קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא נזק לשער חניה: .1התובע הגיש בזמנו תביעה נגד הנתבע ונגד צד ג' בבית משפט לתביעות קטנות. תחילה הגיש תביעה ע"ס -.800, 1ש"ח ולאחר מכן הגיש כתב תביעה מתוקן והגדיל הסכום לסך -.200, 2ש"ח. (ראה העתקי התביעות שצורפו לכתב התביעה). המעשה שיוחס שם לנתבע ולצד ג' הוא גרימת נזק לשער חניה בחצר ולנזק בעצי אתרוג ובדשא. במהלך הדיון בבית המשפט לתביעות קטנות הגיעו הצדדים להסכם פשרה שקיבל תוקף של פס"ד. (הסכם הפשרה והצו שאישר הסכם זה הושגו ביום 19.3.91). לפי טענת התובע, לא תיקנו הנתבע וצד ג' את הנזקים וכתוצאה מכך נאלץ התובע לפתוח תיק בלשכת ההוצל"פ. בהיות תיק ההוצל"פ פתוח, נדרש התובע ע"י העיריה לבצע את התיקונים וזאת במסגרת עבודות הפיתוח שהתנהלו באזור. לאחר ביצוע התיקונים, הגיש התובע בקשה לראש ההוצל"פ לחייב את הנתבע וצד ג' לשלם את עלות התיקון. ראש ההוצל"פ דחה בקשה זו. לאור דחיית בקשת התובע, פנה התובע שוב לראש ההוצל"פ בבקשה דומה בצרוף מסמכים והפעם החליט כב' ראש ההוצל"פ להעתר לבקשה. על החלטה זו הגיש הנתבע רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי וביהמ"ש המחוזי בהחלטה מנומקת ביטל את החלטת כב' ראש ההוצל"פ ואף חייב התובע בהוצאות. (בקשות התובע לראש ההוצל"פ ופסה"ד שניתן בביהמ"ש המחוזי בת"א-יפו צורפו לכתב התביעה). לאחר שניתן פסה"ד בבית המשפט המחוזי, הגיש התובע התביעה, נשוא הדיון, לחייב את הנתבע בלבד (מבלי לצרף גם את צד ג' כנתבע). לשלם לו עלות התיקונים שהתובע נאלץ לבצע, הוצאות תיק ההוצל"פ וכן הוצאות הבקשה לרשות ערעור, הפסד ימי עבודה ועגמת נפש בסה"כ -.505, 10ש"ח. (ראה פירוט הסכומים הנתבעים בסעיף 9לכתב התביעה). .2הנתבע הגיש כתב הגנה מפורט ובין היתר נתבקש ביהמ"ש לדחות את התביעה על הסף ולחילופין למחקה. כתב ההגנה מפרט את השתלשלות הענינים ואת ההכחשות למיניהן אותן מכחיש הנתבע, אך בשלב זה אין לי צורך להאריך בתאור העובדות והטענות שהובאו בכתב ההגנה, משום שב"כ הנתבע טען בכתב ההגנה כי בפסה"ד שניתן ע"י בית המשפט המחוזי נקבעו ממצאים עובדתיים וקיימים השתק פלוגתא והשתק עילה המחייבים את התובע וכי הענין נדון והוכרע. הנתבע אף שלח הודעה לצד שלישי נגד חיים יוסף, שהיה גם הנתבע בתיק שהוגש לבית משפט לתביעות קטנות. בכתב ההגנה טוען גם צד ג' כי קיים מעשה בית דין באשר לנזקים ולפיכך, מנוע הנתבע מלשלוח ההודעה ובנוסף לכך הצטרף צד ג' לטענות שנטענו ע"י הנתבע בכתב ההגנה. .3א. בתחילת הדיון בפני חזר ב"כ הנתבע על הטענה שההליך שהוגש הוא קנטרני תוך נסיון מצד התובע להטיל על בימ"ש זה להיות ערכאת ערעור על פס"ד שניתן וגם על פס"ד שניתן ע"י בית משפט מחוזי, ובסופו של