פיצוי נזק לשיניים עקב תקיפה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פיצוי נזק לשיניים עקב תקיפה: .1בתביעה שבפני עותרת התובעת לפיצוי בגין נזק גוף שנגרם לה עקב תקיפתה ע"י הנתבע בכך שפגע בתשע שיניים בפיה. התובעת עתרה בתביעתה לפיצוי בסך 12,000 ש"ח בגין תיקון נזקי השיניים, לפיצוי בגין נכות רפואית בשיעור % 2.5ולפיצוי בגין כאב וסבל שנגרמו לה. התובעת לא המציאה חוות דעת מומחה מטעמה. אקדים ואציין, כי פיצוי אינו ניתן בגין "נכות רפואית" כשלעצמה, אלא פיצוי ניתן בגין נזקים שנגרמו עקב נכות - אם הוכחה כזו, או גם בלא נכות - אם הוכחו. על כן השאלות העומדות לדיון בפני הן, האם הרימה התובעת את נטל ההוכחה המוטל עליה במידת ההוכחה הדרושה במשפט האזרחי, כי הנתבע פגע בשיניה, ואם כן האם הוכיחה הנתבעת את נזקיה בגין פגיעה זו - דהיינו - הוצאות טיפול וכאב וסבל. .2א. הנתבע הועמד לדין פלילי בת.פ. 862/93 (ר' ת/ 1א') בגין עבירה לפי סעיף 379לחוק העונשין תשל"ז - .1977עפ"י כתב האישום הואשם הנתבע בכך ש"בתאריך 21.12.91בשעה 17.30או בסמוך לכך באשקלון, שמשון ד' 1018/18תקף הנאשם את X בכך שהיכה אותה בפניה בלא הסכמתה". הנתבע הודה בעובדות שפורטו בכתב האישום. בית המשפט - כלשון פסק הדין - "לא בלי היסוס" גזר על הנתבע התחייבות כספית ללא הרשעה. ב. ב"כ הצדדים הכבירו מילים באשר למעמדו של פסק הדין הפלילי. ב"כ התובעת טען כי מדובר בהודאות בעל דין שיש ליתן לה משקל. ב"כ הנתבע טענה, כי פסק הדין אינו מעלה ואינו מוריד מאחר וכל שיש בו הוא הודאת הנתבע בפגיעה בפניה של התובעת. ג. סעיף 42א. לפקודת הראיות קובע כי: "הממצאים והמסקנות של פסק דין חלוט במשפט פלילי, המרשיע את הנאשם, יהיו קבילים במשפט אזרחי כראייה לכאורה לאמור בהם אם המורשע או חליפו או מי שאחריותו נובעת מאחריות המורשע, ובכלל זה מי שחב בחובו הפסוק, הוא בעל דין במשפט האזרחי". סעיף 42ג'. לפקודה קובע כי: "הוגשה ראייה כאמור בסעיף 42א. לא יהיה המורשע או חליפו או מי שחב בחובו הפסוק רשאי להביא ראיה לסתור או ראיה שכבר נשמעה במשפט הפלילי אלא ברשות בית המשפט, מטעמים שיירשמו וכדי למנוע עיוות דין". הסוגיה, האם "פסק דין מרשיע" הוא גם פסק דין בו נמנע שופט מהרשעת הנאשם בשל שיקולים שונים, נדונה בפסיקה. בע"א 19/89 שלג גלילי נ. כלפה מרטי קובע ביהמ"ש העליון כי "אנו מסכימים לטענת המערער הנתמכת באמרת אגב רבת משקל שניתנה בבית משפט זה בע"א 269/82 ו- 304/82(לא פורסם) שלעניין סעיף 42א הנ"ל אין הבדל בין פסק דין מרשיע ממש ופסק דין שבו נקבעו ממצאים ומסקנות מרשיעים אך מנימוקים טיפוליים הוא לא הסתיים בהרשעה" ר' גל י. קדמי על הראיות חלק שני עמ' 771). בע"א 269/82 מנמקת כב' השופטת בן פורת את ההגיון שבהכרה בפסק דין שאין בו הרשעה, כפסק דין מרשיע בכך שהשיקול המונח ביסוד הכשרתה של הרשעה כזאת כראייה בהליך אזרחי, הוא שהרשעה בפלילים חייבת להישען על ראיות שהוכחו מעבר לכל ספק סביר, בעוד שבהליך אזרחי נדרשת הכרעה על יסוד מאזן ההסתברויות בלבד. לכן, פסק דין שאין בו הרשעה מטעמי התחשבות, למרות שהוכחה אשמתו של נאשם קיים לגביו ההגיון הקיים לגבי פסק דין מרשיע רגיל. לאור ההלכות הנ"ל, לאחר שהנתבע הודה בעובדות שיוחסו לו בכתב האישום, ולאחר שלא ביקש