זקוקים לעורך דין דיני עבודה במגדל העמק ? מתי כדאי לתבוע מעסיק באמצעות עו"ד לענייני עבודה ? בין אם אתם מעסיקים ובין אם אתם עובדים, מומלץ להתייעץ עם עורך דין בעל ניסיון, מיומן ובקיא בתחום דיני עבודה.

מטרת דיני עבודה במגדל העמק להגן על גם על העובדים וגם על המעסיקים. עורכי דין דיני עבודה במגדל העמק מעניקים ייצוג משפטי וייעוץ בענייני עבודה במגוון הליכים משפטיים. כל מעסיק וכל עורך דין המתמחה בדיני עבודה במגדל העמק, חייב להכיר בשינוי המהותי שעבר תחום דיני העבודה בשנים האחרונות, אנו מאמינים כי שיתוף הלקוח באסטרטגיית ניהול המשפט מהווה את הבסיס להצלחה ולכן אנו מעמידים לרשותכם "מדריך דיני עבודה" שבאמצעותו תוכלו לקבל הצצה לעולם דיני העבודה. לרשימת הפוסטים המלאה - 🔍 עורך דין דיני עבודה מגדל העמק ##מחיר (שכר טרחה) עורך דין דיני עבודה:## מרבית העובדים והמעסיקים שהחליטו לבחור באופציה של "עורך דין דיני עבודה זול" - כלומר לייצג את עצמם...ולא להיות מיוצגים על ידי עורך דין מומחה בדיני עבודה במגדל העמק, מצאו את עצמם מתמודדים עם סיטואציות שהם לא בהכרח מבינים כראוי. האם עורך דין שעובד על אחוזים נחשב "עורך דין זול"? לא בהכרח. לעיתים שכר טרחת עורך דין דיני עבודה באחוזים נגזר מהפחתת תשלום. (1) תביעות בבית הדין לעבודה

