כאבים בצוואר לאחר תאונת דרכים

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא כאבים בצוואר לאחר תאונת דרכים: 1. התובע, יליד 1977, נסע ביום 2/9/95 ברכב בו נהג הנתבע מס' 1. תוך כדי הנסיעה, הרכב ירד אל שולי הדרך והתנגש בעמוד תאורה (להלן: "התאונה"). התובע נלקח לחדר המיון בבי"ח אסף הרופא, שם נבדק וטופל. התובע התלונן על כאבים בעמוד שדרה צווארי. בצילום לא נמצא שבר. התובע שוחרר לביתו וקיבל תעודת מחלה עד 16/9/95, לפי קביעת אורטופד. ד"ר יקים, מומחה אורטופד, שמונה ע"י ביהמ"ש (להלן: "המומחה"), קבע בחוות דעתו, מיום 16/11/97, כי לא נותרה לתובע נכות כתוצאה מהתאונה. 2. בנסיבות אלה, צריך היה תיק זה להסתיים בפשרה, אלא שרגשנות יתר של ב"כ הצדדים, גרמה לעימות ביניהם, ועל כן בחרו להמשיך ולהתדיין בישיבת הוכחות. בישיבת ההוכחות ביום 7/6/98 נחקר התובע על תצהירו, ת/1, על נספחיו. לא העידו עדים מטעם הנתבעים. הנתבעים הגישו את תיקו הרפואי של התובע, המוצג נ/1, ומכתב בקשר לתשלום שכרו של המומחה, המוצג נ/2. 3. בסיכומיו, מבקש ב"כ התובע, לפסוק לתובע פיצויים בסך 246, 19 ש"ח, לפי הפירוט כדלקמן: א. הפסד שכר לעבר - 480, 2 ש"ח. ב. הוצאות נסיעה לעבר - 110, 1 ש"ח. ג. הוצאות רפואיות לעבר - 500 ש"ח. ד. עזרת הזולת - 000, 2 ש"ח. ה. כאב וסבל - 156, 13 ש"ח. לטענת ב"כ התובע, למרות קביעת המומחה, סובל התובע מכאבים בצוואר, המקרינים לגב ולרגליים, לכן יש מקום לפסוק לו את הפיצוי המכסימאלי בגין כאב וסבל, על פי תקנה 2(ב) לתקנות הפלת"ד. 4. לטענת ב"כ הנתבעים, מדובר בפגיעה קלה, שלאחר שבוע ימים חלפה עברה, על פי מה שסיפר התובע למומחה, לפי חוות הדעת. לטענתה, התובע לא הוכיח שעבד לפני התאונה, ולא הוכיח שנגרם לו הפסד הכנסה. לטענת ב"כ הנתבעים, לא הוכחו גם הוצאות נסיעה, או הוצאות רפואיות, כאשר ההוצאות הרפואיות מכוסות, בכל מקרה, על ידי חברת הביטוח. לטענת ב"כ הנתבעים, יש לפסוק לתובע סך של 000, 2 ש"ח בלבד, עבור כאב וסבל, ויש לקזז מסכום זה את שכרו של המומחה, כך שפיצוי זה נבלע בסכום הקיזוז. 5. לאחר שהתרשמתי מעדות התובע ובחנתי את טענות הצדדים, אני מאמין לתובע, כי עובר לתאונה עבד, במסעדת "שושו גריל" באשדוד והשתכר כ- 000, 2 ש"ח נטו לחודש. לציין, כי באותה תקופה הוא היה לפני גיוסו לצבא, כך שתקופת עבודתו לא היתה ממוסדת וארוכה, ובינתיים גם גוייס לצבא. בשלב מאוחר יותר, לטענתו, הוחלפו בעלי המסעדה ולא עלה בידו לקבל את התיעוד המתאים להוכחת טענתו. באשר לתקופת עבודתו, איני רואה מקום לדקדוקי עניות. אמנם התובע סיפר למומחה שחזר לעבודה לאחר זמן קצר, אלא שלאחר מכן, שוב חש כאבים בעמוד שדרה צווארי והפסיק עבודתו. התובע גם הסביר בחקירתו, כי ניסה לחזור לעבודה, אבל לא יכל להמשיך בעבודה. יתר על כן, בהמשך הוא סעד את הנתבע 1, שנפגע קשה בתאונה והיה מאושפז במחלקת השיקום בבית לווינשטיין. מה עוד, שבהמשך היו פניות נוספות למרפאת קופת החולים וגם למרפאות אחרות, אליהן