קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פיצויי פיטורים לעובד רשות הדואר: התובע דורש יתרת פ"פ בסך 621, 9ש"ח. התובע מציין בטופס התביעה כי הועסק ע"י הנתבעת מ- 3.7.88ועד 31.3.96, ושכרו האחרון היה בסך 054, 4ש"ח. התובע קיבל על חשבון פ"פ סך 798, 21ש"ח והוא תובע היתרה עד לסך 419, 31ש"ח. התובע צירף לכתב התביעה מכתבים בהם מודיע לו סגן המנהל לענייני עובדים, כי בהתאם להסכם הקיבוצי המיוחד לעובדי רשות הדואר מיום 19.9.92, תשלומי רשות הדואר לקרן מקפת ולקופת גמל "תמר" באים במקום חובת פ"פ. בכתב ההגנה שהוגש מטעם הנתבעת נטען כי על היחסים בין הצדדים חל ההסכם הקיבוצי המיוחד מיום 19.2.92אשר קבע, בין היתר, כי תשלומי הרשות לקרן מקפת ולקופת הגמל...יבוא לכל דבר וענין במקום חובת תשלום פ"פ עפ"י חוק פ"פ (כמפורט בסעיף 5להסכם הפנסיה לגבי עובדים שהסכם הפנסיה חל עליהם). חוק פ"פ תשכ"ג- 1963וחבותה של הרשות בתשלום פ"פ עפ"י החוק האמור, תבוטל לגבי העובדים כאמור. לאור זאת, טוענת הנתבעת כי, משאין מחלוקת כי הנתבעת הפרישה לקרן מקפת ולקרן תגמולים "תמר" את מלוא ההפרשות ואלה שוחררו לזכות התובע בסיום עבודתו, הרי שדין התביעה להידחות על הסף. בדיון במעמד הצדדים טען התובע כי הוא זכאי להפרש פ"פ בסך 621, 9ש"ח, וזאת מהטעם כי ההסכם הקיבוצי משנת 92' אינו חל לגביו. באשר לכספי הגמל, הרי שהם הופרשו לקופת הגמל "תמר" רק ביום 29.11.93באופן רטרואקטיבי החל מ- .3.7.88עובדה זו מלמדת, לטענתו, כי הנתבעת לא עמדה בהתחייבותה עפ"י ההסכם הקיבוצי ולא הפרישה מידי חודש מתחילת תקופת עבודתו, ואילו היתה עושה כן - היה זכאי לסכום גבוה יותר כולל הרווחים. באשר לקרן מקפת טען, שבעת שהצטרף לעבודה בנתבעת היה בן 57והיה ברור כי לא יצבור תקופה מזכה לפנסיה, והדבר גם נאמר לו מלכתחילה, והוא הועסק עפ"י חוזה מיוחד. בחקירתו הנגדית אישר התובע כי היה ידוע לו כי מתחילת עבודתו ועד 10/91היה מבוטח בקרן הפנסיה מבטחים וכי כספים אלה הועברו לקרן מקפת. מטעם הנתבעת העיד מר חסון אבי, סגן מנהל אגף ארמ"ש לענייני עובדים. עד זה הגיש את ההסכמים הקיבוציים שחלים על הצדדים בנתבעת. העד הסביר כי, בהתאם להסכם קיבוצי משנת 88', נקבע כי עובדים שהצטרפו לרשות לפני 4/88ושהיו מבוטחים בקרנות הסתדרותיות, ימשיכו להיות מבוטחים בקרן פנסיה מקיפה. העד הוסיף כי, בהתאם להסכם הקיבוצי משנת 91', בדבר המעבר לקרן מקפת היה כרוך בחקיקה מוקדמת בחוק רשות הדואר. כמו כן טען כי ההסכם עם קופת הגמל "תמר" נחתם בשנת 93', ובגין התובע הופרשו מלוא ההפרשות לקופה זו מתחילת עבודתו