סירוב עובד לבדיקת פוליגרף

כשהגיע מנהל הנתבעת למקום הודיע לתובע כי הוא חושד בו כי שלח ידו במברגה. באותו מעמד התנה מר רמץ המשך העסקתו של התובע בבדיקת פוליגרף שיעבור התובע. התובע עזב את המקום. התובע עמד בסירובו לבצע הבדיקה. לטענתו, לא הסכים לעבור הבדיקה מאחר שמנהל הנתבעת איפשר לכולם, פרט לו, להמשיך ולעבוד עוד טרם ביצוע הבדיקה. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא סירוב עובד לבדיקת פוליגרף: .1פסק דין זה ניתן בתביעת התובע לפיצויי פיטורין, לתמורת הודעה מוקדמת ולפדיון ימי חופשה. במהלך הדיון שקוים להוכחות הודיע התובע כי אין הוא עומד על התביעה לפדיון ימי חופשה. על כן נדחית התביעה לפדיון חופשה. .2בכתב התביעה טוען התובע כי התפטר בנסיבות בהן הוא זכאי לפיצויי פיטורין ולתמורת הודעה מוקדמת. במהלך סיכומיו ביקש כי בית הדין יקבע כי נסיבות הפסקת העבודה משמען פיטורין ואך לחילופין התפטרות. הנתבעת טוענת כי התובע התפטר, וכי בנסיבות התפטרותו אין הוא זכאי לפיצויי פיטורין. אם יקבע בית הדין כי פוטר התובע כי אז בנסיבות פיטורין הוא אינו זכאי לפיצויי פיטורין. .3לתיק בית הדין הוגשו תצהיר התובע, ומטעם הנתבעת תצהירי מנהל הנתבעת מר רמץ וגב' אילוז מנהלת החשבונות. בדיון שקוים להוכחות נחקרו אך התובע ומר רמץ על תצהיריהם. .4כעולה מן התיק העובדות הרלבנטיות אינן שנויות במחלוקת בין הצדדים, ואלו הן: (1). התובע שעבד כמונטג'ר אצל הנתבעת הועסק בתקופה שמ- 2.89ועד .24.8.93 (2). ברשות התובע כמו גם ברשות עובדים אחרים היו מפתחות של הסטודיו, מקום העבודה. התובע נהג לעיתים לבוא ראשון לעבודה ולפתוח העסק, ולעיתים נהג להשאר אחרון ולסגור המקום. (3). ביום 16.8.93פנה מנהל הנתבעת מר רמץ לעובדים, והתובע ביניהם, בענין העלמה של מברגה חשמלית. רמץ שאל את העובדים אודות המברגה. העובדים לא ידעו לאמר היכן היא. המברגה לא נמצאה. (4). ביום 17.8.93כשהגיע למקום העבודה מצא התובע את דלת הסטודיו נעולה במנעול נוסף, כך שלא עלה בידו לפתוח המקום. (5). כשהגיע מנהל הנתבעת מר רמץ למקום הודיע לתובע כי הוא חושד בו כי שלח ידו במברגה. באותו מעמד התנה מר רמץ המשך העסקתו של התובע בבדיקת פוליגרף שיעבור התובע. התובע עזב את המקום. (6). בימים שלאחר מכן נוהל בירור בין ב"כ התובע לבין מנהל הנתבעת רמץ. במהלך הבירור העלה התובע דרישה כי כל עובדי הסטודיו יבדקו. מנהל הנתבעת פנה בענין אל יתר העובדים וקיבל הסכמתם של כולם לעבור הבדיקה. מנהל הנתבעת הודיע על כך לתובע. (7). התובע עמד בסירובו לבצע הבדיקה. לטענתו, לא הסכים לעבור הבדיקה מאחר שמנהל הנתבעת איפשר לכולם, פרט לו, להמשיך ולעבוד עוד טרם ביצוע הבדיקה, בעוד שאת המשך העבודה שלו במקום התנה קודם כל בביצוע הבדיקה. (8). ביום 24.8.93חתם התובע על המכתב נ/ 1בו