נפילה בגלל סחרחורת בדרך לעבודה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא נפילה בדרך לעבודה בגלל סחרחורת: .1התובעת הגישה לנתבע, הודעה על פגיעה בעבודה ותביעה לתשלום דמי פגיעה (נ/1), בגין תאונת עבודה, שארעה לה, לטענתה, ביום 1/11/93עת מעדה ונפלה במדרגות בדרכה לעבודתה, נפילה שכתוצאה ממנה נחבלה ברגלה השמאלית ובראשה. הנתבע דחה את התביעה במכתבו לתובעת מיום 6/1/94, שצורף לכתב התביעה. טעמו של הנתבע לדחיית התביעה, כפי שצויין במכתב הדחייה, היה בכך שהנפילה, שאכן ארעה בדרך לעבודה, לא היתה עקב סיכוני הדרך וללא תרומת גורם חיצוני כלשהו. .2בכתב התביעה שבה התובעת וטענה את שנטען בטופס התביעה נ/1) והנתבע טען בכתב הגנתו שנפילתה של התובעת היתה מגורמים פנימיים ולא בשל סיכוני הדרך. .3ביום 9/2/95שמעתי את עדויותיהן של התובעת ושל בתה, הוגשו מסמכים כראיות ונשמעו סיכומי ב"כ הצדדים. אלה עובדות המקרה .4התובעת, ילידת שנת 1930, עבדה כפועלת נקיון בבית הספר "תחכמוני" בטבריה. יום עבודתה של התובעת החל, בדרך כלל בשעה 00: .13התובעת היתה רגילה לנסוע לעבודתה באוטובוס מתחנה שליד ביתה, בסביבות השעה 30:ב.12 .5בחודש ינואר 1993עברה התובעת תאונת דרכים (בדרכה לעבודה) ומאז היא סובלת מכאבי ראש ומסחרחורות. בתיקה הרפואי של התובעת בקופ"ח נרשמו למעלה מ- 10תלונות על כאבי ראש וסחרחורות בתקופה שבין התאונה מינואר 1993לבין התאונה הנדונה בתיק זה. בשל הסחרחורות, קיבלה התובעת טיפול תרופתי של תרופה שנלקחה על ידי התובעת, פעמיים כל יום. הסחרחורות גרמו לתובעת, מספר פעמים, ליפול. .6ביום 1/11/93, התכוונה התובעת ללכת לעבודתה אך בטרם יצאה מביתה הבחינה כי האוטובוס שבו התכוונה לנסוע כבר עבר, ולפיכך, החליטה, כפי שעשתה לפעמים גם בעבר, ללכת ברגל לכיוון העיר התחתית בטבריה. הדרך הרגילה לירידה ברגל מביתה של התובעת עוברת במעבר להולכי רגל, בין בית כנסת לבין מכולת. מעבר זה צולם על ידי בתה של התובעת בתמונה ת/ .1על פי התמונה, יש במעבר האמור מדרגה הנמצאת מטרים ספורים לאחר שעוברים את קו המכולת. .7תוך כדי הליכתה של התובעת מביתה במעבר האמור - היא נפלה ונחבלה. .8כאמור לעיל, הצדדים חלוקים ביניהם האם נגרמה הנפילה של התובעת בשל "סיכוני הדרך". לשם הכרעה בשאלה זו, אבחן להלן את גירסאותיה השונות של התובעת באשר לגורם הנפילה. א. בטופס התביעה (נ/1) שנרשם ביום 9/11/93, על ידי בתה של התובעת, מפיה של התובעת: "בדרך לעבודה בירידה מהמדרגות ... מעדתי ונפלתי במדרגות ...". ב. בתעודה הרפואית הראשונה לנפגע בעבודה (נ/3), שנרשמה ביום 11/11/93, נרשם תיאור התאונה כך: "בדרך לעבודה ... החליקה במדרגות ...". ג. בהודעתה של התובעת לחוקר הנתבע, שניתנה ביום 20/1/94(נ/2) ואשר התובעת אישרה בעדותה את אמיתותה, נאמר כך: "... ירדתי ברגל מכאן (מהבית - ח.