בתשלום אחד במועד חתימת ההסכם, ומאותו מועד באופן שוטף. התשלום הרטרואקטיבי שנעשה ב- 11/93נעשה עפ"י המשכורת האחרונה לכל התקופה. העד הוסיף כי, בהתאם לסעיף 33לחוק רשות הדואר, כל ההסכמים חלים על היחסים בין התובע לנתבעת משהיה עובד מן המניין, ואין רלבנטיות לענין היותו מועסק עפ"י חוזה מיוחד. באשר לטענת התובע כי היה ברור שהוא לא יהיה זכאי לפנסיה, טען העד בח.נ. שלפי צורכי הרשות יכול היה, אילו נדרש, להאריך את העסקתו גם מעבר לגיל 65, וכך היתה יכולה להיווצר זכאות לפנסיה. בסיכומיו חזר התובע וטען כי הוא זכאי להשלמת פ"פ וכי ההסכמים הקיבוציים אינם חלים לגביו. ב"כ הנתבעת טענה כי, לאור הוראות סעיף 14לחוק פ"פ, יש לקבוע כי הנתבעת הפרישה מלוא ההפרשות ואלה באים במקום פ"פ. נוכח הוראות סעיף 14לחוק, אין עובד לבחון את פ"פ מבחינה כמותית, אלא עצם ההפרשה לקופה קובעת כי התשלומים שנצטברו באים במקום פ"פ. להלן החלטתי:ו- לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובמוצגים שהוצגו לתיק ביה"ד, הגעתי למסקנה כי הצדק עם הנתבעת. התובע מאשר כי הנתבעת הפרישה הפרשות כדין בגין שכרו המלא, זאת לאורך כל תקופת העסקתו משנת 88' ועד מועד פרישתו ב-.3/96 התובע אישר כי תחילה היה מבוטח בקרן הפנסיה מבטחים ובהמשך בקרן מקפת. התובע אישר כי ב- 11/93העבירה הנתבעת את ההפרשות באופן רטרואקטיבי לקופת הגמל "תמר", והוא מצביע על ת/ 2לענין מועד ההצטרפות. התובע אומנם מעלה טענה לענין התשלום הרטרואקטיבי בהתייחס לעבר, וטוען כי עקב כך הפסיד רווחים בקרן, אך נ/ 6(תלוש 11/93של התובע) והצרופה לגבי חישוב ההפרשות מלמדים כי הנתבעת העבירה תשלום שחושב בהתאם לשכרו האחרון המעודכן לאותה עת. טענתו העיקרית של התובע היא כי, מאחר ומתחילת עבודתו היה ברור כי הוא לא יהיה זכאי לפנסיה מאחר והצטרף לעבודה בנתבעת בגיל 57, ואף הוחתם על חוזה מיוחד, הרי שיש לקבוע שההסכם הקיבוצי המיוחד משנת 92' (שהנתבעת מסתמכת עליו) אינו חל על היחסים בין הצדדים, משהוא חל רק על "...עובדים שהסכם הפנסיה חל לגביהם"; ולכן יש לקבוע כי הוא זכאי לפ"פ בהתאם לחוק. אין דעתי כדעת התובע. כפי שעלה מההסכמים הקיבוציים המיוחדים שהוצגו (נספחים נ/ 4ו-נ/5) וההסכם משנת 92' שצורף לכתב ההגנה - ההסכמים הקיבוציים חלים על כל עובדי הרשות עפ"י המפורט בסעיף 110לחוק רשות הדואר תשמ"ו-.1986 סעיף 33(ב') לחוק רשות הדואר קובע את תנאי העסקה של אותם עובדים, כאשר בין היתר נקבע כי: ".. עובדים אחרים (שמעמדם אינו כעובדי מדינה - הדגשה שלי ח.ב.