דבר, טען בצורה מפורשת כי קיים מעשה בית דין. לאחר טיעון קצר זה, הסכימו ב"כ הצדדים להגיש סיכומים בכתב לענין הטענה של מעשה בית-דין. ברצוני להעיר כי כתב התביעה הוגש ע"י עו"ד שייצגה את התובע ובדיון הראשון בפני מיום 17.6.96התייצבה ב"כ התובע, ברם בשלב מאוחר יותר, ביום 20.8.96הגישה ב"כ התובע בקשה בהסכמת התובע לשחררה מיצוג התובע. העברתי העתק הבקשה לתובע ומשלא הגיב, ומאחר וב"כ התובע ציינה בבקשתה שהבקשה הוגשה בהסכמה - החלטתי ביום 12.9.96לשחרר את ב"כ התובע מייצוג והוריתי לב"כ התובע להודיע לתובע על הצורך להגיש סיכומים בכתב מטעמו, כפי שנקבע בהחלטה מיום .17.6.96 ב. ב"כ הנתבע וב"כ צד ג' הגישו סיכומים בכתב במועדים שנקבעו, אך התובע לא הגיש את סיכומיו ומטעם זה היה עלי כבר עתה להחליט לדחות התביעה מחוסר סיכומים. למרות האמור לעיל, אין בדעתי לעשות מלאכתי קלה ולדחות את התביעה רק בשל העובדה שהתובע לא הגיש סיכומיו, ואתיחס לעובדות ולטענות של ב"כ הנתבע וצד ג' לגופן. .4א. אני מסכים עם טענת ב"כ הנתבע, שהתביעה הוגשה שלא כדין, שכן ההליך נדון והוכרע עוד בבית המשפט לתביעות קטנות ולכן קיים מעשה בית דין, ומשכך, לא היה מקום להגיש התביעה כפי שהוגשה. בדיון שהתקיים בפני כב' השופט מכליס ביום 19.3.91בישבו בבית משפט לתביעות קטנות, הגיעו הצדדים להסכם פשרה שאושר וקיבל תוקף של פס"ד, כאשר בכך בא לסיומו ענין הנזק שנגרם לגדר ולכל הנטען באותה תביעה. לא רק שבכך בא הענין לידי סיום, אלא שבהגשת פס"ד לביצוע בלשכת ההוצל"פ מיצה למעשה התובע את הליך הביצוע ואם רצה להגיש תביעה נגד הנתבעים, הרי שהסעד היה צריך להיות אחר מהסעד שביקש התובע ועליו כבר ניתנה הכרעה. התובע גם הגיש בקשות מבקשות שונות במסגרת הליך ההוצל"פ ומשאלה לא סיפקו את דרישות התובע - אין זה אומר שאפשר לחדש תביעה שכבר נדונה בין הצדדים באותו נושא. מהמסמכים שצורפו לכתבי הטענות ניתן לראות כי התובע גם לא השלים עם החלטות שניתנו ע"י כב' ראש ההוצל"פ והגיש שוב ושוב בקשות לענין זה. על ההחלטה האחרונה מיום 10.6.93בה החליט כב' ראש ההוצל"פ להתיר לתובע לבצע הקמת הגדר ולחייב את הנתבע בהוצאות הקמתה, הגיש הנתבע בקשת רשות ערעור לבימ"ש מחוזי וכאמור, שם נתקבלה טענת הנתבע ובוטלה ההחלטה שנתן כב' ראש ההוצל"פ וכך ביטל אותו חיוב שהוטל על הנתבע בהוצאות הקמת הגדר. בפסה"ד שבערעור, מתח כב' השופט ביקורת על התנהגותו של התובע כאשר החליט לבצע תיקון כללי ע"ח הנתבע, כאשר ההסכמה בהסכם הפשרה היתה שונה. התובע, מתעלם מהקביעות שנקבעו בפסה"ד שניתן ע"י ביהמ"ש המחוזי, מתעלם מהסכם הפשרה שהושג בבית משפט לתביעות קטנות והפעם הגיש שוב תביעה והגדיל התובע עשות כאשר דורש בתביעה זו גם את ההוצאות שהוטלו עליו בביהמ"ש