קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מכה מההגה בזמן נסיעה: 1. רקע עובדתי א. התובעת נהגה לטענתה, ברכב מס' רישוי 05-106- 12 ביום 30/4/93 ובשעה שנכנסה לחצר הבית המשותף בו היא מתגוררת ברחוב קרית שמונה 26 בחולון, פגע גלגל רכבה בהגבהת בור ביוב, ההגה הסתובב מהר מאוד וידה נתפסה בתוך גלגל ההגה וקיבלה מכה. ב. הנתבעת היתה בכל הזמנים הרלוונטיים לכתב התביעה המבטחת של השימוש ברכב עפ"י פוליסה בת תוקף מס ' 930521043151. 2. גדר המחלוקת א. האם עמדה התובעת בנטל ההוכחה באשר לעצם ואופן התרחשות התאונה. ב. הקשר הסיבתי שבין הנכות הנטענת לאירוע התאונה. ג. גובה הנזק. 3א. האירוע לטענת התובעת בעת שפנתה לחצר הבית המשותף במקום מגוריה נתקל גלגל הרכב במכסה מוגבה של פתח ביוב אשר בלט מעל לפני השטח, כתוצאה מכך הסתובב הגה הרכב בפתאומיות ופגע בידה הימנית, אשר נתפסה בתוך גלגל ההגה והתעקמה. (סעיף 3לת/3) התובעת תומכת טענותיה בעדותו של ע.ת. 1 מר יוסף סלוק. בתצהירו (ת/1) טוען מר סלוק כי בין החודשים 12/04- 9 לערך ביצעה החברה בה עבד עבודות פיתוח במסגרת בניית בנין מגורים ברחוב קרית שמונה 24 בחולון הסמוך לבית התובעת. לטענתו, בחניה המשותפת של הבנין נמצא באותה עת בור ביוב שמכסהו בלט מעל לקרקע בשיעור של כ- 10 ס"מ. גובהו של המכסה הושווה עם גובה המדרכה במסגרת אותן עבודות הפיתוח. התובעת מוסיפה וטוענת כי אופן אירוע התאונה סביר ומתיישב עם אופי הפגיעה כפי שנגרמה לתובעת תוך שהיא מסתמכת על חוות דעתה ועדותה של ד"ר בתיה יפה המומחית שהתמנתה מטעם ביהמ"ש. לתאונה לא היו עדי ראיה (עמ' 14לפרוטוקול) וגירסה זו של התובעת אינה גירסתה היחידה לתאונה: א) בהודעתה למשטרה שנמסרה ביום 27/5/93 הסבירה התובעת כי: "גלגל הקדמי שמאלי החליק בזמן שעליתי על הביוב וההגה הסתובב לכיוון ההפוך משמאלה לימין ובזמן שבלמתי את הרכב... (שתי מילים לא ברורות מ.ש) את הגלגלים וקיבלתי מכה בפרק יד ימין". [נ/3שורות 6-3] ב) בהודעתה לחברת הביטוח, שאמורה היתה גם להימסר לדברי התובעת ביום 27/5/93 אך נושאת תאריך 93/8/12 (בכתב יד התובעת - מ.ש) מספרת התובעת: "בעליה לחניה ישנה הגבהה של המדרכה, ההגה הסתובב הפוך מכיוון הנסיעה ואז ניסיתי לייצב את האוטו ניסיתי למשוך את ההגה ושברתי את היד". [נ/ 2תיאור המקרה] ג) בעדותה בביהמ"ש תיארה התובעת: "כאשר הגלגל פגע בתעלה ההגה הסתובב מאוד מהר, מול הבריכה יש גדר שמאוד הבהילה אותי כי הייתי נכנסת בה, כדי להימנע הכנסתי את היד כדי לעצור את ההגה". [עמ' 15לפרוטוקול שורות 23-21] 3) ב"כ הנתבעת מעלה תמיהות כיצד אם התאונה ארעה ביום 30/4/93פנתה התובעת לרופא רק ביום 2/5/93, 3 ימים לאחר האירוע ובכרטיס ד"ר קוארטלר אין זכר למועד התאונה. גם הדו"ח הרפואי החתום גם הוא ע"י ד"ר קוארטלר איננו מציין מועד התאונה ואפילו אינו נושא את מועד עריכתו. 