קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא עתירה נגד החלטת מפעל הפיס: השופט נ' הנדל: 1. בגדרה של העתירה שלפנינו, שהוגשה לבית משפט זה לפני שעות מספר, מבקש העותר ליתן צו המופנה למשיב 1, והמורה לו לבטל את החלטתו לסגור את נקודת המכירה של מוצרי פיס שבבעלותו, וזאת הלילה בחצות. 2. בבעלותו של העותר בית עסק בו נמכרים, בין היתר, מוצרי מפעל הפיס. ביום 31.7.2012 נחקר העותר במשטרת ישראל בחשד לכך שהתנהלו בעסקו עבירות הימורים. על פי הנטען, לקוחות העותר שיחקו בחנותו במשחק שש-בש, ואגב כך הימרו על תוצאות המשחקים - זאת, בידיעת העותר. האחרון מצידו מכחיש את המיוחס לו. בעקבות חקירת המשטרה, נתכנס ועדת הבירורים שבמשיב 1, לצורך דיון בעניינו של העותר. בסופו של דיון, ולאחר שנשמעו טענותיו של העותר, נקבע כי זיכיונו יותלה לתקופה של שלושים יום, כאשר אם לא ימציא במסגרת הזמן האמורה אישור על סיום החקירה - יבוטל הזיכיון. בחלוף הזמן, ומשלא ניתן אישור על סיום החקירה, הודיעה הוועדה בהחלטתה מיום 10.10.2012 כי: "זיכיון מרשך יישאר בתוקפו עד לקבלת הודעה ממשטרת ישראל. יובהר כי ככל שתתקבל הודעה מאת משטרת ישראל לסגירת נקודת המכירה ייעשה הדבר בתוך 48 שעות". ארבעה ימים מאוחר יותר, ביום 14.10.2012, הודיע מפעל הפיס לעותר כי התקבלה הודעת המשטרה, ולפיה על מפעל הפיס להימנע מליתן לעותר רישיון לניהול נקודת המכירה.  אשר על כן, נמסר לעותר כי נקודת המכירה תיסגר בתוך 48 שעות, שיבואו לסיומן הלילה - 15.10.2012 - בחצות. מכאן העתירה שלפנינו. 3. לטענת העותר, לא היה מקום לשלול את זיכיונו. באשר לסמכותו של בית משפט זה, נטען כי עתירה נגד החלטותיהם של המשיבים אינה מצויה בגדרי סמכותו של בית המשפט לעניינים מינהליים, ועל כן בית המשפט הגבוה לצדק הוא האכסניה המתאימה. לגופו של עניין נטען כי המשיבים פעלו בחוסר סמכות שעה ששללו את זכיונו של העותר. צוין כי בתנאיו של ההיתר אין כל נגיעה לשאלת הימורים בלתי חוקיים, ולא היה על הוועדה לשלול את רשיונו על בסיס זה. הוסף כי הסנקציה שהוטלה על העותר ניתנה על בסיס חשד בלבד, וממילא אין היא מידתית. 4. דין העתירה להידחות בהינתן קיומו של סעד חלופי. יצוין כי כעולה מהעתירה, ההחלטה נגדה יוצא העותר הינה החלטת מפעל הפיס, כאשר למעשה משטרת ישראל הינה בגדר גוף בודק. אם בהחלטת מפעל הפיס עסקינן, מתעוררת שאלה מקדמית בדבר האכסניה הראויה לדיון במושא עתירה. בהליך שנדון בע"א 467/04 חיים יתח נ' מדינת ישראל (1.9.2005), עמדה השופטת ע' ארבל על שאלת היותו של מפעל הפיס גוף דו מהותי:   "כנקודת מוצא נכון וראוי יהיה לראות במשיב גוף "דו מהותי" הכפוף, במידה כזו או אחרת, לעקרונות המשפט המנהלי.   ... סיווגה של אישיות משפטית כגוף דו מהותי, מעין ציבורי, אינו מחייב בהכרח החלה ישירה של חובות הדין המנהלי על כלל פעילותה. כך, יכול שפעילויות אחדות בהן עוסק גוף "דו מהותי" תהיינה כפופות לחובות שמקורן בדין המנהלי ואילו פעילויות אחרות תחסנה בצל דיני המשפט הפרטי ולא תהיינה כפופות למסגרת נורמטיבית כפולה (ראו: עע"ם 7151/04 הנ"ל בפסקה 22 לפסק דינו של כב' הנשיא א' ברק; ע"א 249/91 הנ"ל, בעמ' 493; א' בנבנשתי "תחולת המשפט המינהלי על גופים פרטיים"  משפט וממשל ב (תשנ"ד-1994) 33). ... בעמדה העקרונית, לפיה במפעל הפיס מתקיימים מאפיינים המצדיקים את סיווגו כגוף דו מהותי, אין בהכרח כדי להביא לנקיטת למסקנה, כי רצויה הכפפת כלל הפעולות הננקטות על ידי מפעל הפיס למערכת דיני המשפט הציבורי. מורכבותה של הסוגיה בעניין זה מחייבת נקיטת גישה זהירה במסגרתה תבחנה הפעולות הקונקרטיות שבנוגע אליהן מתבקשת החלת הדין המנהלי וזאת מחשש להכבדה יתירה ולא מוצדקת בדמות החלת הדין המנהלי (א' בנבנשתי, שם בעמ' 33).   ... מפעל הפיס פועל בשני מישורים שאין האחד דומה לרעו. במישור הראשון, בידי מפעל הפיס היתר לנהל הגרלות מזל בתחומי מדינת ישראל (למעט הימורים על תוצאות משחקי ספורט שניהולם מסור למועצה להסדר ההימורים בספורט). כאמור, המשיב הנו מעין מונופולין בתחום זה ופועל מכוח היתר. לא זו אף זו, אלא שהמחוקק עיגן בדין הפלילי את מעמדו של המשיב באסרו על כל גורם אחר לנהל הימורים שעורך מפעל הפיס בהיתר מאת שר האוצר או מי מטעמו (סעיף 231 לחוק העונשין, התשל"ז-1977). במסגרת תפקידו זה של מפעל הפיס מתוכננות על ידו ההגרלות השונות על סוגיהן וכלליהן, מופצים טפסי ההשתתפות ברחבי הארץ, הוקמה רשת זכיינים המוכרים את שירותי המשיב לציבור הרחב, נקבעים הכללים וההסדרים השונים החלים על ההגרלות, תפעול מערכת המנויים של המפעל, הוקמה מערכת שעניינה להבטיח את תקינות ההגרלות ומנגנון האמון על חלוקת הפרסים לזוכים המאושרים.   המישור השני בו פועל מפעל הפיס, לצד ניהול ההגרלות, עניינו בחלוקת הכספים אשר מתקבלים מהמשתתפים בהן. המפעל אמון על הקצאת חלק ניכר מהכספים המתקבלים בידו לרשויות מקומיות כמפורט לעיל. במסגרת זו מוקצים כספים המיועדים לתמיכה בחינוך, רווחה, תרבות ובריאות. הקצאת הכספים בהתאם לקריטריונים שונים הנקבעים על ידי המשיב.   אני סבורה שראוי להבחין בין שני מישורי הפעילות. אף על פי שניהול ההגרלות החוקיות בתחומי ישראל נמסר באופן כמעט בלעדי למפעל הפיס, איני רואה בפן זה שבפעילות המשיב כמצדיק את החלת דיני המנהל הציבורי על פעילות המפעל בתחומים הנוגעים לניהול ההגרלות. כאמור, מתן היתר עריכת ההגרלות, כשלעצמו, אין בו כדי להצדיק את החלת דיני המנהל הציבורי. ניהול ההגרלות אינו מהווה הפעלת סמכות המסורה לרשות שלטונית ושליטת המשיב על ארגון וניהול ההגרלות אינו מהווה שירות חיוני והכרחי לציבור בלעדיו אין" (ההדגשות אינן במקור). ראוי אף להפנות לאשר נאמר בבג"צ 126/84 גלבוע ואח' נ' מפעל הפיס ואח', פ"ד לט(4) 68, שם קבע בית משפט זה כי אין לראות במפעל הפיס גוף הממלא תפקיד ציבורי על פי דין, וזאת בשל העובדה שמילוי התפקיד הציבורי אינו מוטל על מפעל הפיס מכח הדין כי אם מכח הסכם. נקבע כי: "בית המשפט הגבוה לצדק עוסק בפעילות השלטונית של הגופים השונים ואין הוא עוסק בפעילותם מתחומי המשפט הפרטי". עוד צוין בבג"ץ האמור כי הסמכות לדון בנושאים שכאלה מצויה בידי בית המשפט האזרחי "על-פי העילות הקבועות בדיני המשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה (סעיף 12 לחוק החוזים) ועל פי הסעדים הקבועים בדינים אלה...". בהליך שנדון לאחרונה בבית משפט זה נקבע כי: "אף על פי ההנחה שהמשיב הינו גוף דו מהותי, הרי שככל שהדבר נוגע לענייני עריכת ההגרלות - לרבות מתן זכיונות לממכר מוצרי הפיס - יש לדון בענייניו בגדרי המשפט הפרטי, ובבתי המשפט האזרחיים" (וראו בג"ץ 3237/12 ירון שטרית נ' מפעל הפיס (4.9.2012)). במסגרת הדיון שנערך בוועדת הבירורים, ציינה חברת הוועדה עו"ד ענת זייצוב-חגי: "ההיתר קובע כי המפעל רשאי לבטל זיכיון אם קיבלת הודעה ממשטרת ישראל על מניעה להמשיכו". צא וראה, זיכיונו של העותר נשלל מכוח ההסכם שבינו לבין מפעל הפיס. בכך מוצא הוא מקומו בגדרי הרובד הפרטי שבמפעל הפיס - עריכת הימורים והגרלות, לרבות מתן זיכיונות ושלילתם. במובן זה, עומדת בפני העותר האפשרות לפנות בהליך מתאים לבית המשפט האזרחי, על מנת להעלות את טענותיו. כמובן כי ככל שיחפוץ, יוכל לעתור אף לסעדים זמניים, וזאת מבלי להביע עמדה. הנה כי כן, ההליך בכללותו נוגע במרחק זה או אחר במשפט הפלילי, במשפט האזרחי ובמשפט המינהלי. בבוא בית המשפט לבחון את שאלת קיומו של סעד חלופי, עליו לתת דעתו למהות הסכסוך, למבחן הסעד, לבדיקת הגורם המחליט ולרקע בדבר זכות ההחלטה. כאן, לא מדובר בהקצאת משאבים כתוצאה ממכירת כרטיסי הגרלה או בהחלטה של שלילת הזיכיון על ידי המשטרה, אלא בטענה של הפרת תנאים על פי הסכם הזיכיון בין מפעל הפיס לעותר. בנסיבות אלו, ידו של המימד האזרחי על העליונה, והסמכות העניינית בנושא מושא העתירה מוענקת לבתי המשפט האזרחיים. 5. העתירה נדחית, בהיעדר תגובה אין צו להוצאות. הימוריםמפעל הפיסמפעל