נשלח לבדיקות וליעוץ, כולל בדיקת . C.t ביקורים אלה, מן הסתם, כרוכים גם הם בהפסד ימי עבודה וזמן. נראה לי, שיש לפסוק לתובע בגין הפסד הכנסה בעבר, עבור חודש אחד, את הסך של 500, 2 ש"ח, בערכם היום. 6. באשר להוצאות נסיעה והוצאות רפואיות, אמנם לא הוגשו קבלות על הוצאות אלה, אבל אין ספק שנסיעות לביקורים במרפאות, כולל נסיעות לבדיקת ה- c.t ובדיקות אצל המומחה, כרוכות בתשלום זה או אחר. ברוב התיקים שמתבקש פיצוי בגין הוצאות אלה, לא ראיתי קבלות על הוצאות נסיעה, או כרטיסי נסיעה באוטובוס. גם התשלומים עבור תרופות, לא כולם מכוסים. החולה צריך לשלם עבור תרופות סכום זה או אחר, לפי כל מרשם ולפי כמות התרופות. גם כאן, כשמדובר בבחור צעיר, שלא מתכנן את תביעתו בכל שלב בו הוא מקבל מרשם או תרופה, אין מקום, במקרה זה, לדקדק עמו ולבקש קבלה על כל תשלום של מה בכך. ניתן להעריך הוצאות אלה, בדרך האומדנה. נראה לי, שיש לפסוק לתובע בגין הוצאות נסיעה ותרופות, סך של 750 ש"ח, בערכם היום. לא הוכח שהיה צורך בעזרת הזולת, וגם לא הוכח שניתנה עזרה כזו. הדרישה בגין ראש נזק זה נדחית. 7. כאב וסבל בנסיבות מקרה זה, לא ראיתי שיש מקום לפסוק לתובע את הפיצוי המכסימאלי, כפי שמבקש בא כוחו. על פי חוות הדעת של המומחה, לא נותרה לתובע נכות. יחד עם זאת, תלונותיו של התובע, באשר לכאביו, הן סובייקטיביות. הוא תיאר בפני המומחה את מוקדי הכאב ובאילו נסיבות חש הוא בכאבים. התרשמתי שהתובע דיבר אימת בהקשר זה. יש לפסוק לתובע בגין כאב וסבל סך של 000, 5 ש"ח. לא ראיתי שיש מקום לקזז את התשלום ששולם למומחה. התובע נפגע בעמוד שדרה צווארי, התלונן ומתלונן על כאבים ומינוי המומחה היה הכרחי בנסיבות הענין. 8. אשר על כן, אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובע סך של 250, 8 ש"ח, בצרוף הצמדה וריבית כחוק, מהיום עד התשלום בפועל. כן, ישלמו הנתבעים לתובע את הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד, בסך 072, 1 ש"ח, בצרוף מע"מ ובצרוף הצמדה וריבית, מהיום עד התשלום בפועל. 9. כאמור בסעיף 2 לעיל, ניתן וצריך היה לסיים את הדיון בתיק זה, בלי צורך לשמוע עדויות, אילולא המריבה האישית בין עורכי הדין. תרשומת על כך יש גם בפרוטוקול ביהמ"ש, בדיון ביום 4/12/97. בהחלטה מאותו יום ציינתי, כי ישקלו הוצאות לטובת אוצר המדינה. על פי מהלך "שמיעת הראיות" בתיק והתוצאה בפסק הדין, נראה שאכן הדיון הנוסף היה מיותר וגרם לבזבוז זמנו של ביהמ"ש, כאשר ניתן היה בפרק זמן זה, של שמיעת התיק וכתיבת פסק הדין, להתפנות לעניינים יותר רציניים, ולקצר את תור הדיונים בביהמ"ש. בנסיבות אלה, יש מקום לחייב את שני הצדדים בהוצאות לטובת אוצר המדינה. אני מחייב את כל אחד מהצדדים, לשלם סך של 000, 2 ש"ח לאוצר המדינה. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית, מהיום עד התשלום בפועל. אם ההוצאות לא ישולמו תוך 30 יום, המזכירות תעביר את הטיפול בגבייתם ליחידה לגביית קנסות. צווארתאונת דרכים