נמסרת הודעתו על מסירת מפתח המשרד לידי מר רמץ כמו כן מודיע התובע בנ/ 1כי איננו מעונין להמשיך בעבודתו. (9). הוגשה תלונה במשטרה כנגד התובע. על פי החלטת קצין החקירות המוסמך, העברין במקרה זה "לא נודע" (ת/1). .5בהמשך לפרק העובדות יצוין כי מנהל הנתבעת העיד בתצהירו כמו גם בחקירה הנגדית כי פרשת המברגה היותה המשך של מקרי גניבה קודמים. כי חשדו נפל על התובע דווקא לאור העובדה שהתובע הוא שעבד עם המברגה בסמוך להעלמותה. כמו כן נפל החשד על התובע גם עקב מקרה קודם בו "הוחזר" למקומו שטיח לבד "שנעלם". רמץ מצידו היה בטוח כי אם לא היה פועל להחלפת המנעול, היתה גם המברגה "חוזרת" באופן כלשהו למשרד כך, שבסופו של ענין, היה מקרה זה מצטרף למקרים קודמים בהם כאילו הוא היה האשם "בפיזור דעת" ובשכחה בענין מיקומם של חפצים נעלמים. .6התובע טוען כי בנסיבות הענין יש לראות הפסקת העסקתו כפיטורין, ולחילופין כהתפטרות. כך, על אף שבכתב התביעה טען הוא עצמו להתפטרותו מן העבודה בנסיבות בהן הוא זכאי לפיצויי פיטורין. לטענתו, אין מתעוררת כאן שאלה בענין העלאת טענות חלופיות שאינן מתישבות זו עם זו באשר מדובר במסכת אחת של עובדות, ובית הדין מתבקש לפסוק ולהכריע לגבי אותה המסכת האם יש בה מעשה של פיטורין או שמא התפטרות (מפנה לדב"ע מ"ז/68- 3דואק נ. שויקי, פד"ע י"ט 382). .7הנתבעת בהגינותה איננה טוענת כנגד השלב שבו מועלות הטענות החלופיות כי אם מתיחסת אליהן לגופן. לטענת הנתבעת התפטר התובע ולא פוטר. התובע התפטר בנסיבות בהן אינן הוא זכאי לפיצויי פיטורין. אם יקבל בית הדין טענת התובע כי פוטר, מתבקש בית הדין לקבוע כי התובע פוטר בנסיבות בהן אין הוא זכאי לפיצויי פיטורין ולתמורת הודעה מוקדמת. הנתבעת מבקשת מבית הדין ללמוד הלכה מפסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה תב"ע ירושלים מ"ט/542- 3נחמני נ. גלעד. עד כאן סיכום העובדות וטענות הצדדים. .8אמנם נכון מתעוררת בנסיבות הענין שאלה אמיתית האם בפיטורין עסקינן או שמא בהתפטרות. שהרי אין מחלוקת כי הנתבעת לא אפשרה לתובע להמשיך ולעבוד אם לא יעבור בדיקת פוליגרף. כך, החל מיום .17.8.93ומנגד כעבור מספר ימים, התובע הוא שמסר מכתב התפטרות לנתבע (נ/1) - נושא תאריך .24.8.93 לאחר ששקלתי מערכת העובדות וטענות הצדדים בענין הגעתי לכלל המסקנה כי התובע התפטר מן העבודה ולא פוטר ממנה. כפי שעוד יובהר בהמשך ובהקשר לשאלת זכאות התובע לפיצויי פיטורין. בהחלט יש משמעות לעובדה שהנתבעת לא אפשרה לתובע להמשיך לעבוד (אלא בכפוף לתנאי שהציבה). המסקנה לפיה יש לראות את סיום יחסי עובד מעביד כנובעים מהתפטרות העובד ולא מפיטורין נשענת על בסיס משפטי ועובדתי כפי שיפורט להלן. בראש ובראשונה ההלכה הפסוקה, שעלפיה ביסודם של פיטורין כמו גם ביסודה של ההתפטרות קיים מצב שבו שהצד