קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא נכות תפקודית 50 אחוז - תאונת דרכים:   השופט א' ריבלין:   1. המשיבה (המערערת שכנגד), ילידת 1960, נפגעה בתאונת דרכים ביום 6.7.1992. מעוז חברה לביטוח בע"מ, היא המערערת (המשיבה בערעור שכנגד) בערעור שלפנינו. מומחים רפואיים שמונו על-ידי בית המשפט קבעו למשיבה נכות רפואית צמיתה של 10%, בתחום ה-א.א.ג בגין טנטון באוזן השמאלית, ונכות רפואית צמיתה בשיעור של 24% בתחום האורטופדיה. כעבור שש שנים מיום התאונה עברה המשיבה ניתוח לכריתת פריצות דיסק צוואריות ולקיבוע חוליות עמוד השדרה הצווארי. בית המשפט קמא פסק, כי הגם שחלפו שש שנים ממועד התאונה, הרי שהוא מאמץ את חוות דעת המומחה בדבר קיומו של קשר סיבתי בין הניתוח - והנכות הנובעת הימנו - ובין התאונה. עוד קבע בית המשפט קמא כי עובר לתאונה עבדה המשיבה כתופרת, כעוזרת-בית, כסדרנית תוצרת וכנציגת מכירות במרכולים. עבודתה האחרונה לפני התאונה הייתה סדרנית תוצרת בחברת "עלית". בית-המשפט קמא העמיד את שיעור פגיעתה על 50%.   2. כשנתונים אלה בידיו, בא בית-המשפט לחשב את נזקיה של המשיבה. בית המשפט פסק, כי אובדן השכר לעתיד יחושב לפי ממוצע השכר החייב במס, אשר בשערוך ליום פסק הדין מגיע לכדי 3769.25 ש"ח, הפסד השכר הכולל עד גיל 65, על-פי הנתון של גריעה תפקודית בשיעור של 50% הגיע לסך של 363,000 ש"ח. באשר לאובדן ההשתכרות בעבר, נפסק כי לא הוכחו כדבעי ובדרך אקטוארית הפסדי השכר מהתאונה ועד לניתוח. חלף כך, נפסק סכום גלובלי של 100,000 ש"ח לתקופה שממועד הניתוח ועד היום. סכום זה, כך ניתן להניח, מביא בחשבון את העובדה שהנזק התגבש בעבר. לבד מדמי הנזק, שנפסקו למשיבה בשל הפסדי השתכרות בעבר ובהווה, פסק לה בית המשפט פיצויים בשל עזרת הזולת - לרבות סיוע בני המשפחה - בעבר בסכום של 65,000 ש"ח ובעתיד - 215,000 ש"ח. כן נפסק סכום גלובלי של 5,000 ש"ח בגין הוצאות רפואיות. מסכום הפיצויים האמור, הורה בית המשפט קמא, בהסכמת הצדדים, לנכות סכום של 130,000 ש"ח בגין תקבולי המוסד לביטוח לאומי.   3. המערערת מלינה בערעורה על שבית-המשפט אימץ את חוות-דעת המומחה, פרופ' גנאל, בדבר קיומו של קשר סיבתי בין התאונה נשוא כתב התביעה ובין הנזקים המאוחרים להם טוענת המשיבה ובכלל זה הניתוח אותו עברה בגבה לאחר שש שנות עבודה מאומצת. עוד טוענת המערערת, כי שיעור נכותה התפקודית של המשיבה נמוך מכפי שנפסק לה. היא קובלת גם על הפיצוי שנפסק למשיבה בגין עזרה בשכר לעבר ולעתיד, בגין עזרת בני המשפחה בעבר וכנגד הפיצוי שנפסק לה בגין אובדן השכר בעבר ובעתיד. לבסוף, טוענת המערערת כי משהוכרה התאונה כתאונת עבודה, לא היה מקום לפסוק למשיבה פיצוי בגין עזרת הזולת, שכן המוסד לביטוח לאומי מכסה את ראש הנזק הזה במלואו.   המשיבה טוענת לעומתה לקיומו של קשר סיבתי, בין הנזק החולייתי שנגרם לה ובין התאונה, כפי שניתן ללמוד, לטענתה, מהממצאים הרפואיים ומחוות הדעת שנידונו במהלך המשפט. במסגרת הערעור שכנגד שהגישה, טוענת המשיבה כי סכום הפיצוי שנפסק לה בגין הפסדי השכר לעבר מאז הפסקת עבודתה הנו נמוך, לנוכח סיכוייה הדלים להשתלב בעבודה חליפית מתגמלת עד לגיל הפרישה. כן, משיגה המשיבה על סכום הפיצוי, הנמוך לדעתה, שנפסק לה בגין עזרת הזולת. לטענתה, צרכיה בעזרה בבית גדולים מכפי שהעריך בית המשפט קמא. לבסוף, טענה המשיבה כנגד הסכום הגלובלי שנפסק לה בגין הפסד ההשתכרות ממועד הניתוח ועד היום הזה וטענה לאופן חישוב חלופי. בתשובתה לערעור שכנגד, טענה המערערת, בתמצית, כי ככל שמדובר בהפסדי ההשתכרות לעבר, הרי שהמשיבה לא הוכיחה כדבעי את הנזק שנגרם לה בהקשר זה. עוד נטען על-ידי המערערת, כי הטענה בדבר הצורך בעזרת הזולת בעבר ובעתיד נעדרה כל ביסוס ראייתי ואף מותנית בקיומה של נכות תפקודית גדולה יותר מזו המאפיינת את מצבה של המשיבה. הסיוע המשפחתי שניתן למשיבה לא חרג - לדעת המערערת - מן העזרה הסבירה המתבקשת בנסיבות העניין.   4. לאחר ששקלנו את טענות הצדדים, בערעור ובערעור שכנגד, לא שוכנענו כי יש מקום להתערב בפסיקתו של בית-המשפט המחוזי. בית-המשפט שקל כראוי, על-פי הממצאים והעדויות שהונחו בפניו, את שאלת קיומו של הקשר הסיבתי בין התאונה ובין הנזק שנגרם למשיבה, ואין עילה לקבוע כי טעה במסקנותיו.   משכך, אין גם להתערב בגובה הפיצוי שנפסק למשיבה על-ידי בית-המשפט קמא בגין הפגיעה בכושר תפקודה. הסכום שנפסק לה על-פי אומדן גלובלי בגין אובדן השכר בעבר, הנו סביר בנסיבות המקרה; כך גם לגבי הפסד ההשתכרות בעתיד. גם בחישוב יתר פרטי הנזק לא מצאנו פגם.   התוצאה היא, שדין הערעור ודין הערעור שכנגד להידחות. אין צו להוצאות. ש ו פ ט   הנשיא א' ברק: אני מסכים. ה נ ש י א השופט א' גרוניס: אני מסכים. ש ו פ ט   הוחלט כאמור בפסק-דינו של השופט ריבלין.  נכות תפקודיתנכותתאונת דרכים