4) א) התובעת מבקשת לראות בעדותו של מר סלוק תמיכה בגירסתה. מנגד טוענת הנתבעת כי מאחר וביום התאונה לא נכח העד במקום האירוע כלל ולא ראה את מכסה הביוב בתאריך הרלוונטי אלא בחודשים 12/93- 9 בלבד, כחצי שנה לאחר התאונה אין בעדותו הוכחה לגבי המצב בשטח בעת הרלוונטית מה עוד שנמנע מלהביא הוכחה לעצם ביצוע העבודות ע"י חברת "מי אב" בטענה שבחברה אין דו"חות ו/או כרטיסי עבודה (עמ' 10לפרוטוקול שורה 14). ב) מר סלוק טען כי: "חודשים לפני התאונה ראיתי את הבריכה". אך העיד גם כי: "אני זוכר שראיתי אבל אני לא זוכר את פרק הזמן". [עמ' 12 לפרוטוקול שורות 12-8] העד לא ידע מספרן המדוייק של הבריכות בכל מגרש, ידע כי בחניה יש 2 בריכות ראשיות ובכ"ז ידע להצביע דווקא על הבריכה עליה לכאורה עלתה מכונית התובעת הגם שלא נכח בתאונה. (עמ' 11 לפרוטוקול שורות 10-7) לאור כל האמור לעיל אין בעדותו הוכחה לגבי "הבריכה" המסויימת שגרמה לתאונה. ג) לעדותו של מר סלוק יש להתייחס בזהירות רבה כיוון שהוא עובד בחברה בה משמש בעלה של התובעת מנהל עבודה ועל כן יש לראות בו כמי שמעוניין להיטיב עם בעל הדין שהזמינו לעדות. (קדמי על הראיות, חלק שני, עמ' 700) 5) א) מר סלוק אישר את הנראה בתמונות ת/ 2 כמקום התאונה אך מדבריו לא ניתן להבין האם המצב מתאר המקום לפני או אחרי עבודת הפיתוח מה עוד שב"כ התובעת לא התייחס כלל לתמונות ת/ 2 בסיכומיו. ע.ה. 2, מר אריאל כהן, אשר ביקר במקום ב - 4/94 כשנה לאחר האירוע, אישר כי: "כאשר באתי למקום המקום היה נראה כבתמונות ת/ .2כאשר באתי למקום ראיתי את המצב כפי שמצולם". [עמ' 21 לפרוטוקול שורות 8-7] בתמונות ת/ 2 לא נראית הגבהה של מכסה הביוב ובוודאי לא הגבהה בגובה כ-12- 10ס"מ מהאספלט כדברי העד מר סלוק (עמ' 10 לפרוטוקול שורה 29) או כל הגבהה שיכולה היתה לגרום להחלקת הגלגל וסיבוב ההגה כנטען ע"י התובעת. ב) בנסיבות אלה משמעותית יותר טרוניית הנתבע על אי העדת עדים שיכולים היו לתמוך בטענת התובעת בדבר עצם קיום התאונה ועצם קיומו של מכסה ביוב מוגבה במקום האירוע. בעלה של התובעת היה הראשון ששמע לטענתה, על התאונה: "אני נהגתי ברכב וכתוצאה מהתאונה קיבלתי מכה ביד, וכאשר עליתי הביתה סיפרתי על כך לבעלי". [עמ' 14 לפרוטוקול שורה 22] תמוהה איפוא אי העדתו, מה עוד שיכול היה להעיד כמו גם השכנים על עצם קיומו של מכסה ביוב בולט ביום המקרה הספציפי, במיוחד לאור עדותה של התובעת כי ועד הבית היה מודע למפגע ודיבר עליו עם הקבלן (עמ' 15- 14 לפרוטוקול). "יש והדרך שבה מנהל בעל דין את עניינו בביהמ"ש הינה בעלת משמעות ראייתית, כאילו היתה זו ראיה נסיבתית. כך ניתן להעניק משמעות ראייתית לאי הבאת ראיה, לאי השמעת עד... התנהגות כזו בהעדר הסבר אמין וסביר פועלת לחובתו של הנוקט בה, באשר על פניה מתחייבת ממנה המסקנה שאילו הובאה