פיצויים על לשון הרע

כמה פיצויים מקבלים על לשון הרע ? לפיצויים שנפסקים בגין לשון הרע מספר מגמות: פיצוי התובע על נזק שנגרם לו, ענישת מי שגרם לפגיעה בשמו הטוב של אדם וחינוך הציבור והרתעתו. (ע"א 802/87 נוף נ' אבנרי, פד' מה(2) 489, בעמ' 494; ע"א 259/89 הוצאת עיתון מודיעין בע"מ ואח' נ' ספירו, פד' מו(3) 48, בעמ' 57). סעיף 7לחוק איסור פרסום לשון הרע תשכ"ה- 1965(להלן - החוק) קובע, כי פרסום לשון הרע מהווה עוולה אזרחית, ולעניין פסיקת הפיצויים מחיל את הוראות פקודת הנזיקין [נוסח חדש]. סעד הפיצויים בתביעת לשון הרע מותנה בקיומו של "נזק" כהגדרתו בסעיף 2לפקודה - "אבדן חיים, אבדן נכס, נוחות, רווחה גופנית או שם טוב, או חיסור מהם וכל אבדן וחיסור כיוצאים באלה", אך אינו מותנה בהכרח בהוכחת "נזק ממון" כהגדרתו באותו סעיף - "הפסד או הוצאה ממשיים הניתנים לשומה בכסף ואפשר למסור עליהם פרטים". (ראו: ת"א (ת"א) 1866/77 מזרחי נ' הארץ - לא פורסם; ת"א (נצ') 388/88 חביבי נ' משעור, פ"מ תשנ"א (ג) 3, 16). הלכה פסוקה היא, כי בתביעה בעילת לשון הרע אין צורך בהוכחת נזק שנגרם הלכה למעשה כתוצאה מהוצאת השם הרע, ודי בכך שיוכח כי הדברים שנאמרו עלולים להביא לנזק או מקימים חזקה כי נגרם נזק לשמו הטוב של התובע. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פיצויים על לשון הרע: .1בהחלטה מיום 22.1.98, נקבע כי הנתבעים חבים, יחד ולחוד, כלפי התובע בגין לשון הרע. נסיבות העניין נדונו בהרחבה בהחלטה האמורה ואין צורך לחזור עליהן. עתה נדרש בית המשפט לפסוק בשאלת שיעור הפיצוי, לאחר שמיעת עדויותיהם של התובע ועד נוסף ועיון בטיעוני הצדדים שהועלו בסיכומיהם בכתב. .2התובע עותר לפיצוי בסכום של 000, 200ש"ח כערכו ביום הגשת התובענה, הכולל הן נזק מיוחד שנגרם לו לטענתו כתוצאה מהפרסום - שעיקרו אבדן הכנסות והיזקקות לאבטחה צמודה, והן נזק כללי כתוצאה מהפגיעה בשמו הטוב. הנתבעים גורסים, כי הפרסומים לא הסבו לתובע נזקים מיוחדים. לטענתם, בנסיבות העניין נזקו הכללי של התובע מזערי, ותדמיתו לא נשתנתה כלל כתוצאה מפרסום הכתבה. .3לפיצויים שנפסקים בגין לשון הרע מספר מגמות: פיצוי התובע על נזק שנגרם לו, ענישת מי שגרם לפגיעה בשמו הטוב של אדם וחינוך הציבור והרתעתו. (ע"א 802/87 נוף נ' אבנרי, פד' מה(2) 489, בעמ' 494; ע"א 259/89 הוצאת עיתון מודיעין בע"מ ואח' נ' ספירו, פד' מו(3) 48, בעמ' 57). סעיף 7לחוק איסור פרסום לשון הרע תשכ"ה- 1965(להלן - החוק) קובע, כי פרסום לשון הרע מהווה עוולה אזרחית, ולעניין פסיקת הפיצויים מחיל את הוראות פקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן - הפקודה). סעד הפיצויים בתביעת לשון הרע מותנה בקיומו של "נזק" כהגדרתו בסעיף 2לפקודה - "אבדן חיים, אבדן נכס, נוחות, רווחה גופנית או שם טוב, או חיסור מהם וכל אבדן וחיסור כיוצאים באלה", אך אינו מותנה בהכרח בהוכחת "נזק ממון" כהגדרתו באותו סעיף - "הפסד או הוצאה ממשיים הניתנים לשומה בכסף ואפשר למסור עליהם פרטים". (ראו: ת"א (ת"א) 1866/77 מזרחי נ' הארץ - לא פורסם; ת"א (נצ') 388/88 חביבי נ' משעור, פ"מ תשנ"א (ג) 3, 16). הלכה פסוקה היא, כי בתביעה בעילת לשון הרע אין צורך בהוכחת נזק שנגרם הלכה למעשה כתוצאה מהוצאת השם הרע, ודי בכך שיוכח כי הדברים שנאמרו עלולים להביא לנזק או מקימים חזקה כי נגרם נזק לשמו הטוב של התובע. (ע"א 534/65 דיאב נ' דיאב, פ"ד כ(2) 269, בעמ' 273; ע"א 334/89 מיכאלי ואח' נ' אלמוג, פ"ד מו(5) 555, בעמ' 570; וע"א 354/76 עזבון מנדל שרף נ' שירותי יעוץ כלכלי ואח’, פד' לה(4) 169, בעמ' 174). .4התובע לא השכיל להוכיח נזק מיוחד שנגרם לו בעבר עקב הפרסום, מאז שידור הכתבה בשנת 1993ועד למועד עדותו בשנת .1998 הטענה בדבר קיומו של נזק בגין עלות העסקת שומר ראש (עמ' 41ש' 10) ראוי היה שלא תועלה, משהוברר במהלך עדות התובע כי כלל לא העסיק מאבטח אישי. מכל מקום, בהתחשב במהות הלשון הרע, כפי שבוארה בהחלטתי בשאלת החבות, לא היה בכריכת שמו של התובע לפעילותו העסקית של המנוח אחמד עודה - וכפועל יוצא ל"שיטות עבודתו" הפליליות ברכישת קרקעות - כדי לבסס חשש ממשי לפגיעה בחייו, ובוודאי שלא בדרגה המחייבת העסקת מאבטח אישי. התובע אף לא הוכיח את הנזק המיוחד הנטען של ירידה בהיקף עסקיו כתוצאה מהפרסום. הוא לא טרח להציג את דו"חותיו לרשויות המס, או מסמכים אחרים שמהם ניתן ללמוד על הפגיעה הנטענת בהכנסותיו. לשאלה - האם ניתן לראות בספריו או בדו"חות שהגיש למס הכנסה עד היום ירידה בהיקף הכנסותיו - השיב בשלילה, אך טען כי עסקאות מקרקעין ביהודה ושומרון נמשכות שנים. עדותו של התובע, שלפיה החליט לנתק הקשר עם כל המתווכים ואנשי הקשר הערבים בשל איזכור שמו בכתבה כשותף לעסקיו של עודה ומחשש לחייו כתוצאה מכך, לא נשמעה משכנעת כלל ועיקר, ובפרט כאשר הוא לא נרתע בעבר מלהמשיך לעסוק בסחר בקרקעות לאחר שנפצע קשה בנסיון התנקשות בחייו על רקע עסקאות מקרקעין שבהן היה מעורב. בעניין אחרון זה יוער, כי התובע ניסה להכחיש בעדותו קיומו של קשר בין נסיון ההתנקשות לבין עיסוקו, אך בהמשך שינה גירסתו והודה בקשר זה. לפיכך, לא הוכיח התובע כל נזק מיוחד שנגרם לו. .5ומכאן לנזק הכללי. במסגרת שיקוליי להערכת שיעור הפיצויים בגין הנזק הכללי, אקח בחשבון לחובת הנתבעים את חומרת ההאשמות שהועלו בכתבה, שלפיהן הוצג התובע כשותף לעסקים של מי שנוהג בעבודתו בדרכי מרמה, זיוף וגזל. שיקול מחמיר נוסף, בעניין שיעור הנזק הכללי, הוא כלי הפרסום ותפוצתו (ע"א 552/73 רוזנבלום נ' כץ פ"ד ל(1) 589). פרסום לשון הרע בתפוצה גדולה, כמו באמצעי תקשורת, מחמיר את הפגיעה, וחומרה נוספת יש לראות בפרסום שנעשה באמצעי תקשורת ממלכתי, כמו הרדיו, ובפרט שמדובר בקשת מאזינים רחבה ביותר של מהדורת "הבוקר הזה" של רשת ב'. עוד אזקוף לחומרה, את