע סכום של 200, 1ש"ח + מע"מ הוצאות. ערעור על פס"ד זה בזזכות תוך 15יום מיום המצאת פסה"ד לידי המבקש לערער. מזמין עבודהקבלןעצמאים