##(א) התפטרות בגלל מעבר לגור במגדל העמק## בכתב התביעה עתרה התובעת לחייב את הנתבעת בתשלום פיצויי הפיטורים שלה. במהלך הדיון התברר כי אין מחלוקת בין הצדדים ביחס לזכותו של התובע לפדיון חופשה ודמי הבראה, והצדדים מסכימים כי הסכום המגיע לתובע בעניינים אלה הוא זה שצוין בכתב ההגנה, אלא שהנתבע. זכאי לקזז סכומים אלה. לטענתה, התובעת לא מסרה לנתבעת הודעה מוקדמת לפני התפטרותה. בגרסת התובעת, מאחר שבכתב התביעה נכתב כי התובע התפטר עקב העדר הסעה ממגדל העמק לעבודה, אין זה שולל קשר סיבתי בין מעבר למגדל העמק לבין ההתפטרות, שכן כל עוד התובע גר בעיר אחרת, בעיית התחבורה לא התעורר. התובעת מתגוררת במגדל העמק עד היום (או לפחות - עד להגשת התביעה ביום 27/10/98), אז החלה להתגורר בה כבר בפברואר 1998, כך שהתנאים המפורטים בתקנות בדבר מגורים של לפחות שישה חודשים ביישוב באזור הפיתוח התקיימו. הנתבעת לא הייתה צריכה להיות משוכנעת שהתובעת אכן התפטרה עקב העברת מגוריה למגדל העמק ולא נאלצה להסכים כי לא היה סביר לדרוש מהתובעת להמשיך לעבוד באותו מקום עבודה, גם לאחר המעבר. ##הכרעת בית הדין לעבודה:## אין לקבל את טענת הנאשם לפיה המרחק בין חיפה למגדל העמק אינו עולה על 40 ק"מ. התנאים לזכאות לפיצויי פיטורים בגין מעבר ליישוב באזור פיתוח אינם מחייבים מרחק מינימלי של 40 ק"מ. ##(ב) תביעה לתשלום שכר עבודה לפועל בניין במגדל העמק## התובעים נטענו כי הם הועסקו על ידי הנתבעת בעבודות בנייה שבוצעו באתר עבודה במגדל העמק. הנתבע טען, מנגד, כי הוא קבלן בניין, וכי מעולם לא היו יחסי עובד ומעביד בינו לבין התובעים ו / או מי מהם, כטענתם, וכי תביעותיהם הוגשו בחוסר תום לב. והצגה מוטעית. הנתבע הוסיף והדגיש כי אינו מכיר את התובעים, למעט מר מופק בסול, הוא התובע בתיק 2307/05, ששימש כקבלן משנה מטעמו לעבודות הבנייה באתר העבודה של מגדל העמק, והוא הביא את הצוות, כולל התובעים, והעסיק אותם, כאשר לא בין הנתבע לתובעים ו / או מי מהם וכלום. התובעים העידו כי עבדו באתר עבודה במגדל העמק וכי עבודתם כללה בניית גדרות וקירות תמך. התובעים העידו כי ביצעו עבודות בנייה על גדרות וקירות תמך באתר העבודה במגדל העמק, שם עבד הנתבע והופיע. ##הכרעת בית הדין לעבודה:## התביעה לתשלום פיצויי הלנת שכר נדחתה מכיוון ששוכנעתי כי בין הצדדים קיימת מחלוקת כנה ואמיתית באשר לאופי היחסים שקיימים בין התובעים לנתבעת, לרבות עצם זכאותם לשכר. ##(ג) יחסי עובד מעביד של מחלק דואר בסניף מגדל העמק## התובע הועסק על ידי הנתבעת בסוכנות דואר במגדל העמק הן כסוכן דואר והן כמפיץ דואר החל מה 1.4.94 ועד ליום 28.2.03. התובע טען בתביעתו כי עבודתו כמפיץ דואר הייתה בהיקף של יותר ממחצית משרות הדוור ולכן, התקיימו יחסי עובד ומעביד עם הנתבע (במסגרת עבודתו כמפיץ דואר). הנתבעת טענה כי התובעת מעולם לא עבדה עבורה ולא התקיימו ביניהם יחסי עובד ומעביד, שכן לאורך שנות ההתקשרות בין הצדדים היקף פעילותו של התובע כמפיץ דואר עצמאי מעולם לא גדל ל"חצי דוור שהוא רשות עובד "כהגדרתו בסעיף 46 (ב) לחוק רשות הדואר. בשנת 1994 הנתבע התקשר עם התובע בשני חוזים למתן שירותי דואר - האחד כסוכן דואר עצמאי והשני כקבלן חלוקת דואר במרכז ההפצה הממוקם בסמוך לסוכנות הדואר המופעלת על ידו כסוכן. בין הצדדים נחתמו שני חוזים נפרדים, כאשר "חוזה הסוכנות" נחתם לעסקה כסוכן וההסכם להפצת דואר הוגדר כ"חוזה שירות ". בשני החוזים הוגדר מעמדו של התובע כספק שירות, קבלן עצמאי, ולא כשכיר. ##הכרעת בית הדין לעבודה:## לאור זאת, התובע לא הוכיח כי התקיימו יחסי עובד ומעביד עם הנתבעת המבססים את סמכותו של בית דין זה לדון בתביעה ומשמשים בסיס לכל הסעדים הנטענים בתביעה ובהתאם לכך אנו דוחים. תביעת התובע, על כל מרכיביה. ##(ד) אי הוכחת ימי עבודה אצת מעסיק במגדל העמק## התובע טען, בכתב התביעה, כי עבד 25 יום בחודש, שמונה שעות ביום, בשכר יומי של 230 שקל ליום. התובע העיד כי עבד עם הנתבע במשך כשבוע בדירה במגדל העמק, ואז עבר לעבוד באזור התעשייה. הנתבע טען בכתב ההגנה שהוגש מטעמו כי לא היו יחסי עובד ומעביד בינו לבין התובע וכי הוא מעולם לא העסיק את התובע. הנאשם טען כי בזמן הרלוונטי לתביעה עבד כשכיר. התובע לא הציג בפני בית המשפט כל ראיה שיכולה להעיד על תקופת העסקתו, לרבות מספר ימי העבודה בהם עבד בשירות הנתבעת, כטענתו. למעשה, מדברי התובע אנו למדים כי תנאי שכרו מעולם לא סוכמו עם הנתבע וכי תביעתו לשכר בסך 230 ₪ ליום עבודה מבוססת על מידע ו / או על ההנחה כי הנתבע ידע את סכום שכרו ששולם על ידי מעסיקו הקודם. ##הכרעת בית הדין לעבודה:## לפיכך, לאור כל האמור לעיל, התביעה נדחית. ##(ה) הפסקת עבודה במגדל העמק מטעמים רפואיים## לפנינו תביעת התובע לתשלום פיצויי פיטורים, שכר עבודה, החזר הוצאות נסיעה ודמי הבראה ממעבידו. טענתו המקורית של התובע בכתב תביעתו הייתה כי נסיבות סיום עבודתו בנתבע היו מטעמים בריאותיים ורפואיים גרידא, כאמור בסעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים. בסיכומים מטעם התובע הודה בא כוחו, למען ההגינות, כי לא הוכחה עילת ההתפטרות עקב בריאות לקויה, אך הוא הוסיף כי הוכחו נסיבות אחרות שיש לראות בהתפטרות התובעת כזכאות. לפיצויי פיטורים. זכאי החוק על זמן נסיעה והוצאות נסיעה. בכתב הגנתה הנתבעת לא העלתה כל טענה בדבר קיזוז התשלומים שקיבלה התובעת בחריגה ואי החזרת המקודד; באשר לאי מתן הודעה מוקדמת מצד התובעת, הנתבעת אומנם שמרה, בכתב הגנתה, על זכותה להגיש תביעה שכנגד אך לא עשתה זאת, ובאשר לטענת הקיזוז בגין אי מתן הודעה מוקדמת - טענה זו לא הועלתה. על ידי הגנתה בכתב. לעניין עבודה במגדל העמק נציין כי הן על פי גרסת התובעת והן על פי תלושי השכר שצורפו לתביעה, התובע עבד זמן קצר בלבד במגדל העמק, כאשר בתקופה זו הוא קיבל תוספת משמעותית בשכרו. ##הכרעת בית הדין לעבודה:## לפיכך אנו קובעים כי התובע אינו זכאי לשכר נוסף עבור זמן נסיעה בגין עבודתו במגדל העמק, אלא רק עבור שאר הנסיעות שביצע במהלך תקופת עבודתו היינו התובע זכאי לשכר במשך 4 שעות של נסיעות בשבוע. (2) מהם חובות המעביד כלפי העובד ?

