קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא שינוי סכום המזונות עקב שינוי נסיבות: לפני תביעה לשינוי סכום מזונות ילדים בשל שינוי נסיבות. .1התובעת והנתבע נישאו זה לזה ביוני .1976במסגרת נישואיהם נולדו להם שלושה ילדים: אהרון, יליד 9.6.77, כפיר, יליד 1.7.80, ואריאל יליד 20.1.90, הוא התובע מס' .2בעבר ניתנו שני פסקי דין למזונות, כשהמאוחר מביניהם ניתן בתאריך 5.7.93(מ"א 269/93ע"י כב' השופטת הכט). אין חולק על הנסיבות שהתקיימו בעת מתן פסק הדין הקודם: הנתבע עזב את הדירה המשותפת והשאיר אותה לשימוש התובעת והילדים. שני הילדים הגדולים היו במשמורת האב, בעוד הבן הקטן היה נתון למשמורת האם. הכנסות בני הזוג היו שוות פחות או יותר. בפרק האופרטיבי של פסק הדין קבע בית המשפט: " .1התובע ישלם 500ש"ח לנתבעת כהשתתפות בכלכלה בשים לב שהנתבעת עובדת ואינה נושאת בחובות המשכנתא. סכום זה צמוד למדד יוקר המחיה ויעודכן אחת לשלושה חודשים לפי בסיס המדד הידוע ביום .1.7.93 .2התובע ימשיך לשלם את התשלומים בגין המשכנתאות עבור הדירה המשותפת מבלי לפגוע או לשנות את היחס בזכויותיה של הנתבעת בדירה. .3קצבת המל"ל תחולק: 2/3יועברו לתובע ו- 1/3לנתבעת..." לטענת התובעים, מאז פסק הדין חלו שינויים מהותיים המצדיקים שינוי שיעור המזונות: א. הבן הבכור, שהיה בחזקת התובע התגייס לצה"ל ואינו עוד קטין. תנאי שירותו הצבאי הם שהייה רצופה של שבוע בבסיסו ואחריו חופשה בת שבוע. אין מחלוקת על כך שהבן חדל לשהות אצל אביו גם בזמן החופשות. התובעת טוענת כי הוא מבלה חלק ניכר מחופשותיו בביתה ורק בחלק מן הזמן שוהה אצל חברתו. לטענת הנתבע, לאחרונה, הבן שוהה אך ורק אצל חברתו. התובעת טוענת כי היא דואגת לכבס את בגדיו, קונה לו חפצים לשימוש אישי ומארחת אותו ואת חברתו. הנתבע טוען כי הוא נותן לבן דמי כיס שבועיים של כ- 150- 100ש"ח. ב. לטענת התובעת, גם הבן השני, כפיר, אינו שוהה בקביעות אצל הנתבע אלא מחלק את זמנו כראות עיניו ושוהה רוב הזמן אצלה. בנקודה זו ראוי להזכיר כי התובעת סירבה לשתף פעולה עם פקידת הסעד שערכה תסקיר לעניין החזקת הילדים בהוראת בית המשפט. בביקור פתע שערכה פקידת הסעד בבית הנתבע מצאה כי חפצי שני הילדים הגדולים מצויים בבית, לרבות ציוד הלימודים של כפיר והציוד הצבאי של הבן אהרון. פקידת הסעד קבעה כי: "קיימת התחושה שהם מתגוררים בבית זה". קביעה זו תומכת בטענת האב כי הבן כפיר שוהה בחזקתו. ג. טענה שלישית של התובעת היא כי הכנסות הנתבע, המשרת כקצין משטרה גדלו, ואף הוכפלו, בעוד הכנסותיה נשארו בלא שינוי וההוצאות הכרוכות בגידולו של התובע 2, הבן אריאל, עלו. ד. בנוסף לטענות אלה מבקשת התובעת לפסוק לה דמי טיפול עבור אריאל. על סמך טענות אלה מבקשת התובעת להגדיל את שיעור המזונות ולהעמידו על 605, 5ש"ח לחודש, סכום הכולל דמי טיפול באריאל ומבוסס על הטענה כי הנתבע הוא "בעל מרדן", שאינו זכאי למעשה ידיה. .2העקרון המנחה את בית המשפט בדונו בתביעה לשינוי מזונות בשל שינוי נסיבות הוא זה: "רק שינוי מהותי יצדיק התערבותו של בית משפט לשינויו של סכום המזונות, שנפסק בעבר על יסוד הסכמה בין הצדדים או בלעדיה" (ע"א 51/78פלוני נ' פלונית פ"ד לג(2) 505, כן ר' למשל ע"א 442/83קם נ' קם פ"ד לח(1) 767). בהעדר שיתוף פעולה עם פקידת הסעד, אינני רואה הצדקה לקבל את גרסת האם, לפיה אהרון שוהה רוב הזמן בחזקתה ואני