הפזיזות שבה שורבב בכתבה שמו של התובע לעסקיו הפסולים של עודה. אמנם נושא הכתבה אינו התובע עצמו, אולם כאשר מדובר בפגיעה פוטנציאלית בשמו הטוב של אדם - בפרט כאשר שמו מקושר לעבירות פליליות חמורות ראוי להחמיר שבעתיים בבדיקת העובדות העיקריות הנוגעות לעניין, גם כשמדובר כטענת הנתבעים בעובדות שנועדו אך "לעטר" את הכתבה. בענייננו לא נעשתה כל בדיקה מוקדמת על-מנת לברר את העובדות הנטענות בעניין הקשר העסקי שבין התובע לבין עודה, ולא היה נסיון כלשהו לקבל את תגובתו של התובע לפני הפרסום. לחובת הנתבעים גם נזקפת התנהגותם לאחר הפרסום - החל בהעדר התנצלות; המשך במשלוח תגובה לתובע, שבה נטען כי מבירור שנעשה עולה שהיה לו קשר עסקי עם עודה - תגובה המהווה כשלעצמה לשון הרע; וכלה בגירסה החדשה שהועלתה בעדויות מטעם הנתבעים ובסיכומים, שלפיה במילים "עודה... שימש מתווך יחד עם משה זר בעסקאות למכירת אדמות" - הכוונה היתה רק לציון פעילות בתחום עיסוק זהה ובאותו איזור, אך לא לקשר עסקי כלשהו בין השניים. .6הנסיבות העשויות להביא להקלה בעניין קביעת שיעור הפיצוי, המנויות בסעיף 19לחוק, לא חלות במקרה שלפנינו. עם זאת, יש מקום להתחשב לקולא בכך שהפרסום בעניינו של התובע לא נעשה בזדון אלא נבע מפזיזות ורשלנות, ושאיזכור שמו בכתבה היה - מבחינתם הסובייקטיבית של הנתבעים - טפל לאירוע התקשורתי ולא כוון לפגוע בתובע. עוד אקח בחשבון לקולא את הצעת הנתבעים לתובע - בעקבות פנייתו הטלפונית למסור תגובתו בשידור חי בסמוך לאחר שידור הכתבה, אם כי לא הועלתה מצידם בשלב זה ואף לא בכל שלב מאוחר יותר הצעה להכחיש את הדברים ולהתנצל. .7הנתבעים טוענים, כי תדמיתו של התובע כאדם וכסוחר קרקעות לא נפגעה מהפרסום, נוכח הרשעתו בעבר בפרשת "המחתרת היהודית", ולאור העובדה שבעיניה של קבוצת ההתייחסות הקרובה אליו נותר הוא "גואל קרקעות". דין טענה זו להידחות, הואיל והכתבה הוסיפה לתדמיתו של התובע באוזני המאזין מימד של נוכלות ומרמה בעסקים, אשר לא עלה כלל מהרשעתו הקודמת. מימד זה פוגע בשמו הטוב ועלול אף לפגוע בעיסוקיו. .8נוכח אי הוכחת נזק מיוחד שנגרם לתובע במשך התקופה הממושכת של למעלה מארבע שנים שחלפה מאז פרסום הכתבה ועד למועד עדותו, אעריך את הנזק הכללי שהסב לו הפרסום על יסוד מכלול השיקולים שהוצגו לעיל, ואעמידו בדרך של אומדנה על סך של כ-000, 50ש"ח כערכו היום. .9אשר על כן, אני מחייב את הנתבעים, יחד ולחוד, לשלם לתובע סך של 000, 50ש"ח כערכו כיום, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל. בנוסף ישלמו הנתבעים, יחד ולחוד, לתובע שכ"ט עו"ד בשיעור % 20מהסכום האמור, בצירוף מע"מ כחוק. בשל הפער שבין סכום הפיצוי הנתבע לבין הסכום שנפסק, ישלמו הנתבעים הדדית לתובע % 50מהמחצית הראשונה ומהמחצית השניה של האגרה, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד תשלום כל אגרה. פיצוייםלשון הרע / הוצאת דיבה