החוק מטיל על כל מעסיק במגדל העמק חובה למסור לעובד הודעה לעובד על תנאי העסקה לא יאוחר משלושים ימים מהיום שהעובד התחיל לעבוד אצלו. (3) מהן זכויות עובדת בהריון ולאחר חופשת לידה ?

החוק אוסר על פיטורים בהריון במגדל העמק ללא היתר, גם במקרים בהם המעביד לא ידע כלל על ההיריון בעת ההחלטה על הפיטורים, וגם אם הפיטורים אינם קשורים להיריון. (4) האם ניתן להגביל את חופש העיסוק ?

במקרים מסוימים ניתנה למעסיק אפשרות להגביל את חופש העיסוק של עובדיו. הגבלת חופש העיסוק במגדל העמק נעשית בדרך כלל באמצעות תניית אי תחרות בחוזה עבודה כל עוד מטרתה להגן על אינטרס לגיטימי של המעביד והיא אינה חורגת מעבר לסביר. (5) מה ההבדל בין חוזה עבודה לבין חוזה רגיל ?

בחוזה רגיל היחסים בין הצדדים לחוזה במגדל העמק בדרך כלל מסתיימים לאחר חתימת החוזה, יחודו של חוזה עבודה אישי הוא בכך שהוא יוצר יחסים מתמשכים, כלומר לאחר חתימת החוזה היחסים בית הצדדים רק מתחילים ותנאיהם משתנים מעת לעת. (6) רכיבי השכר

החוק קובע שכר מינימום לעובדים וחל גם על תשלום על התלמדות בעבודה במגדל העמק, כאשר שכר יסוד הנו השכר "הרגיל" לעניין גמול שעות נוספות משמעו, השכר המשתלם בעד השעות שקדמו לשעות הנוספות. תשלומים ישירים או בלתי ישירים המשתלמים לעובד שלא בעד פרקי הזמן שבהם לא עבד ולא העמיד עצמו לרשות העבודה הם בתחום התנאים הסוציאליים כגון: ##(א)## דמי הבראה - צו ההרחבה הכללי בדבר תשלום דמי הבראה קובע כי הזכאות לדמי הבראה, קמה רק לאחר שהשלים העובד את שנת עבודתו הראשונה. ##(ב)## דמי חגים - מענק חג הוא הטבה כספית טהורה, שממנה נהנה העובד בלבד, לכן בהיותה טובת הנאה לעובד מדובר בזכות נלווית אשר ניתנת לפדיון גם לאחר תום יחסי עובד-מעביד. ##(ג)## דמי חופשה שנתית - חוק חופשה שנתית מקנה לעובד זכות לקבל חופשה שנתית, ובמקביל מוטלת על המעביד במגדל העמק חובה לתת אותה. פדיון חופשה, המשולם מכוח חוק חופשה שנתית, תכליתו לפצות את העובד שמסיבה זו או אחרת לא ניצל בתקופת עבודתו אצל המעסיק את ימי החופשה השנתית המגיעים לו. ##(ד)## דמי מחלה - חוק דמי מחלה מעניק לעובד זכות לקבל דמי מחלה בעד תקופת מחלתו. גם כאן ראוי לשים לב שהוראות הפטור למעביד מתשלום דמי מחלה מתייחסת לדמי מחלה לפי חוק דמי מחלה ולא לפי חוקים אחרים. ##(ה)## דמי נסיעות - על המעביד החובה להשתתף בהוצאות הנסיעה של עובדיו לפי תעריף תחבורה ציבורית, גם כאשר העובד עושה שימוש ברכבו הפרטי, כאשר תקרת החזר הוצאות הנסיעה ליום עבודה נקבע בצו ומתעדכן מעת לעת. ##(ו)## תשלומי אש"ל - זכות זו אינה בגדר שכר עבודה במובן הצר של המילה, היינו תמורה בעד עבודה שנעשתה. חובת המעביד להשתתף בתשלום אש"ל במהלך תקופת העבודה אינה ניתנת לפדיון אלא אם כן הוסדרה הזכות לפדיון בחוק או בהסכם. ##(ז)## תשלומים לקרן פנסיה - כל עוד לא מתאפשר להפריש עבור העובד את ההפרשות הנדרשות לקרן הפנסיה, זכאי העובד לפיצוי בגין אי-ביצוע ההפרשה לפנסיה, כאשר גיל הפרישה בישראל הינו אחיד וקבוע ולא המתחשב בנתוניו הפרטניים של כל עובד במגדל העמק. רכיבי שכר נוספים ניתן למצוא, בעיקר בענף ההי-טק, במקרים של הסדר של הענקת אופציות לעובדים לרכישת מניות של חברה שנועד להעניק הטבה כלכלית לעובד. (6) הלנת שכר

על מנת להרתיע מעבידים במגדל העמק מלא לשלם לעובדים את שכרם בזמן ולמנוע מקרים של הפרשי שכר בין השכר שהעובד קיבל לבין השחר שמגיע לו, חוק הגנת השכר קבע כי במקרה של הלנת שכר לעובד ישולמו לו פיצויים. (7) שעות עבודה ומנוחה

