ביום 13.2.89עסק התובע בהרמה והעמסה של חלק כבד יחד עם עובד נוסף. ד. התובע חש תוך כדי עבודתו בכאב עז בגב וברגל שמאל. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא כאב פתאומי בגב וברגל: .1לפני תביעה לפסק דין הצהרתי בה נדרשתי לקבוע כי הפגיעה שאירעה לתובע ביום 13.2.89היא פגיעה בעבודה על פי סעיף 79לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) תשנ"ה- 1995(להלן - החוק). .2עובדות המקרה נקבעו על ידי בהחלטה מיום 3.3.96והן: א. התובע עבד כפועל בחברת מ.ל.ט. בע"מ בין התאריכים 2/76ועד .2/94 ב. במסגרת עבודתו ביצע את הפעילויות הבאות: .1פרוק ידני של פלטות במשקל של כ- 90ק"ג מתבניות, כאשר העבודה בוצעה ע"י שני עובדים שהניחו את פלטות הבטון ע"ג עגלות. .2פרוק הפלטות מהעגלות למקום אחסנה ע"י מנוף. .3העמסת אלמנטים טרומים כדוגמת רגלים, עמודים, קורות, אגדים וכד' ע"י מנוף לעגלות ופריקתם בעזרת מנוף לשטח איחסון. .4העמסת אלמנטים טרומים ע"ג משאיות בעזרת מנופים. ג. ביום 13.2.89עסק התובע בהרמה והעמסה של חלק כבד יחד עם עובד נוסף. ד. התובע חש תוך כדי עבודתו בכאב עז בגב וברגל שמאל. ה. התובע טוען כי מאז הפגיעה הוא סובל מכאבים עזים באיזור הגב והגבלת תנועה חמורה. בפברואר 94' חדל התובע לעבוד על פי המלצת רופאים. .3הנתבע הכחיש כי לתובע אירע אירוע תאונתי כלשהו, כמשמעותו בחוק ובפסיקה, וטוען כי הפגיעה אירעה על רקע מצב בריאותו הקונסטיטוציונאלי. לחלופין, טוען הנתבע כי השפעת העבודה על הופעת מחלת התובע היתה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים. לאחר שמיעת העדויות, וקריאת הפרוטוקול המוצגים וטעוני הצדדים אני קובעת כדלקמן: .1כמומחה רפואי בתיק זה מונה ד"ר דוד אנגל, ואליו הופנו השאלות הבאות: א. מהי מחלתו של התובע? ב. האם יש קשר סיבתי בין מחלת התובע לבין עבודתו ביום 13.2.89כפי שתוארה לעיל? ג. האם מחלת התובע היא מחלת מקצוע כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי? ד. האם מחלתו של התובע היא תוצאה של אירועים זעירים - באופן שכל הרמה והרמה גרמה לנזק זעיר ובלתי מוחשי בגבו של התובע אשר במצטבר גרם למחלתו? .2תשובתו של המומחה הרפואי (בחוות דעתו מיום 12.3.96) היתה: "א. מחלתו של התובע הינה: .1בלט דיסק 5- 4lעם לחץ על שורש עצבי. .2הצרות תעלת עמוד השדרה בגובה 5- 4lשהיא בחלקה על רקע ניווני ובחלקה על רקע בלט הדיסק. .3שינוים ניווניים במפרק ירך שמאל. ב. יש קשר בין עבודתו לבין פריצת הדיסק. אין בתיק הרפואי עדות לתלונות קודמות או גורמי סכון. מנגנון התאונה ותחילת הכאבים המיידית מתאימים לפריצה חריפה של דיסק. פריצת הדיסק אחראית בחלקה גם להצרות תעלת השדרה. אין קשר בין העבודה לשנויים במפרק הירך. ג. לא. אין כאן מחלת מקצוע אלא תאונת עבודה מארוע בודד בתאריך .13.2.89 ד. לא. המנגנון הינו ארוע בודד ולא הצטברות של ארועים זעירים". .4על פי בקשת ב"כ הנתבע הופנו למומחה הרפואי שאלות הבהרה כדלקמן: " .1ביום 5.2.89(שבוע לפני האירוע) נרשם: "היה בבית חולים בגלל כאבי גב.. 7ימים מחלה". התובע מודה בחקירתו הנגדית כי אכן קודם ליום 13.2.89היה מאושפז בגלל כאבי גב. .2 ביום 13.6.89נרשם: "כאבים בגב... מלפני שנים". לאור זאת, האם נכון כי בתובע היה סיכון אישי רב ללקות במחלה? .3לאור הסיכון האישי - האם נכון כי השפעת האירוע בעבודה היתה פחותה בהרבה מהשפעת הסיכון האישי? .4לאור הסיכון האישי - האם נכון כי בלט הדיסק הופיע אצל התובע עובר לאשפוזו בבית חולים ולא ביום האירוע הנטען?". .5תשובת המומחה לשאלות ההבהרה (בחוות דעתו מיום 29.6.96) היתה: "א. ב. לא מצאתי בתיק שהומצא לי רישום מ- .5.2.89יש רישום מ- 23.6.89בו כתוב על כאבי גב ישנים. (כתב מאוד לא ברור). תלונות קודמות על כאב גב מצביעות על סיכון רב יותר ללקות בהתקף נוסף. ג. ע"פ המתואר בהחלטת ביה"ד והמסמכים שמתארים את הארוע, עסק התובע בהרמת לוחות בטון במשקל 90ק"ג (עם עוד פועל). לא סביר שאדם שנמצא בהתקף כאב גב יוכל להרים עם עוד פועל לוחות בטון במשקל 90ק"ג, והעובדה שהתובע עסק בכך מעידה על כך שבזמן הארוע היה מצבו טוב. גם אם היו כאבי גב קודמים, השפעת הארוע אינה פחותה מהשפעת גורמים הסכום, ויש להערכתי להכיר בקשר בין הארוע לאי הכושר שלאחריו, גם אם היו ארועים קודמים של כאב גב. ד. לא ניתן לקבוע מתי ארע בלט הדיסק. יכול להיות שארע עוד קודם לארוע ויכול להיות שארע בזמן הארוע, או שחלה החמרה בפריצת הדיסק בזמן הארוע. למרות האפשרות שהדיסק היה פגוע עוד קודם לארוע, אין בכך כדי לשלול את אחריות הארוע לאי הכושר שאחריו וזאת בעיקר עקב כך שעבד בעבודה פיסית קשה עד הארוע". .6חוות דעתו של המומחה הרפואי קובעת כי יש קשר סיבתי בין אירוע הרמת לוחות הבטון ביום 13.2.89לבין פריצת הדיסק של התובע. .7הנתבע טען כי התובע היה מאושפז בבית חולים בשל כאבי גב שבוע לפני האירוע. לא הוכח כי לתובע אירעה פריצת דיסק באותו מועד ובגללה אושפז. יתר על כן - התובע המשיך לעבוד ועסק בהרמת לוחות בטון כבדים. המומחה הרפואי קובע כי אילו היה לתובע התקף כאבי גב ביום האירוע לפני ההרמה, לא היה מסוגל לבצע עבודה זו. .8לסיכום קובע המומחה - כי יש להכיר בקשר בין האירוע לאי הכושר שלאחריו, וכי השפעת האירוע אינה פחותה מהשפעת גורמי הסיכון של התובע. המומחה הרפואי שקל את מאזן ההשפעות של הגורמים השונים. .9יצויין, כי הרמת משא כבד הוכרה בפסיקה כ"גורם חיצוני הנראה לעין". (ראה דב"ע לה/6- 0יצחק זהבי נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע ז' 44, וכן דב"ע לה/36- 0המוסד לביטוח לאומי נ' דוד גבאי פד"ע ו' 388, דב"ע מט/125- 0מאיר בוקובזה נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע כא' 215וכן דב"ע לט/27- 0מזל שרביט נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע י' 415). .10ההרמה וכאבי הגב אירעו תוך כדי עבודתו של התובע. לפיכך - עומדת לטובת התובע חזקת הסיבתיות הקבועה בס' 83לחוק ועל הנתבע לסתור אותה. על פי חוות הדעת של המומחה הרפואי - לא הרים הנתבע את הנטל המוטל עליו ולא סתר את הקשר הסיבתי בין עבודת התובע לבין פגיעתו. .11אשר על כן - אני קובעת כי פריצת הדיסק שאירעה לתובע ביום 13.2.89היא בגדר תאונת עבודה כמשמעותה בחוק. התביעה - מתקבלת. מאחר שהתובע לא היה מיוצג ואף לא ביקש הוצאות משפט - אין צו להוצאות.עמוד השדרהכאבי גב / בעיות גברגליים