קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ערעור על אישור מועמד בבחירות: ערעור זה מופנה כנגד החלטתה של פקידת הבחירות למועצה המקומית להבים, גב' אליסיה סיבר לאשר את מועמדותו של מר משה ויינברג, המשיב מס' 2לראשות המועצה המקומית להבים. טענת המערערים היא כי מר ויינברג לא ממלא אחר הדרישה הקבועה בסעיף 7(3) לחוק הרשויות המקומיות (בחירות) תשכ"ה - 1965(להלן - החוק), באשר מקום מגוריו הקבוע ביום הגשת רשימת המועמדים, הכוללת את שמו של מר ויינברג, איננה בתחום הרשות המקומית להבים, אלא בירושלים. המערערים צירפו לבקשתם תצהירים של שני חוקרים אשר עקבו ובדקו היכן מקום מגוריו הקבוע של מר ויינברג. החוקר הראשון, מר עמנואל מזעקי, מציין בתצהירו כי לאחר שנודע לו שמר ויינברג הצהיר כי הוא מתגורר בדירה ברח' הנרקיס 38בלהבים, הוא הגיע למקום ומצא כי מר ויינברג איננו מתגורר בדירה זו, אלא כי היא משמשת לו כמטה בחירות בלבד. החוקר השני הוא מר אביהו אהרון והוא מציין בתצהירו כי ביקר ברח' חכם אגסי שמעון מס' 24בירושלים, ונוכח כי מר ויינברג מתגורר בדירה זו עם אישתו וילדיו. מר אביהו מוסיף ומציין כי ערך שיחה עם מר ויינברג, שיחה שהוקלטה על ידו, לאחר שהציג את עצמו בפני מר ויינברג כעורך סקר. בשיחה זו אמר לו מר ויינברג כי אכן הוא מתגורר ברח' חכם אגסי בירושלים, כי דירה זו מושכרת וכי הוא מתעתד לרכוש בית בשכונת שועפט בירושלים וכן כי יש לו חשבון בבנק לאומי בירושלים, המשותף לו ולאישתו, וכן כי ילדיו רשומים ולומדים בבית ספר בירושלים. פקידת הבחירות, גב' סיבר, המציאה אף היא תצהיר מטעמה. לתצהירה צירפה מסמכים שונים המתייחסים לתלונות ולבקשות לפסילתו של מר ויינברג כמועמד, לפנייה שלה למר ויינברג ותשובתו למכתבה. כן ציינה כי קיבלה ממר ויינברג תעודת זהות שלו וכי לאחר שקיבלה את כל החומר ולאחר התייעצות עם המפקח הארצי על הבחירות, החליטה לאשר את מועמדותו. בתגובה שניתנה בתיק על ידי עו"ד בר, ב"כ פקידת הבחירות, מציין הוא כי לפקיד הבחירות, אין כלים לביצוע חקירות, במצב בו נטענות גירסאות עובדתיות סותרות וכן כי פקיד הבחירות ימלא אחר כל הוראה או צו של בית המשפט. מן המסמכים שצורפו לתצהירה של גב' סיבר עולה כי ביום 10.10.93כתב מר אריה הכט מלהבים מכתב למר דנינו הממונה על מחוז הדרום במשרד הפנים ובו ציין כי מר ויינברג איננו מתגורר בלהבים ולכן אינו זכאי להיבחר למועצה. בעקבות כך כתבה גב' סיבר ביום 11.10.93מכתב למר ויינברג ובו ציינה כי ביקרה בדירה שברח' נרקיס 38בלהבים, היא הדירה שמר ויינברג טוען שבה הוא מתגורר, צילצלה בפעמון של הכניסה אולם לא היה מענה. כמו כן לפי מצב הבית ופגר של יונה שהיה במקום, נראה לה כי לא מתגוררים בדירה. מוסיפה גב' סיבר ומציינת במכתב כי אף ניסתה להתקשר טלפונית למספר הטלפון שמר ויינברג מסר לה, אך משטלפנה למספר זה קיבלה תשובה מילדה בשם שלומית שאמרה כי מספר הטלפון הוא של משפחה אחרת בעומרים. בתשובה שניתנה על ידי מר ויינברג ביום 12.10.93חזר וטען מר ויינברג כי אכן הוא מתגורר בדירה שברח' נרקיס 38, כי במשך השנתיים האחרונות התגורר בדירה של ידידים בלהבים. אומנם משפחתו מתגוררת בירושלים והוא נוסע מדי פעם לבקר את ילדיו אך בגלל סכסוך או מחלוקת עם אישתו הוא מתגורר בלהבים. אשר למספר הטלפון שמסר ושבאמצעותו לא יכלה גב' סיבר להשיגו, השיב מר ויינברג במכתבו והסביר כי מספר הטלפון היה שגוי, הוא העתיק אותו בטעות מפתק שהיה בכיסו, ואשר למצב המוזנח של הבית, כפי