קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פגיעה בגב בגלל הרמת משקל כבד בעבודה: .1מדובר בתביעה לפסק דין הצהרתי להכיר בפגיעה בגב שארעה לתובע ביום 21.4.93כ"תאונת עבודה". .2התובע טוען בכתב תביעתו ובתצהירו במקום עדות ראשית כדלקמן: כי במהלך חודש אפריל 1993, גוייס יחד עם שבעה חברי מושב נוספים לעבודה זמנית בענף העוסק בהכנת תחמיץ לבהמות. התובע מכהן בדרך כלל בתפקיד גזבר המושב ניר גלים אולם במקרה הנדון גוייס יחד עם חברים נוספים לעבודה אינטנסיבית במשך כשבעה ימים בתחמיץ. ביום 21.4.93, (להלן - "יום הארוע") עסק באיסוף התחמיץ (קציר ירק למטרת האבסת פרות) על גבי עגלה שנגררת על ידי טרקטור. את שיטת העבודה תאר כך: קוצרים את התחמיץ ומעמיסים אותו על גבי עגלות הנגררות על ידי טרקטורים ושופכים אותם למתקן שמיועד להחמצת הירק. הירק לא נשפך בצורה קלה ולכן צריך לנער את העגלה והדלתות כדי לרוקן אותן למתקן. כאמור ביום הארוע לאחר שהתובע פרק התחמיץ מהעגלה וביקש לסגור את דלת העגלה שמשקלה כ- 150עד 200קילו נתפס גבו אגב כאב חזק ומתמשך (ס' 7לתצהיר). מחמת הפגיעה והכאבים נאלץ התובע להפסיק את עבודתו לאלתר ופנה לביתו על מנת לשכב ולנוח. התובע הודיע לסדרן העבודה באותו יום, כי נפגע בגבו ונאלץ להפסיק עבודתו. ביום 23.4.93, פנה למרפאת המושב וד"ר דניס לוק בדקו (נ/4) ושלח התובע לבית החולים "קפלן" ברחובות. שם אובחנה רגישות בעמוד שדרה מותני ונשלח לביתו תוך המלצה למנוחה מוחלטת למשך 3ימים ונטילת משככי כאבים (נ/5). בגין הפגיעה נגרם לתובע אי כושר מלא מעבודתו מיום 21.4.93עד 9.5.93בהתאם לתעודה רפואית לנפגע בעבודה. בתעודה הנ"ל מפורט, כי התובע סובל מכאב גב (קל יחסית) עם הקרנה לרגל שמאל. בממצא רנטגני נקבע שינויים בחוליות והתובע נצטווה למנוחה מוחלטת ולקיחת תרופות משככות כאבים. על פי בקשת התובע ניתן על ידי ד"ר אילן בן יצחק אישור רפואי מיום 5.5.94, בו פורט מצבו הרפואי של התובע ומפרט, כי נבדק לראשונה על ידו באפריל 93וכי בעקבות עבודה פיזית במושב נתקף בכאבים בעמוד השדרה המותני עם הקרנה וחוסר שליטה על רגל שמאל וירידה בתחושה באיזור הירך מדיאלית לברך שמאל. הרופא ממליץ על המשך פיזיוטרפיה וחגורה לגב. התובע מציין, כי עובר לפגיעה היה בריא בגופו וכי מיום הפגיעה סובל מכאבים חמורים בגב תחתון ומחוסר תחושה, תרדמה בברך רגלו השמאלית המקשים על תיפקודו. .3הנתבע בכתב ההגנה טוען, כי ביום 21.4.93או בסמוך לכך לא ארע לתובע כל "ארוע תאונתי" כמשמעותו בחוק הבטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה - 1995וכי אין קשר בין כאבי הגב בהם לקה לבין עבודתו. .4מטעם התובע הוגש תצהיר במקום עדות ראשית לרבות תצהיר מטעם שלמה יגודניק אשר שימש ביום הארוע סדרן עבודה במושב והצהיר, כי התובע הודיע לו בקשר, כי נפגע בגבו ונאלץ להפסיק עבודתו. מטעם הנתבע הוגשה תביעת התובע לנתבע (נ/1), תעודת רפואית ראשונה לנפגע בעבודה נ/2), הודעת התובע לחוקר המוסד (נ/3), תעודה רפואית מיום 23.4.93(נ/4) ורישום מחדר מיון בבית חולים "קפלן" מיום 23.4.93(נ/5). (כמו כן קיימים מוצגים בתיק המוצגים אשר לא סומנו במשך הדיון). .5בדיון בפני בית הדין חזר התובע על האמור בכתב התביעה ותצהיר עדות ראשית מטעמו אולם הוסיף, כי הפגיעה ארעה כאשר היה צריך לנענע את העגלה קדימה ואחורה וכתוצאה מכך לפעמים הדלתות נוגעות בערימת הירק והן זזות ממקומן או אחורה או קדימה. ביום הארוע דלת העגלה זזה ממקומה והיה צריך להרים אותה טיפה ולהחזיר אותה למקומה ותוך כדי הרמה הרגיש איזשהו קליק ואז הודיע לסדרן העבודה, כי נפגע ומפסיק עבודתו (עמ' 4לפרטוקול מיום 7.3.96). בהודעתו בפני חוקר המוסד חזר על גירסה זו. בתביעתו לנתבע (נ/1) פרט, כי: "תוך כדי תיקון עגלת תחמיץ קיבל כאבי גב" אולם מסביר בעדותו, כי מדובר בתיקון הכי שכיח, היינו, התיקון של הדלת האחורית (עמ' 6לפרוטוקול). התובע מציין בעדותו, כי ציין בפני הרופא במושב על המקרה אולם הסביר, כי לא נרשם דבר מאחר ומדובר בחוסר מודעות לנושא הפגיעה בעבודה ולהשלכות לצורך קבלת גימלאות מהביטוח הלאומי. עוד מעיד התובע, כי הארוע קרה ביום רביעי בשבוע וכי מיום ה' הרגיש כאבים עם קרינה לרגל שמאל. התובע נשאל בחקירתו הנגדית כיצד מסביר העובדה, כי בתעודה רפואית (נ/4) נרשם מפי הרופא, כי הוא סובל מכאבי גב תחתון מצד ימין השבוע. התובע השיב, כי מדובר ברופא שהינו עולה חדש (עמ' 5לפרוטוקול). עד התובע אישר בחקירתו הנגדית את האמור בתצהירו. .6ב"כ התובע מבקש לקבל תביעת התובע ולהצהיר, כי ביום 21.4.93ארעה לתובע תאונת עבודה. מדובר בתובע אשר הסבריו אמינים ולא נסתרו בחקירתו. התובע הוכיח בראשית ראיה קיומו של ארוע פתאומי בהמהלך העבודה, היינו, הרמת משא ועל פי פסיקת בית הדין כאשר הוכח, כי גבו של המבוטח "נתפס" או שפקודוהו פתאום כאבים עזים שמנעו ממנו להמשיך לעבוד יש להכיר בארוע זה כ"תאונת עבודה". ב"כ הנתבע טוענת בסיכום טענותיה, כי גירסת הרמת דלת אחורית של העגלה, הועלתה על ידי התובע רק בהודעתו בפני חוקר המוסד אולם לא בכל רישום רפואי או בתאור התאונה טרם גביית עדותו. בכתב התביעה ציין בפעם הראשונה משקל הדלת. ומהאמור בהודעותיו, עדותו והרישומים הרפואיים עולה, כי התובע לא השכיל להוכיח בראשית ראיה "ארוע תאונתי" ויש לתת משקל עדיף לרישומים הרפואיים בהם אין כל התייחסות לארוע ספציפי בעבודה (ס' 10לסיכום הטענות). כמו כן נטען, כי אין כל הוכחה, כי הארוע, אם היה כזה, גרם לחבלה באורגניזם של התובע ולפיכך לא התמלא התנאי של הוכחת "עובדה תאונתית" ולפיכך לא ארעה כל "תאונת עבודה". .7לאחר עיון בראיות שהוגשו מטעם התובע לרבות חקירתו הנגדית הוכח על ידי התובע ולו לכאורה, כי ביום 21.4.93, תוך כדי עבודה בסגירת דלת העגלה נתפס גבו וסבל כאבים. אין מחלוקת, כי התובע הפסיק עבודתו לאחר הפגיעה ופנה לטפול רפואי כעבור יומיים מיום הפגיעה. בהתאם לפסיקת בית הדין על התובע מוטל נטל ההוכחה שהיה ארוע בעבודה שניתן לקשור אותו להופעת כאבי הגב. מדובר בעובד עצמאי אשר אינו זכאי להינות מהחזקה המופיעה בסעיף 83לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה - .1995הגדרת המושג "ארוע תאונתי" הקשור למחלות גב נידונה רבות בפסיקה אולם הן על פי הגישה התומכת בהרחבת ההגדרה והן על פי הגישה של צמצומה, חייב המבוטח להוכיח "ארוע תאונתי" הקשור לעבודה וחורג מתנועותיו שאינן קשורות לעבודה (דב"ע נ/ה 181-0, המוסד לביטוח לאומי נ. נפתלי לפידות, (לא פורסם). עוד נפסק, כי השלב הראשון של הדיון במקרים הללו הינה קביעה משפטית, אם קיימת ראשית ראיה על "ארוע תאונתי". על המבוטח להוכיח בראש ובראשונה, כי ארעה תאונה, וזו מורכבת משני יסודות חיוניים: גורם, או מחולל מחד גיסא ונזק או פגיעה, מאידך גיסא (דיון מסז' נג/153-0, פראג' עוד ג'אבר נ. המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כז עמ" 50). עוד נפסק, כי באשר להוכחת הנזק, היינו, היסוד החיוני השני הדרוש הוכחה, השאלה שעומדת לפני בית הדין בבואו להכריע בנקודה זו היא האם אותו "ארוע תאונתי" שבו מדובר גרר אחריו חבלה באורגניזם של המבוטח שכן בהעדר חבלה כזו אין להכיר בארוע כ"תאונת עבודה" (ראה דב"ע שם/96-0, המל"ל נ. אמנון וייל, פד"ע יב, עמ 225וכן דיון מס' נד/111-0, איתן בן משה נ. המל"ל (לא פורסם)). בסעיף 5לפסק הדין בדיון נד/11-0, מפרט בית הדין הארצי, כי בהתאם לפסיקה יש להוכיח, כי כתוצאה מהארוע נגרם שינוי אורגני או פונקציוני של האורגניזם ולא די רק בסימפוטומים או צורך בהשגחה רפואית. עוד נפסק (תוך ציטוט דב"ע נג/200-0, אגינסקי נ. המוסד לבטוח לאומי), כי יסוד חיוני בלעדיו לא תוכר תאונת עבודה היא גרימת נזק למבוטח. מאידך, לא די בסימפטומים, לא די בכאבים או בהשגחה על מנת שיתקיים יסוד "הפגיעה" בו מותנית תאונה כ"תאונת עבודה". מעדויות התובע, אשר היו אמינות על בית הדין גבו נתפס כאשר הרים הדלת על מנת לסוגרה. אף אם הרים אותה "טיפה" כפי שהעיד. אמנם באשר למשקלה של הדלת, העובדה נטענה בכתב התביעה והתובע לא ציין עובדה זו בפני חוקר המוסד או בכל מסמך אחר אולם עדותו זו לא נסתרה על ידי ב"כ הנתבע ואף לא נחקר בנקודה זו. ככל שהוכח בפנינו, מדובר בפגיעה בגבו של התובע שארעה במהלך עבודתו. אמנם אין מדובר "הרמת משא" כפי שהגדיר זאת ב"כ התובע אולם מדובר בראשית ראיה: שארע בעבודתו של התובע ארוע שניתן לראותו ארוע חריג בשגרת עבודתו הרגילה וכי מדובר בארוע חיצוני אשר מנע ממנו להמשיך בעבודתו בגין כאבי הגב אשר סבל. באשר לטענת הנתבע, כי יש במקרה הנדון ליתן משקל מכריע לרישומים הרפואיים, אמנם מדובר בארוע אשר התרחש ללא נוכחות אחרים אולם עדותו של התובע באשר לנסיבות המקרה היתה מהימנה, יתירה מזו, העד מטעמו העיד והצהיר, כי ביום הארוע התקשר אליו התובע משעת הצהריים במכשיר הקשר, הודיע לו, כי נפגע בגבו וכי מפסיק עבודתו. אף אם לא מצא לנכון להסביר לסדרן העבודה הנ"ל מהי מהות הפגיעה, די בכך על מנת לשכנע את בית הדין, כי ביום 21.4.93ארע ארוע בעבודתו של התובע. .8ובאשר לטענת הנתבע, כי לא הוכח חבלה באורגניזם של האדם. צודקת ב"כ הנתבע בטיעוניה, כי במסמכים הרפואיים אין ראיה על חבלה באורגניזם של התובע. בתעודה הרפואית הראשונה לנפגע בעבודה מפורט, כי מדובר בכאבים קלים יחסית בגב תחתון עם הקרנה לרגל שמאל וחוסר תחושה באותה רגל. באשר לצילומי רנטגן שנעשו מפורט, כי מדובר בשינויים בחוליות אל- 3ואל- 4והתובע נצטווה למנוחה מוחלטת וטפול תרופתי. בתעודה הרפואית מחדר המיון בבית החולים "קפלן" (נ/5) מדובר על כאבים בגב תחתון והתובע נצטווה לנוח בשכיבה שלושה ימים ולקבל טיפול תרופתי. ד"ר אילן בן יצחק בתעודה רפואית מטעמו מפרט אותם סימפטומים כפי שעולה מהתעודות הרפואיות (נ/4) ו- (נ/2) כאשר בעיקרו של דבר התובע נתקף בכאבים בעמוד השדרה עם הקרנה לרגל שמאל. אף מומחה זה ממליץ על המשך פיזיוטרפיה וחגורה לגב. מתוך עיון ברישומים הרפואיים שפורטו לעיל לרבות בדף מתוך תיקו הרפואי בקופת חולים בו פורט עברו הרפואי וכי התובע סבל מכאבי גב ביום 23.4.93והופנה עקב כך לחדר מיון. לא הוכח, כי עקב כך שנתפס גבו של התובע נגרמה לו חבלה באורגניזם אלא מדובר בכאבים אשר בגינם נצטווה לנוח, לקחת טפול תרופתי לשיכוח כאבים ולפיכך לא הוכיח התובע היסוד החיוני להכיר בארוע מיום 21.4.93כ"תאונת עבודה". .9לפיכך דין התביעה להידחות. .10זכות ערעור תוך 30יום מיום המצאת פסק הדין, לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים.עמוד השדרהכאבי גב / בעיות גבהרמת משקל