קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא עבירות תעבורה 30 חודשי מאסר בפועל: השופט נ' הנדל: 1. מונח לפנינו ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 15.7.2012 בת"פ 47941-11-11 (כב' השופט י' כהן), בגדרו נידון המערער ל-30 חודשי מאסר בפועל, 12 חודשי מאסר על תנאי שלא יבצע עבירה מהעבירות בהן הורשע, חמש וחצי שנות פסילת רשיון והפעלת התחייבות בסך 3,000 ₪. זאת, לאחר שהורשע בעבירות תעבורה, והפרעה לשוטרים במילוי תפקידם. הרקע העובדתי והכרעת בית משפט קמא 2. מכתב האישום שהוגש נגד המערער בבית המשפט המחוזי, עולה המסגרת העובדתית הבאה: ביום 16.11.2011, בהיותו מצוי בפסילת רשיון בשל תיק קודם בו הורשע בבית המשפט לתעבורה בעכו, נהג המערער בכפר יאסיף, שעה שאין לו רשיון נהיגה בתוקף, ואין לו תעודת ביטוח בת תוקף. בסביבות השעה 19:45, החלו שוטרים לעקוב אחר רכב המערער, בשל חשדם כי האחרון נוהג ברכבו בעת פסילה. על מנת לעצור את המערער עקפו השוטרים את רכבו, וחסמו את נתיב נסיעתו תוך הפעלת סירנה. אחד השוטרים (להלן: "המתלונן") יצא מן הרכב המשטרתי כשלראשו כובע בילוש משטרתי. יתר השוטרים צעקו לעבר המערער למען יעצור, ואולם הלה ניסה להימלט מהזירה, נסע קדימה ופגע ברכב המשטרתי. לאחר מכן נסע אחורנית והתנגש ברכב חונה. בעוד השוטר המתלונן נעמד מול חזית רכבו של המערער, החל האחרון נוסע קדימה על מנת לפגוע בו ולהימלט. המתלונן קפץ על מכסה המנוע של רכב המערער ומשם לגג הרכב. המערער בלם את הרכב תוך הפלת המתלונן באופן שגרם לו חבלה ברגלו. אז יצא המערער מהרכב והחל להימלט רגלית. ביום 2.7.2012 הורשע המערער, לאחר שמיעת ראיות, בעבירות של נהיגה ללא רישיון נהיגה בתוקף לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה; נהיגה ללא ביטוח לפי סעיף 2(א) לפקודת ביטוח רכב מנועי, נהיגה בזמן פסילה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה והפרעה לשוטרים בזמן מילוי תפקידם לפי סעיף 275 לחוק העונשין. המערער זוכה מעבירות של חבלה בכוונה מחמירה, תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות וחבלה במזיד ברכב - כולן לפי חוק העונשין. בתשובתו לאישום הודה המערער שנהג ברכב בהיותו בשלילה וכי ברח מהמקום. בסופו של דבר נותרו בפני בית המשפט המחוזי שתי שאלות להכרעה - האם פגע המערער במזיד ברכב המשטרה ובמכונית הנוספת, והאם התכוון לפגוע במתלונן. לאחר שקילת הראיות, קבע בית המשפט המחוזי שלא הוכח מעל לכל ספק סביר כי המערער התכוון לגרום נזק למכוניות, או ניסה לפגוע במתלונן. במובן זה, לא נסתרה האפשרות שהמתלונן קפץ על גג הרכב כדי לקצר את דרכו במרדף אחר המערער. עוד נקבע כי קיים ספק באשר לכוונת המערער לגרום לפגיעה במתלונן, להבדיל מכוונתו הברורה להימלט מהמקום. ביום 15.7.2012 נגזר דינו של המערער. בית משפט קמא ציין כי בנהיגתו בזמן שלילה, שם המערער "ללעג ולקלס את צווי ביהמ"ש, וסבר כי מדובר