##(א) שעות נוספות ## - לנוכח הגידול בהיקף התופעה של התעלמות מעבידים במגדל העמק מחובות רישום שעות עבודה המגמה כיום בעניין הוכחת שעות נוספות של עובד היא לקבוע כי בהעדר רישומים בקשר לעבודתו של העובד ע"י המעביד כמתחייב מהוראות החוק, יועבר נטל ההוכחה על שעות נוספות למעסיק. ##(ב) עבודה בשבת ## - תכלית איסור העסקה בשבת היא סוציאלית, תכלית זו באה לחייב את העובד לנוח שלושים ושש שעות בשבוע עבודה. התכלית השנייה היא תכלית המבקשת לשמר את צביונה היהודי של מדינת ישראל. ##(ג) הפסקה בעבודה## - החוק מחייב את המעביד להעניק לעובד הפסקות בעבודה. המונח "הפסקה" הקבוע בחוק שעות עבודה ומנוחה תלוי במכלול העובדות של כל מקרה. ##(ד) עבודה בחגים## - זכות עובד יומי לדמי חגים בגין עבודה בחג אינה מעוגנת בחוק כלשהו. זכות זו יכול ותבוא מהסכם קיבוצי, צו הרחבה ##(ה) עבודת לילה ## - חוק שעות עבודה ומנוחה מגדיר "עבודת לילה כעבודה ששתי שעות ממנה, לפחות, הן בתחום השעות שבין 22 ובין 06.00. (8) שימוע לעובד לפני פיטורים

מהי זכות השימוע ? זכות שימוע לעובד היא זכותו לדעת מהן הטענות המועלות כלפיו, ולהשמיע את טענותיו בפני הגורם שאמור להחליט על פיטוריו ולנסות לשכנעו להחליט אחרת. כנגד חובתו של המעביד במגדל העמק לערוך לעובד שימוע טרם פיטוריו, ניצבת חובתו של העובד להופיע להליך השימוע, אי התייצבות לשימוע - משמעות אי התייצבות לשימוע היא ויתור של העובד על זכות הטיעון (9) פיטורים

השכר הקובע לפיצויי פיטורים מחושב בדרך כלל לפי ממוצע 12 החודשים האחרונים לעבודתו ועל מנת לזכות בתביעתו, על העובד להוכיח כי תקופת ה"הפסקה" לא הביאה לקטיעת רצף העבודה לצורך פיצויים. חוק פיצויי פיטורים מכיר ברציפות בעבודה לא רק אצל אותו מעביד אלא גם במקום עבודה אחד. במקרה של פיטורים שלא כדין הסעד אותו ראוי להעניק לעובר - פיצויי פיטורים בלבד או אכיפתם של יחסי העבודה, וכן היקפה הראוי של האכיפה - נתון לשיקול דעתו של בית הדין לעבודה. (10) יחסי עובד מעביד

במשפט הישראלי למונח יחסי עובד מעביד אין המגדל העמק מוחלטת ומובנו של מונח זה משתנה עם ההקשר בו הוא מופיע. קיימים 3 סוגים של עובדים: "עובד", "משתתף חופשי" ו"עצמאי", כאשר רק "עובד" זכאי לזכויות ולהגנות שמקנה משפט העבודה ואילו "משתתף חופשי" ועצמאי אינם זכאים להן. (11) אפליה הטרדה מינית ופגיעה בפרטיות עובדים

לבית הדין לעבודה סמכות לדון בתביעות הטרדה מינית בעבודה, תביעה מכח החוק למניעת הטרדה מינית בעבודה באזור מגדל העמק יכולה להיות מוגשת כנגד המטריד, על עצם מעשה ההטרדה, וכנגד המעביד, כמי שנושא באחריות בהתאם לחוק. (12) ארגוני עובדים

זכות ההתארגנות במישור יחסי העבודה הקיבוציים בישראל מוגשמת באמצעות ארגון עובדים יציג אחד העומד בתנאים הנדרשים בחוק, והמוגדר כ"ארגון העובדים היציג" והוא זה אשר יכול להיות צד להסכם קיבוצי מול המעסיק ותפקידו בין היתר לדאוג להשוואת תנאים בין עובדים שונים במגדל העמק. (13) סוגיות נוספות בדיני עבודה