בהליך האזרחי, לסתור את הודאתו וממילא גם לא קיבל את רשות בית המשפט לכך, הרי שהעובדות בהן הודה הנתבע במסגרת התיק הפלילי הינן בבחינת מימצאים ומסקנות כאמור בסעיף 42א. והם קבילים בהליך שבפני כראייה לאמור בהם, בהיותם חלק מפסק הדין (ר' ע"א 285/80 שיף נ. אליאס פ"ד לד (4) 752) .3הפגיעה בשיניים א. לאור קביעותי לעיל, הרי שהוכח כי הנתבע תקף את התובעת בכך שהיכה אותה בפניה, פסק הדין הפלילי איננו מתייחס לנזק לשיניים, והשאלה היא אם נזק זה הוכח. אין מחלוקת בין הצדדדים, כי הארוע חל עקב כך שהתובעת סיפרה לאחות הנתבע דבר מה על הנתבע. כי הנתבע כעס על כך, וכי הגיע לבית סבתו שם שהו התובעת ועוד כמה מאחיותיה וגיסיה, וכי הללו הפרידו ביניהם לאחר הארוע. ב. גירסת התובעת- התובעת טענה כי כשפתחה את דלת בית הסבתא לנתבע, היכה אותה, והפיל אותה על המיטה. בתצהירה העידה התובעת כי עקב המכה נפגעו מספר שיניים בפיה. שן אחת נפלה באותו יום ושיניים נוספות התפוררו בשבועות שאח"כ, ובסה"כ 9שיניים (ר' סעיף 7). בחקירתה העידה התובעת "אני נשברו לי 4שיניים אז הוא היה מוכן לשלם לי 2שיניים ושאני אשלם 2, עכשיו אני רוצה את כל ה-4" (פר' עמ' 9באמצע), וכן "כשהוא נתן לי את המכה יצא דם, נשברה חצי שן ושלש נפלו לי עוד בלילה". בתצהירה העידה התובעת, כי לפני הארוע היתה בפיה שן שבורה אחת. בחקירתה הכחישה עובדה זו (עמ' 9למטה). התובעת העידה, כי לא פנתה לבית חולים ולמשטרה, בעקבות הארוע, משום שהמשפחה ביקשה שלא תעשה כן, ואבי הנתבע - דוד תורג'מן הבטיח לסייע לה בתיקון השיניים (פר' עמ' 8). לאחר זמן כאשר סרב תורג'מן האב לשאת בתשלום כלשהו - פנתה למשטרה ולבית חולים. התובעת לא הביאה כעדים את מי מהנוכחים בבית הסבתא - עדי הראייה לארוע, ונימקה זאת בכך שהיא בסכסוך עם משפחתה ועל כן בני משפחתה לא ימסרו גירסה אמיתית של הארוע (תצהיר התובעת סעיף 4). ג. גירסת הנתבע - כשהגיע לבית סבתו, התובעת תקפה אותו וקיללה אותו והוא הדף אותה מפניו בדחיפות (פר' עמ' 11). הנתבע הודה כי התובעת נפלה על המיטה, עקב דחיפותיו שלו (פר' עמ' 12) אך טען כי לא נגרם לה כל נזק בשיניים וכי תביעת התובעת היא נסיון סחיטה בלבד. הנתבע הביא כעדים את אחותו ויולט ואת אביו. שני עדים אלה אישרו בעדותם כי לא היו עדים לאירוע בין הצדדים. ד. אמנם בכתב התביעה הפריזה התובעת בנזקיה, כפי שהסתבר בדיעבד מעדותה, ואולם למרות זאת אני מאמינה לתובעת, כי מספר שיניים בפיה - 4סה"כ נפגעו עקב תקיפתה ע"י הנתבע, ואלה טעמי: .1עדותו של הנתבע לא היתה מהימנה עלי. על חלק ניכר מהשאלות בחקירתו הנגדית השיב כי אינו זוכר. טענתו, כי פעל להגנה עצמית - סותרת את הודעתו במשפט הפלילי ועל כן אינה מהימנה עלי גם כן. הנתבע, בחקירתו במשטרה לאחר שהתובעת התלוננה על התקיפה, מסר את ההודעה ת/ 2שכולה שקרית. הנתבע הכחיש שביום הארוע ראה את הנתבעת וטען כי היה במשחק כדורגל באותה עת, הנתבע הכחיש שהיה מסוכסך עם התובעת, והוא הכחיש את תקיפתה. בחקירתו בפני הודה הנתבע כי שיקר במשטרה (ר' פר' עמ' 11למטה). ויותר מכך הנתבע פעל לתיאום עדויות עם אביו, על מנת ליצור לו "אליבי". הנתבע בעדותו בפני טוען, כי אינו זוכר אם דיבר אם אביו בערב הארוע. הנתבע אישר שביום הארוע לא היה בכדורגל - כי בעניין זה