סמכות ועדה מקומית לנהל הליכים פליליים

צווי הריסה והתאמה, הניתנים בגדרם של גזרי-דין, מכוח סעיף 205 לחוק התכנון והבנייה, תכליתם הִנה תכנונית בעיקרה, ולא עונשית. הם נועדו להסיר את המפגע שהסֵבה הבנייה הבלתי חוקית למרקם התכנוני, בין על-ידי הריסה ובין באמצעות התאמת הבנייה לתוכנית המתאר ולהיתרי בנייה, ושלא לאפשר לנאשם להשתמש בפרי עוונו וליהנות ממנו (ר"ע 302/84 סגל נ' מדינת ישראל, פ"ד לח(3) 445, 446). צווים אלו נועדו להגשים את מטרותיהם ויעדיהם של דיני התכנון והבנייה, והם מהווים אמצעי בעל חשיבות מכרעת באכיפת החוק (בג"ץ 28/50 מינצר נ' הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ת"א, פ"ד ד' 492, 495; ע"פ 365/67 מדינת ישראל נ' קוברסקי, פ"ד כא(2) 780; וע"פ 874/78 סוואעד נ' מדינת ישראל, פ"ד לה (1) 678).

באשר לניהול הליכים פליליים בעבירות תכנון ובנייה, קיימת סמכות מקבילה הן לוועדה המקומית ולנציגיה – לפי הוראות חוק התכנון והבנייה, והן ליועץ המשפטי לממשלה ונציגיו – מכוח סעיפים 11, 12 ו-241 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (רע"פ 9321/03 אדרת נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 18.8.05)).


קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא סמכות ועדה מקומית לנהל הליכים פליליים:

הערעור
1. לפניי ערעור המדינה על גזר-דינו של בית-המשפט לעניינים מקומיים בירושלים (כב' השופטת ת' בר-אשר – צבן), בת"פ 11663/04, מיום 20.5.09. הערעור מופנה אך כנגד רכיב צו ההריסה שבגזר-הדין, שביצועו הוטל, לטענת המדינה מתוך טעות קולמוס, על הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ירושלים, במקום על הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה ירושלים.

2. המשיב הורשע בבית-משפט קמא, על-פי הודאתו, בעבירה של בנייה שלא כדין, לפי סעיפים 145(א) ו-204(א) לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965 (להלן – החוק), בכך שבנה, ללא היתר כדין, מבנה בשטח של כ-147 מ"ר. חלקו של המבנה – בשטח של כ-60 מ"ר, משמש לצרכים שונים של המשיב, ואילו חלקו האחר – בהיקף של כ-87 מ"ר, ממולא בעפר ואינו מקורה.

3. בפרשת גזר-הדין בבית-משפט קמא עתר ב"כ המערערת להטלת קנס והתחייבות כספית. כן ביקש שיוצאו בגדרו של גזר-הדין צו הריסה למבנה וצו איסור שימוש בנכס, שמועד ביצועם יידחה, ושבית-המשפט יסמיך את הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה ירושלים (להלן – הוועדה המחוזית) לבצע את הצווים בעצמה, על חשבון המשיב, אם הלה לא יבצע את ההריסה במועד. ב"כ המשיב ביקש בטיעוניו לעונש לפני הערכאה הדיונית, להסתפק בהטלת קנס בשיעור נמוך יחסית, זאת בהתחשב בנסיבות ביצוע העבירה ובנסיבותיו האישיות של המשיב. באשר לצווים, ביקש ב"כ המשיב, כי מועד ביצועו של צו איסור השימוש יהיה חופף למועד ביצועו של צו ההריסה. הוא לא הביע כל עמדה באשר לעצם הוצאת הצו, ולא השמיע התנגדות כלשהי לבקשתו של ב"כ המערערת, לפיה תוסמך הוועדה המחוזית לבצע את ההריסה, ככל שהמשיב יימנע מביצוע הצווים.

4. בית-משפט קמא גזר את דינו של המשיב לתשלום קנס בסך 34,000 ש"ח ולחתימה על התחייבות כספית בסך 10,000 ש"ח. כמו-כן, ציווה בית-המשפט על המשיב להתאים את המבנה לתכניות ולהיתרי הבנייה החלים במקום, לרבות בדרך של הריסת המבנה נושא ההרשעה, זאת תוך שנה ממועד גזר-הדין. בית-המשפט הוסיף וקבע בגזר-הדין, כי אם המשיב לא יבצע את הצו האמור במועד, אזי "תהיה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ירושלים רשאית להרוס את הבנייה נושא האישום, [והמשיב] יישא בהוצאות הביצוע".

תמצית טיעוני הצדדים
5. ב"כ המערערת טוען, כי קביעתו של בית-משפט קמא, לפיה הוועדה המקומית תוסמך לבצע את ההריסה במקום המשיב, נובעת מטעות סופר, שכן בפרשת גזר-הדין התבקש בית-המשפט להסמיך את הוועדה המחוזית לבצע את הצו, וב"כ המשיב לא התנגד לכך. לדבריו, לא הוגשה לבית-משפט קמא בקשה לתיקון טעות בגזר-הדין, לפי סעיף 81 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, הואיל והטעות נתגלתה לו לאחר חלוף מניין 21 הימים שנקבעו בסעיף 81 לחוק, להגשת בקשה לתיקון טעות בפסק-דין. לשיטת המערערת, בית-המשפט מוסמך להטיל את ביצועו של צו ההריסה גם על ועדה מחוזית, כאשר האישום מוגש על-ידי המדינה באמצעות הוועדה המחוזית.

6. ב"כ המשיב מתנגד לתיקון גזר-דינו של בית-משפט קמא. לגרסתו, חוק התכנון והבנייה אינו מסמיך את בית-המשפט להטיל ביצועם של צווי הריסה שיפוטיים על ועדה מחוזית לתכנון ובנייה, אלא אך על ועדה מקומית לתכנון ובנייה; ולפיכך, לא נפלה טעות בהחלטת בית-משפט קמא, ולא ניתן להעביר את ביצוע הצו, אף בגדרו של הערעור, משִכמה של הוועדה המקומית אל זו של הוועדה המחוזית.

דיון
7. כבר נפסק, לא אחת, כי בית-משפט מוסמך להטיל ביצועו של צו הריסה שניתן בגדרו של גזר-דין גם על ועדה מחוזית לתכנון ובנייה, ועמדתי על כך בפסק-הדין בע"פ (י-ם) 2775/08 ג'ומעה חמוד נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 19.6.09).

סעיף 205(1) לחוק התכנון והבנייה קובע, כי בית-משפט רשאי, בשעת גזר-דין, "לצוות שהבניין או חלק ממנו שנבנו ללא היתר או בסטיה מהיתר או מתכנית, ייהרס, יפורק או יסולק על-ידי הנשפט או על-ידי הוועדה המקומית, אם ביקשו על כך הוועדה המקומית או היועץ המשפטי לממשלה או נציגו, ולחייב את הנשפט בהוצאות הביצוע".

8. צווי הריסה והתאמה, הניתנים בגדרם של גזרי-דין, מכוח סעיף 205 לחוק התכנון והבנייה, תכליתם הִנה תכנונית בעיקרה, ולא עונשית. הם נועדו להסיר את המפגע שהסֵבה הבנייה הבלתי חוקית למרקם התכנוני, בין על-ידי הריסה ובין באמצעות התאמת הבנייה לתוכנית המתאר ולהיתרי בנייה, ושלא לאפשר לנאשם להשתמש בפרי עוונו וליהנות ממנו (ר"ע 302/84 סגל נ' מדינת ישראל, פ"ד לח(3) 445, 446). צווים אלו נועדו להגשים את מטרותיהם ויעדיהם של דיני התכנון והבנייה, והם מהווים אמצעי בעל חשיבות מכרעת באכיפת החוק (בג"ץ 28/50 מינצר נ' הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ת"א, פ"ד ד' 492, 495; ע"פ 365/67 מדינת ישראל נ' קוברסקי, פ"ד כא(2) 780; וע"פ 874/78 סוואעד נ' מדינת ישראל, פ"ד לה (1) 678).

9. באשר לניהול הליכים פליליים בעבירות תכנון ובנייה, קיימת סמכות מקבילה הן לוועדה המקומית ולנציגיה – לפי הוראות חוק התכנון והבנייה, והן ליועץ המשפטי לממשלה ונציגיו – מכוח סעיפים 11, 12 ו-241 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (רע"פ 9321/03 אדרת נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 18.8.05)). במקרה דנן הוגש כתב-האישום על-ידי הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה ירושלים, שהִנה גוף מרשויות המדינה, והמאשימה הִנה, אפוא, מדינת ישראל, באמצעות היועץ המשפטי לממשלה.

10. אכן, סעיף 205(1) לחוק התכנון והבנייה מתייחס להסמכת הוועדה המקומית לבצע את צו ההריסה, ואין בו הוראה מפורשת לפיה גם הוועדה המחוזית תהא מוסמכת לבצע את הצו. ואולם, אין לראות בסעיף האמור משום הסדר שלילי, המונע ביצועו של הצו על-ידי המאשימה עצמה, מדינת ישראל, זאת כאשר כתב-האישום מוגש על-ידי היועץ המשפטי לממשלה. פרשנות תכליתית של סעיף 205 לחוק – על-רקע מטרתו לאכוף ביצועם של צווי בית-משפט, להסיר את המפגע התכנוני ולמנוע מעבריין הבנייה ליהנות מפרי העבירה – הִנה כי בית-המשפט רשאי, לבקשת היועץ המשפטי לממשלה, להטיל את ביצוע הצו גם על המאשימה עצמה, דהיינו – המדינה, זאת באמצעות הוועדה המחוזית, המשמשת כזרוע של המדינה הן בהגשת האישום והן בביצוע הצו. יצוין, כי צווים המסמיכים את הוועדות המחוזיות לתכנון ובנייה לבצע צווי הריסה, מכוחו של סעיף 205 לחוק, ניתנים בדרך שגרה, ואף אושרו, לא אחת, בפסיקת בית-המשפט העליון (ראו, למשל: רע"פ 518/07 איימן אבו חיט נ' הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה – מדינת ישראל (ניתן ביום 14.6.07).

11. זאת ועוד: על האפשרות להסמיך את הוועדה המחוזית לבצע צווי הריסה שיפוטיים, ניתן אף ללמוד, בדרך של היקש, מסעיף 28 לחוק, המורה כדלהלן:

"(א) הוועדה המחוזית רשאית להורות בכתב לוועדה המקומית לעשות את כל הדרוש למילוי התפקידים המוטלים על הוועדה המקומית בחוק זה או על פיו, הן בדרך כלל והן בקשר למקום מסוים.
(ב) לא קיימה הוועדה המקומית הוראה או דרישה של הוועדה המחוזית מכוח חוק זה, לרבות הוראה בדבר עריכת תכניות והפקעת קרקעות או בניינים, תוך הזמן שקבעה הוועדה המחוזית, רשאית הוועדה המחוזית, לעשות בעצמה את כל הדרוש לביצוע ההוראה או הדרישה על חשבון הוועדה המקומית ובמקומה ולגבות את ההוצאות ממנה; לעניין זה יהיו לה כל הסמכויות של הוועדה המקומית, ומה שתעשה יראו כאילו נעשה על-ידי הוועדה המקומית.
((ג)) לעניין סעיף זה, דין ועדת המשנה לתכנון ולבנייה או רשות הרישוי המקומית כדין הוועדה המקומית".

סעיף 28 לחוק מסמיך את הוועדה המחוזית להיכנס לנעליה של הוועדה המקומית, זאת נוכח תכליתו של הסעיף – אכיפת דיני התכנון והבנייה, והענקת סמכויות לוועדה המחוזית לפקח על הוועדה המקומית. עמד על הדברים כב' השופט דנציגר בהחלטתו בע"פ 2763/08 גן הזית אירועים וכנסים בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ובנייה "זמורה" (ניתן ביום 10.4.08):

"סעיף 28 לחוק התכנון והבנייה דן במצבים בהם תחליף הוועדה המחוזית את הוועדה המקומית, אולם אין בהוראת חוק זאת כדי לקבוע רשימה סגורה של מקרים, אשר רק בהתקיימם רשאית הוועדה המחוזית ליטול סמכויות מידי הוועדה המקומית... תכלית ההסדר המצוי בסעיף 28 לחוק התכנון והבנייה הינה אכיפת חוקי התכנון והבנייה באופן מיטבי עם פיקוח על אכיפה זו. באם ניתנת סמכות לוועדה המחוזית לתכנון ובנייה לפקח על הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, מקל וחומר כי הראשונה רשאית "להיכנס לנעליה" של השנייה לשם אכיפת החוק" (פִסקה 27 להחלטה).

על-רקע סמכויות האכיפה והפיקוח הנתונות לוועדה המחוזית, המאפשרות לה להיכנס לנעליה של ועדה מקומית, ובפרט במישור האכיפתי, אין מניעה כי בית-המשפט בעת מתן צו הריסה לפי סעיף 205 לחוק יסמיך את הוועדה המחוזית לבצע את הצו.

12. ממכלול הטעמים האמורים רשאי היה בית-משפט קמא להטיל את ביצועו של צו ההריסה, מכוח סעיף 205 לחוק, גם על הוועדה המחוזית, זאת הואיל והאישום הוגש על-ידי המדינה, והיות שנציג היועץ המשפטי לממשלה ביקש בפרשת גזר-הדין כי ביצועו של הצו יוטל על הוועדה המחוזית, קרי – על המאשימה. ניכר, כי בית-המשפט קמא הסמיך את הוועדה המקומית לביצוע הצו, מחמת טעות סופר, שכן בית-המשפט התבקש, בטיעוני המדינה לעונש, להסמיך את הוועדה המחוזית לבצע את ההריסה, וב"כ המשיב לא התנגד לכך. הסמכת הוועדה המקומית על-ידי בית-המשפט לביצוע ההריסה, נבעה, אפוא, מטעות קולמוס, ובפרט כאשר בית-משפט קמא (כב' השופטת ת' בר-אשר צבן) קבע בפסק-דין מפורט ומנומק בעניין אחר (ת"פ 7465/05 מדינת ישראל נ' נואל עבאסי (ניתן ביום 13.1.09)), כי ניתן להסמיך גם ועדה מחוזית לבצע צו הריסה מכוח סעיף 205 לחוק.

13. על-יסוד האמור לעיל, מתקבל ערעור המדינה, וגזר-דינו של בית-משפט קמא מתוקן באופן שצו ההריסה וההתאמה שניתן בגדרו של גזר-הדין יבוצע על-ידי הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה – כנציגת היועץ המשפטי לממשלה – אם יימנע המשיב מלבצע את הצו במועד.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. רישום פלילי של עד