י) של הרשות יהיו זכאים לגימלאות במסגרת קרן פנסיה שתיקבע לכך הרשות, בתיאום עם אירגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדי הרשות.." טענת התובע כי היה ברור מלכתחילה כי הוא לא יהיה זכאי לפנסיה עקב גילו בעת הצטרפותו לעבודה בנתבעת, אין בה כדי לבטל את תחולת ההסכמים הקיבוציים לגביו כמי שהיה עובד הנתבעת בכל התקופה הרלבנטית. במאמרו של הנשיא מנחם גולדברג בעיוני משפט פרק ט' (3) מ- 9/93(פיצויי פיטורין לזכאים לפנסיה מכח החוק או למבוטחים במערכת פנסיונית או בקופת גמל) נאמר בעמ' 575כי: "...ביה"ד הארצי לעבודה קבע כי לא יתערב בתוכנו של הסכם קיבוצי בהיבט "הכמותי" שלו, וזאת מהטעם כי הדרך בה נקט המחוקק בסעיף 14היא השארת ההחלטה בידי הצדדים הנוגעים בדבר שעה שהם מנהלים מו"מ בדבר כריתתו או חידושו של הסכם קיבוצי שיסדיר את מכלול הזכויות והחובות ההדדיות. זוהי שעת הכושר לשקול את משקלם הסגולי של פ"פ לעומת שאר זכויותיהם של העובדים..." עוד נאמר באותו מאמר כי: מטרתו של סעיף 14הוא למנוע, באותם מקרים שבהם קיים הסכם קיבוצי, נטל כפול על המעביד וזכיה כפולה בפ"פ ע"י העובד. הדבר נלמד גם מלשון הסעיף משהמחוקק קבע כי: "..ההפרשות יבואו במקום פ"פ..". בדיון לב/22- 3עירית חדרה -נ- מליחי פד"ע ד' עמ' 113נקבע בעמ' 120כי: גם במקרה בו העובד פוטר שבועיים בלבד אחרי שנכרת ההסכם הקיבוצי, הרי משבדיעבד נתאשרו התשלומים הקודמים של המעביד כהולמים את דרישות 14לחוק - באים תשלומים אלה לפטור את המעביד מתשלומי כפל ואין חשיבות לשאלה אם נצטברו תשלומי פנסיה בסכום השווה לסכום פ"פ שהגיע. בדב"ע שמ/27- 3מקורות חב' המים בע"מ -נ- וינטל פד"ע י"א עמ' 281בעמ' 291נקבע כי: די שביום בו פרש העובד לגימלאות היה כבר הסכם קיבוצי בתוקף כדי שסעיף 14לחוק פ"פ יחול על היחסים בין הצדדים. בדיון לט/31- 3נעמת -נ- דבורה קלאו פד"ע י' עמ' 377בעמ' 383נאמר כי: "..ברור שלענין סעיף 14לחוק פ"פ הפרוש היחיד הסביר הוא, שביום שקמה העילה לפ"פ קיים היה כבר הסכם קיבוצי שחל על העובד ואותו הסכם קבע שאין העובד זכאי לפ"פ.." לאור כל האמור לעיל, ומשקבעתי כי ההסכמים הקיבוציים חלו על התובע כמי שהיה עובד הנתבעת גם לאחר שאותם הסכמים קיבוציים נכנסו לתוקף, ומשהנתבעת הפרישה מלוא ההפרשות כמתחייב מכח אותם הסכמים, הרי שלנוכח הוראות סעיף 14לחוק פ"פ באות ההפרשות מקרן מקפת וקופת הגמל "תמר" במקום פ"פ, ואין התובע זכאי לסכום הנתבע כהשלמת פ"פ. בנסיבות הענין, משמדובר בעובד שפרש לגימלאות והדיון נתקיים במהלך ישיבה אחת, אני מוצאת כי ניתן לוותר על ההוצאות. פיצוייםדואר ישראל / רשות הדוארפיטוריםפיצויי פיטוריםדואר