כנות תביעת הגירושין

המשיבה טענה כי תביעת הבעל לגירושין לא היתה כנה, שכן הבעל לא הראה שמתקיימת עילת גירושין, ובסופו של דבר הצדדים לא הסכימו על גירושין וניסו לקיים שלום בית.התובעת גם טוענת כי כריכת הענינים האחרים לתביעה לא היתה כנה, ונועדה אך ורק למנוע ממנה את הפניה לבית המשפט המחוזי.

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא כנות תביעת הגירושין:

.1התובעת מס' 1והנתבע הינם בני זוג הנשואים זה לזו מאז שנת .1977
מנישואיהם נולדו להם 6ילדים, הם התובעים 2- 6, כולם קטינים המיוצגים על ידי האם, התובעת מס' 1(להלן - "האישה" או "התובעת").
התובעים הגישו תביעה למזונות ולאחזקת ילדים כנגד הנתבע ביום .16.7.95
ביום 5.10.95הגיש הנתבע בקשה למחיקת התביעה על הסף מחמת חוסר סמכות, בשל
הגשת תביעה על ידו באותם נושאים לבית הדין הרבני. ביום 26.11.95התיצבו בעלי הדין ובאי כוחם בפני, השמיעו את טענותיהם לענין הסמכות והגישו את הפרוטוקולים של הדיונים בבית הדין הרבני.
.2טענת הנתבע
ביום 9.7.95, כשבוע לפני הגשת תביעה זו, הגיש הנתבע בבית הדין הרבני
האזורי בירושלים תביעת גירושין, וכרך בה כדין לטענתו, גם את עניני החזקת הילדים, מזונות האישה והילדים, וחלוקת הרכוש.
ביום 31.7.95דן בית הדין הרבני בתביעה, ופסק:נ
"לאחר שמיעת הצדדים וב"כ וע"ס העיון בחומר שבתיק ביה"ד מחליט כי
הסמכות לדון בענין מזונות האישה הילדים והחזקתם וחלוקת הרכוש היא בסמכות ביה"ד.
בית הדין המשיך ודן בטענות גופן, ופסק שהבעל ימשיך לזון ולפרנס את בני הבית, כפי שפרנס עד כה.
לטענת הנתבע, לאור העובדה שענין המזונות והחזקת הילדים כבר נמצא בטיפולו של בית הדין הרבני, לאחר שנכרך כריכה כנה לתביעת הגירושין, אין לבית המשפט הסמכות לדון בתביעה, ויש לדחותה על הסף.
.3טענת התובעת:ב
המשיבה טוענת כי תביעת הבעל לגירושין לא היתה כנה, שכן הבעל לא הראה שמתקיימת עילת גירושין, ובסופו של דבר הצדדים לא הסכימו על גירושין וניסו לקיים שלום בית.
התובעת גם טוענת כי כריכת הענינים האחרים לתביעה לא היתה כנה, ונועדה אך ורק
למנוע ממנה את הפניה לבית המשפט המחוזי.
מעבר לכך מעלה התובעת טיעונים כלליים, בנסותה להראות שמטעמי מדיניות משפטית עדיף לדון בעניני בני זוג במסגרת בית המשפט, בו מוחלת ההלכה הישראלית, לרבות הלכת השיתוף.
.4קניית הסמכות:ו
לאחר שמיעת הצדדים ועיון בכתבי הטענות ובמסמכים, נראה לי כי בית הדין הרבני קנה לו סמכות ייחודית לדון בענינים שהועלו בפניו, מכח כריכתם לתביעה. ההלכה היא כי "סמכות של ערכאה שיפוטית נקנית עם הגשת התביעה ומשקנה בית המשפט את הסמכות, שוב אין בית הדין מוסמך לדון באותה תביעה" (בג"צ 387/85שרעבי נ' בית הדין הרבני הגדול לערעורים ואח’, פ"ד מ (2) 813, 820).
אין חולק כי בעת הגשת התביעה לבית משפט זה, הוגשה כבר התביעה לבית הדין הרבני. אין גם חולק על כך שכתב התביעה כלל התיחסות למזונות האישה והילדים ושאלת אחזקת הילדים.
המחלוקת בין הצדדים הינה לגבי השאלה האם מתקיימת "הלכת הכריכה", אשר מכוחה יכול בית הדין לקנות לו סמכות ייחודית בעניינים שנכרכו בתביעת הגירושין. המבחן לקיומה של כריכה אשר מקנה לבית הדין הרבני סמכות ייחודית לדון בנושאים שנכרכו לתביעת הגירושין, הוא משולש:נ
א. כנותה של תביעת הגירושין;
ב. כריכה כדין;
ג. כריכה כנה.
(ראה ע"א 118/80גבעולי נ' גבעולי, פ"ד לד (4) 155, 157; בג"צ 552/83שליו
נ' בית הדין הרבני האזורי בירושלים, פ"ד לח (2) 67, 69).
אשר לנטל ההוכחה, ההלכה היא כי "מי שמבקש למנוע דיון בבית המשפט המחוזי, עליו הנטל להוכיח כי הוגשה תביעה לבית הדין הרבני וכי נכרך בה ענין המזונות כדין ובאופן כן" (ע"א 118/80הנ"ל, בג"צ 552/83הנ"ל, וכן 863/80ברוורמן נ' ברוורמן, פ"ד לה (3) 729).