שמצאה אותו גב' סיבר, מציין מר ויינברג כי אכן גם הוא נתקל בפגר של יונה ולכן הלך לישון בבית ידידים וזו הסיבה שגב' סיבר לא מצאה אותו בבית. בתעודת הזהות שהמציא מר ויינברג לגב' סיבר, כמצויין לעיל, עולה כי מר ויינברג רשום כמתגורר בדירה שברח' הנרקיס 12בלהבים. בקשר לכך המציאו המערערים בפני היום תצהיר של מר יעקב חדד, הוא בעליה של הדירה ברח' הנרקיס .12מר חדד מציין בתצהירו כי מעולם לא השכיר את הדירה למר ויינברג ומעולם מר ויינברג לא גר בה. בתצהיר תשובה שנתן מר ויינברג בפני טוען הוא כי במשך השנתיים האחרונות היו הוא ורעייתו חלוקים בקשר למקום מגורי המשפחה ולכן היא המשיכה לגור עם ילדיו בירושלים ואילו הוא גר בלהבים, אף שלא מכבר שינתה רעייתו את דעתה והסכימה לבוא עם הילדים לגור בלהבים. הוא חוזר על טענתו כי שכר את דירה ברח' נרקיס 38והוא מתגורר בה. מר ויינברג מאשר כי אכן שקל אפשרות של רכישת בית בשועפט אך לא התכוון להתגורר בה בעצמו, אלא התכוון לרכוש זאת למשפחתו. כן אישר מר ויינברג כי אכן ילדיו לומדים בירושלים. כן אישר כי הוא מנהל חשבון בבנק בירושלים, זאת מכוון שבלהבים אין סניפי בנקים. אשר לעובדה כי בתעודת הזהות מצויין כי הוא מתגורר ברח' נרקיס 12בלהבים ואשר לתצהירו של מר חדד כי לא גר מעולם בדירה זו אמר מר ויינברג, במהלך הדיון בפני, כי אומנם נכון שמעולם לא התגורר בדירה זו וכי הרישום בתעודת הזהות כאילו הוא מתגורר בדירה זו היה כאשר התכוון לשכור דירה זו אך הדבר לא יצא אל הפועל. אני סבור כי אכן צודקים המערערים בטענתם וכי מן העובדות כפי שתוארו על ידי לעיל עולה כי מקום מגוריו הקבוע של מר ויינברג הינו בירושלים ולא בלהבים. עובדות שמר ויינברג הודה בהן, כי אישתו וילדיו מתגוררים בירושלים, כי ילדיו לומדים בבתי ספר בירושלים וכי הוא מנהל חשבון בבנק בירושלים, כל עובדות אלו תומכות בגירסת המערערים כי אכן הדירה שהושכרה ברח' נרקיס 38לא הושכרה כדי לשמש מקום מגורים קבוע של מר ויינברג בלהבים. הטענה כי חשבון הבנק שלו מתנהל בירושלים מכיוון שבלהבים אין סניפי בנק הינה מוזרה, שכן גם אם אין סניפי בנק בלהבים בוודאי יש סניפי בנק הקרובים ללהבים, קירבה רבה מאשר בירושלים. דבריה של גב' סיבר במכתבה הנ"ל על ביקורה בדירה שברח' הנרקיס 38ועל נסיונותיה להתקשר עם מר ויינברג על פי מספר הטלפון שהוא מסר לה, גם הם תומכים בטענת המערערים כי אכן לא מהווה דירה זו מקום מגוריו הקבוע של מר ויינברג. הסבריו של מר ויינברג על מצב הדירה ועל מספר הטלפון השגוי, אינם ראויים לאמון. גם עובדת הציון בתעודת הזהות כי הוא מתגורר ברח' הנרקיס 12וההסבר שנותן מר ויינברג לכך, מצביעים על כך כי אין לסמוך על גירסתו של מר ויינברג. לא מתקבל על הדעת שמר ויינברג ימסור למשרד הפנים כי הוא מתגורר ברח' נרקיס 12בלהבים רק משום שהתכוון לשכור דירה זו ולא להודיע למשרד הפנים כי הוא מתגורר ברח' הנרקיס 38, לאחר שלטענתו הוא מתגורר בדירה זו. סוף דבר. אני מעדיף את גירסת המערערים על פני גירסת מר ויינברג. מסקנתי היא כי אכן מר ויינברג לא מילא אחר התנאי הקבוע בסעיף 7(3) לחוק באשר מקום מגוריו הקבוע ביום הגשת רשימת המועמדים, לא היה בלהבים. אשר על כן אני מקבל את הערעור ומורה כי המשיב מס' 2, משה ויינברג, אינו זכאי להיכלל ברשימת המועמדים ולהיבחר כחבר במועצה המקומית להבים. אני מחייב את מר ויינברג לשלם למערערים שכ"ט עו"ד בסך -.000, 4ש"ח בצירוף מע"מ, ריבית והצמדה כחוק מהיום ועד לתשלום בפועל.ערעורבחירות