##(א) ##עובדי מדינה במגדל העמק - על המדינה כגוף שלטוני חלה חובה מוגברת לנהוג , ללא שיקולים זרים, על פי כללי הצדק הטבעי וללא ניגוד אינטרסים, אך לא תמיד זהו המצב. קיימים מקרים בהם בית הדין לעבודה יבחן את סבירות ההחלטה של המדינה כגון העברה יזומה של עובדי הוראה, שכר עידוד, אישור שקילות לתואר לצורכי שכר, קיצור תקופת צינון ועוד. ##(ב)## עובדי שטחים - חוקי מדינת ישראל לא חלים באזור יהודה ושומרון אלא מוחלת בו תשתית המורכבת מן הרובד של הדין הירדני, ומצווים שהוציא המפקד הצבאי מתוקף הסמכות שהוקנתה לו על פי כללי המשפט הבינלאומיים. ##(ג) ## דיני עבודה בקיבוצים - "חבר קיבוץ" לא מוגדר כ"עובד" של הקיבוץ כשהוא מועסק במסגרת סידור העבודה הפנימי של הקיבוץ. במסגרת זו, חבר הקיבוץ לא מקבל "שכר" תמורת עבודתו. הקיבוץ לא משלם לו משכורת, לא מנפיק לו תלושי שכר ולא משלם לו זכויות סוציאליות. ##(ד) ## זכויות עובדים בפירוק חברה במגדל העמק - קיימים מקרים בהם חברה נסגרת מבלי ששילמה לעובדיה את שכרם, במקרים מסוימים בית המשפט יכול לחייב את בעלי החברה באופן אישי לחובות העובדים בהליך המכונה "הרמת מסך", אולם הרמת מסך בדיני עבודה תיעשה רק במקרים חריגים.

 