נראה לי כי הנתבע אכן עמד בנטל ההוכחה והראה, כי התקיימו שלושת התנאים האמורים.
.5בענין כנות תביעת הגירושין עצמה, אין כנות זו נפגמת לאור העובדה שבני הזוג לא התגרשו, והם חיים כיום תחת קורת גג אחת תוך נסיון להגיע לשלום בית. ההלכה היא, כי גם כאשר הביע הבעל בהזדמנויות שונות את נכונותו לנסות ולשקם את היחסים עם אשתו, אין בכך הוכחה לאי כנות תביעתו.
(ע"א 246/81גוטהלץ נ' גוטהלץ פ"ד לו (4) 673, 677).
גם העובדה שעילת הגירושין אותה הביא הבעל, התנהגותה של האישה, שנויה במחלוקת ומוכחשת לחלוטין על ידי האישה, אינה שוללת את כנות התביעה בטרם פסק בית הדין לענין זה, וכל עוד לכאורה מגלה התביעה עילה, נבדקת הכנות על פי כתב התביעה. (ע"א 617/78בן יחזקאל נ. בן יחזקאל פ"ד לג (1) 693, 695, ע"א 198/82דותן נ' דותן פ"ד לח (1) 1, 3).
.6כריכה כדין
שאלה שניה אותה יש לשאול הינה האם הכריכה נעשתה כדין, היינו האם ניתן היה לכרוך לאותה תביעה את הענינים שנכרכו לה.
סעיף 3לחוק שיפוט בתי דין רבניים, התשי"ג-1953, קובע כי ניתן לכרוך לתביעת
גירושין, עניינים נוספים בין בני הזוג, הקשורים לתביעת הגירושין.
במקרה זה כרך הבעל בתביעתו את ענין החזקת הילדים, ענין מזונות האישה והילדים,
ועניני הרכוש.
אשר להחזקת הילדים, כבר נפסק פעמים רבות כי זהו ענין הכרוך מעצם טיבו וטיבעו
בתביעת הגירושין.
(ביד"מ 1/60וינטר נ' בארי, פ"ד טו, 1457, 1467, ע"א 184/75דויטש נ' דויטש,
פ"ד כט (2) 525, ופסקי דין אחרים).
אשר לנושאים האחרים - אלו קשורים ביחסי בני הזוג ונכרכו באופן מפורש לתביעת
הגירושין, ועל כן כריכתם היתה כדין.
.7כנות הכריכה
לא ראיתי כל טעם בר משקל לקבוע שהנתבע כרך את עניני המזונות והחזקת הילדים לתביעתו בחוסר כנות.
להיפך - בני הזוג הם דתיים ולכן ייתכן והבעל ראה בבית הדין כתובת טבעית לפנות
אליה כאשר נישואיו עלו על שרטון.
הנתבע גם הסביר בתביעתו מדוע לדעתו הוא פטור ממזונות האישה, בשל היותה "מורדת".
הגישה הרווחת בפסיקה היא כי כנות תביעתו של הבעל נבחנת בין היתר לפי התשובה לשאלה אם הוא הראה בפרשת תביעתו, לכאורה, עילה סבירה לפוטרו מחובתו לזון את האישה (מ.א. 717/92הנ"ל מפי השופט צ. כהן, וכן ע"א 213/77, 296/77פינברג נ' פינברג פ"ד לא (3) 831, 834). טעם הדבר הוא שהכנות אינה מתיחסת לרצונו של הבעל לשלם מזונות, אלא לכנות הכריכה, דהיינו, אם הבעל מתכוון בכנות להתדיין לפני בית הדין בנושא המזונות (ע"א 198/82דותן נ' דותן הנ"ל, בעמ' 4). במקביל, פרט הנתבע את הכנסותיו ואת צרכי האישה והילדים, כדי להציע, לחלופין, סכום מזונות שיוטל עליו לשלם עבורם. פירוט זה אך מחזק את ההנחה שהנתבע היה מוכן לדון ברצינות בכל הענינים הקשורים בפירוק נישואיו, גם אם טענתו הראשונה בדבר היותו פטור ממזונות האישה, לא תתקבל.
לגבי שאלת אחזקת הילדים, זהו, כאמור, ענין הכרוך בתביעת הגירושין מעצם מהותו,
ולכן בית המשפט אינו נדרש לבדוק את כנות הכריכה בענין זה.
.8מזונות הילדים
אכן, תביעת מזונות ילדים נחשבת לתביעה עצמאית, והקטינים רשאים להגישה לבית המשפט המחוזי.
אולם בפסיקה נאמר לא אחת כי יש להבחין בין תביעה שבה עולה שאלת מזונות הקטינים כשאלה נפרדת, לבין תביעה שמפורטים בה שמות הקטינים רק למראית עין. ראה למשל בהחלטותיה של השופטת קובל בבית המשפט המחוזי בירושלים, בקשה 1531/93(מ.א. 922/92), ובקשה 224/93(מ.א. 342/93) (שתי ההחלטות לא פורסמו).
גם בענין שלפנינו נראה לי כי אין להבחין בין שאלת מזונותיה של התובעת לבין
מזונות הקטינים, שכן שני הענינים נטענו ופורטו יחד בתביעת הבעל, ונידונו
בכובד ראש בבית הדין.
יתר על כן, במקרה דנן ממשיך למעשה המצב להיות כשהיה, שכן בני הזוג גרים יחד