א.). הלכתי לכיוון בית הכנסת והמכולת. אני הלכתי בכביש במדרכה פתאום לא יודעת איך קבלתי סחרחורת ונפלתי. ... עברתי תאונת דרכים בדרך לעבודה בתאריך 3.1.93ומאז יש לי סחרחורת והיתי בגלל זה גם נופלת בבית פתאום. שלשום למשל קבלתי סחרחורת ונפלתי בבית. ש. היכן בדיוק קרה המקרה ? ת. בין בית הכנסת למכלת על המדרכה. ש. האם נפלת בירידה במדרגות ? ת. לא זוכרת איך נפלתי פתאום קבלתי סחרחורת ונפלתי. ... ש. ממה בדיוק נפגעת ברגל ? ת. הרגל התקפלה לי מתי שנפלתי הרגל התקפלה לאחור ונפלתי על המדרכה. ש. מדוע נרשם בטופס התביעה שנפלת במדרגות? ת. אני לא זכרתי ספרתי לבת שלי שנפלתי." ד. בכתב התביעה ובתצהירה של התובעת נאמר כי התובעת מעדה, נפלה במדרגות ונפגעה. ה. בעדותה של התובעת בבית הדין, נאמר כך: "כל האמור בו (בתצהיר - ח.א.) נכון למעט העובדה שצריך להיות מדרגה במקום מדרגות. כשחתמתי על התצהיר לא ידעתי מה רשום. נפלתי ממדרגה אחת. ... הרגל שלי היתה חצי על המדרגה וחצי על הרצפה ונפלתי בישיבה. ... לפעמים אני נופלת בגלל הסחרחורת, לא הרבה פעמים, באותו יום לא ידעתי איך זה קרה. יכול להיות שבגלל שרצתי. את מציגה לי את ת/ 1(התמונה ח.א.) זה המקום שבו נפלתי, התעכבה לי הרגל במדרגה. ... כשדיברו על הטעות של מדרגה מדרגות הראיתי לה (לבתה של התובעת - ח.א.) בדיוק את המקום. ... באותו יום אני לא יודעת איך נפלתי רצתי ואני לא יודעת איך נפלתי. ... מה שגרם לי לתאונה זה רק המדרגה, אני לא שמתי לב אליה ונפלתי." .9ממכלול הראיות המצוטטות לעיל ומהתרשמותי מעדותה של התובעת, אני קובע שלא עלה בידי התובעת להוכיח כי נפילתה ביום 1/11/93נגרמה דווקא בשל המדרגה או בשל הריצה שלה. בתה של התובעת, בעדותה, וכן ב"כ התובעת בסיכומיה, התאמצו מאד להציג את התובעת כמעט כמי שאינה מבדילה בין ימינה לשמאלה ובשל כך להפחית עד מאד את משקל דבריה של התובעת לחוקר כפי שנרשמו בנ/ .2אולם, התרשמתי שהתובעת, אף אם אינה יודעת קרוא וכתוב ואף אם שליטתה בעברית אינה מושלמת, אין היא בורה כפי שניסו להציגה והיא יודעת לבטא עצמה בצורה מספקת. מעת שהבינה התובעת שחשוב להראות את הנפילה כנפילה בשל המדרגה המצולמת בת/1, היא הצליחה להעיד באופן המסביר בבירור את כוונתה שנפילתה היתה על המדרגה ובשל המדרגה. מכאן שאין לקבל את הטענה שבתשובותיה לחוקר לא היתה התובעת מסוגלת לענות לו את אשר העידה בבית הדין. החוקר שאל את התובעת שאלות מפורשות על מדרגות ועל סיבת הנפילה, כמצוטט לעיל, והתובעת השיבה לשאלות אלה, על פי תומה. מתשובותיה לחוקר מסתבר שהתובעת קיבלה פתאום סחרחורת ונפלה וכן מסתבר שהפגיעה בקרסול השמאלי של התובעת היתה תוצאה של הנפילה ולא גורם לנפילה. אדרבא, בתשובותיה