מו''מ לכריתת חוזה ביטוח

הנתבעות טוענות, לעומת זאת, כי אומנם נוהל בין הצדדים מו"מ לקראת כריתת חוזה, אך המו"מ לא הושלם, לא היתה גמירת דעת סופית בין הצדדים, והחוזה לא יצא בסופו של דבר אל הפועל. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מו"מ לכריתת חוזה ביטוח: .1התובעת הינה סוכנות לביטוח אשר עסקה בין היתר במכירת פוליסות לביטוח. לטענתה, פנה מר רענן פז בשמה אל הנתבעות בהצעה למתן שירותי יעוץ וביטוח בחברת הביטוח "מגדל", כאשר בסופו של דבר נכרת חוזה מחייב בין הצדדים, לפיו התחייבו הנתבעות לבצע ביטוח פנסיוני ל- 80עובדי החברה באמצעות התובעת בחברת הביטוח "מגדל". .2לטענת התובעת הצורך בעריכת הביטוח הפנסיוני נולד בעקבות פרסום צו הרחבה ע"י שר העבודה שחייב לבטח את העובדים בקרן פנסיה. על כך נתנה התובעת לנתבעות חוו"ד של עו"ד לפידור (ת/10), ובעקבות זאת לאחר מו"מ ממושך החליטו הנתבעות לבטח את עובדיהם באמצעות התובעת אצל חברת הביטוח "מגדל". לחזוק עמדתה כי נכרת הסכם מחייב בין הצדדים, תומכת התובעת טענתה במסמכים כדלקמן: ת/3- מכתב בו הצהירה התובעת כי היא מתכוונת לבטח את עובדיה בביטוח מנהלים בחברת "מגדל". ת/4- מכתב בו הצהירה הנתבעת על החלטתה העקרונית לבצע את הביטוח לעובדים אצלם. ת/5- מכתב בו כתבה הנתבעת כי היא מאשרת את סיכום העיסקה. התובעת טוענת לכן כי נכרת חוזה מחייב אשר התבטא הן בחוזה בינה לבין הנתבעות והן בחוזה בין הנתבעות לבין "מגדל". .3הנתבעות טוענות, לעומת זאת, כי אומנם נוהל בין הצדדים מו"מ לקראת כריתת חוזה, אך המו"מ לא הושלם, לא היתה גמירת דעת סופית בין הצדדים, והחוזה לא יצא בסופו של דבר אל הפועל. עוד טוענות הנתבעות כי בכל מקרה יש לדחות את התביעה על הסף בהעדר יריבות בינן לבין התובעת. הדיון בתיק זה הופרד בין הדיון בשאלת החבות לבין הדיון בשאלת גובה הנזק. .5טענת העדר היריבות (לגבי נתבעות 3- 1): נשאלת השאלה האם צודקות הנתבעות בטענתן כי התובעת איננה יכולה לתבוע אותן כלל בגין הפרת חוזה שכן בכל מקרה לו נכרת החוזה, הוא היה נחתם בינן לבין חברת הביטוח מגדל. התובעת, באמצעות מר רענן פז, שימשה אך ורק כסוכנת ביטוח, וככזו הינה שלוחה של חברת הביטוח, יכולה לפעול אך ורק מטעמה, ואיננה יכולה לתבוע בעצמה וללא הרשאה מחברת הביטוח. מן הראוי לציין כי לא היתה מחלוקת בין הצדדים כי התובעת היתה שלוחה של חברת הביטוח מגדל בלבד, ומעולם לא פעלה כשלוחה של הנתבעות. .6עיון בסעיף 32לחוק חוזה הביטוח התשמ"א - 1981, מלמד כי סוכן ביטוח הינו "מי שעוסק בתווך ביטוחים בין מבוטחים לבין מבטחים." וכאמור בסעיף 33(א) לחוק חוזה ביטוח: "לענין המו"מ לקראת כריתתו של חוזה ביטוח ולענין כריתת החוזה יראו את סוכן הביטוח כשלוחו של המבטח זולת אם פעל כשלוחו של המבוטח לפי דרישתו בכתב", ולא זה המקרה כאן. סעיף 36לחוק חוזה ביטוח קובע מפורשות כי על שליחות כאמור בסעיפים 33עד 35לחוק, יחולו הוראות חוק השליחות, התשכ"ה - 1965,בשינויים המחוייבים." לכן יש לפנות להוראות חוק השליחות, שבהתאם לסעיף 5(א) שבו: "השליחות חלה - באין הגבלה בהרשאה - על כל פעולה הדרושה באופן סביר לביצועו התקין של נושא השליחות, אולם אין היא חלה - באין הרשאה מפורשת לכך - על הליכים בפני בית המשפט..." מכאן ברור כי זכות התביעה הבלעדית מסורה למבטחת בלבד, דהיינו לחברת הביטוח "מגדל", ולא לסוכן הביטוח, דהיינו לא לתובעת. לתובעת אין כל מעמד עצמאי בתביעה זו. נציג התובעת, מר רענן פז, אף הודה בחקירתו הנגדית כי נכון שהתובעת פנתה אל חברת מגדל בבקשה להשתתף עמה בהגשת כתב התביעה, והוא אינו יודע מדוע מגדל סרבה לכך. .7התובעת מסתמכת בטיעוניה כי קיימת יריבות בין הצדדים, על האמור בסעיף 33לחוק חוזה ביטוח המצותת לעיל. ואולם מלשון סעיף זה למדים אנו שרואים את סוכן הביטוח כשלוחו של המבטח לענין המו"מ לקראת כריתתו של חוזה הביטוח, והכוונה העולה מסעיף זה היא להבדיל משלוחו של המבוטח. למה הדבר דומה? למיופה כח שפועל בשם שולחו, מנהל מו"מ ומתחייב בשמו למכור לצד ג' נכס מקרקעין. על אף שהמו"מ מתנהל באמצעות מיופה הכח, הרי שאין ספק שמוכר הנכס והצד לעיסקה הוא בעל הנכס עצמו, דהיינו השולח. כך גם בעיסקות תווך. הסוכן משמש במקרה שלנו כמתווך בעיסקה, שהוראות חוק השליחות חלות עליו, וזאת כפי שנקבע במפורש בסעיף 32לחוק חוזה ביטוח. לכן בסופו של דבר הוא נשאר רק מתווך. ולגבי כל תביעה בגין העיסקה העיקרית אם נקשרה בין הצדדים אם לאו, אם היתה הפרה אם לאו, או אם מגיעים פיצויים בגין ההפרה - הרי שבעלי הדין הם הצדדים לעיסקה, ובמקרה שלנו - המבטחת: מגדל, חברה לביטוח, והמבוטחים מאידך. לסוכן הביטוח שהוא מתווך לכל ענין בעיסקה, לא יכול להיות מעמד בפני עצמו כלפי המבוטחים, שלא היו לו עימם כל יחסים חוזיים אלא עקב פועלו כשלוח. לעצם הענין ברור לי והשתכנעתי שהיה מו"מ ממושך בין הצדדים, שהגיע כמעט עד לגמירת דעת סופית, מו"מ שגזל זמן רב הן לתובעת והן למר רענן פז. אני בטוחה שמר פז הקדיש לכך מאמצים רבים והשקיע זמן רב, אך זה טיבו של מי שמנסה לשווק מוצר כלשהו לרבות מכירת פוליסת ביטוח, ובסופו של דבר אינו מצליח. האם יש לו עילה כלפי לקוח פוטנציאלי כאשר הוא משמש אך ורק כשליח וכסוכן ובה בשמה של החברה שהיא בעלת המוצר? בנסיבות אלה ולאחר שקבעתי שאין למעשה יריבות בין הצדדים איני צריכה להכריע בשאלה האם נכרת חוזה מחייב בין מגדל לבין הנתבעות, שהרי מגדל איננה בעל דין בפני, ואינני צריכה להרחיב בענין, אם כי אני סבורה שחלק מהתנאים בעיסקה לא הגיעו לכדי גמירת דעת סופית, ולא נכרת הסכם סופי, אם כי אם המבטחת עצמה היתה התובעת, היה מקום לדון בשאלה האם היא זכאית בנסיבות הענין לשכר ראוי. .8יצוין, כי אם אכן סברה מגדל כי נכרת בין הצדדים הסכם מחייב, אשר הופר על ידי הנתבעות, וכי נגרם לה נזק בשל כך, תמוה בעיני משום מה לא הגישה תביעה נגד הנתבעות ולא הצטרפה לתביעה זו על אף שמר פז העיד בפרוש כי פנה אליהם. יכול להיות שאם למר רענן פז היה הסכם מתאים, יכול היה לדרוש שכר ראוי מחברת הביטוח שבשמה ועבורה עבד, אבל לא זה הענין שבפני. במאמר מוסגר אצייין, ששוק הביטוח הוא שוק פרוע, כאשר סוכני ביטוח מנסים השקם והערב לשכנע מבוטחים בחברות אחרות כי הפוליסות שבידיהן אינן מכסות אותם כראוי, או שהן יקרות מאד, וכי כדאי להן לעבור ולהיות מבוטחים באמצעותם בחברות אחרות, תמורת תנאים משופרים. גם מהעובדות שהובאו בפני בתיק זה עולה כי גם מר רענן פז וגם הנתבעת מס' 4, הגב' פופוביץ', נקטו למעשה בדיוק באותה שיטה. לאור כל האמור, ולאור כל הוראות החוק כפי שפורטו לעיל, אינני רואה כיצד יכולה לצמוח לה לתובעת עילת תביעה עצמאית כנגד הנתבעות אפילו לו נקבע כי אכן נכרת בסופו של דבר הסכם מחייב בינה לבין התובעות, שהרי בכל מקרה משמעותו של הסכם כזה הוא שהנתבעות מתחייבות לחתום על פוליסות לביטוח בחברת "מגדל", כאשר התובעת ונציגה מר רענן פז הם לכל היותר מתווכים בעיסקה, ואין ולא היתה כל התחייבות מצד הנתבעות לשאת בשכרם, שכן הם היו סוכנים של המבטחת בלבד, ולפיכך אין בינם לבין הנתבעות כל יריבות. נתבעת מס' 4: עילת התביעה כנגד נתבעת זו היא בגין גרם הפרת חוזה. דהיינו התובעת טוענת שמעשיה של זו הם שגרמו לכך שהנתבעות לא חתמו עימה על ההסכם ומכאן שנתבעת 4חבה להם פיצוייי נזיקין בעילה של גרם הפרת חוזה. גם כאן אני סבורה שדין התביעה להידחות על הסף. לאחר שקבעתי שאין כל יריבות בין הצדדים, הרי שאין לי ספק שמי שאינו צד לחוזה אינו יכול גם לתבוע בגין גרם הפרת חוזה. לאור האמור לעיל הנני קובעת כי אין יריבות בין הצדדים, ודוחה את התביעה, ומחייבת את התובעת לשלם לנתבעות הוצאות משפט, ושכ"ט עו"ד בסך כולל של -.500, 7שח + מע"מ לכל אחד מעורכי הדין. הסכומים ישאו ריבית והפרשי הצמדה כדין מהיום.חוזהפוליסהחוזה ביטוחמשא ומתן