סירוב לצאת לעבודה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא סירוב לצאת לעבודה: 1. זהו ערעור על החלטת ועדת הערר שליד לשכת התעסוקה במגדל העמק, אשר החליטה, ביום 9/5/95 לדחות את עררו של המערער כנגד ההחלטה לראות בו "סרבן", עקב סרובו הנטען לצאת לעבודה במפעל "עוף העמק" ברמת ישי, אליה נשלח על ידי לשכת התעסוקה. תמצית טענות המערער 2. המערער העובד כמשגיח כשרות במפעל בקרית טבעון מזה מספר שנים. ביום 28/3/95 נשלח המערער לביתו, עד ליום 30/4/95 מהסיבה שלא היתה עבורו עבודה במפעל, ככל הנראה, עקב חג הפסח. לפיכך, פנה המערער ללשכת התעסוקה כדי שתמצא לו עבודה מתאימה. 3. המערער הופנה על ידי לשכת התעסוקה, ביום 4/4/95אל מפעל "עוף העמק", והתייצב במפעל זה עוד באותו יום. המערער התבקש להגיע למחרת אל המפעל בשעה 50:נ.05 4. מאחר שהמערער מתפלל בשעה זו (50:05), לא היה המערער יכול להגיע לעבודה, ולפיכך הוא חזר ללשכת התעסוקה ואמר זאת, ואז נרשם כ"סרבן". 5. אם היו מודיעים למערער כבר בלשכת התעסוקה מהי שעת תחילת העבודה ומהם תנאי העבודה, היה המערער מודיע כבר שם שהתנאים אינם מתאימים לו והיה מבקש להפנותו לעבודה אחרת. תמצית טענות ב"כ המשיב 6. המערער לא היה בחזקת אדם המחפש עבודה, שכן הוא היה בחופשה מיוחדת, בלא שנותקו יחסי עובד-מעביד בינו לבין מקום עבודתו. 7. המערער נשלח למקום עבודה מתאים אך לא היה מוכן להתחיל את העבודה בשעה שנקבעה לו. 8. הסיבה של תפילה בעת התחתת העבודה אינה מצדיקה סרוב לצאת לעבודה. 9. ממפעל "עוף העמק" נמסר בכתב כי תחילת העבודה היא בשעה 30: 06 וכי יש הסעה מסודרת ממגדל העמק עד למפעל ברמת ישי. 10. גישת המערער מראה על חוסר רצון לצאת לעבודה, ככל הנראה בשל רצונו לשוב, בתום חופשתו למקום העבודה הקבוע שלו. החלטת ועדת הערר 11. טענות הצדדים בפני ועדת הערר היו דומות בעיקרן לטענותיהם בערעור. 12. בהחלטת ועדת הערר נאמר: "העורר עבד ועובד מזה 4שנים כמשגיח כשרות בפרי מזין. לרגל שיפוצים בתקופה מ- 28/3/95עד סוף 4/95(תקופת הפסח) הוצא העורר לחופשה מיוחדת ללא תשלום וסבר בטעות שהוא מובטל שזכאי לדמי אבטלה כחוק. אנו סבורים שהעורר לא היה זכאי כלל לדמי אבטלה עפ"י החוק מכיוון שלא לשם כך חוקק חוק זה ומכל מקום ברור לנו שהעורר לא היה זמין לעבודה שהיתה בלשכה דהיינו עבודה מזדמנת או לתקופה קצובה של חודש ימים לכן גם מסיבה זו אין הוא זכאי לדמי אבטלה. גם אם טעינו אין העורר זכאי לביטול הסירוב שנרשם לו ב-95-4- 4מכיוון שלא יצא לעבודה שהוצעה לו בעוף העמק מסיבות אישית שאינן נראות לנו ואינן מוכרות עפ"י החוק והמצדיקות ביטול הסרוב". זכאות לדמי אבטלה 13. סבורים אנו שועדת הערר נטלה לעצמה, בלא סיבה ובלא סמכות, את תפקידו של פקיד התביעות של המוסד לביטוח לאומי. תפקידה של ועדת הערר הוא לדון בעררים על פעולות שנעשות בלשכת התעסוקה. אין ועדת הערר אמורה להחליט את החלטותיה על יסוד השאלה האם זכאי המערער לזכויות מכח חוק הביטוח הלאומי (או מכח חוק דמי אבטלה). ועדת הערר פועלת במישור אחר, הוא המישור המוסדר בחוק שרות התעסוקה, התשי"ט-1959, בתקנות על פיו ובתקנון שרות התעסוקה שנתקן מכח חוק זה. 14. אם המערער הינו "סרבן" דינו של הערר היה להידחות אף אם עקרונית זכאי היה המערער לזכויות מכח פרק ו 1לחוק הביטוח הלאומי ואם המערער אינו "סרבן" דינו של הערר היה להתקבל אף אם המערער אינו זכאי לדמי אבטלה. 