והבעל ממשיך, על פי הוראת בית הדין הרבני, לדאוג לכל מחסורם של האישה והילדים. על כן אין חשש שהילדים יפגעו מכך שבית המשפט לא ידון בענינם בשלב זה.
לסיכום, אני מקבלת את הבקשה למחיקה על הסף וקובעת כי בית הדין הרבני האזורי בירושלים הוא המוסמך לדון בענין מזונות ולפסוק גם במזונות הקטינים, כשאלה שמן הראוי אשר תידון בפניו. אני מחייבת את התובעת לשאת בהוצאות הבקשה והתביעה בסך של 000, 5ש"ח בצירוף ריבית כחוק והפרשי הצמדה מהיום ועד התשלום בפועל.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. אשם בגירושין

  2. כנות תביעת הגירושין

  3. חלוקת דירה בגירושים

  4. התפטרות עקב גירושין

  5. משק בית משותף עם גרושה

  6. פסק גירושין במשפט העברי

  7. כמה עולה עורך דין גירושין

  8. מסרב להתגרש ישלם פיצויים כספיים

  9. תביעה להחזר ארנונה בהליך גירושין

  10. זכאות הבעל לחסכונות האישה בגירושין

  11. כריכת בעלות על רכוש בתביעת גירושין

  12. כיבוד הערכאות: חוסר כנות בהגשת תביעת הגירושין

  13. כמה עורך דין לוקח על גירושים בבית הדין הרבני ?

  14. זכות לקבלת כספי פוליסת ביטוח בהסכם ממון / גירושין ?

  15. שינוי מקום מגורים לאחר גירושין ללא הסכמת ההורה השני

  16. ביטול צוואה בגלל גירושין: האם גירושין מבטלים צוואה ?

  17. האם אפשר לבקש צו מניעה נגד שינוי מקום מגורים לאחר גירושין ?

  18. הסכם גירושים פיקטיבי - העברת נכסים על שם האישה כדי להתחמק מחובות

  19. תביעת פינוי דייר בדיור הציבורי בעקבות איבוד זכאותו לדיור ציבורי עקב גירושין

  20. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון