קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא עבודה מועדפת בקיבוץ - זכאות למענק: 1) תביעת התובעת לקבלת מענק לעבודה מועדפת נדחתה ע"י פקיד התביעות, לכן הוגשה התביעה. לגירסת ב"כ התובעת, היא זכאית למענק הואיל ונתקיימו לגביה התנאים שנקבעו בחוק. 2) בכתב ההגנה נטען, שהתובעת אינה זכאית למענק, מהטעם שבתקופה 10/93- 10/94לא שולמו עבור התובעת דמי בטוח אבטלה, אלא שולמו דמי בטוח כחבר קבוץ או מועמד, כמו כן התובעת לא הופנתה לעבודה נדרשת בקבוץ, ע"י שירות התעסוקה. 3) ב"כ הצדדים הסכימו לסכם בכתב על סמך מסמכים. 4) להלן העובדות הנוגעות לענין: א) התובעת הינה בת משק, וככל בת משק לאחר שירות צבאי, נחשבת כמועמדת עד לקבלתה כחברת קבוץ. ב) התובעת שירתה בצ.ה.ל בתאריכים 1.1.92- .23.9.93 ג) לאחר שחרורה, עבדה במסגרת הקבוץ בחקלאות בתקופה /93-.10/10 94 ד) בגין תקופת עבודתה דווח על העסקתה למוסד וכן שולמו דמי בטוח לפי קוד 01, ללא דמי אבטלה (נספח 2לרשימת המסמכים). ה) לתובעת לא הוצאו תלושי משכורת, היא השתכרה לפי שכר בסיס, בגינו שולמו דמי בטוח כאמור. ו) התובעת קבלה תקציב שנתי מהקבוץ העומד על סכום של -.000, 8ש"ח לשנה. 5) להלן טענות ב"כ התובעת בסיכומיו: א) התובעת בתקופת עבודתה בעבודה המועדפת נחשבה מבוטחת מכוח החוק לצורך הזכאות למענק עבודה מועדפת, ללא כל קשר לתשלומים ששילם עבורה המעביד. ב) התובעת כלל לא היתה זקוקה לתקופת אכשרה בה שולמו עבורה דמי ביטוח כיוון שסעיף 161(ד) פוטר חייל בשנה הסמוכה לשחרור מתקופת אכשרה. ג) בסעיף מופיעה דרישה פורמלית והיא הפניית לשירות התעסוקה. סעיף 32(א) לחוק שירות התעסוקה מחייב את הזיקה ללשכת התעסוקה. לגבי עבודה בקיבוצים נקבעה הוראת פטור ספציפית בתקנות שירות התעסוקה (פטור חברי קיבוץ מזיקה ללשכת עבודה) תשכ"ז - 1963: הוראות סעיף 32(א) לחוק לא יחולו על עובד שהוא חבר קיבוץ שנתקבל לעבודה במפעל של קיבוץ. ד) הסיבה שהתובעת לא הלכה לקבל הפנייה, היא שעפ"י גישת המ.ל.ל. ששלטה בכיפה טענו שאין זכאות למענק עבודה מועדפת לבני קיבוצים ומושבים. החיילים המשוחררים קיבלו זאת כעמדה רשמית וכסוף פסוק ולכן לא טרחו לקבל הפניה. יתירה מזו הפנית לשכת התעסוקה ניתנת לכל דורש בדבר שבשיגרה והינה דבר פורמלי שאינו יכול לפגוע בזכאות המהותית. 6) להלן טענות ב"כ הנתבע בסיכומיו: א) התובעת היתה מועמדת לחברות בתקופה 15.10.93- .15.10.94 ב) התובעת לא קיבלה שכר עבור עבודתה כי "אין שכר של חברים" וקיבלה תקציב כמו יתר החברים. ג) הקיבוץ דיווח על התובעת במסגרת דו"ח הכולל את יתר החברים והמועמדים לחברות ועבורה שולמו דמי ביטוח שאינם כוללים דמי ביטוח אבטלה. יש להעיר כי סוג ביטוח חברי קיבוץ ומושב שיתופי סווג ע"י הנתבע כ-.01 ד) הואיל וחבר קיבוץ אינו "עובד הזכאי לשכר ממעבידו" ( ר' סעיף 158(1) לחוק הוא לא "מבוטח" בביטוח אבטלה וגם לא משתלם בעדו דמי ביטוח אבטלה (ר' סעיף 335(ה) לחוק). ה) עפ"י החוק התנאים לזכאות של המענק במקרה של "חייל אלה הם: (1) עבודה במשך 6חודשים לפחות בעבודה מועדפת (או נדרשת) שהוצעה ע"י שירות התעסוקה [סעיפים 174(ב) (2)+ 174(ו) רישה; (2) קיום האופציה לזכאות בדמי אבטלה "אילו שרות התעסוקה לא היתה מציעה לו עבודה מתאימה..." [סעיף 174(ו) (1) סיפה]. בענייננו לא מתקיים אף אחד מהתנאים המצטברים הנ"ל - התובעת לא הופנתה ע"ישרות התעסוקה, התובעת לא עבדה תמורת "שכר" והתובעת לא היתה זכאית לדמי אבטלה הואיל ולא היתה "מובטל" (ר' סעיף 163(א) לחוק]. ו) טענה של ב"כ התובע כי התובעת פטורה מלהתייצב בשירות התעסוקה לאור האמור בתקנות שרות התעסוקה (פטור חברי קיבוץ מזיקה ללשכת העבודה) תשכ"ג - 1963אינה יכולה לסייע לתובעת אלא אדרבה, מהתקנות עולה כי הואיל "וכל כלכלתו על הקיבוץ והוא כפוף לסידור העבודה של הקיבוץ" אין היא זקוקה לשרות התעסוקה כדי לדרוש עבודה ולזכות בדמי אבטלה. 7) א) סעיף 174(ב) לחוק הבטוח הלאומי (נוסח משולב) תשכ"ה- 1995להלן "החוק" קובע התנאים וזכאות לקבלת מענק: זכאות לדמי אבטלה, והפניה דרך לשכת התעסוקה. ב) סעיף 161לחוק, פוטר חייל מתקופת אכשרה לצורך קבלת דמי אבטלה לפי סעיף 160(א) לחוק, לפיכך נחשבת התובעת כמבוטחת לצורך הזכאות למענק. ג) טענת ב"כ הנתבע לענין סיווג התובעת בקוד 01דינה להדחות, אין זה עניינו של העובד לסוג הבטוח בו הוא מבוטח במסגרת חוק הבטוח הלאומי, נושא זה צריך להתברר בין המוסד למעביד, ובעניננו הקבוץ. ד) טענת ב"כ התובעת כי התובעת פטורה מהפניה ע"י שירות התעסוקה מהטעמים שפורטו בסיכומיו דינה להדחות, מדובר בהוראת חוק ולא ניתן להתייחס להוראת חוק כדבר פורמלי, אף אם לכאורה מדובר בהוראה פורמלית, הרי יש לקיים אותה הוראה פורמלית כדי לזכות במענק, ואין פסול בכך. ה) ההפניה לסעיף 32(א) לחוק שירות התעסוקה תשי"ט 1959, ולהתקנות הפוטרות עבודה בקבוץ מהפניה ע"י שירות התעסוקה, אינה נוגעת לעניננו. סעיף 32(א) עוסק בזיקה לשירות התעסוקה לקבלת עבודה בעבודות ובענפים המנויים בסעיף, אך הסעיף אינו דן בהפניה לעבודה מתאימה או עבודה מועדפת לצורך קבלת המענק. אם המחוקק היה מעונין ליצור זיקה בין סעיף 32לחוק שירות התעסוקה לסעיף 174(ב) לחוק הבטוח הלאומי, לא היה פשוט מלציין זאת בחוק הבטוח הלאומי, דבר שלא נעשה בעניננו. ו) ב"כ התובעת הפנה תשומת לבנו לפסק דין של כב' השופט ארמון (נה/02/46), ולענין זה נעיר, ששם הופנתה התובעת ע"י לשכת התעסוקה. 8) בהתייחס לאמור לעיל והואיל והתובעת לא הופנתה ע"י שירות התעסוקה, דין התביעה להדחות. 9) ניתן היום בהעדר - לשלוח לב"כ הצדדים את פסק הדין בדאר. בנסיבות הענין אין צו להוצאות. 10) הואיל והבעיות המשפטיות המתעוררות בענינה של התובעת אופיר יעל, זהות לאלה של פייגה זיו ופייגה גיל, הרי פסק הדין מתייחס גם לתביעות האחרות. 11) כל צד רשאי להגיש ערעור על פסק הדין תוך 30יום מקבלתו.עבודה מועדפת / מענק שחרורמענקקיבוץ