קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פיטורי עובד עקב סירוב לבצע מטלות: .1בפנינו תביעה לתשלום משכורת חודש 9/94, חלף הודעה מוקדמת, הפרשי פיצויי פיטורין ופיצויי הלנה. .2בכתב ההגנה נטען כי הנתבעת נאלצה לפטר התובע מעבודתו עקב התנהגותו וסירוב לבצע המטלות שהוטלו עליו במסגרת עבודתו. לתובע שולמו מלוא פיצויי הפיטורין וכן יתר התשלומים המגיעים לתובע במסגרת תלוש המשכורת לחודש .1994הנתבעת קיזזה משכרו האחרון של התובע ומפיצויי הפיטורין סך של -.095, 4ש"ח, ששילמה עבור הקורס בו השתתף התובע ובהתאם להתחייבותו המפורשת בכתב. .3בהתאם להחלטת בית הדין מיום 14/5/96נדונה התביעה בסדר דין רגיל. .4לאחר שבחנתי עדויות הצדדים ועיינתי בפרוטוקול הדיון, ובמוצגים שהוצגו לתיק אני קובעת כדלהלן: א. לסוגית ההודעה המוקדמת: חובת מתן הודעה מוקדמת במקרה של פיטורים אינה נובעת מן החוק אלא מעוגנת מזה שנים בהסכמים קיבוציים , והפכה לנוהג שאין מהרהרים אחריו (דב"ע נג/ 40- 3חברת איסטרוניקס בע"מ - הדה גרפונקל, פד"ע כה 456). אורך ההודעה המוקדמת, מקום בו לא נקבע אחרת בהסכם עבודה קיבוצי או אישי, הוא חודש ימים לעובד במשכורת, וזאת בהסתמך על הסכם קיבוצי כללי בין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים וההסתדרות הכללית מיום .13.2.1976(דב"ע נב/262- 3מעריב, הוצאת מודיעין בע"מ - ארנון מוזס, פד"ע כד,511) נפסק, כי משך ההודעה המוקדמת הנהוג, חודש, ניתן להתנאה בהסכם קיבוצי, ואף בחוזה אישי [דב"ע נב/ 184- 3כרים אבו סעיד נגד ההסתדרות מדיצינית הדסה (לא פורסם)]. בענייננו, ההוראות בדבר ההודעה המוקדמת מצויות בהסכם הקיבוצי הכללי לענף המוסכים,מיום 13.9.93(להלן ההסכם) החל על הנתבעת, בין אם מכח חברותה בארגון המעסיקים החתום על הסכם זה ובין מכוח צו ההרחבה מיום .24.12.95 בפרק 18קובע ההסכם תקופת הודעה מוקדמת של 12ימי עבודה בשנה. כמוכן, מאפשר ההסכם הפסקת העבודה על-אתר, ובלבד שישולמו דמי הודעה מוקדמת . ב"כ הנתבעת מציין בסיכומיו כי ההודעה המוקדמת ניתנה בהתאם להוראות הסכם זה. מאידך טוען התובע כי קיבל רק מחצית מהסכום המגיע לו בגין הודעה מוקדמת בתלוש השכר לחודש ספטמבר, נספח ז' לכתב ההגנה, מפורט תשלום דמי הודעה מוקדמת בסך 374, 1ש"ח. כמפורט בתלוש השכר, השכר ליום עבודה הינו 118.55ש"ח . לפיכך דמי הודעה מוקדמת המגיעים לתובע הם בסך 422.60, 1ש"ח . בניכוי הסך של -.374, 1ש"ח, ששולם לתובע כאמור, מגעת יתרת התשלום לתובע בגין הודעה מוקדמת לסך של 48.60ש"ח. ב. באשר למשכורת חודש 9/94ולקיזוז עלות קורס מכונאים מהשכר ומפיצויי הפיטורין. התובע עבד בנתבעת החל מחודש 8/92ועד ליום 25.9.94, מועד פיטוריו. מבדיקת גובה המשכורת החודשית ומשך תקופת העסקתו בנתבעת, עולה