קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פגיעה בעמוד השדרה כתאונת עבודה: 1. תיק זה נפתח בטעות במסגרת תיקי 01. הדיון בו התנהל כדיון רגיל. 2. התובעת מבקשת להכיר בה כמי שנפגעה בתאונת עבודה. בכתב התביעה שהגישה טוענת התובעת כי בין השנים 1976- 1991 עבדה כוטרינרית, בתנאי עבודה קשים. תנאים אלה גרמו לה לפגיעה בעמוד השדרה. פגיעה שבגינה נאלצה לעבור ניתוח בעמוד השדרה. המוסד דחה בשעתו תביעתה בהתבסס על הטענה כי אין מחלתה של התובעת מחלת מקצוע וכי לא הוכח קשר סיבתי בין מחלתה לבין העבודה שבצעה. לטענת המוסד מחלת התובעת נובעת ממחלה טבעית והשפעת העבודה על הופעת המחלה, אפילו היתה כזו, פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים. את הגנתו מפני התביעה לגופה מסר ב"כ הנתבע לראשונה בעת דיון מוקדם שנערך בפני כב' הרשמת (ביום 15.11.95). לטענת הנתבע אין בפני ביה"ד טענה לקיום ארוע תאונתי. הסוגיות העולות בתיק הינן האם הפגיעה הינה בגדר מחלת מקצוע או שמא מדובר במיקרוטראומה. הנתבע חלק על קיומה של איזה מן האפשרויות הנטענות. 3. קוים דיון להוכחות בו העידו לתובעת: היא עצמה, מר בך יצחק שבמשך תקופה מסוימת עבד באותו מקום עבודה בה עבדה התובעת (בתפקיד אחר), ומר לפלר אליהו שגם הוא עבד באותו מקום עבודה (מקום שונה מזה של בך). לנתבע העידו הגב' שרייבום רות שהיתה מנהלת כוח אדם באחד ממקומות העבודה, ומר זלכה שלמה, חוקר המוסד. 4. התובעת העידה כי היתה עובדת המועצה לענף הלול ומטעם המועצה עבדה בפיקוח במשחטות שונות. בשנים 76- 82 היתה מפקחת וטרינרית במשחטת עוף ירושלים בבית שמש, בשנים 84- 82 עבדה ב"עוף טנא ירושלים" ובעוף משק ירושלים. משנת 84 עבדה אך בעוף משק ירושלים. לטענתה, מחלתה: דיסק צרביקלי (דיסק חולייתי). התובעת תארה את עבודתה בזו הלשון: "זו עבודה פיזית מאוד קשה, במים, רטיבות וכל הזמן צריך להתכופף עם הראש במשך 12שעות שזה משמרת של עבודה. יושבים על קו היצור ובודקים ארבעים ושש עופות בדקה. בהתחלה לא היה כסא לשבת ועמדנו, אחרי עשו כסא וישבנו... מאחורי הגב שלנו היה מקרר ומכונה שמיצרת קרח. כך היה בעוף ירושלים בבית שמש, ובעוף טנא היה מזגן גדול גם מאחורי הגב (עמ' 3 ש. 24 ואילך). ובהמשך, כך היא עוד מפרטת: "בשלב ראשון במשך שנה ומשהו בשנת 76 עמדנו והעופות עוברים על קו היצור בגובה החזה, אנחנו מסתכלים למטה על העופות שעוברים על קו היצור, ובודקים אם העוף חולה בדלקת או שיש לו כנפים שבורות ואז אם יש צורך להוציא ולזרוק חלקים פנימיים אנחנו עושים זאת... את הכסא קבלנו אחרי שנה ואז את הפעולה שתיארתי קודם עשיתי במשך 13שנה. כשקיבלתי כסא הוא היה גבוה ועדיין קו היצור נשאר בגובה החזה.......... הרבה פעמים קרה שצריכים להרים את המיכל של העופות שזרקתי אותם וגם לבד..... (עמ' 4). התובעת עמדה על כך כי כל הזמן עבדה "עם הראש למטה" (עמ' 5 ש. 20). היתה צריכה להרים את הראש. בודאי אם היא היתה יושבת היא היתה צריכה להתאמץ להרים את הראש... " לאחר נסיון לרענן את זכרונו עונה העד: "אם היא היתה יושבת היא היתה צריכה להרים את הראש, ואם היא היתה עומדת אז היא היתה צריכה להוריד את הראש זה היה תלוי איפה היא היתה עומדת על קו היצור. חלק מהשרשרת היתה יותר נמוכה וחלק יותר גבוהה" (עמ' .8 ש. 15 ואילך). העד לפלר אליהו היה מחסנאי במשחטה עוף משק. העד העיד בהתיחס לעבודת התובעת בשנים 82- .84לטענתו, עבדה התובעת "כל הזמן" עם הגוף כפוף כי היתה צריכה להוריד מלמעלה את העוף ואחר כך לבדוק ולזרוק מה שלא טוב. לדבריו התובעת עבדה בתנאים לא כל כך טובים, "היה קר מאוד כי המזגנים היו קצת מאחורי הגב של התובעת" לטענת העד העופות היו תלויים מלמעלה, היא היתה צריכה להוריד כל עוף להסתכל בו ולהחזירו. 