  2. ביטול עבירה פלילית

  3. ספק סביר במשפט הפלילי

  4. עיוות דין בהליך הפלילי

  5. הימנעות מהרשעה פלילית

  6. נהיגה בקלות ראש פלילי

  7. פיצויים על זיכוי פלילי

  8. אשפוז כפוי פלילי

  9. הסתרת עבר פלילי של עובד

  10. תשלום הוצאות הליך פלילי

  11. שיהוי בשמיעת משפט פלילי

  12. סעיף 158 לחוק סדר הפלילי

  13. סירוב להעיד במשפט פלילי

  14. האשמת עובד בעבירה פלילית

  15. ביטול חוזה בגלל עבר פלילי

  16. קנס פלילי בבית משפט אזרחי

  17. בדיקת מסוכנות - עבר פלילי

  18. עצימת עיניים במשפט הפלילי

  19. פסק דין פלילי במשפט אזרחי

  20. זיוף קילומטראז עבירה פלילית

  21. אחריות פלילית - ייצור מזון מקולקל

  22. הליך פלילי נגד רופא שיניים

  23. פיצוי על טעות ברישום פלילי

  24. אחריות פלילית אורגנים בתאגיד

  25. עדות נגד הגרוש המשפט הפלילי

  26. הצגת עבר פלילי בהליך משמעתי

  27. ייפוי כוח מוגבל בהליך פלילי

  28. עיון בתיק רפואי בהליך פלילי

  29. סעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי

  30. סעיף 77 לחוק סדר הדין הפלילי

  31. סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי

  32. סעיף 149 לחוק סדר הדין הפלילי

  33. סעיף 211 לחוק סדר הדין הפלילי

  34. פיטורים עקב חשד לעבירה פלילית

  35. הארכת מועד להגשת ערעור פלילי

  36. אחריות פלילית על תאונת עבודה

  37. שימוש ברישום פלילי במשפט אזרחי

  38. בקשה לקבלת רישום פלילי של עדים

  39. ביטול זיכוי בהליך פלילי בערעור

  40. סעיף 158 לחוק סדר הדין הפלילי

  41. הוכחת עבירה פלילית בהליך אזרחי

  42. רשלנות עורך דין שהורשע בפלילים

  43. הכרעות דין סותרות במשפט הפלילי

  44. כיסוי הוצאות הגנה בהליך פלילי

  45. ערעור על החלטה אחרת במשפט פלילי

  46. אך מגישים חוות דעת בתהליך פלילי

  47. אמון הציבור במערכת המשפט הפלילי

  48. סעיף 34 לפקודת סדר הדין הפלילי

  49. מירוץ ההתיישנות של עבירה פלילית

  50. הימנעות מהרשעת אדם ללא עבר פלילי

  51. ידיעת השופט על עבר פלילי של נאשם

  52. דחיית ערעור פלילי בהעדר התייצבות

  53. העברת תיק מהליך פלילי להליך מנהלי

  54. העברת הדיון לשופט אחר בהליך פלילי

  55. זכות העיון במרשם הפלילי של מתלונן

  56. עונש על מספר רב של עבירות פליליות

  57. ערעור על החלטת ביניים בהליך פלילי

  58. התיישנות תביעת פיצוי על זיכוי פלילי

  59. פסק דין פלילי כראיה בבית הדין למשמעת

  60. בקשה להבאת ראיות לסתור פסק דין פלילי

  61. זיכוי במשפט פלילי כראיה במשפט אזרחי

  62. הרשעה בפלילים עקב אי קיום צו בית משפט

  63. סמכות ועדה מקומית לנהל הליכים פליליים

  64. החזר קנס אזרחי לנישום לאחר הליך פלילי

  65. טיפול גמילה מסמים לנאשם בעבירה פלילית

  66. השפעת עבר פלילי בערעור על חומרת העונש

  67. עתירה נגד החלטה לא לנקוט בהליכים פליליים

  68. אחריות פלילית של דירקטורים על מעשי החברה

  69. שלילת קצבת ביטוח לאומי בגלל עבירה פלילית

  70. פסק דין מרשיע במשפט פלילי כראיה במשפט אזרחי

  71. בקשת הימנעות מהרשעה פלילית בשל נסיבות אישיות

  72. דחיית דיונים במשפט פלילי עקב החלפת עורך דין

  73. האם אפשר לנהל הליך אזרחי במקביל להליך פלילי ?

  74. הפסדי השתכרות בתאונת דרכים לאדם בעל עבר פלילי

  75. עיכוב יציאה מהארץ של נאשם תושב חוץ בהליך פלילי

  76. חשש מהפללה עצמית בהליך אזרחי במקביל להליך פלילי

  77. האם הפרת תנאי שחרור בערובה יכול להוות עילה להעמדה לדין פלילי

  78. בקשה לגילוי חומר חקירה לפי סעיף 74(א) לחוק סדר הדין הפלילי

  79. פיצוי על נזק לרכב בתאונת דרכים על סמך פסק הדין פלילי המרשיע

  80. סעיף 21(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים) התשנ"ו-199

  81. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון