קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא שינוי סדר שמיעת הראיות: השופט ע' פוגלמן: העתירה שלפנינו מכוונת לשינוי בסדרי הדיון בתיק פלילי המתנהל נגד העותרים בימים אלה בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו. בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מתנהל בימים אלה משפטם של העותרים בת"פ 10291-01-12 מדינת ישראל נ' צ'רני ואח' (להלן: תיק הולילנד). מדובר בהליך משפטי רחב היקף, שחומר החקירה בו רב (כ- 1300 קלסרים) ועתידים להישמע במהלכו 378 עדי תביעה. עד התביעה המרכזי בתיק הוא ש"ד, עד המדינה (להלן: עד המדינה). כתב האישום הוגש ביום 5.1.2012. ביום 13.2.2012 קבע בית המשפט המחוזי (כב' השופט ד' רוזן) כי עדותו של עד המדינה תחל להישמע בתחילת חודש יולי 2012, ארבעה ימים בשבוע החל מהשעה 08:30 ועד לשעה 20:00. עד מהרה התברר כי מחמת מצבו הרפואי של עד המדינה, הוא אינו יכול להעיד שעות רבות מדי יום ביומו. בעקבות התפתחות זו, החליט בית המשפט ביום 3.7.2012 כי עד המדינה יעיד עד לשעה 14:00 מדי יום, וכי המדינה תעיד עדי תביעה נוספים בשארית היום. הסניגורים והתביעה כאחד התנגדו למתווה דיוני זה, והמהלך לא יצא אל הפועל. מתחילת חודש יולי 2012, מעיד עד המדינה ארבעה ימים בשבוע משעה 08:30 עד 14:00 מדי יום. חקירתו הנגדית של עד המדינה החלה ביום 10.9.2012 ונמשכה כסדרה עד ליום 16.10.2012. ביום 16.10.2012 אושפז עד המדינה, ובשל כך בוטלו שלושה ימי דיונים עוקבים. ביום 22.10.2012 הודיעה המאשימה לסניגורים כי בית המשפט הורה לה להיערך להעדת עדי תביעה נוספים ביום 25.10.2012, במקביל להמשך חקירתו הנגדית של עד המדינה. הסניגורים פנו לבית המשפט בבקשה לקיים דיון בהשלכות מהלך זה. בקשה זו נדחתה בהחלטת בית המשפט מיום 23.10.2012. למחרת היום, הוגשו בקשות נוספת בנדון, שנדחו אף הן. בפתח הדיון שנקבע ליום 25.10.2012, חזרו הסניגורים על טענותיהם ביחס לשינוי סדרי הדיון. בין היתר, נטען כי עד המדינה עתיד להשתחרר מאשפוז בקרוב ולכן אין מקום לשינוי זה; כי שמיעת עדותם של עדי תביעה במקביל תזהם את עדות עד המדינה, ותביא לחשיפת קווי הגנה וראיות; כי הם לא יוכלו לקיים חקירה נגדית אפקטיבית לעדי התביעה הנוספים קודם שהתבהרה גרסתו המלאה של עד המדינה; כי לשם הכנה לחקירת העדים הנוספים נדרש זמן נוסף, וכי העברת חומר החקירה טרם הושלמה למרות מאמציהם המשותפים של הצדדים. נציג המאשימה הצטרף לבקשת הסניגורים, בציינו כי המדינה זקוקה לפרק זמן של למעלה מחודש כדי להיערך לשינוי בהבאת העדים וכי היא אינה ערוכה לזמן עדים ולחקור אותם בהתראה קצרה. בית המשפט דחה את טענות הצדדים, וקבע כי עדי התביעה הנוספים יחלו בעדותם בו במקום. עוד נקבע כי כאשר יחזור עד המדינה להעיד בשעות שבהן העיד עד כה (08:00-14:00) ישובו הדיונים לדפוס הקודם. בית המשפט הדגיש כי בכוונתו "להקפיד בדווקנות" שלא תיפגענה זכויות הנאשמים, חרף הקושי המובן שייגרם לבאי כוח הצדדים בניהול התיק. בקשת הצדדים מבית המשפט להשהות את תוקף החלטתו לשם הגשת עתירה לבית משפט זה, או למצער, לבטל את דיוני אותו יום - נדחתה. באותו שלב, עלו להעיד שני עדי תביעה, אך הסניגורים סירבו לחקור אותם בחקירה נגדית בטענה שהם אינם ערוכים לעשות כן. בסיום הדיון, קבע בית המשפט כי ביום א' הקרוב, 28.10.2012, תזמן המאשימה עדים נוספים ששמיעתם תמלא את יום הדיונים עד לשעה 20:00.  