המחוזי כתוצאה מקבלת הערעור. גם הפעם, בתביעה זו, תובע התובע את מלוא הסכום שהשקיע בבנית הגדר בעוד שבהסכם הפשרה הוסכם במפורש אחרת. ואם יש צורך לציין עובדה נוספת על אופן הגשת התביעה, ברצוני לציין כי התובע גם לא צרף אף קבלה לאמת את התשלומים ששילם בפועל כפי שהובאו בתביעה ועזות מצח היא לתבוע הוצאות הערעור כאשר התובע טרם שילם אותן. ציינתי זאת כהערת אגב, שכן המסקנה הסופית אליה אני מגיע איננה קשורה בשלב זה בהערה זו. ב. אני מקבל את טענת ב"כ הנתבע שלא היה מקום להגיש התביעה, כפי שהוגשה, וזאת בטענה של השתק עילה. תביעה כגון דא, נדונה לגופה והוכרעה ע"י בית משפט לתביעות קטנות. גם השתק פלוגתא יש כאן. בדיון בבית המשפט לתביעות קטנות ובתביעה זו הועמדו אותן שאלות שבמחלוקת שהיו חיוניות לתוצאה הסופית, ושאלות אלו הוכרעו שם. בהכרעה שהושגה ע"י הסכם הפשרה בא קץ לאותה התדיינות ומוצו שם ההליכים ואין להטריד שוב את הנתבע באותו ענין. לענין זה, אין לי אלא לחזור על דברי כב' השופט בר אופיר שנאמרו בפסה"ד שבערעור שענין שלכאורה הוא פשוט למדי הלך והסתבך שלא לצורך, והוא מוסיף על כך ואומר שהתובע אף ממשיך לסבכו ולהטריד את הנתבע שלא לצורך. טובים לענין זה גם דבריו של ב"כ צד ג' האומר בסיכומיו כי עיקרון מעשה בית הדין הוא עיקרון שתכליתו להבטיח כי לא ימשכו דיונים אין סוף, ושקיצם יגיע ע"י פס"ד סופי של בימ"ש מוסמך - תכלית הרצויה הן מבחינת תועלת הדברים והן מבחינת עניינם של בעלי הדין שכל השאלות השנויות במחלוקת ביניהם יתבהרו ויוכרעו. ג. מעשה בית דין אינו נבחן בכך שבתביעה הקודמת תבע התובע סך -.200, 2ש"ח ובתביעה זו הגדיל סכום תביעה עד לסך -.505, 10ש"ח. אין נפקא מינה לצורת ניסוח הסעד אותו מבקש התובע בתביעותיו אלא שהענין נבחן על פי העילה ועובדות המקרה המרכיבות אותה, שאין ספק שבשני המקרים מדובר באותו נזק ובאותן עובדות. .5לאור האמור לעיל, אני קובע כי קיים מעשה בית-דין ולכן אני מחליט לדחות את התביעה על הסף. אני מחייב את התובע לשלם לנתבע הוצאות הדיון ושכ"ט עו"ד בסך -. 750ש"ח בתוספת מע"מ ובצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד התשלום בפועל. אמנם במקרה זה שלח הנתבע הודעה לצד ג', אך למעשה צד ג' זה היה נתבע בתיק תביעות קטנות ולכן היות והגשת תביעה חדשה ע"י התובע היא זו שגרמה לנתבע לצרפו כצד ג', אני מחליט כי במקרה זה יש לחייב את התובע לשלם גם לצד ג' ואין מקום לחייב הנתבע בהוצאות. על כן, אני מחייב את התובע לשלם גם לצד ג' - חיים יוסף - הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד בסך -. 750ש"ח בתוספת מע"מ ובצרוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק, מהיום ועד התשלום בפועל. שערחניה