לחוקר הנתבע ניסתה התובעת להסביר כי כשהוזכרו מדרגות בטופס התביעה, זו היתה טעות. תאונה בדרך לעבודה .10סעיף 36(1) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ"ח- 1968(להלן: "החוק"), קובע, בין השאר, כי רואים תאונה כתאונת עבודה, אף אם ארעה תוך כדי הליכתו של המבוטח ממעונו לעבודתו ועקב הליכתו זו. שלא כבתאונת עבודה לפי סעיף 35לחוק, בתאונה הנכנסת בגדרו של סעיף 36(1) לחוק, לא חלה החזקה האמורה בסעיף 39לחוק, כך שאין חזקה שתאונה שארעה תוך כדי ההליכה לעבודה ארעה גם עקב ההליכה לעבודה. (ראו: דב"ע ל/10- 0דוידיאן - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ב 3; דב"ע לט/107- 0סמסון - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יא 147; דב"ע מח/222- 0בצלאל - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כ 400ודב"ע מט/54- 0שליפר - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כ 429). לפיכך, הנטל להוכיח את הקשר הסיבתי בין ההליכה לבין התאונה, מוטל על המבוטח, ובענייננו - על התובעת, כך שהיא זו שצריכה להוכיח את הקשר הסיבתי בין הליכתה לעבודה ביום 1/11/93לבין נפילתה. .11התובעת לא מסרה גירסה כלשהי להסביר את הקשר בין נפילתה לבין סיכוני הדרך, מלבד הגירסה שהופיעה בעדותה על כך שחלק מרגלה היתה מונחת על המדרגה וחלק אחר - על ה"רצפה" או גירסתה שהרגל התעכבה בגלל המדרגה. לפי האמור בסעיף 9לעיל, איני מקבל גירסאות אלה של התובעת ואני מעדיף את דבריה של התובעת כפי שנרשמו בהודעתה לחוקר (נ/2). לפי דבריה של התובעת לחוקר, היא חשה סחרחורת ונפלה. נפילה כזו, בשל הסחרחורת, כפי שנפלה התובעת מספר פעמים אחרות, גם בביתה, אין לה כל קשר לסיכוני הדרך, אלא היא נובעת ממקור פנימי, הקשור בבריאותה של התובעת. התובעת, כאמור, לא הוכיחה תרומה כלשהי של הדרך לנפילתה, ולפיכך, נפילתה אינה יכולה להיחשב כתאונת עבודה על פי סעיף 36(1) לחוק. (ראו: דב"ע לט/107- 0הנ"ל). לסיכום .12התוצאה מהאמור לעיל היא שאני דוחה את התביעה. .13מאחר שעל פי הראיות נראה שהתובעת החלה לסבול מהסחרחורות שגרמו לנפילתה, כתוצאה מתאונת עבודה שהיתה לה ביום 3/1/93, מופנית תשומת לבה של התובעת לזכותה לפנות לנתבע בבקשה להעמידנה לבדיקת ועדה רפואית כדי שתקבע אם נותרה לתובעת נכות (ואם כבר היתה קביעה כזו - כדי שתקבע אם הוחמר מצבה של התובעת, בתנאי שתמציא אישורים על החמרה כזו), ואם אכן נפילתה של התובעת ביום 1/11/93היתה אחת מתוצאותיה של התאונה מיום 3/1/93, ייתכן שיש לראות בתובעת, כמי שהיתה נכה בשיעור זמני של % 100בגין כל התקופה שבה לא היה לתובעת כושר לעבודה עקב נפילתה ביום .1/11/93 .13אין צו להוצאות.תאונה בדרך / חזרה מהעבודהתאונות נפילהנפילה ברחוב / שטח ציבורינפילה