גם כן שיקר במשטרה. מת/ 3- הודעת האב במשטרה עולה כי הלה מסר שהנתבע היה בכדורגל ביום הארוע, ועל כך אומר הנתבע בעדותו: "אני לא יודע איך הוא ידע שהוא צריך להגיד שאני הייתי בכדורגל" (פר' עמ' 13למעלה). .2עדותו של אבי הנתבע - דוד תורג'מן, אף היא לא היתה מהימנה עלי. כאמור, מסר העד גירסה שיקרית במשטרה - בתאום עם בנו, בעניין מקום שהותו של הנתבע בזמן הארוע. התובעת כזכור טענה, כי האב הבטיח לה שיעזור לה בתיקון הנזקים ועל כן הסכימה לא להתלונן נגדו. בחקירתו, הכחיש האב את הבטחתו לעזור לתובעת בתיקון השיניים. עם זאת אישר כי בערב הארוע החלך לבית התובעת למרות ש"לפני שבאתי אליה אף אחד לא אמר לי שהיא הולכת להתלונן במשטרה" (פר' עמ' 16למעלה). אם לא ידע האב על כוונת התובעת להגיש תלונה נגד הנתבע, והוא בא אליה באותו ערב כפי שאישר, הרי שעדות זו מתיישבת עם טענת התובעת, כי נגרמו לה נזקים מן התקיפה, וכי מטרת בוא האב לביתה היתה להציע לה הסדר כספי. יש לציין, כי בת/ 2- בהודעתו במשטרה - הכחיש האב מכל וכל שהיה אצל התובעת ביום הארוע. .3אני מאמינה לתובעת, כי דוד תורג'מן הבטיח לעזור לה בתיקון הנזקים שגרם בנו, וכי לכן דחתה את הגשת התלונה, והגישה אותה רק כשהסתבר לה שאין הוא מתכוון לעמוד בדיבורו. .4באולם בית המשפט נכחו קרובי הצדדים והתרשמתי מן העויינות הרבה שנשבה מהם כלפי התובעת. על כן אני מאמינה לה שאילו זימנה אותם לעדות, לא היו מאשרים את גירסתה. אשר לנתבע, תמוהה ביותר העובדה שהלה לא מצא לנכון לזמן לעדות אף לא אחד מבני המשפחה שנכחו באירוע, ומן העדויות עולה שהיו רבים כאלה. הכלל הוא כידוע, כי מעמידים בעל דין בחזקה שלא ימנע מבית המשפט ראייה שהיא לטובתו, ואם נמנע בעל דין מהבאת ראייה או עדות רלבנטית שהיא בהישג ידו, ללא הסבר סביר, יש להסיק מכך שאילו הובאה הראייה - היתה פועלת נגדו (ר' ע"א 50/89 קופל נ. טקאר, פ"ד מד (4) 603). אני סבורה, כי אי הבאת עדים כאלה על ידי הנתבע מחזקת את גירסת התובעת, ואני מסיקה מכך שאילו העידו, היתה עדותם פועלת נגד הנתבע, ומחזקת את גירסת התובעת באשר לפציעתה בשיניה עקב התקיפה. .4נזקי התובעת א. עלות תיקון הנזקים - להוכחת נזקיה הגישה התובעת את המסמך ת/ 1י', מכתב של בוגי דנט בע"מ, ובו המלצה לבצע לתובעת זוג תותבות בעלות כוללת של 900, 9ש"ח. טענת ב"כ הנתבע, כי אין במסמך זה ראייה כלשהי מקובלת עלי. המסמך אינו חתום, הקשר בין הטיפול המוצע לבין השיניים שנפגעו לטענת התובעת - לא הוכח, והמסמך אינו קביל כראייה לאמיתות תוכנו כלל, מאחר ולא הוגש באמצעות עורכו וממילא הלה לא נחקר עליו. אשר על כן אני קובעת, כי הנזק הנטען בגובה עלות תיקון הנזקים שגרם הנתבע - לא הוכח, ועל כן אין לפסוק לתובעת סכום כלשהו בגין ראש נזק זה. ב. כאב וסבל - כאמור, שוכנעתי, כי ארבע משיניה של התובעת נפגעו ע"י הנתבע בעת שתקף אותה ועל כן, אני מערניכה את נזקי התובעת בגין ראש נזק זה בסך 000, 6ש"ח. .5סוף דבר - אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובעת סך של 000, 6ש"ח בערכם היום סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל. כמו כן אני מחייבת את הנתבע בהוצאות התובעת ובשכ"ט עו"ד בסך 500, 1ש"ח בצירוף דמי מע"מ כחוק. משפט פליליאלימותפיצוייםשינייםתקיפה