הפועל נותן ביטוי שאינו משתמע לשתי פנים לכוונתו להביא את יחסי העובד והמעביד הקיימים לידי גמר (דב"ע שם 116- 2סלמה נ. מדינת ישראל פד"ע י"ב 375, דב"ע נ"א/1- 3מפעלי ים המלח בע"מ נ. שיינין פד"ע כ"ב 271, ועוד). אותו ביטוי אינו חייב לבוא באקט פורמלי דווקא אלא גם במעשה שיש בו כדי ללמד על כוונה חד משמעית של הצד הפועל ולהביא היחסים לידי סיום (דב"ע ל"ה/ 3085עירית כפר סבא נ. כהן פד"ע ז' בעמ' 175). בחלופי הדברים שבין הצדדים ואפילו באי מתן האפשרות לתובע לעבוד ביום 16.8, וגם בימים שלאחר מכן, לא ראה אף אחד מן הצדדים ואף לא התובע עצמו ביטוי חד משמעי להפסקת יחסי העבודה. התובע ניהל בירורים עם הנתבעת באמצעות בא כוחו בנוגע לבדיקת הפוליגרף, הביע דרישה מסוימת שנענתה, ולאחר מכן החליט מה שהחליט בענין עזיבת העבודה. הוא זה שנתן ביטוי חד משמעי וברור שברצונו ובדעתו לעזוב העבודה, וכך עשה רק כשבוע לאחר שהתחילה הפרשה. אפשר, שאילו היה מסתיים הקשר בין הצדדים כבר ביום 17.8.93היה בכך כדי להביא את בית הדין לכלל מסקנה אחרת. אלא שברור הדבר שאף אחד מן הצדדים לא ראה את קשרי העבודה כקשרים שנסתימו ביוזמת הנתבעת ביום .17.8.93התובע בדק את הצעת הנתבעת והחליט כי אינו מעונין להמשיך ולהיות מועסק אצלה, והוא זה שנתן כעבור שבעה ימים ביטוי חד משמעי בענין התפטרותו. ואם יש צורך בחיזוק לדברים - אין לנו אלא להפנות לכתב התביעה שם טוען התובע באמצעות בא כוחו להתפטרותו מן העבודה. לא דומות נסיבות הענין כאן לאלו שנדונו בפסק דינו של בית הדין האזורי בענין נחמני נ. גלעד. ששם נטענה טענה כי בדיקות פוליגרף היוו חלק מתנאי ההתקשרות, ובית הדין אף קבע כעובדה כי בעבר נבדקה העובדת (התובעת) בבדיקת פוליגרף בלא שמחתה על כך. הקביעה כאן כי במעשה של התפטרות מדובר ולא בפיטורין אינה דומה ואינה נסמכת על כן על קביעת בית הדין שם, שהנסיבות שבעובדה אחרות הן. באותו ענין אף לא נטען כי מעשה ההתפטרות היה בנסיבות בהן זכאית היתה העובדת להתפטר בדין מפוטרת, ומשלא נטענה הטענה בית הדין אף לא דן בה. .9התובע טוען לזכאות לפיצויי פיטורין באשר התפטר מן העבודה "מחמת נסיבות שביחסי עבודה שבהן אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו". אין טענה למי מן הצדדים כי בדיקה תקופתית כזו או אחרת בפוליגרף היותה חלק מתנאי ההתקשרות או כי נבדק התובע בבדיקה מסוג זה. בנסיבות הענין נשוא הדיון התובע מעונין היה להמשיך בעבודה אלא שהוצב בפניו תנאי חדש, שלא היוה חלק בתנאי העסקתו, שאם לא ימלא אחריו הנתבעת מצידה לא תאפשר לו לעבוד. התובע מצידו מעונין היה לעבוד אך הדבר לא נתאפשר בידו. התנאי בו מדובר היה עמידה בבדיקת פוליגרף עקב חשד קשה שהוטח בו, כשברור לו שהוא החשוד העיקרי מבין כל יתר העובדים, ואף שהאחרים גם כן יעמדו לבדיקה, עבודתם