5. העדה מטעם הנתבע הגב' שרייבום היתה מנהלת כח אדם במפעל "עוף משק". העדה התקשתה לתאר אופי עבודתה של התובעת, לאור תפקידה כמנהלת כוח אדם שאיננה יושבת באולם היצור ולאור העובדה שהתובעת לא היתה מעובדות המפעל (היתה עובדת המועצה לענף הלול). העד זלכה ערך ביקור במשחטת עוף ירושלים. התובעת עבדה במפעל זה בין השנים 82- 76. אלא, שהמפעל בו נערך הביקור שוכן פיסית במקום חדש שבו לא עבדה התובעת. העד הגיש התמונה נ/ 2לתיק בה מצולמת עמדה בה עומד משגיח וטרינרי. לטענת התובעת לא כך היה מצב עמדה בתקופת עבודתה. 6. כעולה מעדות התובעת, אין לתובעת טענה על קרות ארוע תאונתי חד פעמי, במועד מסוים ובמקום פלוני. אף אין התובעת מצביעה על איזו ממחלות המקצוע המנויות בתוספת השניה לחוק כמחלה ממנה היא סובלת. נשאלת השאלה האם יש לקבוע את הפגיעה ממנה סובלת התובעת כפגיעה שהיא מסוג "מיקרוטראומה". 7. פגיעה מסוג מיקרוטראומה היא תוצאה של צירוף של מקרים שכל אחד מהם הוא בעל אופי תאונתי, ניתן לאיתור בזמן ובשטח, ואשר הצטברותם גורמת לפגיעה ולנזק. על מנת שבית הדין יכיר בפגיעה במסגרת תורת המיקרוטראומה על בית להתרשם בראש ובראשונה כי נתקיים אצל הנפגע רצף של ארועים זעירים מאותרים בזמן (בזמן העבודה), שכל אחד מהם פעל את פועלו. על בית הדין להבחין בין מצב של רצף ארועים זעירים כאמור, לבין התפתחות רצופה ומתמדת בהשפעת גורם שפעולתו נמשכת ללא הפסקה. שאז, רואים את הנזק כתוצאה של תהליך תחלואי ולא של תאונה. על מנת ליישם את תורת המיקרוטראומה לצורך הוכחת קיומה של תאונת עבודה על המבוטח להוכיח שהיתה סדרה של פגיעות זעירות נפרדות החוזרות ונשנות שכל אחת מהן גרמה נזק זעיר משלה עד שהתהווה במצטבר נזק רבתי (דב"ע מ"ז 128- 0 פלדמן נ. המוסד, פד"ע כ' כמ' 225, דב"ע ש"נ 232- 0 המוסד נ. חסאן פד"ע כ"ג עמ' 31 והפסיקה הנסקרת שם). נשאלת השאלה אם הצליחה התובעת להניח תשתית עובדתית, שיש בה כדי לבסס קביעה של בית הדין, בדבר רצף של ארועים נפרדים חוזרים ונשנים, כנדרש על פי תורת המיקרוטראומה, וכבסיס ראשוני לקביעה בדבר תאונת עבודה. 8. לאחר עיון בעדויות ובחומר שהונח בפני בית הדין אנו קובעים כי אין בפני בית הדין תשתית עובדתית שיש בה כדי לבסס קביעה כאמור. יצוין כי אין בידינו להסתמך על עדויות הנתבע בשאלות הרלבנטיות המתעוררות שביקור החוקר מטעם המוסד נערך במפעל שבו לא עבדה התובעת. ואילו מנהלת כוח האדם שהעידה מטעם הנתבע חזרה ואמרה כי אין לה ידיעה אודות מצב גופה של התובעת בזמן העבודה. העדות כאילו באולמות היצור שררה טמפרטורה של 25- 24 מעלות צלזיוס בלתי סבירה בעינינו והיא נדחית. מקובלת עלינו טענתה של התובעת כי עבדה בתנאים של קור (לא נוכל לקבוע ממצא בענין מידת הטמפרטורה באולם הייצור) וברטיבות. אלא, שאין בידינו לקבוע ממצאים פוזיטיביים כל שהם, על סמך עדות התובעת ועדיה. בין בנוגע לתנוחת ראשה של התובעת במהלך העבודה ובין בדבר רצף של ארועים זעירים חוזרים כלשהם בעבודתה של התובעת. אין לנו אלא להפנות אל העדויות לגופן וההתיחסות אלינן שלעיל. בנסיבות אלו בהעדר תשתית עובדתית מספקת אף אין מקום למינוי מומחה יועץ רפואי. התביעה נדחית. אין צו להוצאות.עמוד השדרההכרה בתאונת עבודהתאונת עבודה