כי פיצויי הפיטורין שהגיעו לו עמדו על -.362, 6ש"ח, כולל סך של -.205, 2ש"ח, שקיבל התובע על חשבון פיצויי פיטורין על - פי פוליסת ביטוח מנהלים. לטענת התובע הלינה הנתבעת את שכרו האחרון, בסך 3426.66ש"ח וכן סך של 668.34 ש"ח מתוך פיצויי הפיטורין שהגיעו לו. לטענת הנתבעת, מהווה סך הסכומים המקוזזים -.095, 4ש"ח , עלות הקורס בו השתתף התובע, ואשר הנתבעת נשאה בתשלומו. מהעדויות עולה כי בחודש 11/93נשלח התובע להשתלמות מקצועית במכונאות רכב בקורס מטעם משרד העבודה והרווחה . בתאריך 10.11.93חתם התובע על מסמך התחייבות, כתנאי להשתתפות בהשתלמות המקצועית, לפיו התחייב, בין השאר, "להמשיך לעבוד בנתבעת לפחות שלש שנים לאחר סיום ההשתלמות".(נספח א' לכתב ההגנה). כמוכן, התחייב התובע על פי מסמך זה להחזיר לנתבעת כל סכום שזאת שילמה עבורו בגין ההשתלמות המקצועית במידה והתובע לא יעמוד באחד או יותר מתנאי ההסכם. לגרסת הנתבעת, הפר התובע את התחייבותו על פי נספח א' הנ"ל בכך שלא השלים 3 שנות עבודה, על ידי כך שאילץ את הנתבעת, לאור התנהגותו ואופן עבודתו להביאה לפיטוריו מהעבודה. על פי עדותו של מר שמואל שחם, אשר שימש בזמנו מנהל המוסך של הנתבעת והממונה הישיר של התובע, לאחר סיום קורס המכונאות ובחודשי עבודתו האחרונים, העלה התובע דרישות להעלאות שכר. משלא נענה שינה התובע התנהגותו, תוך שהוא מסרב לבצע מטלות שהוטלו עליו במסגרת עבודתו, לא ביצע עבודתו כיאות , תוך שהוא גורם נזק לנתבעת. בעדותו הוא מאשר התובע כי לאחר סיום הקורס אכן ביקש העלאה בשכר אשר סורבה על ידי הנתבעת (עמוד 1לפרוטוקול). כן הודה התובע כי הופנו כלפיו תלונות מצד הנתבעת באשר להתנהגותו ולאופן ביצוע עבודתו. (עמוד 2לפרוטוקול) לתיק בית הדין הוצגו על ידי הנתבעת מכתבי התראה שנשלחו לתובע בתאריכים 2.7.94, 18.7.94, 1.8.94ו - 2.9.94והתובע אישר קבלתם על ידו. במכתבי התראה אלו חוזרת הנתבעת ומודיעה לתובע כי עליו לחזור לעבודה תקינה ונאותה, לחדול מהתנהגותו הבלתי הולמת ולבצע כל המוטל עליו. כן הוצגו בפני מכתביו של התובע , (ללא תאריך) למנכ"ל החברה ולמנהל המוסך, בהם הוא מתנצל על התנהגותו . מנספח ה' לכתב ההגנה , מכתבו של מר שמואל שחם מיום 8.8.94, עולה כי עניינו של התובע טופל גם באמצעות מועצת הפועלים. גם במסמך זה מאוזכרות עובדות התנהגותו הבלתי הולמת שמניעיה דרישתו להעלאות שכר. התמונה המצטיירת, שלא הוזמה על ידי התובע , הינה כי פיטורי התובע היוו פועל יוצא של התנהגותו הוא. נפסק כבר, בפד"ע נד/ 289- 02המוסד לביטוח לאומי - שריף גאנם, פד"ע כח 117, .120 "לא תמיד אקט פיטורים פורמלי הוא חזות הכל, ויכולה התפטרות מעשה , לעטות איצטלא של פיטורים. כך למשל אם מבקש עובד לשנות באורח משמעותי את תנאי עבודתו והשינוי