איננה מותנית ואיננה מופסקת עקב הבדיקה. נראה לנו כי לצורך הכרעה בשאלת הזכאות לפיצויי פיטורין בנסיבות הענין, יש ללמוד מהלכות בית הדין שעה שהוא דן ופוסק בטענות מעביד לפטור מפיצויי פיטורין בעת שהוא מפטר עובד עקב חשד בגניבה. בית הדין הארצי פסק וחזר ופסק כי רמת ההוכחה הנדרשת על מנת שמעביד יהיה פטור מתשלום פיצויי פיטורין בנסיבות כאלה היא רמת הוכחה בשיעור גבוה (ראה פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה דב"ע נ"ה/- 60 3אנואר חמיד נ. הלמן. ניתן ביום 5.7.95ולא פורסם ופסקי הדין המובאים שם). אין די בחשד בגניבה על מנת לפטור מעביד מן החובה לשלם פיצויי פיטורין על פי החוק, ובעצם הפטורין יש לראות עונש. ואם נשווה מצב הדברים אלינו כאן - חשדו של המעביד נפל על התובע, הוא הפסיק עבודתו של העובד עד שיעבור הנ"ל בדיקת פוליגרף. אחרים ממשיכים ועובדים אף שגם הם מוכנים לעבור הבדיקה. קודם לכן, שררו יחסי אמון בין הצדדים, בידי התובע מפתחות הסטודיו, והמעביד היה מרוצה מעבודתו. כל מה שיש אצל המעביד הוא חשד. אין כל ממצאים פליליים ובכל זאת לא מאפשר המעביד לעובד לעבוד (ראה לעיל - רמת ההוכחה הנדרשת למצב בו יפטור בית הדין מתשלום פיצויי פיטורין). בכך, שהנתבעת לא אפשרה לתובע המשך עבודה עקב חשדה העיקרי בו והתנתה המשך העבודה בעצם הבדיקה רואה בית הדין נסיבות שביחסי עבודה לגבי אותו העובד שבהן אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו. אין באמור כדי להביע עמדה באשר לנסיבות בהן היה המעביד מאפשר לעובד להמשיך ולעבוד, ומבקש ממנו ומהאחרים במקביל, לעבור בדיקת פוליגרף עקב חשד שנתעורר. נקבע בזאת כי בנסיבות הענין יש לראות התפטרותו של התובע לענין החוק כפיטורין. התובע זכאי על כן לפיצויי פיטורין. הנתבעת תשלם לתובע פיצויי פיטורין בסך של 762.5, 9ש"ח (לפי 130,.2( 55x12 .10משקבענו כי התובע התפטר ולא פוטר, ממילא אין התובע זכאי לתמורת הודעה מוקדמת ותביעתו ברכיב זה שלה נדחית. .11התביעה לפיצויי הלנת פיצויי פיטורין. מן התיק עולה באופן ברור כי בין הצדדים היתה מחלוקת שיש בה ממש באשר לזכאות לפיצויי פיטורין. מתעוררת בתיק מחלוקת שיש בה ממש בנוגע לדרישה לעבור בדיקת פוליגרף, עד כמה יש בדרישה זו כדי להפוך את הנסיבות שביחסי עבודה לכאלה שאין לדרוש מעובד להמשיך ולעבוד בהתקימן. ועל כן, מופחתים פיצויי ההלנה עד לגובה של הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 24.8.93ועד ליום התשלום בפועל. אלא, שאם לא ישולם הסכום שנפסק בתוך 15ימים מיום שפסק דין זה יומצא אל הנתבעת, יוסיף הסכום וישא פיצויי הלנת פיצויי פיטורין כחוק ממועד המצאת פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל. הנתבעת תשלם הוצאות התובע בסכום של 000, 1ש"ח בתוספת מע"מ כחוק.פוליגרף (מכונת אמת)