מעדיפה את טענת האב לפיה הבן שוהה רוב הזמן אצל חברתו. באשר לבן השני, גם כאן אני מסתמכת על התרשמותה (החלקית) של פקידת הסעד וקובעת כי הבן כפיר שוהה דרך קבע אצל אביו. התובעת, שנטל הוכחת שינוי הנסיבות הוא עליה, אינה יכולה להיבנות מאי שיתוף פעולה עם פקידת הסעד שמונתה על פי הוראת בית המשפט. באשר לטענת הבעל המרדן, אינני רואה צורך להתייחס אליה. שום ערכאה קודמת לא קבעה ממצא בעניין זה ותביעה לשינוי שיעור המזונות אינה פותחת לתובעת פתח להעלאת טענה זו. בשולי הדברים אעיר כי הבעל הצהיר על רצונו להתגרש אולם התובעת מסרבת לתת לו גט. אינני חושבת שבמצב כזה ראוי שתישמע בטענת "בעל מרדן". הכנסות בני הזוג .3הנתבע משרת כקצין במשטרת ישראל והתובעת משמשת מזכירה באוניברסיטה ולשניהם שנות ותק רבות בעבודתם. בחנתי את תלושי המשכורת שהציגו לי ומצאתי כי משכורת הנטו של הנתבע עומדת על כ- 500, 6ש"ח לחודש ומשכורתה של התובעת עומדת על כ- 000, 5ש"ח לחודש (לשני הצדדים הפרשות וניכויים שונים היורדים ממשכורת הנטו, ונראה לי כי הם מאזנים אלה את אלה). נתונים אלה אינם עולים בקנה אחד עם טענת ב"כ התובעת לפיה הנתבע משתכר פי שניים ממנה. אין חולק על כך שלהטבות המוקנות לנתבע כחלק מתנאי השירות במשטרה יש ערך כלכלי, ואולם התובעת לא טענה שהטבות אלה לא התקיימו בעת מתן פסק הדין הקודם ואין לראות בהן שינוי נסיבות. ממילא, גם אם אתחשב בשוויין הכלכלי (שלא הוכח) לא תגיע השתכרות הנתבע לכפל השתכרות התובעת, שגם היא זכאית להטבות מטעם עבודתה. התובעת לא הוכיחה שינוי מהותי במשכורתו של התובע במידה הנדרשת. גם לעניין דמי הטיפול אין הצדקה לשנות ממה שנקבע בפסק הדין הקודם. אין להניח כי כיום, כשהתובע מס' 2הוא בן שמונה, מצריך הטיפול בו יותר מאמץ מאשר הצריך בעת מתן פסק הדין הקודם, כשהיה בן שלוש שנים וחצי בלבד. בכל אופן, התובעים לא הוכיחו אחרת. .4סיכומו של דבר, הנסיבה היחידה שנותר לדון בה היא שהבן הבכור, אהרון, אינו עוד קטין. אהרון התגייס לצבא וצורת שירותו היא כזו, שהוא נמצא שבוע בצבא ושבוע בבית. בשלב בו נשמעו הראיות, נהג אהרון להימצא אצל חברתו כשלא נמצא בצבא. לפי עדותו של האב הוא תומך כספית באהרון בסכום של כ-150- 100ש"ח לשבוע. דבריו בעניין זה מהימנים עלי. .5הנתבע משלם מזונות בסכום של כ- 700ש"ח. בנוסף, הוא משלם משכנתא גם עבור חלקה של התובעת בדירה. תשלום המשכנתא עומד על כ- 400, 1ש"ח לחודש, כשמחצית הסכום, כ- 700ש"ח משולמים עבור התובעת. הוצאות אלה מגיעות לכ400, 1ש"ח. בנוסף, האב ויתר לתובעת על חלקו בקצבת הילדים והיא מקבלת את הקצבה במלואה, בסכום של 234ש"ח. .6על פי מכלול הראיות שהובאו לפני, נראה לי כי לא חל שינוי מהותי שיצדיק התערבות בית המשפט לשינוי סכום המזונות. אכן, הבן אהרון התגייס לצה"ל ואולם גם אם אינו גר עם אביו וחברתו של האב, צורת שירותו היא כזאת שהוא זקוק לתמיכה כספית מצד האב, תמיכה המתקיימת בפועל. יש לציין כי מאז מתן פסק הדין האחרון, עבר האב להתגורר עם חברתו ומבחינה זו יש לו הוצאות כלכלה שיש להתחשב גם בהן. .7תוצאת האמור לעיל היא כי אני דוחה את התביעה. הבנתי מאמירות האב כי לא גבה מהאם הוצאות משפט שנפסקו לטובתו בהליכים אחרים, ויפה עשה. בנסיבות כאן, איני פוסקת הוצאות, ואני מקווה שאי פסיקה זו תתרום ליתר הבנה ושיתוף פעולה בין הצדדים, על מנת שילדיהם לא ינזקו עקב הפירוד ביניהם. מזונות