להחלטה זו מכוונת העתירה שלפנינו. העותרים טוענים כי החלטותיו האמורות של בית המשפט המחוזי, להתחיל בשמיעת עדויותיהם של עדי תביעה נוספים במקביל לעדותו של עד המדינה, רק מפאת מצבו הרפואי שטרם הובהר לאשורו - לוקות בשרירות ובחוסר סבירות קיצוני, ולכן נכללות בגדר המקרים החריגים שבהם יתערב בית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בהחלטות ביניים בעלות אופי דיוני שניתנות במסגרת הליך פלילי. נטען כי העדת עדי התביעה הנוספים במקביל לעדות עד המדינה תגרום לעיוות דין חמור ולפגיעה בלתי ניתנת לתיקון בהגינות ההליך בשל זיהום עדות עד המדינה. בנוסף, מלינים ב"כ העותרים על חוסר היכולת להתכונן כראוי לחקירה נגדית אפקטיבית של עדי התביעה הנוספים בפרט, וניהול הגנת שולחיהם בכלל. עוד נטען כי ימי הדיונים הארוכים שנקבעו אינם מותירים לסניגורים זמן מספיק להתכונן בין ישיבה לישיבה, במיוחד נוכח היקפו העצום של התיק ומורכבותו. בנוסף, נטען כי סדרי הדיון הנוכחיים מחייבים את הסניגורים לשעות עבודה ארוכות באופן בלתי סביר, שפוגעות ביכולתם לתפקד כראוי. בתגובתה מהיום, 26.10.2012, מציינת המדינה כי ההחלטה נושא העתירה מציבה קשיים ממשיים בניהול התיק בהיבט של יכולת התביעה להיערך כיאות להבאת הראיות ולהכנת עדי התביעה הרבים לעדותם. היא אף מוסיפה כי דחיית שמיעת עדי התביעה עשויה לאפשר לצדדים לצמצם את רשימת עדי התביעה, בהסכמה עם באי כוח העותרים. עוד עדכנה המדינה כי לאחר מתן החלטת בית המשפט המחוזי שוחרר עד המדינה מבית החולים, ונראה כי אין מניעה שהוא ישוב להעיד כארבע שעות ביום. בעקבות שינוי הנסיבות האמור, סבורה המדינה כי יש מקום שהעותרים יגישו בקשה בכתב לבית המשפט המחוזי לשקול מחדש את החלטתו. לגופם של דברים, הגם שהמדינה סבורה כי החלטת בית המשפט המחוזי מעוררת קשיים בלתי מבוטלים, היא טוענת כי דין העתירה להידחות נוכח ההלכה הפסוקה הברורה בדבר אי התערבותו של בית משפט זה בהחלטות ביניים בהליך הפלילי. לאחר שבחנו את נימוקי העתירה ואת תגובת המדינה, הגענו לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות נוכח פסיקתנו בדבר התערבות בית משפט זה בהחלטות ביניים דיוניות בהליך הפלילי. כידוע, אין בית משפט זה מתערב בהליכים אזרחיים או פליליים המתנהלים בבתי המשפט הרגילים, אלא אם עולה טענה של העדר סמכות או אם מתגלה תופעה קיצונית של שרירות בתחום מינהלי טהור (בג"ץ 583/87 הלפרין נ' מדינת ישראל, פ"ד מא(4) 683, 702 (1987); בג"ץ 900/09 מיימון נ' בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו ( 11.2.2009); בג"ץ 5312/05 זוזיאשווילי נ' מדינת ישראל ( 8.6.2005)). העתירה שלפנינו מכוונת להחלטות ביניים בהליך פלילי, שעניינן קביעת סדרי הדיון. החלטות מעין אלו נתונות באופן מובהק לשיקול דעתה הרחב של הערכאה הדיונית, ומצויות בתחום סמכותה הטבועה לניהול תקין וסדיר של ההליך המתנהל לפניה תוך שמירה על זכויות הנאשמים לדיון הוגן (בג"ץ 900/09 לעיל, בפסקה 10; בג"ץ 6371/94 דרעי נ' בית המשפט המחוזי בירושלים, פ"ד מט(1) 133, 137-136 (1995)). הביקורת על החלטות מעין אלה ועל טענות מן הסוג שמעלים העותרים, ולפיהן הסדר דיוני מסוים פגע בתקינות ההליך הפלילי, מקומן בשלב הערעור ככל שהדבר יידרש. היקף התערבותו של בית משפט זה בהחלטות מעין אלה שלפנינו יצטמצם אפוא למקרים חריגים שבחריגים, שמקרה זה אינו בא בקהלם. בצד האמור, רשמנו לפנינו את האמור בתגובת המדינה ביחס לשינוי הנסיבות שעשוי להצדיק עיון מחדש בהחלטה, ואת הצעתה כי העותרים יגישו בקשה מתאימה לערכאה הדיונית שאליה תצורף עמדת המדינה בהליך הנוכחי (השוו: בג"ץ 6708/08 בר נ' בית המשפט המחוזי חיפה ( 5.8.2008)). חזקה על בית המשפט המחוזי כי יבחן את כלל השיקולים הצריכים לעניין על רקע שינוי הנסיבות, וימצא את האיזון הראוי בין שיקולי היעילות, תקינות ההליך, זכויות הנאשמים ויכולתם של באי כוחם לספק להם הגנה ראויה. לשיקולי הזמן והיעילות בניהול משפט פלילי יש חשיבות רבה. הדברים אמורים ביתר שאת ביחס לתיק רחב היקף כמו במקרה דנן, ולכן יש לברך על השמיעה הרציפה ועל הניהול היעיל של ההליך מצידו של בית המשפט, וכן על המאמץ המשותף של הצדדים לקדם את ההליך (השוו: ע"פ 4865/09 עו"ד פלדמן נ' בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו ( 9.7.2009)). חזקה על המותב הדן בתיק שימצא את דרך המלך באיזון בין כלל השיקולים הצריכים לעניין, תוך מתן משקל ראוי אף לטענות העותרים ולעמדת המדינה. העתירה נדחית אפוא. אין צו להוצאות. סדר הבאת הראיותשמיעת ראיותדיוןראיות