אינו עונה על צרכי העבודה, הרי במקרים או בנסיבות מסוימים 'מתמרן' העובד את 'פיטוריו' ומאלץ את המעביד לפטרו." אם נקיש מפסיקת בית הדין הארצי לענייננו, הרי שהתנהגותו של התובע ואופן תפקודו הם שאילצו הנתבעת לפטרו ואין מקום לטענה, בנסיבות אלו, בתקופה שקדמה לפיטוריו, כי בשל פיטוריו בידי הנתבעת נבצר מן התובע מלקיים את התחייבותו על פי כתב ההתחייבות ולהמשיך לעבוד בנתבעת עד תום תקופת ההתחייבות. בנסיבות אלו אני מוצאת לנכון לקבוע כי אי השלמת תקופת העבודה על ידי התובע נגרמה בעטיו של התובע ובשל התנהגותו הוא כדי הפרת ההתחייבות שנטל על עצמו. ס' 25(ב) לחוק הגנת השכר, התשי"ח - 1958(להלן, החוק) קובע כי המעביד רשאי לנכות משכרו האחרון של העובד כל יתרה של חוב שהעובד חייב לו, לרבות מקדמות. כמו-כן, מכח ס' 20(ב2) לחוק, רשאי המעביד להפחית מפיצויי פיטורים ומפיצוי ההלנה סכום של חוב שחייב העובד למעביד או סכום שהמעביד חייב או זכאי לנכותו מפיצויי הפיטורים. אשר לקיזוז מהשכר, נפסק כי החוק מתיר קיזוז של סכום קצוב בלבד, על פי התחייבות בכתב של העובד למעביד (תב"ע ת"א לט/ 14- 1דנה מרטון - פנחס שפילמן, פד"ע יא,כו). מכאן שנדרשים שני תנאים נדרשים לצורך התרת קיזוז מהשכר: התחייבות בכתב וסכום קצוב. בענייננו, מדובר בסכום קצוב, בגובה שכר הלימוד לקורס, כעולה מהקבלה שהוצגה בפנינו. ב"כ התובע, בסיכומיו , טוען כי כתב ההתחייבות אינו תואם את נסיבות הפיטורים של התובע, שכן אינו מכיל תנאי מפורש המקים זכות לנתבעת לקזז את שכר הלימוד במקרה של פיטורים על רקע של עבירות משמעת בעבודה. עיון במסמך ההתחייבות מעלה כי זה מנוסח באופן גורף: העובד מתחייב "להחזיר ל'כל-חן' מוסכי מרצדס בנץ כל סכום שזאת שילמה עבורי בגין השתלמותי המקצועית, במידה ולא אעמוד באחד או יותר מהתנאים הנ"ל ", שעה שאחד התנאים הוא "להמשיך לעבוד בנתבעת לפחות שלוש שנים לאחר סיום ההשתלמות". מנוסח זה עולה כי הזכות להחזר עלות הקורס נוצרת בכל הנסיבות, גם בפיטורי העובד בשל עבירות משמעת בעבודה לא נהיר לי היכן במסמך ההתחייבות מצויים הסייגים אותם קורא לתוכם ב"כ התובע, או מדוע היה על הנתבעת לפרט את זכות הקיזוז דווקא בפיטורי משמעת, שעה שנקבעה במסמך זכות גורפת לקיזוז. אשר לקיזוז יתרת החוב מפיצויי הפיטורים, נפסק כי תשלומי יתר ששולמו בטעות ניתנים לקיזוז (דב"ע נב/ 76- 3ראפת מוסא טאהא - בית אבות מעון הרופא, פד"ע כד 244). אם תשלומי יתר, ששולמו בטעות ניתנים לקיזוז, מקל וחומר ניתן לקזז התחייבות מפורשת של העובד. .5מכל העולה לעיל , מצאתי כי קיזוז שכר הלימוד נעשה כדין. התובע זכאי איפוא להפרש ההודעה המוקדמת , בסך 48.60ש"ח, בצירוף הפרשי רבית והצמדה כחוק מאוקטובר . 1994 .6בנסיבות העניין אין צו להוצאות.פיטורים