קראו את הכרעת הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא שוד תכשיט באיומי סכין: .1הנאשם מואשם בעבירה של שוד בנסיבות מחמירות, עבירה על סע' 402(ב) לחוק העונשין תשל"ז .1977 נטען כי ביום 6.11.94בסמוך לשעה 30: 14גנב הנאשם מ-X (להלן תקרא המתלוננת) צמיד מזהב, תוך שהוא מאיים עליה בסכין. באישום נוסף מואשם הנאשם בעבירה של הדחה בחקירה, עבירה על סע' 245(א) לחוק העונשין תשל"ז .1977 נטען כי במהלך עימות שנתקיים בין הנאשם למתלוננת ביום 8.11.94ניסה הנאשם להניע את המתלוננת לשנות גרסתה אודות העבירה נשוא האישום הראשון. .2אף שהעבירות הנדונות בוצעו בחודש נובמבר 1994והחקירה נסתיימה כבר אז, כתב האישום הוגש רק ביום .31.5.95הדיון התעכב מעט בשל כך שהנאשם לא אותר, ובשלב מאוחר יותר נדחה הדיון בשל הצורך במינוי סניגור. .3במענה לאישום מודה הנאשם בכך שפגש במתלוננת בזמן הרלבנטי לאישום, ומסכים להגשת אימרותיו ומסמכים וקלטת אודות עימות שנערך בינו לבין המתלוננת. לפיכך הנאשם אינו חולק על כך שהמתלוננת זיהתה אותו במסדר זיהוי תמונות (ראה לענין זה עדות יחזקאל דוד פרוט' 9ו- ת/5). .4המתלוננת היא עדת ראיה יחידה לענין העבירה נשוא האישום הראשון. היא והנאשם מציגים גרסאות סותרות לענין אירוע זה. לכן יש משקל רב לשאלת מהימנות המתלוננת והנאשם, לצורך ההכרעה בין גרסאות הצדדים. .5המתלוננת מעידה כי בזמן הרלבנטי התארחה באילת. היא עצמה תושבת עכו. לדבריה יצאה מביתה למכולת סמוכה, בשעה 00:14, אז ראתה את הנאשם יוצא מסימטה ובוחן אותה. הוא קרא לה בשמה והיא שאלה לרצונו. לטענתה היתה לה שרשרת על צווארה, הנושאת את שמה וכך ידע הנאשם לקרוא לה בשמה. המתלוננת פנתה ללכת, אז חשה דבר מה חד בגבה, והנאשם דרש ממנה את דברי הזהב שלה. היא מסרה לנאשם צמיד זהב שעל ידה והנאשם ברח מהמקום. המתלוננת פנתה מיד למשטרה. ובמסדר זיהוי תמונות זיהתה את הנאשם. בחקירה נגדית מאשרת המתלוננת כי בהודעתה ציינה כי הנאשם דקר אותה בגבה עם סכין, משום שהיתה מתוחה בשל האירוע. למעשה אינה בטוחה כלל שהנאשם החזיק בחפץ כלשהו. היא לא ראתה דבר (פרוט' 12-11). היא סבורה כי הנאשם היה מסומם כאשר פנה אליה (פרוט' 11). .6גרסת הנאשם בעדותו שונה בתכלית. לטענתו, הוא הגיע למרכז "סולל בונה" באילת, שם פגש באקראי במתלוננת, אשר ביקשה ממנו לסייע בידה לרכוש מנת סם. היא הציעה לו - 20ש"ח וביקשה אותו למשכן טבעת זהב שלה בעבור הסם. הנאשם ניסה למשכן הטבעת, אך משאיש לא רצה בה, המתלוננת נתנה לו צמיד הזהב שלה למישכון. גם נסיונו למשכן הצמיד לא צלח ומששב למקום המפגש, כעבור רבע שעה, לא מצא עוד את המתלוננת. הוע עצר נהג מונית בשם דורון, אשר רכש ממנו הצמיד ב- 400ש"ח. בביתו התברר לו כי המשטרה מחפשת אחריו ולכן הלך למשטרה מיוזמתו. במהלך חקירתו הוא עצמו התקשר לתחנת המוניות בה עובד הנהג דורון וזה הביא הצמיד למשטרה לבקשתו. .7במהלך עימות שנערך בין המתלוננת לנאשם הטיח הנאשם בפניה, כי היא נלוותה אליו לכל מהלכיו, לשם מישכון הטבעת והצמיד (ת/ 3עמ' 1). תשובותיה של המתלוננת לגרסה זו אינן ברורות והיא חוזרת על טענתה כי הנאשם הוא ששדד אותה. בעדותה בביהמ"ש דוחה המתלוננת גרסת הנאשם מכל וכל (פרוט' 13). משנאמר לנאשם כי מעשיו הם בגדר תווך בסחר בסם, או קשירת קשר לביצוע פשע, עפ"י גרסתו, חוזר בו הנאשם מגירסתו המקורית בהודעתו וטוען כבר בסיום הודעתו כי משהבין זאת, חזר בו מכוונתו לסייע במישכון הצמיד והחליט למכרו ולמסור למתלוננת את התמורה (ראה ת/ 1עמ' 3-2). .8במהלך העימות, מבקש הנאשם כל העת מהמתלוננת לספר רק את האמת תוך שהוא מציין את גרסתו הוא. הוא משדל את המתלוננת לציין כי גירסתה המקורית נמסרה תוך פחד ואינה אמת, הוא מבטיח לפצותה אם תעשה כן (ת/ 3עמ' 2). .9עדותה של המתלוננת