הראיה, או הושמע העד... היה בכך כדי לתמוך בגירסת היריב". [קדמי, על הראיות, כרך שני, עמ' 917] 6) א) העד אריאל כהן הצהיר כי: "ערכתי ניסיון במקום האירוע הנטען והתרשמתי כי האירוע בלתי אפשרי". [סעיף 4לנ/6] טענת ב"כ התובעת כי מדובר בעדות מומחה שלא יבוא זכרה בתצהיר נדחתה על ידי בהחלטה מיום 3/3/95(עמ' 30 לפרוטוקול). העד הסביר אומנם כי עשה הניסוי על הגבהה אחרת כיון שהבריכה הנדונה שוב לא היתה מוגבהת אך הסביר היטיב: "הניסוי בוצע גם באותו מקום וגם על מדרכה בכניסה לבנין... רציתי לבדוק את הסיכוי שההגה הסתובב כאשר עולים על משהו בולט". [עמ' 23 לפרוטוקול שורות 12-10] ב) ב"כ התובעת מבקש לפסול עדותו של מר כהן כיון שהיה עליו להביא עימו את הדו"ח שערך בפועל בשטח תוך שהוא מסתמך על ע.פ. 410/72 מדינת ישראל נ' קיזל פד"י כח' (1) 256, אלא שהוא מבקש לקרוא בפסה"ד את שאין בו. ביהמ"ש לא קבע שכיון שדפי העבודה ששימשו בסיס לדו"ח לא הומצאו אין לתת משקל לעדותו. ביהמ"ש הביע מורת רוח מהתנגדות התביעה לאפשר לסנגורו לעיין בהם ומשגולו נמצאו בהם רישומים העשויים להטיל ספק בחד משמעותם של הממצאים בחוות הדעת. גם לגופו של ענין אין המשל דומה לנמשל והצדק עם ב"כ הנתבעת כי הצורך בהגשת דפי העבודה נבע, בפרשת קיזל, מן הרצון לבחון נכונות מסקנותיו של המומחה ולא נכונות זכרונו בדבר פרטים עובדתיים. העד בענייננו לא סירב להציג את הטיוטא לדו"ח אך הסביר כי שוב אינו עובד במשרד החקירות באמצעותו חקר את המקרה ולמרות שהעיד כי: "הדו"ח המודפס מתאים מילה במילה למה שאני ערכתי בכתב". [עמ' 27 לפרוטוקול שורה 17] "ואני ערכתי את הדו"ח שעו"ד פרצוב חקר אותי עליו בסמוך ועפ"י הרישום האוטנטי מיום החקירה". [עמ' 23 לפרוטוקול שורות 23-22] סירב ב"כ התובעת לאפשר הגשתו. 4. הקשר שבין הפגיעה לתאונה הנטענת א. גם בעדותה של המומחית ד"ר יפה אין להיתלות לצורך הוכחת האירוע או סבירות אירוע הנזק כתוצאה מהתאונה הנטענת כיון שהמומחית העידה חד משמעית: "את מועד התאונה אני למדה מדברי התובעת עצמה". [עמ' 6 לפרוטוקול שורה 24] "אין רישום על תלונות בכתף והסקתי זאת מדברי התובעת עצמה". [עמ' 7 לפרוטוקול שורות 9-8] ב. "לאור פרק הזמן החולף מהפגיעה ביד ועד התלונה הראשונה על הכתף לשאלתך אם אין קשר בין התאונה לבין הפגיעה בכתף - אני לא יכולה להכריז על כך באופן חד משמעי, סביר שאין קשר אך אני לא יכולה לשלול זאת חד משמעית". (הדגשה שלי - מ.ש) [עמ' 7 לפרוטוקול שורות 21-9] .5א. לאור כל האמור לעיל, הנני קובעת כי התובעת לא עמדה בנטל המוטל עליה ולא הטתה את מאזן ההסתברויות לטובת אירוע התאונה ביום 30/3/93 באופן הנטען שארע. ב. התובעת תשא בהוצאות הנתבעת ושכ"ט עו"ד בסך -. 3600 ש"ח בתוספת מע"מ, הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל. תאונת דרכיםהכרה בתאונת דרכים