15. לפיכך, כל חלקה הראשון של החלטת ועדת הערר (עד למלים "גם אם טעינו..."), המבוסס על אי-זכאותו של המערער לדמי אבטלה, ניתן בחוסר סמכות ובלא הצדקה ואין להשאירו על כנו. 16. אין באמור לעיל משום הבעת דעה על זכאותו של המערער לדמי אבטלה, אין עניין זה חלק מהשנוי במחלוקת לפנינו ואין בית הדין מוסמך להביע את דעתו בענין זה בטרם הובאה לפניו תובענה על כך המופנית נגד המוסד לביטוח לאומי, אשר הוגשה לאחר שהוגשה תביעה מתאימה למוסד לביטוח לאומי והיא נדחתה על ידי פקיד התביעות (או שלא התקבלה וחלפו 30ימים מיום הגשתה). האם המערער הינו "סרבן"? .8סעיף 27לתקנון שירות התעסוקה, מאפשר לראות דורש עבודה כ"סרבן" אם נמנע מלקבל עבודה שהוצעה לו (או אף אם חדל לעבוד בה תוך 12יום) והכל בלא טעם סביר. .9מכאן שאת הסיבה שהביאה את המערער להימנע מלקבל את העבודה שהוצעה לו אין צורך לבחון, בדרך שבחרה ועדת הערר בהיבט של "סיבה מוכרת עפ"י החוק". גם אם סיבת ההימנעות מקבלת העבודה לא היתה "סיבה מוכרת" אין לקבוע כי דורש עבודה הוא "סרבן" אם הסיבה שלו לאי-יציאתו לעבודה הינה סיבה היכולה להיכנס בגדר המונח "טעם סביר". .10ה"סבירות" האמורה, ככל "סבירות", צריכה להיבחן במשקפיים אובייקטיוויים, אך מתוך מתן משקל לנסיבותיו האישיות של כל דורש עבודה. .11בענייננו, משידוע לנו שהמערער הוא משגיח כשרות, סביר להניח שהוא מקפיד על קיום מצוות. השאלה שעלינו לשאול את עצמנו היא האם לגבי אדם המקפיד בקיום מצוות ההלכה, הימנעות מקבלת עבודה בנסיבות שקבלת עבודה זו מונעת ממנו לקיים את מצוות תפילת השחרית כהלכתה, היא טעם סביר אם לאו. בהקשר זה ראוי לציין שמועד הפנייתו של המערער לעבודה היה סמוך למועד תחילת הפעלתו של שעון הקיץ, וענין זה הביא לכך שלא היה ניתן לקיים את תפילת השחרית בשעה מוקדמת כבתקופה הסמוכה לכך, טרם הפעלת שעון הקיץ. משאנו מביאים לנגד עינינו שאף המחוקק מצא לנכון ליתן משקל נכבד לקיום מצוות תפילת שחרית ובציבור, בסעיף 37(ב)(2) לחוק הביטוח הלאומי (שבו נקבע שהפסקה וסטיה בדרך לעבודה לשם קיום תפילת שחרית בצבור אינה מפסיקה את הדרך לעבודה, לצורך ראיית תאונה בדרך כתאונת עבודה), אנו מגיעים למסקנה שטעמו של המערער - סביר. 12. לאור מסקנתנו האמורה בסעיף 11לעיל, הרי שהימנעותו של המערער להתקבל לעבודה בעוף העמק בשל מגבלות תפילת השחרית, נעשתה מטעם סביר ואין לראות את המערער כ"סרבן" בגין הימנעות זו. 13. לענין המכתב של "עוף העמק" - אין ללמוד ממנו משהו לסתירת גירסתו של המערער. המכתב נכתב ללשכת התעסוקה, כנראה על פי הזמנת הלשכה, ויש ליתן נפקות לעובדה שבמכתב לא נסתרה גירסתו של המערער בענין השעה 50: .05אמנם, על פי המכתב העבודה מתחילה בשעה 30: 06ויש הסעה מסודרת, אך מי לידינו יתקע ש"ההסעה המסודרת" אינה זו שלשם נסיעה בה התובע אמור להתייצב בשעה 50:05, כלומר בזמן בו הוא מתפלל? נראה לנו שאם מועד התייצבותו של המערער להסעה היה אמור להיות בשעה מאוחרת יותר, לא היתה לשכת התעסוקה מהססת לבקש מ"עוף העמק" לרשום זאת במכתב. העובדה שלא נרשמה במכתב השעה שבה היה אמור המערער להתייצב להסעה, תומכת, לדעתנו, דווקא בגירסתו של המערער כי מועד זה היה בזמן התפילה. לסיכום 14. לאור האמור לעיל, אנו מקבלים את הערעור ומורים למשיב לנהוג עם המערער כאילו לא היתה "סרבן" בגין אי-קבלתן לעבודה בעוף העמק ביום .4/4/95 15. כאמור לעיל, אין ללמוד מכך מאומה לגבי זכאותו או אי-זכאותו של המערער לקבלת דמי אבטלה מן המוסד לביטוח לאומי. 16. מאחר שהמערער לא הוטרח לבוא לבית הדין, אין צו להוצאות.דיני עבודה