בהמלצות בלבד ולא בצווים שעליו לבצע". נקבע כי בנסיבות העניין יש להטיל על המערער עונש מאסר משמעותי, "שכן מדובר במי שאינו נשמע לצווי בתי המשפט והוא מסוכן לציבור". נוכח האמור הושתו על המערער 24 חודשי מאסר לריצוי בפועל, בנוסף להפעלת מאסר על תנאי בן חצי שנה שהוטל עליו במסגרת התיק שהתנהל בבית המשפט לתעבורה בעכו, לריצוי במצטבר. דהיינו, תקופת מאסר בפועל כוללת של 30 חודש. עוד הוטלה על הנאשם שנת מאסר על תנאי לבל יעבור עבירה מהעבירות בהן הורשע, 5 וחצי שנות פסילת רישיון והפעלת ההתחייבות סך 3,000 ₪ שהושתה על הנאשם בבית המשפט לתעבורה בעכו. מכאן הערעור שלפנינו. טענות הצדדים 3. לטענת המערער, החמיר עימו בית המשפט המחוזי עת גזר את דינו. הודגש כי העונש חורג מאמת המידה הנהוגה בעבירות מסוג זה, ואף חורג הוא מהפסיקה שהוגשה על ידי המשיבה בטיעוניה לעונש. לטענתו - טרם הוטל מאסר בפועל כה ארוך בגין העבירות בהן הורשע. רק במקרה אחד, בו היה מדובר בעבריין תנועה רצידביסט בעל רקע תעבורתי של גרימת מוות בתאונת דרכים, הוטל על הנאשם עונש מאסר של שנתיים. כן הובאו פסקי דין נוספים, אשר לגישת המערער חמורים יותר מבעניינו, לרבות מקרים בהם נהגו נאשמים בעת פסילה, תוך שהם שרויים בגילופין, ונגזרו עליהם עונשים קלים לרבות עבודות שירות. הודגש כי ניתן משקל יתר לעברו הפלילי של המערער - שעניינו בעיקר עבירות סמים - כאשר העבירה האחרונה הקשורה לסמים נעברה לפני כחצי עשור. כן צוין כי לא היה מקום "לבוא חשבון" עם המערער בגין שקריו בחקירה, במסגרתם ניסה בהתחילה להפליל את אחיו. זאת שכן במהלך משפטו הודה המערער בחלק מן המיוחס לו. לגישת המדינה דין הערעור להידחות. אמנם, מדובר בעונש חמור, ואולם המדובר במערער שרשיונו נפסל שבע פעמים על רקע שימוש בסמים. חלפו חודשיים תמימים מעת שהורשע בעבירת תעבורה, והמערער שב לאותן דרכים שלא נרתעות ממורא הדין. דיון והכרעה 4. ההתקדמות הטכנולוגית והתעשייתית הביאו עימן ברכה לעולם. כך, מסעות רגליים שערכו בעבר ימים, שבועות וחודשים, נעשים היום על הדרכים הסלולות בדקות ובשעות ספורות. ברם, ברכה וסכנה בצידה. יש שבנהיגתם ובהתנהגותם עלולים להפוך המצאות מועילות מכלי רכב לכלי נשק. כשאלה גומלים בליבם להפר את "דין התנועה", על מערכות אכיפת החוק להטיל את הסנקציה המתאימה, כדי לאפשר לציבור המשתמשים בדרך הגעה בטוחה למחוז חפצם. בעבירות תעבורה יש משמעות למבחן התוצאה ויש גם משמעות למבחן התוצאה הפוטנציאלית, אפילו לא התממשה. שיקולי המניעה וההרתעה בכגון דא תופסים מקום ממשי בשיקולי ההכרעה. לכן, יש מקום להטיל מאסר בפועל במקרה המתאים בגין עבירת תעבורה כגון נהיגה בזמן פסילה, אף אם לא נגרם נזק לצד ג'. דוגמא למקרה מתאים הוא מקום בו נהג נוהג שוב ושוב תחת השפעת סמים, ואין בפסילות קודמות להרתיעו. בכך מכריז הנהג שדיני התעבורה הינם בגדר המלצה ונתונים הם לשיקול דעתו, במקרה הטוב. עם זאת, אף אם יש מקום להטיל מאסר