קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא עבירות בטיחות בעבודה: 1. החלטתי לזכות את הנאשם משתי העבירות המיוחסות לו בכתב האישום. להלן יפורטו נימוקי לזיכוי. ##מסגרת בטיחות## 2. העבירה הראשונה המיוחסת לנאשם הינה הפרת חובת מסגרת בטיחות, עבירה על סעיפים 219(א)(ב) ו- 225לפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל- 1970(להלן: "הפקודה") ועל תקנה 7לתקנות הבטיחות בעבודה (טרקטורים בחקלאות), התשל"ב- 1972(להלן: "תקנות הטרקטורים"). 3. תקנה 1לתקנות הטרקטורים מגדירה לצורך התקנות האמורות את המונחים הבאים, על פי האמור להלן: "טרקטור" - טרקטור כמשמעותו בתקנה 1לתקנות התעבורה, התשכ"א- 1961והוא נע על גלגלים ומשקלו 600ק"ג או יותר. "משקל" - לענין טרקטור - משקלו העצמי כמשמעותו בתקנה 1לתקנות התעבורה, התשכ"א-.1961 בנוסף לכך כוללת תקנה 1לתקנות הטרקטורים רשימת מטרות הנחשבות לצורך תקנות אלה כ"מטרות חקלאות" וביניהן: "(6) מטרה כל שהיא של ישוב חקלאי או ישוב קיבוצי או של תושב של אלה, למעט בניה ובניה הנדסית." 4. תקנה 2לתקנות הטרקטורים קובעת כי הוראות התקנות יחולו על: "הפעלה למטרות חקלאות ועל החזקה לשם הפעלה למטרות חקלאות של טרקטור שיובא לישראל לאחר יום כ"ו בטבת תשל"ג ( 31בדצמבר 1971), או לפני היום האמור והוא מסוג טקטורים ששר העבודה הודיע ברשומות שהן יחולו עליו". 5. תקנה 7לתקנות הטרקטורים מחייבת שהפעלת טרקטור למטרות חקלאות והחזקת טרקטור לשם הפעלתו למטרות חקלאות - ייעשו רק אם מורכבת בטרקטור באופן נאות מסגרת בטיחות (שאף היא מוגדרת בתקנה 1) שהתקיימו בה הוראות תקנות 11- 8לתקנות הטרקטורים. 6. המפקח, מר אביב צאלון, אשר העיד מטעם המאשימה, העיד כי ראה בסמוך למוסך של הנאשם "טרקטור" מסוג פיאט 80-66, אשר מסגרת הבטיחות שהיתה מורכבת עליו הוסרה ממנו. 7. על פי מספר הרישוי של הטרקטור שעליו העיד מר צאלון, ניתן להניח כי טרקטור זה אכן יובא לישראל לאחר המועד הקובע וניתן אף להניח שהטרקטור האמור עונה על הגדרת "טרקטור" שבתקנות התעבורה וייתכן שניתן אף להניח שטרקטור זה נע על גלגלים, שכן סביר שאם היה נע באמצעים אחרים, היה הדבר מוזכר בעדותו של מר צאלון. אולם, לא הובאה כל ראיה וגם אין יסוד ממשי להניח שהטרקטור האמור הינו במשקל עצמי העולה על 600ק"ג. יודגש כל ההנחות האמורות לעיל ברישא של סעיף זה הינן הנחות, אשר ודאי שאין בהן כדי להוות בסיס להרשעה. אך אף אם היה מקום להקל בדרישות הנדרשות מן המאשימה (ואין מקום לעשות כן) ולהניח כי ההנחות האמורות היו מוכחות, לא היה די בכך כדי לקבוע שאכן הטרקטור שעליו העיד מר צאלון הינו "טרקטור" כמוגדר בתקנות הטרקטורים. 8. מבחינת "מטרות חקלאות" נראה לי כי לאור הגדרת משנה (6) המצוטטת לעיל, שלפיה מטרה כלשהי של קיבוץ נחשבת מטרה חקלאית הנטל להוכיח את היוצא מן הכלל (מטרות בניה) מוטל על הנאשם, כך שנראה לי שהתביעה יצאה, לענין זה, ידי חובת ההוכחה שהטרקטור האמור הוחזק על ידי הנאשם למטרות חקלאות, אלא שכאמור בסעיף 7לעיל, לא הוכח שיש להחיל על הטרקור המסויים את תקנות הטרקטורים, כך שיש לזכות את הנאשם מהעבירה המיוחסת לו - עבירה על תקנה 7לתקנות הטרקטורים. ## אי-גידור לבטח## 9. העבירה השניה המיוחסת לנאשם הינה הפרת חובת גידור לבטח, עבירה על סעיפים 219(א)(ב), 222, 223ו- 225לפקודה ועל תקנה 3(3) לתקנות הבטיחות בעבודה (בטיחות במכונות חקלאיות), התשמ"ח- 1988(להלן: "תקנות המכונות"). 10. תקנה 1לתקנות המכונות מגדירה "חקלאות" באורח דומה להגדרה של מטרות חקלאות בתקנות הטרקטורים, לרבות מטרה כלשהי של קיבוץ למעט מטרות בניה. 11. בתקנה האמורה מוגדרת גם "מכונה חקלאית" כ:ב"טרקטור או מכונה המשמשת בחקלאות, לרבות התקן מיכני המשמש להנעה ולרבות גל מעביר כח, ממסרת ורצועת הנעה של התקן חשמלי, כימי או אחר". 12. תקנה 2לתקנות המכונות אוסרת על הפעלת מכונה חקלאית ועל החזקתה לשם הפעלה, אלא אם התקיימו בה הוראות תקנות אלה. 13. תקנה 3(3) לתקנות המכונות מחייבת גידור לבטח של כל חלק בממסרת של מכונה חקלאית. 14. תקנה 4לתקנות המכונות קובעת שכל גידור בהתאם לתקנות אלה יהיה מבנה של ממש ויוחזק במקומות למעט בעת תיקון, הכנה לתיקון או פעולת אחזקה ובלבד שהסרת הגידור הכרחית לשם הפעולה האמורה. 15. עד המאשימה, מר צאלון, העיד כאמור להלן: "... באותו ביקור הגענו גם למוסך. נפגשתי עם האחראי על המוסך בשם איתן. במקום עמד טרקטור ליד המוסך, בקרבת המוסך המרחקים בערך 5- 4מטר מהמוסך בדרך כלל משאירים כלים והולכים או לאכול או לעשות דברים אחרים. .... אל הטרקטור היתה מחוברת ביום הביקור מרסקת גזם, בעזרת מעביר הכוח במקרה כזה זה נקרא קרדן, מעביר כח. ... נושא של מנוע ונושא של מסגרת בטיחות זה שונה, אפשר להרים על ליפטים ועל חמורים, זה לא מפריע לתיקונים, זה לא מפריע לפתיחת מכסה המנוע. המרסקת היתה מחוברת בעזרת קרדן או בעזרת מעביר כח, היא היתה מחוברת באותו מקרה עם קרדן אשר לא היה מוגן. הגנה צריכה להיות עם שרוול פלסטי שדרכו משחילים את הקרדן, הברזל עצמו". 16. האם ניתן לאמר שהעדות המצוטטת לעיל מספיקה לשם ביסוס הרשעה בעבירה על תקנה 3(3) לתקנות המכונות ? לדעתי, התשובה היא שלילית. לאור ההגדרה המרחיבה שבתקנה 1לתקנות המכונות לענין "חקלאות" אני יוצא מתוך הנחה שהוכח כראוי שמרסקת הגזם שעליה העיד מר צאלון הינה "מכונה חקלאית" שתקנות המכונות אכן חלות עליה. בנוסף לכך, נראה לי שדי בהסברו של מר צאלון בעדותו כדי לקבוע שציר הקרדן, שהוא "מעביר כח" הוא אכן "ממסרת" המוזכרת בתקנה 3(3) לתקנות המכונות. לפיכך, ניתן לקבוע שהכלל הוא שציר הקרדן חייב להיות מוגן בגידור לבטח, שלפי עדותו של מר צאלון הוא שרוול פלסטי מתאים. אולם, שני עניינים אחרים מביאים אותי למסקנה שלא הוכחה עבירה במקרה זה: ראשית - מר צאלון לא העיד כי ראה את המכונה פועלת. מכאן שניתן להרשיע רק אם אכן, על פי תקנה 2לתקנות המכונות, מרסקת הגזם, בעת שנצפתה על ידי מר צאלון "הוחזקה לשם הפעלה". בכתב האישום אמנם נרשם שמכונה זו הוחזקה לשם הפעלה, אלא שלא ניתנה כל עדות על כך. החזקת מרסקת גזם בקרבת המוסך של הנאשם, אינה מלמדת בהכרח שמרסקת גזם זו הוחזקה שם לשם הפעלתה. ייתכן שהיא הוחזקה שם לקראת תיקון שהיה אמור להתבצע בה או לשם פעולת אחזקה או אף לקראת תיקון שהיה אמור להתבצע בטרקטור שהיא נגררה על ידיו. בסיכומיה טענה ב"כ המאשימה כי את המונח "החזקה לשם הפעלה" יש לפרש לאו דווקא כהחזקה זמנית בזמן שלפני ההפעלה אלא "כל זמן שהכלי תקין ועובדים בו במשק או בקיבוץ הוא מוחזק לשם הפעלה". דעתה זו של בא כח המאשימה מקובלת עלי, המונח של החזקה לשם הפעלה אמור להתפרש באופן הגיוני ותכליתי וברור שהוא רחב דיו כדי שלא יתפרש באופן המצומצם המתייחס רק לפרק הזמן הסמוך להפעלה. דא-עקא, שלא הובאה כל עדות שיש ללמוד ממנה כי התקיימה במקרה זה ההגדרה של ב"כ המאשימה; לא הוכח שמרסקת הגזם היתה במצב שמיש, ושבאופן כללי עובדים בה. שנית, כאמור לעיל, תקנה 4לתקנות המכונות קובעת שניתן להסיר את הגידור בעת תיקון, הכנה לתיקון או פעולת אחזקה. מר צאלון הבחין במכונה, מחוברת לטרקטור, במרחק קצר מאד מן המוסך, לדבריו, במקום זה משאירים כלים כשהולכים לאכול או לעשות משהו אחר, אך אין כל מניעה לסבור גם שמשאירים שם כלים לצורך תיקונם במוסך או לצורך פעולת אחזקה. אמנם נכון שההגנה מכח תקנה 4חלה רק כאשר הסרת הגידור הכרחית לשם ביצוע התיקון או פעולת האחזקה, אלא שמשלא נטען על ידי המאשימה כי מדובר על תיקון או פעולת אחזקה שאינה מצריכה את הסרת הגידור, לא נוצר מצב שחייב את הנאשם לבוא ולהעיד את ההיפך. עצם העובדה שהעד עצמו, תוך כדי עדותו על מרסקת הגזם, חזר לענין מסגרת הבטיחות והעיד כי מסגרת הבטיחות בטרקטור אינה מפריעה לתיקונים במנוע ולפתיחת מכסה המנוע, יש בה כדי לבסס סברה שבמרסקת הגזם "זה שונה" (כדברי העד עצמו), ושם יש להסיר את הגידור בטרם התיקון. 17. לאור כל האמור בסעיף 16לעיל, דעתי היא כי לא הוכחה עבירה על תקנה 3(3) לתקנות המכונות. ##לסיכום## 18. לאור הזיכוי, אין כבר צורך לדון בטענות הנוספות שהעלה ב"כ הנאשם, אך בקצרה אעיר שלדעתי יש לדחותן. האחת - הטענה שלא הוכח מיהו הנאשם, אינה מתיישבת עם העובדה שבא כחו של הנאשם ייצג אותו. אם הנאשם אינו קיים כאישיות משפטית הכשירה לעמוד לדין, הרי שגם לא היה יכול לייפות את כוחו של עו"ד מילר לייצגו במשפט. השניה - הטענה שהוגש כתב אישום קודם ונמחק. מחיקתו של כתב אישום, בטרם ההקראה, אינה מהווה זיכוי ואינה מונעת הגשת כתב אישום חדש. העובדה שלדברי ב"כ הנאשם נאמר לו מפי בא כחו הקודם של הנאשם כי לא יוגש כתב אישום חדש (טענה שהוכחשה ע"י ב"כ המאשימה), לא הוכחה ואף אם היתה מוכחת, ספק אם היה ניתן להתבסס עליה לצורך זיכוי, לאחר שכתב אישום נוסף כבר הוגש. 19. מכל מקום, כמפורט לעיל, אני מזכה את הנאשם משתי העבירות שיוחסו לו בכתב האישום.בטיחות בעבודה