אינה נקיה מספקות. קשה לקבל את הגירסה כי הנאשם יצא מסימטה וידע מיד לקרוא לה בשמה, בשל כך ששמה היה חרוט על שרשרת שעל צווארה. שרשרת זו לא הוצגה בביהמ"ש וקשה להניח כי האותיות היו כה גדולות עד כי ניתן היה לראותן ממרחק. בהודעתה במשטרה היא ציינה כי הנאשם דקר אותה בגבה עם סכין ואילו בעדותה היא חוזרת בה ומציינת כי לא ראתה חפץ כלשהוא בידיו. בעדותה היא טוענת מחד כי ניסתה להוריד טבעת שעל ידה למסרה לנאשם (פרוט' 12) אך אח"כ חוזרת בה ומציינת כי יתכן ולא ניסתה כלל להוריד הטבעת (פרוט' 13). במהלך העימות מציין הנאשם את גרסתו, לפיה הלכו יחדיו עם הגורמט, ונכון שלא חזר כפי שהבטיח. על כך משיבה המתלוננת "אתה לא חזרת, זה אומר שגנבת את הגורמט". תשובה זו ניתן לפרש כתגובה סתמית לגרסת הנאשם, אך משהמתלוננת מבקשת להסביר תגובתה, תשובתה מהוססת ומבולבלת. היא מציינת כי הנאשם לא אמר לה שיחזור עם הגורמט. היא הניחה שלא תראה עוד את הגורמט, אך בכל זאת קיוותה לקבלו חזרה. רק בעת שהמתינה במשטרה קיוותה שאולי ישיב לה הגורמט. לכאורה משתמעת ראשית הסכמה לגרסת הנאשם, כי הבטיח להשיב הגורמט וכמ"כ גרסת המתלוננת מבולבלת לענין המועד בו עוד קיוותה להחזרת הגורמט (פרוט' 12). משהחוקר שואל את המתלוננת אם גרסת הנאשם נכונה, תשובתה היא "לא כל כך". אין היא שוללת אותה מכל וכל. רק מאוחר יותר, משנשארת היא לבד עם החוקר, היא מסבירה כי תחנוניו של הנאשם השפיעו עליה, אך אין היא חוזרת בה מגרסתה (ראה ת/ 3עמ' 4-3). במהלך שירותה הצבאי הורשעה המתלוננת במעשי גניבה מחברותיה ונדונה למאסר. גם בכך יש כדי להטיל צל על מהימנותה ועל ביהמ"ש לבחון עדותה בקפידה. .10בהתחשב בנסיבות כולן לא עלה בידי התביעה להוכיח כי הנאשם ביצע העבירה המיוחסת לו, כאשר הוא מזויין במכשיר כלשהו, אף לא הוכח מה האלימות בה נהג הנאשם כלפי המתלוננת. נותר ספק לגבי גרסאות הנאשם והמתלוננת. משלא הוכחו יסודות אלה של העבירה, הרי שאין להרשיע הנאשם בביצוע עבירה לפי סע' 402(ב) ואף לא לפי סע' 404לחוק העונשין תשל"ז 1977, כפי שביקשה התביעה לחילופין. יחד עם זאת, הודה הנאשם כי נטל את הצמיד של המתלוננת ומכר אותו שלא מרצונה, תוך שהוא שולל הצמיד מן המתלוננת דרך קבע. בכך ביצע הנאשם עבירה של גניבה לפי סע' 384לחוק העונשין תשל"ז .1977 סבור אני כי נתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן מפני עבירה זו, הואיל והגניבה היא מיסודות העבירה לפי סע' 402(ב) לחוק. לכן מכוח סע' 184לחוק סדר הדין הפלילי הנני מחליט להרשיע הנאשם בעבירה של גניבה לפי סע' 384לחוק הנ"ל. .11הנאשם הואשם גם בעבירה של הדחה בחקירה לפי סע' 245(א) לחוק העונשין תשל"ז .1977 במהלך העימות הנאשם אכן מדבר על ליבה של המתלוננת לשנות את הודעתה תוך תרוץ כי הודעתה שגויה, בשל פחד בו היתה נתונה. הנאשם אף מנסה לפתותה בכך שיפצה אותה בלי שהוא מגדיר במה (ראה ת/ 3עמ' 2). בשל מעשיו הנ"ל פורמלית נתמלאו יסודות העבירה ובוצעה העבירה המיוחסת לנאשם. עדיין, סבור אני כי נכון היתה פועלת התביעה לו נמנעה מלהאשים הנאשם בעבירה זו, ע"י עצם יצירת המצב בו המשטרה ערכה מפגש בין הנאשם למתלוננת היא עצמה יצרה קרקע נוחה ומזמינה לנאשם לנסות ולשכנע המתלוננת לחזור בה מגרסתה. ניתן לומר כי הנאשם כמעט "הודח" לבצע העבירה. בנסיבות שכאלה טוב היה כאמור לו התביעה היתה נמנעת מלהאשים הנאשם. בדלית ברירה הנני מחליט להרשיע הנאשם בעבירה זו המיוחסת לו, ואין מנוס מאשר להתייחס לנסיבות שתוארו כך בגזה"ד שיינתן. .12סיכומו של דבר הנני מחליט לזכות הנאשם מביצוע עבירה של שוד לפי סע' 402(ב) לחוק העונשין תשל"ז .1977 הנני מרשיע הנאשם בביצוע עבירה של גניבה והדחה בחקירה בניגוד לסע' 384ו 245(א) לחוק העונשין תשל"ז .1977משפט פליליסכיןתכשיטיםשוד