בפועל, התקופה חייבת להיות מידתית. פעמים, והן רבות, בחינת עונשים שהוטלו בעבירות דומות מהווה כלי עזר בקביעת העונש הראוי במקרה הספציפי. כך למשל, בעניין שנדון בבית המשפט המחוזי מרכז בע"פ 5158-12-09 גופר נ' מדינת ישראל (23.2.2010) אליו הפנה בא כוח המערער. בתיק שנדון שם, עמד לחובתו של הנאשם עבר תעבורתי כבד בדמות הרשעה בהריגת שני ילדים בתאונת דרכים. בהיותו בפסילה בגין עבירה זו, נהג הנאשם ברכבו והוטל עליו - לאחר הקלה בעונש בערכאת הערעור - עונש מאסר בפועל של 24 חודשים. בע"פ 1605/11 מדינת ישראל נ' אורן לייבה (27.6.2011) ערערה המדינה על עונש של שנת מאסר בפועל שהוטלה על נאשם, אשר בעת שהיה תחת פסילה עקב נהיגה בשכרות, נעצר כשהוא נוהג ברכב ומנסה להימלט מהמתנדב המשטרתי. נוכח המעשים המתוארים ועברו התעבורתי העשיר של הנאשם שם (10 הרשעות) הועמד עונש המאסר על 24 חודשים. סקירת פעולותיו של המערער במבחני המעשה והעושה, מגלות כי החמיר עימו בית משפט קמא שעה שגזר את דינו. באשר למבחן העושה, הרי שלמערער, על אף שעברו הפלילי אינו נקי, אין גיליון תעבורתי רחב, והסנקציות שננקטו נגדו עניינן במניעת עלייתו על הכביש בהיותו תחת השפעת סמים. במובן זה, הצורך הממשי קיים בהרחקתו של המשיב מההגה, ולא מהחברה. ואולם, במבחן המעשה הוכיח המערער כי אין הוא חושש ממורא החוק, וכי אין הוא מייחס משקל ממשי לצווים שיפוטיים. בכך מגלה הוא שאין בסנקציות המניעתיות לבדן כדי להשיג את מטרות הענישה בענייננו. ואולם, בשקלול המארג כולו, יש לציין כי המערער זוכה מעבירות של תקיפת שוטר, חבלה בכוונה מחמירה וחבלה במזיד ברכב. בגדרי העבירות בהן הורשע - נהיגה ללא רישיון, ללא ביטוח ובזמן פסילה, תוך הפרעה לשוטרים במילוי תפקידם - ובנסיבות המקרה, סבורים אנו כי עונש המאסר בפועל שהוטל על המערער חורג במידה מסוימת ממדיניות הענישה ההולמת. לצד זאת, ולשם הגשמת מטרת הרחקתו של המבקש מהכבישים, נדמה כי כדי שהתוצאה תהא הולמת, במטרה לראות את העונש כמכלול ולא לבודד את אחד ממרכיביו, יש להחמיר בתקופת הפסילה שנגזרה עליו. על המחסום הדיוני בדמות אי הגשת ערעור מטעם המדינה ניתן לגבור נוכח הסכמת הסניגור, שניתנה על דעת מרשו, להארכת תקופת הפסילה במהלך הדיון לפנינו. נודה שייתכן וללא הסכמה זו, הקלה בעונש המאסר בלבד הייתה יוצרת עונש כולל שאף הוא אינו הולם. בנסיבות אלו יש מקום להתחשב בהסכמה האמורה של הסנגוריה, ואף לפעול לפיה. 5. נוכח האמור, מורים אנו כי תחת עונש המאסר בפועל בן 30 חודשים שנקבע בבית משפט קמא, ירצה המשיב עונש מאסר בפועל של 20 חודשים מתוכם 14 בגין תיק זה, והפעלת עונש המאסר על תנאי בן ששת החודשים. פסילת רשיונו של המערער תהא בתוקף למשך שבע שנים תחת חמש וחצי שנים שנקבעו בבית המשפט המחוזי. יצוין כי הושם דגש בעונש לא רק על תקופת הפסילה, אלא אף על תקופת המאסר בפועל, שהיא אכן משמעותית בהתחשב בעבירות בהן הורשע המערער.עבירת תעבורהמשפט תעבורהמאסר